דוד קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (213 גרסאות ביניים של 58 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ" | [[קובץ:ר' דוד קוק.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד יושב (משמאל) ליד חברו המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]]]] | ||
הרב '''דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ"א]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ"ב]]) היה חסיד חב"ד שעסק בגמילות חסדים ברוסיה ואח"כ ב[[טשקנט]] ובארץ ישראל, מהפעילים בהברחת יהודים מרוסיה והשתתף בהברחת יהודים ב[[יציאת רוסיה תש"ו]] -תש"ז, היה ממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]] וכונה בפי תושביו "שר החסד". משפחתו מיוחסת ל{{ה|מגיד ממזריטש}}. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
ר' דוד קוק נולד | ר' דוד קוק נולד בכ"ב [[אדר א']] שנת [[תרפ"א]] במינסק רוסיה הלבנה לאביו ר' [[נתן קוק]] (לאש) בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]]. | ||
אביו ר' נתן נולד בעיירה פרוסקרוב שבמחוז אודסה שבאוקראינה, ובהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לכפר קטן מוז'ייסק שבמחוז [[מוסקבה]]{{הערה|על פי מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}. | |||
בהיות משפחת לאש (קוק) בפולין במטרה לברוח ולחזור חזרה לרוסיה, באותם הימים החליף ר' נתן את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק' במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. בשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו. | |||
בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו"רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאמו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה. | בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו"רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאמו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה. | ||
בהיותו | בהיותו במוז'ייסק שבמחוז מוסקבה, ניהל יחד עם בני משפחתו את מפעל הבשר שפתח אביו ושימש כקצב ומחלק בשר. | ||
משפחת קוק (לאש) היו ידועים עוד בהיותם ברוסיה כמשפחה של אנשים חזקים פיזית ואנשי חיל, וידועים הסיפורים אודותם בו השתמשו עם כוחם הפיזי לעניני היהדות ברוסיה הסובייטית. | |||
== העלמו של אביו == | == העלמו של אביו == | ||
בשנת [[תרצ"ח]] התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד שהחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ"ש חסידי חב"ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. גם על בני משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק לא פסחו הצרות, ואביהם הרב נתן נעצר על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב"עוון" קיום מניין תפילה בביתו. מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט), המעצר ארע בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים ועימו נעצרו עוד כ12 חסידים. | בשנת [[תרצ"ח]] התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד שהחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ"ש חסידי חב"ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. גם על בני משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק לא פסחו הצרות, ואביהם הרב [[נתן קוק]] נעצר על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב"עוון" קיום מניין תפילה בביתו. מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט), המעצר ארע בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים ועימו נעצרו עוד כ12 חסידים. | ||
מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו. | מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו. | ||
בשנות | בשנות הכ"פים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפטר. בשנת [[תשע"ג]] לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקבה ושם פעלה שיפתחו את תיק החקירה של אביה ובתיק נכתב שהוא הוצא להורג כחודש לאחר שנעצר על ידי הנ.ק.וו.ד. - ב[[י"ז אדר]] [[תרצ"ח]] ונקבר בקבר אחים באזור. | ||
ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב. | ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב. | ||
== במלחמת העולם | == במלחמת העולם השנייה == | ||
כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ממוז'ייסק שבמחוז [[מוסקבה]] ל[[טשקנט]] הרחוקה, שם עבד במפעל יחד עם גיסו ר' [[זלמן סודקביץ]] והמשיך לפעול לטובת הכלל. באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. ר' דוד שאל מה אירע וסיפרו שהם עצמם הצליחו לברוח, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. הוא מיד נזעק ושאל 'אז מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים, והצילו ממש ברגעים האחרונים. התברר כי בני הבית שישנו, כשראו את הלהבות, מיהרו להמלט ומרוב בהלה שכחו אותו רדום במיטתו. | |||
בג' ב[[אלול]] [[תש"ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה){{הערה|שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואח"כ עברה יחד עם משפחת למוסקבה ובשנות המלחמה ברחה אף היא יחד משפחתה ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו. | |||
נפטרה ב[[י"א אדר]] א' [[תשע"ב]].}} אחות ר' [[זלמן סודקביץ]] ושם נולד להם בנם הבכור ר' גרשון קוק. | |||
==בוועד הבריחה מרוסיה== | |||
כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי "בוועד הצלה" של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו. | |||
העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. | |||
ר' דוד היה בלדר '''מרכזי''' בתוכנית הבריחה. | |||
אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] שאת מדיו השיג בדרכים לא דרכים וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך. | |||
מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג מאתים ושבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים ולהחתימם(!){{הערה|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים של ר' דוד.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום. | |||
באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה לבוש במדים של סוכן נ.ק.וו.ד. הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו ברוסית - "!?Твоих навыков недостаточно, чтобы остановить всех беглецов через контрольно пропускной пункт" | |||
תרגום: - 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות. | |||
בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק "תפסו אותו" וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נמלט. | |||
== בטשקנט == | |||
למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות{{הערה|עד כמה שידוע נעצר פעמיים אך ייתכן שיותר מפעם אחת ולא סיפר}}. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק. | |||
הפעם השנייה בה נעצר הייתה בלבוב, הוא שהה במעצר ימים אחדים ונחקר כמה פעמים. באחת החקירות כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות: - "!!!Семье Кок не угрожают" ('על קוק לא מאיימים'). ותוך שהוא מרים את שולחן החקירות וזורקו על החוקר עצמו ופוצעו. | |||
גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מנהלת נ.ק.וו.ד. הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[נ.ק.וו.ד.]]. וכאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה "כוורת" הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי נ.ק.וו.ד., נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו "דא איז דוד!" רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם. | |||
===ט' כסלו תש"ז=== | |||
לפננו תיאור מאת גיסתו של ר' דוד '''סימה סודקביץ'''' אשת ר' [[זלמן סודקביץ]] מהארועים שהיו סביב היציאה מרוסיה: | |||
"לאחר מספר שנים בהם שהינו בימי המלחמה ב[[טשקנט]], שם פתח בעלי ר' זלמן ע"ה מפעל שהעסיק רבים מאנ"ש שהצליחו אודותיו להתפרנס ולשמור את השבת ואף השיג פטור מגיוס לאחר ששיכנע את הרשות הצבאית בנחיצות התוצרת שלו למאמץ המלחמתי, עברנו לגור בפאתי מוסקבה. | |||
בעת שהתחלנו להתבסס במקום, היה זה בקיץ תש"ה מצאנו להפתעתנו בתיבת הדואר גלויות דואר מפראג הממוענה אלינו שתוכנה המהמה אותנו ושיבשה את שיגרת חיינו (בתרגום מרוסית) "לסודקביץ' זלמן, הסבא מזדקן הוא מבקש מהנכדים להשתדל לראות אותו. בברכה הרב ג'ייקובסון" ועל הגלויה התנוססה לתפארת חותמת הצנזורה הרוסית. | |||
הבנו מיד כי גלויה זו הוראה ישירה מאת הרבי הריי"צ עבורנו שנשלחה מהרב ישראל ג'ייקובסון. נבהלנו מאוד. כל דמות שהתקרבה למקום הדאיגה אותנו, וכי דבר קל הוא גלויה מהרבי שעברה תחת הצנזורה ומי יאמר שלא הבינו תוכנה. | הבנו מיד כי גלויה זו הוראה ישירה מאת הרבי הריי"צ עבורנו שנשלחה מהרב ישראל ג'ייקובסון. נבהלנו מאוד. כל דמות שהתקרבה למקום הדאיגה אותנו, וכי דבר קל הוא גלויה מהרבי שעברה תחת הצנזורה ומי יאמר שלא הבינו תוכנה. | ||
...לאחר חודשי מתח וחרדה בעיר לבוב הגיע יום היציאה. כל משפחתנו הצטרפו לעשאלון שיצא בט' כסלו (תש"ז) אלא לפי תנאי ופרטי הניירות אני עצמי והילדים הותאמנו לניירותיו של משפחת גיסי ר' דוד קוק ואילו בעלי ואחותו מרת פערל זוגתו של ר' דוד קוק לא הותאמו לניירות. הם סמכו על אותם עסקנים שסיפרו להם כי אפשר לסדר זאת על הגבול. | בערב ר"ה נולד לנו במז"ט בננו גרשון ומיד לאחר הלידה התחלנו בהכנות ליציאה. את הבית מכרנו לר' [[פרץ חן]] ולקראת היציאה לכיוון לבוב ספרנו לשכנים התוהים על מעברנו לעיר אודסה. בתוך כדי הדברים ניגש אלנו אחד השכנים השקטים שהוכר כאיש טוב ולחש לנו "אל תספרו לי סיפורים אני עובד בצנזורה ואישרתי בעצמי את הגלויה שקיבלתם אני יודע בדיוק לאיפה אתם נוסעים". | ||
לאחר חודשי מתח וחרדה בעיר לבוב הגיע יום היציאה. כל משפחתנו הצטרפו לעשאלון שיצא בט' כסלו (תש"ז) אלא לפי תנאי ופרטי הניירות אני עצמי והילדים הותאמנו לניירותיו של משפחת גיסי ר' דוד קוק ואילו בעלי ואחותו מרת פערל זוגתו של ר' דוד קוק לא הותאמו לניירות. הם סמכו על אותם עסקנים שסיפרו להם כי אפשר לסדר זאת על הגבול. | |||
בהגיענו לגבול המתח טיפס לשיאים חדשים הגברים הורדו אל הקור הנורא בחוץ, והנשים נשארו בתוך הקרון. כל גבר שנקרא שמו ע"פ רשימת שמות הנוסעים ניגש אל השולחן של הפקידים והציג ניירותיו והמשיך לכיוון הקרונות. בעלי עמד בתור והוא אובד עצות כיצד יוכל לחצות את המחסום אל הרכבת. | |||
בהשגחה פרטית בני פייטל שהיה ילד קטן ראה בסמוך לאחת הקרונות פרח יפה שעניים אותו בתקופת החורף זה תופעה די נדירה והוא התקרב להתבונן בפרח המעניין בעוד שבעלי שומר על צעדיו, צעד אחר צעד עברו את נקודת הביקורת כשבעלי עסוק בשמירת ילדו. כשהתקרב לקרון חמק עם בני פנימה. | בהשגחה פרטית בני פייטל שהיה ילד קטן ראה בסמוך לאחת הקרונות פרח יפה שעניים אותו בתקופת החורף זה תופעה די נדירה והוא התקרב להתבונן בפרח המעניין בעוד שבעלי שומר על צעדיו, צעד אחר צעד עברו את נקודת הביקורת כשבעלי עסוק בשמירת ילדו. כשהתקרב לקרון חמק עם בני פנימה. | ||
בנתיים בעלי שחמק עם אחותו התחפרו מאחורי כל המזוודות | לאחר שהגברים עברו ואף הנשים הציגו את ניירותיהם בתוך הקרונות. בקשו מגיסתי מרת פערל אשת ר' דוד (קוק) שהייתה אז בהריון מתקדם עם בנה השני והייתה צריכה ללדת כל רגע. והיא התחמקה באומרה שבעלי מחזיק אותם. אנשי הביקורת הבטיחו לחזור. | ||
בנתיים בעלי שחמק עם אחותו התחפרו מאחורי כל המזוודות, ועליהם התיישבו הנער [[זעליג אלטהויז]], ור' מענדל דייטש שהיה בגיל יותר מבוגר ככה שלא יחשדו. | |||
המתח שוב גבר כשר' בערל גורביץ' נלקח למאסר מחוסר ניירות והחיפוש אחרי בעלי ואחותו מרת פערל שלפי הניירות נרשמה כזוגתו (כזוגתו של אחיה ר' זלמן סודקביץ) גברו. ברשימת הנוסעים התנוסס שמו של בעלי ר' זלמן ובפועל הוא לא הציג ניירותיו. השוטרים הזועמים עברו מקרון לקרון ואיימו כי לא יאשרו את הנסיעה אם בעלי לא יסגיר אותו להם. | |||
בזעמם כמעט שהחליטו שאני אשתו | בזעמם כמעט שהחליטו שאני אשתו וחפצו לאסרני. גיסי ר' דוד קוק עמד בתוקף על כך שאני אשתו ואני רשומה בניירותיו ואין שום שייכות עם האדם אותו הם מחפשים ובסוף לא מצאו ויצאנו. | ||
== | === לאוסטריה וצרפת === | ||
בחורף [[תש"ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{ | בחורף [[תש"ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערה|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה ומשם לאוסטריה בה נולד להם בנם השני ר' [[אליהו קוק]] ומשם המשיכו לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה. | ||
== לארץ הקודש == | באותם ימים עבד ר' דוד בתור מנהל מפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים עם גיסו ר' [[זלמן סודקביץ']]. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד. | ||
=== לארץ הקודש === | |||
באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ"ד ב[[אייר]] [[תש"ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו. | באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ"ד ב[[אייר]] [[תש"ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו. | ||
תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב"ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב"דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. | תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב"ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב"דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר. | ||
באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי"צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. "אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור", פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. | באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי"צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. "אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור", פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו. | ||
בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב"ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש"ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. | בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב"ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש"ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו. | ||
== סיוע לזולת == | == סיוע לזולת == | ||
בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. | בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו. | ||
ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב"ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב"ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו. | |||
ר' דוד | ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ"ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל"ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו. | ||
בשנת [[תשל"ט]] נסעה בתו הגברת שרה קליין לחצר הרבי ונכנסה ליחידות כאשר הרבי התעניין אודות אביה הוציא הרבי מהמגירה תניא וחתם את חתימתו הקדושה ונתן לה על מנת למסור לאביה. המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] אמר שזה אחת הפעמים הבודדות בהם נתן הרבי תניא למישהו שלא נמצא פיזית. | |||
בט' ב[[אדר]] [[תשמ"ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, | בט' ב[[אדר]] [[תשמ"ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, והתגלה כי הוא חולה בסרטן. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים. | ||
==משפחתו== | |||
;בניו: | ;בניו: | ||
* ר' גרשון. | * ר' גרשון. | ||
* ר' [[אליהו קוק]]. | * ר' [[אליהו קוק]] משפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד. | ||
* ר' | * ר' לייזר קוק - פתח תקווה. כמדומה ב''ב | ||
* ר' יוסף יצחק. | * ר' יוסף יצחק - שימש כחבר [[ועד כפר חב"ד]]. | ||
;בנותיו: | ;בנותיו: | ||
* מרת מלכה יקונט. | * מרת מלכה אשת ר' אליהו יקונט. | ||
* מרת שרה קליין. | * מרת שרה אשת ר' הירשל (יהודה צבי) קליין. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה. | * עלון 'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/news/137778 החסיד שהתחזה לקצין בנ.ק.וו.ד: 40 שנה לפטירת ר' דוד קוק ז"ל] {{col}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קוק, דוד}} | |||
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:משפחת קוק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:02, 14 באוגוסט 2024
הרב דוד קוק (אדר תרפ"א - ט' ניסן תשמ"ב) היה חסיד חב"ד שעסק בגמילות חסדים ברוסיה ואח"כ בטשקנט ובארץ ישראל, מהפעילים בהברחת יהודים מרוסיה והשתתף בהברחת יהודים ביציאת רוסיה תש"ו -תש"ז, היה ממייסדי היישוב כפר חב"ד וכונה בפי תושביו "שר החסד". משפחתו מיוחסת למגיד ממזריטש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' דוד קוק נולד בכ"ב אדר א' שנת תרפ"א במינסק רוסיה הלבנה לאביו ר' נתן קוק (לאש) בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור למגיד ממעזריטש.
אביו ר' נתן נולד בעיירה פרוסקרוב שבמחוז אודסה שבאוקראינה, ובהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה לכפר קטן מוז'ייסק שבמחוז מוסקבה[1].
בהיות משפחת לאש (קוק) בפולין במטרה לברוח ולחזור חזרה לרוסיה, באותם הימים החליף ר' נתן את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק' במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. בשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו.
בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו"רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאמו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.
בהיותו במוז'ייסק שבמחוז מוסקבה, ניהל יחד עם בני משפחתו את מפעל הבשר שפתח אביו ושימש כקצב ומחלק בשר.
משפחת קוק (לאש) היו ידועים עוד בהיותם ברוסיה כמשפחה של אנשים חזקים פיזית ואנשי חיל, וידועים הסיפורים אודותם בו השתמשו עם כוחם הפיזי לעניני היהדות ברוסיה הסובייטית.
העלמו של אביו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרצ"ח התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד שהחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ"ש חסידי חב"ד בפטרבורג ובמוסקבה. גם על בני משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק לא פסחו הצרות, ואביהם הרב נתן קוק נעצר על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב"עוון" קיום מניין תפילה בביתו. מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט), המעצר ארע בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים ועימו נעצרו עוד כ12 חסידים.
מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו.
בשנות הכ"פים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפטר. בשנת תשע"ג לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקבה ושם פעלה שיפתחו את תיק החקירה של אביה ובתיק נכתב שהוא הוצא להורג כחודש לאחר שנעצר על ידי הנ.ק.וו.ד. - בי"ז אדר תרצ"ח ונקבר בקבר אחים באזור.
ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.
במלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשפרצה מלחמת העולם השנייה, ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ממוז'ייסק שבמחוז מוסקבה לטשקנט הרחוקה, שם עבד במפעל יחד עם גיסו ר' זלמן סודקביץ והמשיך לפעול לטובת הכלל. באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. ר' דוד שאל מה אירע וסיפרו שהם עצמם הצליחו לברוח, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. הוא מיד נזעק ושאל 'אז מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתיים, והצילו ממש ברגעים האחרונים. התברר כי בני הבית שישנו, כשראו את הלהבות, מיהרו להמלט ומרוב בהלה שכחו אותו רדום במיטתו.
בג' באלול תש"ד - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה)[2] אחות ר' זלמן סודקביץ ושם נולד להם בנם הבכור ר' גרשון קוק.
בוועד הבריחה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מרוסיה לפולין דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי "בוועד הצלה" של יהודי רוסיה לברוח ממנה ביציאת רוסיה תש"ו. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו.
העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם. ר' דוד היה בלדר מרכזי בתוכנית הבריחה. אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן נ.ק.וו.ד. שאת מדיו השיג בדרכים לא דרכים וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך.
מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג מאתים ושבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים ולהחתימם(!)[3]. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.
באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים פולנים מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה לבוש במדים של סוכן נ.ק.וו.ד. הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו ברוסית - "!?Твоих навыков недостаточно, чтобы остановить всех беглецов через контрольно пропускной пункт"
תרגום: - 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות.
בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק "תפסו אותו" וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נמלט.
בטשקנט[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות[4]. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק.
הפעם השנייה בה נעצר הייתה בלבוב, הוא שהה במעצר ימים אחדים ונחקר כמה פעמים. באחת החקירות כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות: - "!!!Семье Кок не угрожают" ('על קוק לא מאיימים'). ותוך שהוא מרים את שולחן החקירות וזורקו על החוקר עצמו ופוצעו.
גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מנהלת נ.ק.וו.ד. הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש נ.ק.וו.ד.. וכאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה "כוורת" הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי נ.ק.וו.ד., נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו "דא איז דוד!" רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם.
ט' כסלו תש"ז[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפננו תיאור מאת גיסתו של ר' דוד סימה סודקביץ' אשת ר' זלמן סודקביץ מהארועים שהיו סביב היציאה מרוסיה:
"לאחר מספר שנים בהם שהינו בימי המלחמה בטשקנט, שם פתח בעלי ר' זלמן ע"ה מפעל שהעסיק רבים מאנ"ש שהצליחו אודותיו להתפרנס ולשמור את השבת ואף השיג פטור מגיוס לאחר ששיכנע את הרשות הצבאית בנחיצות התוצרת שלו למאמץ המלחמתי, עברנו לגור בפאתי מוסקבה.
בעת שהתחלנו להתבסס במקום, היה זה בקיץ תש"ה מצאנו להפתעתנו בתיבת הדואר גלויות דואר מפראג הממוענה אלינו שתוכנה המהמה אותנו ושיבשה את שיגרת חיינו (בתרגום מרוסית) "לסודקביץ' זלמן, הסבא מזדקן הוא מבקש מהנכדים להשתדל לראות אותו. בברכה הרב ג'ייקובסון" ועל הגלויה התנוססה לתפארת חותמת הצנזורה הרוסית.
הבנו מיד כי גלויה זו הוראה ישירה מאת הרבי הריי"צ עבורנו שנשלחה מהרב ישראל ג'ייקובסון. נבהלנו מאוד. כל דמות שהתקרבה למקום הדאיגה אותנו, וכי דבר קל הוא גלויה מהרבי שעברה תחת הצנזורה ומי יאמר שלא הבינו תוכנה.
בערב ר"ה נולד לנו במז"ט בננו גרשון ומיד לאחר הלידה התחלנו בהכנות ליציאה. את הבית מכרנו לר' פרץ חן ולקראת היציאה לכיוון לבוב ספרנו לשכנים התוהים על מעברנו לעיר אודסה. בתוך כדי הדברים ניגש אלנו אחד השכנים השקטים שהוכר כאיש טוב ולחש לנו "אל תספרו לי סיפורים אני עובד בצנזורה ואישרתי בעצמי את הגלויה שקיבלתם אני יודע בדיוק לאיפה אתם נוסעים".
לאחר חודשי מתח וחרדה בעיר לבוב הגיע יום היציאה. כל משפחתנו הצטרפו לעשאלון שיצא בט' כסלו (תש"ז) אלא לפי תנאי ופרטי הניירות אני עצמי והילדים הותאמנו לניירותיו של משפחת גיסי ר' דוד קוק ואילו בעלי ואחותו מרת פערל זוגתו של ר' דוד קוק לא הותאמו לניירות. הם סמכו על אותם עסקנים שסיפרו להם כי אפשר לסדר זאת על הגבול.
בהגיענו לגבול המתח טיפס לשיאים חדשים הגברים הורדו אל הקור הנורא בחוץ, והנשים נשארו בתוך הקרון. כל גבר שנקרא שמו ע"פ רשימת שמות הנוסעים ניגש אל השולחן של הפקידים והציג ניירותיו והמשיך לכיוון הקרונות. בעלי עמד בתור והוא אובד עצות כיצד יוכל לחצות את המחסום אל הרכבת.
בהשגחה פרטית בני פייטל שהיה ילד קטן ראה בסמוך לאחת הקרונות פרח יפה שעניים אותו בתקופת החורף זה תופעה די נדירה והוא התקרב להתבונן בפרח המעניין בעוד שבעלי שומר על צעדיו, צעד אחר צעד עברו את נקודת הביקורת כשבעלי עסוק בשמירת ילדו. כשהתקרב לקרון חמק עם בני פנימה.
לאחר שהגברים עברו ואף הנשים הציגו את ניירותיהם בתוך הקרונות. בקשו מגיסתי מרת פערל אשת ר' דוד (קוק) שהייתה אז בהריון מתקדם עם בנה השני והייתה צריכה ללדת כל רגע. והיא התחמקה באומרה שבעלי מחזיק אותם. אנשי הביקורת הבטיחו לחזור.
בנתיים בעלי שחמק עם אחותו התחפרו מאחורי כל המזוודות, ועליהם התיישבו הנער זעליג אלטהויז, ור' מענדל דייטש שהיה בגיל יותר מבוגר ככה שלא יחשדו.
המתח שוב גבר כשר' בערל גורביץ' נלקח למאסר מחוסר ניירות והחיפוש אחרי בעלי ואחותו מרת פערל שלפי הניירות נרשמה כזוגתו (כזוגתו של אחיה ר' זלמן סודקביץ) גברו. ברשימת הנוסעים התנוסס שמו של בעלי ר' זלמן ובפועל הוא לא הציג ניירותיו. השוטרים הזועמים עברו מקרון לקרון ואיימו כי לא יאשרו את הנסיעה אם בעלי לא יסגיר אותו להם.
בזעמם כמעט שהחליטו שאני אשתו וחפצו לאסרני. גיסי ר' דוד קוק עמד בתוקף על כך שאני אשתו ואני רשומה בניירותיו ואין שום שייכות עם האדם אותו הם מחפשים ובסוף לא מצאו ויצאנו.
לאוסטריה וצרפת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחורף תש"ז הבריח את הגבול לפולין יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים[5]. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה ומשם לאוסטריה בה נולד להם בנם השני ר' אליהו קוק ומשם המשיכו לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה.
באותם ימים עבד ר' דוד בתור מנהל מפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים עם גיסו ר' זלמן סודקביץ'. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד.
לארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו לארץ ישראל. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ"ד באייר תש"ט הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.
תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב"ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב"דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום בית הכנסת 'בית מנחם'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר.
באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או לארצות הברית. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' שמואל אלטהויז, שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את הרבי הריי"צ, אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל הרבי, אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. "אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור", פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא בארץ הקודש, ונשאר בה לגדל את ילדיו.
בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב"ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים הרש"ג. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו.
סיוע לזולת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו.
ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב"ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב"ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו.
ר' דוד זכה להיות ביחידות אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת תשכ"ז והפעם הנוספת בשנת תשל"ז. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו.
בשנת תשל"ט נסעה בתו הגברת שרה קליין לחצר הרבי ונכנסה ליחידות כאשר הרבי התעניין אודות אביה הוציא הרבי מהמגירה תניא וחתם את חתימתו הקדושה ונתן לה על מנת למסור לאביה. המזכיר ר' יהודה לייב גרונר אמר שזה אחת הפעמים הבודדות בהם נתן הרבי תניא למישהו שלא נמצא פיזית.
בט' באדר תשמ"ב, חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, והתגלה כי הוא חולה בסרטן. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש בט' ניסן נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו
- ר' גרשון.
- ר' אליהו קוק משפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד.
- ר' לייזר קוק - פתח תקווה. כמדומה בב
- ר' יוסף יצחק - שימש כחבר ועד כפר חב"ד.
- בנותיו
- מרת מלכה אשת ר' אליהו יקונט.
- מרת שרה אשת ר' הירשל (יהודה צבי) קליין.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עלון 'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ על פי מסמכי החקירה של הק.ג.ב
- ↑ שנולדה וגרה בקייב שבאוקריאנה ואח"כ עברה יחד עם משפחת למוסקבה ובשנות המלחמה ברחה אף היא יחד משפחתה ברחו לטשקנט ושם התחתנו. נפטרה בי"א אדר א' תשע"ב.
- ↑ מפי המשפיע הרב מענדל פוטרפס, שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים של ר' דוד.
- ↑ עד כמה שידוע נעצר פעמיים אך ייתכן שיותר מפעם אחת ולא סיפר
- ↑ בהם ר' שמואל אלטהויז ואיסר קלובגנט.