חיים שניאור זלמן קוזלינר: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת דולרים (שיחה | תרומות) מ (removed Category:קהילת חב"ד צ'רנוביץ': אישים; added Category:אישים בצ'רנוביץ' using HotCat) |
מ (הוספת קטגוריה:אישים ברוגצ'וב באמצעות HotCat) |
||
| (40 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]] | ||
הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז"ק''' | הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז"ק''') ([[תרס"א]] - [[י"ג בתשרי]] [[תשמ"ו]]), היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ושימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]) פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסרו על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרס"א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. | נולד בשנת [[תרס"א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. לאביו ר' [[ברוך יוסף קוזלינר]] ולאמו מרת רחל מרים הי"ד. אביו היה מלמד דרדקי בדיסנא, היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. | ||
בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. | בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. | ||
בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו"ר הרש"ב]]. יחד עמו למד גם אחיו אפרים. | בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו"ר הרש"ב]]. יחד עמו למד גם אחיו ר' אפרים כזרי. | ||
===מזכירו של אדמו"ר הריי"צ=== | ===מזכירו של אדמו"ר הריי"צ=== | ||
בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה | בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בשנת [[תרע"ז]] נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה. | ||
ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ד]] | ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ד]] ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם ל[[רוסטוב]], שם הוקמה הישיבה מחדש. | ||
ר' חיים זלמן, בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ שעה שהתגורר ב[[לנינגרד]]. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן היה איש סוד במהותו ומעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו"ר הריי"צ. | |||
כשבאו לאסור את אדמו"ר הריי"צ בט"ו | כשבאו לאסור את אדמו"ר הריי"צ בט"ו ב[[סיון]] [[תרפ"ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט"ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. | ||
למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ"ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: "מזל-טוב על הקנייה". או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. | |||
זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', עמודים 29-30}}. | |||
זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה. | |||
===מעצרו וגלותו=== | ===מעצרו וגלותו=== | ||
כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי מוסקבה. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. | כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי [[מוסקבה]]. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. | ||
ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו. ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. | ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו.ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. | ||
לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. | לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. | ||
| שורה 40: | שורה 32: | ||
===ניסיון בריחה === | ===ניסיון בריחה === | ||
בשנת תש"א, לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. | בשנת [[תש"א]], לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר את מקום מגוריהם ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. שם, ר' חיים זלמן, לימד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] | ||
בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. | בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. | ||
| שורה 50: | שורה 40: | ||
בצהרי יום שישי כ"ח במר-חשוון תש"ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. | בצהרי יום שישי כ"ח במר-חשוון תש"ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. | ||
למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר | למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לאנשי המשטרה החשאית כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. | ||
חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו. | חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]] [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] פרק קטז. [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', עמודים 35-40. תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ"ג]] עמוד 18}}. | ||
===מאסרו השני=== | ===מאסרו השני=== | ||
| שורה 71: | שורה 61: | ||
בשנת [[תשי"ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. | בשנת [[תשי"ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. | ||
לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו | לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו ב[[צ'רנוביץ]]. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה [[וורה בורושנסקי]] ועברה להתגורר ב[[סמרקנד]], סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה{{הערה|הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמוד 83}}. | ||
במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן | במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן פעל במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך. | ||
=== | ===בארץ הקודש=== | ||
בתחילת שנות הלמ"דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב"ד]]. | בתחילת שנות הלמ"דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב"ד]]. | ||
בשנת תשל"ז, כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב"ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף. | בשנת [[תשל"ז]], כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב"ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף. | ||
ב[[י"ג תשרי]] [[תשמ"ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו. | ב[[י"ג תשרי]] [[תשמ"ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו. | ||
| שורה 85: | שורה 75: | ||
*אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]] | *אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]] | ||
*בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב"ד]]. | *בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב"ד]]. | ||
*בתו, מרת דבורה פייגא (וורה) אשת הרב | *בתו, מרת [[וורה בורושנסקי|דבורה פייגא (וורה)]] אשת הרב שמואל משה בורושנסקי | ||
*בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין | *בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין בן הרב [[שמואל לייב לוין]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*שניאור ברגר, '''[http:// | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שני - מרת ציפא ובעלה הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר, [[תשס"ח]] {{PDF}} | ||
* תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ"ג]] עמודים 12-19 | |||
*ישראל שוחט, זכרונות אודות הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, [[שבועון כפר חב"ד]], וישלח [[תשפ"ד]] | |||
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] [[תשמ"ט]], פרק קטז - תיעוד פועלם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בהברחת הגבול לבוב | |||
*הרב [[שלום בער פרידלנד]], [[פעילות חוצה גבולות]] חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב | |||
* הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמודים 83-84, 231-232 | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}} | {{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']] | [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']] | ||
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים בדיסנא]] | |||
[[קטגוריה:אישים ברוגצ'וב]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:33, 18 ביולי 2024
הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: חז"ק) (תרס"א - י"ג בתשרי תשמ"ו), היה מזכירו של אדמו"ר הריי"צ ושימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב חיים אלעזר גורליק) פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסרו על ידי הק.ג.ב בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו בנחלת הר חב"ד ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרס"א בעיר דיסנא שבביילורוסיה. לאביו ר' ברוך יוסף קוזלינר ולאמו מרת רחל מרים הי"ד. אביו היה מלמד דרדקי בדיסנא, היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש.
בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו המשפיע הרב ישראל נח בליניצקי וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית.
בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו לליובאוויטש, שם הוכנס ללמוד בחיידר המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' תחת הנהגתו הישירה של אדמו"ר הרש"ב. יחד עמו למד גם אחיו ר' אפרים כזרי.
מזכירו של אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בשנת תרע"ז נאלצה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה.
בחודש תשרי תרפ"ד ביקש אדמו"ר הריי"צ מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם לרוסטוב, שם הוקמה הישיבה מחדש.
ר' חיים זלמן, בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ שעה שהתגורר בלנינגרד. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן היה איש סוד במהותו ומעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו"ר הריי"צ.
כשבאו לאסור את אדמו"ר הריי"צ בט"ו בסיון תרפ"ז, לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט"ו סיון. נשא את רעייתו מרת ציפה, בת הרב חיים אלעזר גורליק. החתונה התקיימה ברוגצ'וב, עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות.
למרות שר' חיים זלמן ידע כי המשטרה החשאית מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר בנעוול, שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. המשטרה החשאית הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו מרדכי, אחרון של פסח תרפ"ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך 'פדיון הבן' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: "מזל-טוב על הקנייה". או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין.
זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה[1].
מעצרו וגלותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי מוסקבה. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית.
ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו.ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית.
לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות בסיביר. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו המשפיע ר' ניסן נמנוב.
ניסיון בריחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"א, לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר את מקום מגוריהם ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. שם, ר' חיים זלמן, לימד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד
בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות.
כמו עוד חסידים רבים, ר' חיים זלמן ומשפחתו הגיעו אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב"עשאלונים" באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. הוא, רעייתו וכמה מקרובי משפחתו עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה (בריחה המונית שנקראה לימים "יציאת רוסיה תש"ו").
בצהרי יום שישי כ"ח במר-חשוון תש"ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות.
למחרת, בשבת לפנות בוקר, ערכו אנשי המשטרה החשאית חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לאנשי המשטרה החשאית כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו.
חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, ובשבת לפנות ערב השתחרר לביתו[2].
מאסרו השני[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שלוש שנים השתחררה מרת ציפא ממחנה העבודה בטרם עת. השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו הרשעים להניח ידם על בעלה ר' חיים זלמן. הוא עצמו הרגיש כי הצרה ממשמשת ובאה, והתייעץ עם בני ביתו האם עדיף לו לברוח או להסגיר את עצמו ולהפיל על עצמו את כל האשמות כדי לפטור אחרים.
לבסוף החליט לברוח. אנשי המשטרה החשאית לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש.
יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו שוטר וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. השוטר עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה "לכבול" אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום.
הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים.
לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: "לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר".
ר' חיים זלמן נשלח לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות במסירות נפש עילאית.
שחרורו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשי"ג מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר.
לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו בצ'רנוביץ. בביתם התגורר במשך זמן המשפיע ר' מענדל פוטרפס. כאשר נישאה בתו הצעירה וורה בורושנסקי ועברה להתגורר בסמרקנד, סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה[3].
במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן פעל במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך.
בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת שנות הלמ"דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע בנחלת הר חב"ד.
בשנת תשל"ז, כאשר הרבי עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב"ד למנותו כמשפיע הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף.
בי"ג תשרי תשמ"ו, נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, ר' אפרים כזרי (קוזלינר)
- בנו, הרב מרדכי (מוט'ל) קוזלינר - מנהל ומשפיע בתומכי תמימים נחלת הר חב"ד, ממייסדי וחבר וועד נחלת הר חב"ד.
- בתו, מרת דבורה פייגא (וורה) אשת הרב שמואל משה בורושנסקי
- בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין בן הרב שמואל לייב לוין
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, מעשה אבות סימן לבנים, פרק שני - מרת ציפא ובעלה הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר, תשס"ח
- תשורה מנישואי משפחת רסקין תשפ"ג עמודים 12-19
- ישראל שוחט, זכרונות אודות הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, שבועון כפר חב"ד, וישלח תשפ"ד
- הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית תשמ"ט, פרק קטז - תיעוד פועלם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בהברחת הגבול לבוב
- הרב שלום בער פרידלנד, פעילות חוצה גבולות חלק ראשון - פועלם, מאסרם ושחרורם של הרב חיים שניאור זלמן ורעייתו ציפא, בפרשת לבוב
- הרב הלל זלצמן, סמרקנד (ספר), עמודים 83-84, 231-232
הערות שוליים
- ↑ שניאור זלמן ברגר, מעשה אבות סימן לבנים, עמודים 29-30
- ↑ הרב שלום דובער לוין תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק קטז. שניאור זלמן ברגר, מעשה אבות סימן לבנים, עמודים 35-40. תשורה מנישואי משפחת רסקין תשפ"ג עמוד 18
- ↑ הרב הלל זלצמן, סמרקנד (ספר), עמוד 83