נפתלי צבי הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־08:33, 26 בדצמבר 2024

רבי נפתלי צבי הלברשטאם (כ"ה בסיוון תרצ"א – י"ב באדר ב' תשס"ה) היה האדמו"ר הרביעי מבאבוב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ה בסיוון תרצ"א לרבי שלמה הלברשטאם האדמו"ר מבאבוב, בתקופה של טרום השואה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והתחלת ימי השואה האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו אל בוכניה, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים.

בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות הגיע לתורכיה ומשם נע לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים.

במשך שנים רבות עמד רבי נפתלי צבי לימין אביו וסייע בביסוס חסידות באבוב בארה"ב ובעולם כולו, ובהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו"ר, מילא רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה.

נפטר בי"ב אדר ב' תשס"ה. לאחר פטירתו, פוצלה החסידות בין אחיו רבי בן ציון הלברשטאם, לחתנו רבי מרדכי דוד אונגר.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי נפתלי צבי התגורר בשכנות למזכיר הרבי הרב יהודה לייב גרונר, ולעיתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של הרבי, ועל פעולותיו. בשנת תשל"ח, לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו רבי שלמה הלברשטאם לשאול בשלום הרבי.

בשנת תשמ"ח, בעת ה'שבעה' על הרבנית חיה מושקא, הגיע רבי נפתלי צבי לרבי כדי להביע את ניחומיו.

בג' תמוז תשנ"ד הגיע ל-770 עם אחיו בשליחות אביו (שסבל אז ממחלה ברגליו ולא יכול היה לבוא בעצמו).^[1].

אירע שרבי נפתלי צבי נכח בחתונה בה כמה חסידים לעגו על אמונתם של חסידי חב"ד בכך שהרבי הוא מלך המשיח. רבי נפתלי צבי לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.

בתקופת מחלתו השתטחו חסידיו על ציונו של אדמו"ר הריי"צ והתפללו לרפואתו^[2].

לאחר פטירתו משלחת רבנים חב"דית שמנתה את הרבנים חיים יהודה קרינסקי, יהודה לייב גרונר, משה קוטלרסקי שלום דובער לוין, חנינא שפערלין, נחום גרוס ואליהו סלווין ניחמה את אחיו רבי בן ציון הלברשטאם^[3].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי מרדכי דוד אונגר - האדמו"ר מבאבוב-45
רבי יהושע רובין - אב"ד חסידות באבוב-45

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שבועון בית משיח 504 (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)

הקודם:
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטם

אדמו"רי באבוב
א' מנחם אב תש"ס - י"ב אדר ב' תשס"ה

הבא:
האדמו"ר רבי בן ציון אריה לייביש הלברשטאם האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר

הערות שוליים

↑ הפרדס, תמוז תשנ"ד, חוברת י, שנה סח, עמ' 20 (באתר היברובוקס).
↑ חסידי באבוב על הציון הק' - באתר י"ט סיון תשס"ד
↑ חשיפה: האדמו"ר מבאבוב נשאר בארה"ב בהוראת הרבי - באתר כ"ה אדר ב' תשס"ה

[1] הפרדס, תמוז תשנ"ד, חוברת י, שנה סח, עמ' 20 (באתר היברובוקס).

[2] חסידי באבוב על הציון הק' - באתר י"ט סיון תשס"ד

[3] חשיפה: האדמו"ר מבאבוב נשאר בארה"ב בהוראת הרבי - באתר כ"ה אדר ב' תשס"ה

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:באבוב.jpg|left|thumb|300px|האדמו"ר]]
+[[קובץ:באבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
-רבי '''נפתלי צבי הלברשטאם''' נולד לאביו האדמו"ר רבי [[שלמה הלברשטאם]] מ[[באבוב]], בתקופה של טרום [[השואה]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] והתחלת ימי [[השואה]] האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו אל בוכניה, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים.
-מאז ועד סוף המלחמה הקשה והאיומה, חיו השניים חיים של [[מסירות נפש]] כפשוטה, כאשר בכל רגע היו מוכנים למסור את חייהם בעבור יהדותם. ואכן, היו פעמים שהאב והבן הדגולים נתפסו, וברחמי שמים עליהם, ניצלו. היה זה פרק מזהיר בו התגלו האב ובנו במלא יפעת אישיותם המזהירה, כשהם שמים נפשם בכפם להציל יהודים. גולת הכותרת הייתה עמידתו האיתנה של הנער נפתלי צבי שברבות הימים היה למנהיג העדה שהוקמה מתוך ההריסות. פעמים רבות עמד כבר על סף מוות ונשאר איתן ברוחו, כשכל ימיו עמל לעשות למען זולתו ברוחניות ובגשמיות.
+רבי '''נפתלי צבי הלברשטאם''' ([[כ"ה בסיוון]] [[תרצ"א]] – [[י"ב באדר ב']] [[תשס"ה]]) היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי מ[[באבוב]].
-דומה כי הצלה זו של השניים הייתה למען הקם מחדש את פארה של חסידות באבוב, שרובה ככולה עלתה בכבשן האש.
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[כ"ה בסיוון]] [[תרצ"א]] לרבי [[שלמה הלברשטאם]] האדמו"ר מ[[באבוב]], בתקופה של טרום [[השואה]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] והתחלת ימי השואה האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו אל בוכניה, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים.
-בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות רבות הגיע לתורכיה ומשם לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים מופלאים.
+בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות הגיע לתורכיה ומשם נע לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים.
-== מקים את מוסדות באבוב ==
+במשך שנים רבות עמד רבי נפתלי צבי לימין אביו וסייע בביסוס חסידות באבוב ב[[ארה"ב]] ובעולם כולו, ובהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו"ר, מילא רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה.
-במשך כל השנים עמד רבי נפתלי צבי לימין אביו בהקמת פארה של חסידות באבוב ב[[ארה"ב]] ובעולם כולו, בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו"ר לפני כחמש שנים, מילא רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה.
+נפטר ב[[י"ב אדר ב']] [[תשס"ה]]. לאחר פטירתו, פוצלה החסידות בין אחיו רבי בן ציון הלברשטאם, לחתנו רבי מרדכי דוד אונגר.
-האדמו"ר התגורר בשכנות למזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]], ולעתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של הרבי, ועל אודות פעולותיו. בשנת [[תשל"ח]], לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו האדמו"ר לשאול בשלום הרבי.
+==קשריו עם חב"ד==
+רבי נפתלי צבי התגורר בשכנות למזכיר [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], ולעיתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של [[הרבי]], ועל פעולותיו. בשנת [[תשל"ח]], לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו רבי [[שלמה הלברשטאם]] לשאול בשלום [[הרבי]].
-סיפר אחד מ[[אנ"ש]] כי לפני מספר שנים, השתתף ביחד עם האדמו"ר מבאבוב בחתונה, שם היו כמה חסידים שלעגו על אמונתם של חסידי חב"ד אודות כך שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]]. האדמו"ר לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.
+בשנת [[תשמ"ח]], בעת ה'שבעה' על [[הרבנית חיה מושקא]], הגיע רבי נפתלי צבי ל[[רבי]] כדי להביע את ניחומיו.
-בשנת [[תשמ"ח]], בעת ה'שבעה' על הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא, הגיע רבי נפתלי צבי לרבי כדי להביע את ניחומיו.
+בג' תמוז תשנ"ד הגיע ל-770 עם אחיו בשליחות אביו (שסבל אז ממחלה ברגליו ולא יכול היה לבוא בעצמו).{{הערה|הפרדס, תמוז תשנ"ד,  חוברת י, שנה סח, עמ' 20 (באתר היברובוקס).}}.
-רבי נפתלי צבי השתתף אצל הלוי' של האדמו"ר מליובאוויטש.
+אירע שרבי נפתלי צבי נכח בחתונה בה כמה חסידים לעגו על אמונתם של חסידי חב"ד בכך שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. רבי נפתלי צבי לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.
-== מקורות ==
+בתקופת מחלתו [[השתטחות|השתטחו]] חסידיו על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציונו של אדמו"ר הריי"צ]] והתפללו לרפואתו{{הערה|
+{{קישור חבד און ליין|5453|חסידי באבוב על הציון הק'||י"ט סיון תשס"ד}}}}.
-[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2003 שבועון בית משיח 504]
+לאחר פטירתו משלחת רבנים חב"דית שמנתה את הרבנים [[חיים יהודה קרינסקי]], [[יהודה לייב גרונר]], [[משה קוטלרסקי]] [[שלום דובער לוין]], [[חנינא שפערלין]], [[נחום גרוס]] ו[[אליהו סלווין]] [[ניחום אבלים|ניחמה]] את אחיו רבי בן ציון הלברשטאם{{הערה|
-{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שלמה הלברשטם]] מבאבוב|רשימה=אדמו"רי [[באבוב]]|שנה=?|הבא=-}}
+{{קישור חבד און ליין|10887|חשיפה: האדמו"ר מבאבוב נשאר בארה"ב בהוראת הרבי||כ"ה אדר ב' תשס"ה}}}}.
-[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז|הלברשטם נפתלי צבי]]
+==משפחתו==
+*רבי [[מרדכי דוד אונגר]] - האדמו"ר מבאבוב-45
+*רבי יהושע רובין - אב"ד חסידות באבוב-45
+== לקריאה נוספת ==
+[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2003 שבועון בית משיח 504] {{בית משיח}} {{PDF|}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
+{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שלמה הלברשטם]]|רשימה=אדמו"רי [[באבוב]]|שנה= [[א' מנחם אב]] [[תש"ס]] - [[י"ב אדר ב']] [[תשס"ה]]|הבא= האדמו"ר רבי [[בן ציון אריה לייביש הלברשטאם]] האדמו"ר רבי [[מרדכי דוד אונגר]]}}
+{{מיון רגיל:הלברשטאם, נפתלי צבי}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
+[[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]]