חב"דפדיה

חברותא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
חזותיקוד ויקי
חברותא
 
מ הגהה
 
(46 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
===חברותא===
[[קובץ:חברותא.jpg|250px|ממוזער|שמאל|יהודים לומדים תורה בחברותא (פינסק, תרפ"ד)]]
[[קובץ:חברותא לקו"ת.png|ממוזער|ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטערפאס]] ור' [[אשר סאסאנקא|אשר ששונקין]] לומדים [[לקוטי תורה]] ([[ו' בתשרי|ו' תשרי]] [[תשמ"א]])]]
'''חַבְרוּתָא''' היא שיטת לימוד נפוצה בתרבות הישיבתית - יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד. כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים.


לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד.
==מקור השם==
המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".
==מעלתה==
על שיטת הלימוד בחברותא נאמר בגמרא{{הערה|תענית ז, א.}}: "מה ברזל זה אחד מחדד את חברו – אף שני תלמידי חכמים מחדדים זה את זה בהלכה". וכן: "למה נמשלו דברי תורה כאש? לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד – אף דברי תורה אין מתקיימים ביחידי".


כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.
בגמרא במסכת תענית{{הערה|תענית כג, א.}} מופיע סיפורו יוצא הדופן של [[חוני המעגל]], על החלום שנמשך 70 שנה וסופו העצוב כשראה חוני שהוא לא מקבל את ההכרה הראויה לו, לא אצל בני משפחתו ולא אצל תלמידי החכמים בבית המדרש; הבין שאין לו טעם בחייו, התפלל לרחמי שמיים ומת. אמר על כך האמורא [[רבא]], הנה לנו דוגמה מוחשית לפתגם העממי 'או חברותא או מיתותא' (=או חברותא או מוות)".


הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך יחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטאלי בכתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים. מושג ה"חברותא" הפך לאחד מההיבטים המרכזיים באתוס הישיבתי, למרות שלא היה קיים בישיבות ליטא הוותיקות ([[וולוז'ין]] [[טלז]]), שם לא למדו ב"חברותא" אלא ב[[יחידות]], תוך כדי השתתפות התלמידים ב"דיבור בלימוד" בקבוצות גדולות יותר ב[[בית המדרש]].
הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8369.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כב ח'שסט.]}} וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת [[מחשבה]] שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו ב[[זיכרון]].


===מקור השם===
==במשנת הרבי==
הרבי מסביר, שלימוד לבד לעצמו, קשה לפעול בעצמו חיות, והעצה לזה היא הלימוד בחברותא, וכפי שהרבי כתב, "בטח יוכל למצוא עתה במחנו חברותא בזה ויגעת ומצאת תאמין"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1435.htm אגרות קודש כרך ה אגרת א'תלה.]}}. ה"עצה היעוצה" להעדר סדר הוא "שתהי' ההסכמה וההחלטה בת קיימא כשמתקשרים בזה (מ'פארבינדט זיך) עם חבר וחברותא, שזה מעיק (מאכט איינג) שלא לקיים ההחלטה, כיון שעי"ז גורם אי נעימות לשני"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7729.htm אגרות קודש כרך כ ז'תשכט.]}}. החברותא הוא הגורם המביא להצלחה המיוחלת{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6820.htm אגרות קודש כרך י"ח ו'תתכ.]}}. ובאמצעות כך מתקשר לנושא הנלמד יותר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}, והלימוד הוא "בר קיימא" ואינו בהתבודדות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4152a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ד'קנב*.]}}. וזהו רק לטובת עצמו ולא אף אחד אחר, מכיון שבמבחן התוצאה הסופית יהיה שמח מתוצאות לימודו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4847.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ד'תתמז.]}}.


המילה חברותא מגיעה מן הארמית ופירושה "חברות".
==בחירת חברותא==
הלימוד בחברותא אינו רק ענין משותף ברמה הלימודית אלא התאמה לא רק בידיעות ובכשרונות אלא גם בתכונות הנפש ועוד{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7664.htm אגרות קודש כרך כ ז'תרסד.]}}. ובזה מתקיים "דיבוק חברים טובים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה ועוד.]}}, שהוא אחד מהארבעים ושמונה דברים,{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תקסג.]}} בה התורה נקנית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3080.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך י ג'פ.]}}. אך גם במקרה של חברותא שיש לו כמה נקודות בלתי רצויות צריך לנסות להדגיש את המשותף והטוב שבזולת{{הערה|לדוגמה שאינו מאריך בתפילה וכדומה}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6653.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יח ו'תתכ.]}}. בנוסף, צריך לנסות להשפיע עליו הן בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/7/9/210.htm ספר השיחות — תרצ"א פורים תרצ"א עמוד 210.]}} והן ב'טוב' שבלימוד שיוכלו לדבר בענינים זכים ונעלים.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/6/3/40.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ספר השיחות תרפ"ג י"ט כסלו תרפ"ג עמוד 40.]}}


===דברי חכמים בשבח השיטה===
במסגרת של ישיבה או קהילה הרבי מפנה את מי שאין לו חברותות לההנהלה או לסמכות התורנית בקהילה זו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2445.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ח ב'תמה.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4358.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'שנח.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5114.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קיד /.]}}, והאחריות בזה רובצת על כתיפם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8103.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כא ח'קג.]}}. במסגרות כאלו הרבי מייעץ שעריכת החברותות מועילה יהיה באופן שסוג ב' (נחות יותר בהבנה) ילמד עם סוג א' וסוג ג' עם סוג ב'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3749.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יא ג'תשמט.]}}.
מצד סדרי הישיבה הוא "ההנהגה הכי נחוצה ללמוד בחברותא"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5001.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'א.]}}. "אם אין נמצא במחיצתו מי שיבין הלימוד כמותו, יהי' עכ"פ מי שלמטה הימנו, והרי נאמר ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/3974.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יב ג'תתקעד.]}}.


יש הטוענים כי בדברי חז"ל מופיעה צורת הלימוד בחברותא לשבח, בעוד שלימוד יחידני מגונה. שני הצדדים מופיעים בתלמוד הבבלי במסכת תענית: "מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה... למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם) שעוסקין בד בבד (כלומר, לבד) בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין (נהיים טפשים ולא-מחודדים)"[1]. עם זאת, קשה לומר שהכוונה דווקא ללימוד בצמדים כשיטה קבועה.
בנוגע למי שאין לו חברותא הרבי כותב:
{{ציטוט|תוכן=ובהנוגע לפועל גם במקרה שלך, בנוסף לזה שבגיל כמו שלך אין העיקר החבר אלא ההתמדה והשקידה שלך, ואזי לא תצטרך לחפש חבר, אלא החברים 'ירדפו' אחריך ללמוד איתך בחברותא{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4477.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על דרך זה ראה אגרות קודש כרך יג ד'תעז.]}}.|מרכאות=כן}}
במכתב אחר הרבי מנמק ומפרט, שפשוט שאין להבטל חלילה מתלמוד תורה, גם אם אין חבר, וכן כבר אמרו רז"ל, שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה עליו נאמר אבוא אליך וברכתיך{{הערה|אבות ג' ו'}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3563.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה, סימן כ"ג]}}.  
גם אם יש רק "חברותא בלתי מתאימה, שזה ממעט גם בהצלחת הלימוד, בכל אופן גם אם אין חברותא מובן שמוכרח לימוד התורה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5190.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יד ה'קצ.]}} בשאר ימי השבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}., ואין לך דבר העומד בפני הרצון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}.


לשון דומה מצויה בילקוט שמעוני: "אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו"[2]. יש מפרשים כך גם את מה שנאמר בפרקי אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר", כלומר לקנות חברותא ללמוד עמו[3]
מי שיש לו כבר חברותא ולומדים בטוב אין כל סיבה לשנות לחברותא אחרת - כיון שמסתבר שהשינוי הוא רק לגריעותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4706.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יג ד'תשו.]}}.


===בחירת חברותא===
==אברכים==
הרבי מדגיש ש"גם לאחר זמן שהותו של האברך ב[[כולל]] צריך להיות קביעות עיתים בתורה בחברותא{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10952.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כח י'תתקנב.]}} - ולכן לדור בעיר שיש שם אפשריות זו"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10901.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך כח י'תתקא.] צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 2): [http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf]}}. הרבי תבע לימוד בנגלה וחסידות בחברותא כל יום{{הערה|1=צילום גוף כתי"ק ראה כאן (ע' 5): [http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf]}}. אף באם יש לו חברותא רק פעם אחת בשבוע צריך למצוא פתרון מהיר לכך, אבל לכל הפחות צריך ללמוד ביחידות בשאר הימים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5897a.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך טז ה'תתצז*.]}}. באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] הרבי הורה שהבעלי-עסק שיש להם קביעות ללמוד בחברותא לכל הפחות פעם בשבוע – יאמרו לחיים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/16/105.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א.]}}.


בדרך כלל אדם בוחר חברותא המתאים לו מבחינת קצב הלימוד, שיטת הלמידה וכן במאפיינים חיצוניים - גיל, שיוך דתי וכו'. בחירת החברותא אינה הדדית בצורה מלאה, מאחר שיש [[תלמידים]] הנחשבים מבוקשים יותר כ"חברותא". ישנם מוסדות בהם בחירת החברותא נעשית על ידי [[איש סגל]] ([[ר"מ]] או "[[משגיח]]"). הדבר נפוץ בישיבות לצעירים בגיל [[תיכון]], בהן המורים מעוניינים לאפשר קצב שונה של [[לימוד]] בתוך ה[[כיתה]], או לצרף תלמיד מתקדם לתלמיד מתקשה. גם בישיבות גבוהות מצרפים תלמיד מתחיל לתלמיד ותיק, המכונה "אילן" על מנת לתמוך בתהליך הסוציאליזציה לערכי הישיבה ולשיטות הלימוד בה.
==דברים אשר הרבי כותב ללמוד בחברותא==
בחברותא באופן כללי, חוץ מלימוד נגלה וחסידות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5264.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראה אגרות קודש ריי"צ כרך יד ה'רסד.]}}, ישנם דברים מוגדרים אשר יש ללמוד אותם בחברותא:
* הלכות הצריכות בתור הכנה לחיי נשואין{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1339.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך ה א'שלט.]}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6246.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'רמו.]}} (ראו גם: [[הדרכת חתנים]]).
*גם נשים צריכות ללמוד בחברותא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5198.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 ראו לדוגמה אגרות קודש כרך יד ה'קצח.]}}, פעם פעמים בשבוע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6164.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 אגרות קודש כרך יז ו'קסד.]}}.
*עיון והעמקה בעניני גאולה ומשיח{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYmxpWHRmdFZqaFk שיחת שבת פרשת תזריע מצורע תנש"א סעיף י"ג הערה 118 ובבלתי מוגה]}}.


===תועלתה===
==קישורים חיצוניים ==
*[http://www.col.org.il/files/0.98328362836_1562239.pdf קובץ תשובות ומענות בקשר ללימוד בכולל]
*[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/22/205.htm?q=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90 על מה התבטא אדמו"ר הריי"צ "אַ שיינע פיינע חברותא"]
*[https://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%91%D7%93-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90/ הרב ברוין:מה עדיף: לימוד לבד או לימוד בחברותא?]
{{הערות שוליים}}


הלימוד בחברותא עוזר לשיפור הזיכרון וחידוד הדברים כיוון שברגע שאדם רוצה להעביר משהו בדיבור לחבירו עליו להשקיע בזה קצת [[מחשבה]] שזו גורמת שיתחדד ויתווסף אצלו ב[[זיכרון]]
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/חברותא"