לדלג לתוכן

החתונה הגדולה בז'לובין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
חתונת ר' אליעזר בן ר' מאיר בן הרה"ק [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]] ומרת שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]]. החתונה נערכה ביום שישי, ערב שבת קודש, בחודש סיוון תקס"ז.
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=נושא ידוע וחשוב בהיסטוריה החב"דית, וצריך שיהיה כתוב בהתאם}}
=מקום החתונה=
{{מקורות}}
בשטר התנאים, שנכתב בשנת תקס"ד, נכתב ש"החתונה תהי' פה בירושלים עיה"ק".
'''החתונה הגדולה בז'לובין''' היתה [[חתונה]] בה התחתנו מרת '''[[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה]] בת [[אדמו"ר האמצעי]]''' - נכדת [[אדמו"ר הזקן]]. עם ר' '''אליעזר בן רבי מאיר בנו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]].'''
המרחק בין מקום מגורי משפחת החתן, ברדיצ'ב, למקום מגורי משפחת הכלה, ליאדי, גדול מאוד. לכן, בפועל, כשהתקרב מועד החתונה, נקבע שתערך בעיירה [[ז'לובין]] בפלך מוהילוב בבלרוס, משום היותה בין שתי עיירות המחותנים.
 
=הערות שוליים=
החתונה נערכה בערב שבת, י"ג סיוון [[תקס"ז]] בעיירה [[ז'לובין]] העומדת על אם הדרך בין [[ברדיצ'ב]] ל[[ליאדי|ליאדי.]] והשתפפו בה אלפי יהודים ביניהם צדיקים רבנים וחסידים.
שנים רבות לאחר מכן עוד ידעו זקני החסידים מז'לובין לספר על מאורעות <nowiki>החתונה הגדולה</nowiki> בעיירתם.
 
=סיפורים ממאורעות החתונה=
==רקע==
בקיץ [[תקס"ד]] התקיימו קישורי התנאים וב[[ערב שבת]] פרשת נשא [[י"ג בסיוון]] שנת [[תקס"ז]] התקיימה החתונה ב[[ז'לובין]]. בחתונה השתתפו [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בז'לובין]]. היתה זו החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.
 
==מקום החתונה==
ב[[שטר התנאים]], שנכתב בשנת [[תקס"ד]], נכתב ש"החתונה תהי' פה ב[[ירושלים]] עיה"ק".
המרחק בין מקום מגורי משפחת החתן, [[ברדיצ'ב]], למקום מגורי משפחת הכלה, [[ליאדי]], גדול מאוד. לכן, בפועל, כשהתקרב מועד החתונה, נקבע שהיא תערך בעיירה [[ז'לובין]] בפלך מוהילוב בבלרוס, משום היותה עיירה חסידית גדולה העומדת באם הדרך בין ברדיצ'ב לליאדי.
 
הרושם הרב מאירועי החתונה נחקק בזכרון התושבים, והיו מספרים על האירוע שנים רבות לאחר המעשה.
 
==סיפורים ממאורעות החתונה==
 
משפחת הכלה הגיעו ראשונים לעיירה, וכאשר רלוי"צ מברדיטשוב התקרב לעיר ביקש [[אדמו"ר הזקן]] מבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לקבל את פניו, האדמו"ר האמצעי חשש מקפידתו כי פורסם כבר לפני כן שאדמו"ר האמצעי אומר הרבה [[חסידות]] ומדבר במושגים גבוהים ומפרסמם לכולם "[[אריך]]", "[[עתיק יומין]]" וכו' לבסוף כשנפגשו אכן שאלו רבי לוי"צ האם נכון הדבר, הרי [[הבעש"ט]] התיר לדבר במושגים הללו רק למי שראה את פניו הקדושות. מיד ניגש אדמו"ר האמצעי לאביו שהגיע גם כן להקביל את פני רבי לוי"צ ושאלו מנגד למה ביישת את בני? והלה חזר על שאלתו הרי אסור לדבר גבוהות למי שלא ראה את פני הקודש, וענהו אדמו"ר הזקן שהוא בעצמו ראה את הבעש"ט, והוא - אדמו"ר האמצעי לומד ממנו, שאלו רבי לוי"צ האם ראית אותו בחלום או בהקיץ? וענהו, בהקיץ כשהייתי ב[[פטרבורג]] במאסר{{הערה|[[מגדל עז]] עמוד קס"ג אות י"ט}}.
 
===המוזמנים===
===המוזמנים===
ר' [[בנימין קלעצקער]] היה פעם חולה מאוד. כשהתקרב מועד החתונה קיבל, כמו חסידים רבים, הזמנה. על אף מחלתו, רצה ר' בנימין לנסוע. בני משפחתו ניסו להנעו מרצונו, אך ר' בנימין התעקש כיוון שהיה בטוח שכיוון שאדמו"ר הזקן שלח לו הזמנה לחתונה, הוא מוכרח להגיע.
ר' [[בנימין קלעצקער]] באותו זמן היה חולה מאוד. כשהתקרב מועד החתונה קיבל, כמו חסידים רבים, הזמנה. על אף מחלתו, רצה ר' בנימין לנסוע. בני משפחתו ניסו להניעו מרצונו, אך ר' בנימין התעקש כיוון שהיה בטוח שכיוון שאדמו"ר הזקן שלח לו הזמנה לחתונה, הוא מוכרח להגיע.
כשהביאו אותו ל[[ז'לובין]] היה במצב קשה מאוד. הודיעו ל[[אדמו"ר הזקן]] על הגעתו, ו[[אדמו"ר הזקן]] ביקש שיבוא אליו. אך מצבו הקשה לא איפשר לו להגיע אל [[אדמו"ר הזקן]]. אמר [[אדמו"ר הזקן]] שיביאו אותו בעגלה, הביאו אותו והושיבו אותו אצל [[אדמו"ר הזקן]]. נתן לו [[אדמו"ר הזקן]] כוס בירה, ולאחר ששתה אותה, נתן לו שניה ושלישית. לאחר ששתה שלוש כוסות אמר לו [[אדמו"ר הזקן]] שילך לרקוד עם החסידים, ור' [[בנימין קלעצקער]] נעמד והלך לרקוד בריא ושלם.
כשהביאו אותו ל[[ז'לובין]] היה במצב קשה מאוד. הודיעו ל[[אדמו"ר הזקן]] על הגעתו, ו[[אדמו"ר הזקן]] ביקש שיבוא אליו. אך מצבו הקשה לא איפשר לו להגיע אל [[אדמו"ר הזקן]]. אמר [[אדמו"ר הזקן]] שיביאו אותו בעגלה, הביאו אותו והושיבו אותו אצל [[אדמו"ר הזקן]]. נתן לו [[אדמו"ר הזקן]] כוס בירה, ולאחר ששתה אותה, נתן לו שנייה ושלישית. לאחר ששתה שלוש כוסות אמר לו [[אדמו"ר הזקן]] שילך לרקוד עם החסידים, ור' [[בנימין קלעצקער]] נעמד והלך לרקוד בריא ושלם.
 
==בעקבות החתונה==
החתונה השניה בין נכד [[אדמו"ר הזקן]] לבין נכד [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]] היתה חתונת ר' יקותיאל זלמן בן הרב יוסף בונם וואלעס{{הערה|חתן הרה"ק [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]]}} עם הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]] בת [[אדמו"ר האמצעי]] שהתקיימה ב[[ליאדי]] בערב שבת [[פרשת בשלח]] [[תקס"ח]].
 
==לקריאה נוספת==
'''החתונה הגדולה בז'לובין''' - הוצאת מכון אהלי שם ליובאוויטש
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:היסטוריה חב"דית]]
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]

גרסה אחרונה מ־20:14, 22 בדצמבר 2025

החתונה הגדולה בז'לובין היתה חתונה בה התחתנו מרת שרה בת אדמו"ר האמצעי - נכדת אדמו"ר הזקן. עם ר' אליעזר בן רבי מאיר בנו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

החתונה נערכה בערב שבת, י"ג סיוון תקס"ז בעיירה ז'לובין העומדת על אם הדרך בין ברדיצ'ב לליאדי. והשתפפו בה אלפי יהודים ביניהם צדיקים רבנים וחסידים.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים ובערב שבת פרשת נשא י"ג בסיוון שנת תקס"ז התקיימה החתונה בז'לובין. בחתונה השתתפו אדמו"ר הזקן ורבי לוי יצחק מברדיטשוב, והיא נודעה בשם החתונה הגדולה בז'לובין. היתה זו החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.

מקום החתונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשטר התנאים, שנכתב בשנת תקס"ד, נכתב ש"החתונה תהי' פה בירושלים עיה"ק". המרחק בין מקום מגורי משפחת החתן, ברדיצ'ב, למקום מגורי משפחת הכלה, ליאדי, גדול מאוד. לכן, בפועל, כשהתקרב מועד החתונה, נקבע שהיא תערך בעיירה ז'לובין בפלך מוהילוב בבלרוס, משום היותה עיירה חסידית גדולה העומדת באם הדרך בין ברדיצ'ב לליאדי.

הרושם הרב מאירועי החתונה נחקק בזכרון התושבים, והיו מספרים על האירוע שנים רבות לאחר המעשה.

סיפורים ממאורעות החתונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחת הכלה הגיעו ראשונים לעיירה, וכאשר רלוי"צ מברדיטשוב התקרב לעיר ביקש אדמו"ר הזקן מבנו אדמו"ר האמצעי לקבל את פניו, האדמו"ר האמצעי חשש מקפידתו כי פורסם כבר לפני כן שאדמו"ר האמצעי אומר הרבה חסידות ומדבר במושגים גבוהים ומפרסמם לכולם "אריך", "עתיק יומין" וכו' לבסוף כשנפגשו אכן שאלו רבי לוי"צ האם נכון הדבר, הרי הבעש"ט התיר לדבר במושגים הללו רק למי שראה את פניו הקדושות. מיד ניגש אדמו"ר האמצעי לאביו שהגיע גם כן להקביל את פני רבי לוי"צ ושאלו מנגד למה ביישת את בני? והלה חזר על שאלתו הרי אסור לדבר גבוהות למי שלא ראה את פני הקודש, וענהו אדמו"ר הזקן שהוא בעצמו ראה את הבעש"ט, והוא - אדמו"ר האמצעי לומד ממנו, שאלו רבי לוי"צ האם ראית אותו בחלום או בהקיץ? וענהו, בהקיץ כשהייתי בפטרבורג במאסר[1].

המוזמנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' בנימין קלעצקער באותו זמן היה חולה מאוד. כשהתקרב מועד החתונה קיבל, כמו חסידים רבים, הזמנה. על אף מחלתו, רצה ר' בנימין לנסוע. בני משפחתו ניסו להניעו מרצונו, אך ר' בנימין התעקש כיוון שהיה בטוח שכיוון שאדמו"ר הזקן שלח לו הזמנה לחתונה, הוא מוכרח להגיע. כשהביאו אותו לז'לובין היה במצב קשה מאוד. הודיעו לאדמו"ר הזקן על הגעתו, ואדמו"ר הזקן ביקש שיבוא אליו. אך מצבו הקשה לא איפשר לו להגיע אל אדמו"ר הזקן. אמר אדמו"ר הזקן שיביאו אותו בעגלה, הביאו אותו והושיבו אותו אצל אדמו"ר הזקן. נתן לו אדמו"ר הזקן כוס בירה, ולאחר ששתה אותה, נתן לו שנייה ושלישית. לאחר ששתה שלוש כוסות אמר לו אדמו"ר הזקן שילך לרקוד עם החסידים, ור' בנימין קלעצקער נעמד והלך לרקוד בריא ושלם.

בעקבות החתונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

החתונה השניה בין נכד אדמו"ר הזקן לבין נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב היתה חתונת ר' יקותיאל זלמן בן הרב יוסף בונם וואלעס[2] עם הרבנית ביילא בת אדמו"ר האמצעי שהתקיימה בליאדי בערב שבת פרשת בשלח תקס"ח.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

החתונה הגדולה בז'לובין - הוצאת מכון אהלי שם ליובאוויטש

הערות שוליים

  1. ^ מגדל עז עמוד קס"ג אות י"ט
  2. ^ חתן הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב