עוזיאל מייזליש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←תולדות) |
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) מ (הסרת קטגוריה:משפחת מייזליש באמצעות HotCat) |
||
| (18 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''עוזיאל מייזליש''' היה מחשובי תלמידי [[הבעל שם טוב]]{{ | רבי '''עוזיאל מייזליש''' היה מחשובי תלמידי [[הבעל שם טוב]]{{הערה|ואף מזכיר בשמו דברי תורה - תפארת עוזיאל ת"א [[תשכ"ב]] עמ' ס"ח.}}, ולאחר [[הסתלקות]]ו הסתופף בצל [[המגיד ממזריטש]], ועל פי פקודתו חיבר את הספר "תפארת עוזיאל". מראשוני [[הפצת המעיינות|מפיצי]] ה[[חסידות]] ב[[פולין]]. | ||
==תולדות== | ==תולדות== | ||
נולד בשנת ה'[[תק"ד]] לאביו ר' צבי הירש, רבה של סמיטיטש, ולאמו מ' דרעזיל{{ | נולד בשנת ה'[[תק"ד]] לאביו ר' צבי הירש, רבה של סמיטיטש, ולאמו מ' דרעזיל{{הערה|בתו של הג"ר אברהם נתן נטע מייזליש, מח"ס [http://beta.hebrewbooks.org/19466 נטע שעשועים] על גפ"ת וספר שמחת נתן - חידושי הלכה ותוספות על כל דף (על שמו נקרא חתנו הנ"ל ר' הירש ר' נטעל'ש). הוא היה נכדו של הג"ר אריה ליב סירקיש, בן-בנו של [[הב"ח]] ובנו חורגו של [[הט"ז]] עמו עמד בקשר של שאלות ותשובות הלכתיות. בשנת תכ"ו, בהיותו אב"ד קאמארנא, נשלח עם אחיו על ידי אביהם הט"ז, לתהות על קנקנו של [[ש"צ]] שר"י.}}. כבר בצעירותו נודע בכשרונותיו הגאוניים. | ||
בגיל צעיר מאד [[נישואין|נשא]] את בת ר' שלמה מזעליחאוו, לאחר מכן החל להתקרב לדרך [[הבעל שם טוב]], אלא שהי' זה בסתר{{ | בגיל צעיר מאד [[נישואין|נשא]] את בת ר' שלמה מזעליחאוו, לאחר מכן החל להתקרב לדרך [[הבעל שם טוב]], אלא שהי' זה בסתר{{הערה|לגרסאות אחרות לא זכה ר' עוזיא-ל להיות אצל הבעש"ט, ורדיפות ה[[מתנגדים]] היו כאשר התקרב ל[[הרב המגיד]].}}. | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[הבעש"ט]] קיבל על-עצמו את מרותו של [[המגיד ממזריטש]], | לאחר [[הסתלקות]] [[הבעש"ט]] קיבל על-עצמו את מרותו של [[המגיד ממזריטש]], ועם זאת החשיב עצמו גם כתלמיד לר' [[מנחם מנדל מפרימשלן]], ר' [[אברהם מפדלוסק]] ור' [[נחמן מקוסוב]]. | ||
במהלך תקופה זו התמנה לרבה של [[אוסטרובצה]], אלא שכאשר נודע לראשי הקהילה ה[[מתנגד]]ים על היותו [[חסיד]] הם הדיחוהו מתפקיד הרבנות, הוא עקר לריטשוואל ולאחר מכן התיישב בניישטאט ('עיר חדש', נאווידוואר). | במהלך תקופה זו התמנה לרבה של [[אוסטרובצה]], אלא שכאשר נודע לראשי הקהילה ה[[מתנגד]]ים על היותו [[חסיד]] הם הדיחוהו מתפקיד הרבנות, הוא עקר לריטשוואל ולאחר מכן התיישב בניישטאט ('עיר חדש', נאווידוואר). | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בקרב תלמידי המגיד זכה להערכה רבה, הוא היה קשור בקשר קרוב לר' [[חיים חייקל מאמדור]], ר' [[יחיאל מיכל מזלטשוב]], האחים ר' [[פנחס הורביץ]] מפרנקפורט ור' [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], והאחים ר' [[זושא מאניפולי]] ור' [[אלימלך מליז'נסק]]. הם כינוהו '''עבד השם''', כשעבד [[נוטריקון]] '''ע'''וזיאל '''ב'''ן '''ד'''רעזיל. באותו הקשר העידו עליו צדיקי דורו שלא טעם טעם חטא מעולם. | בקרב תלמידי המגיד זכה להערכה רבה, הוא היה קשור בקשר קרוב לר' [[חיים חייקל מאמדור]], ר' [[יחיאל מיכל מזלטשוב]], האחים ר' [[פנחס הורביץ]] מפרנקפורט ור' [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], והאחים ר' [[זושא מאניפולי]] ור' [[אלימלך מליז'נסק]]. הם כינוהו '''עבד השם''', כשעבד [[נוטריקון]] '''ע'''וזיאל '''ב'''ן '''ד'''רעזיל. באותו הקשר העידו עליו צדיקי דורו שלא טעם טעם חטא מעולם. | ||
ב[[גניזה החרסונית]]{{ | ב[[גניזה החרסונית]]{{הערה|מכתב רכ"ו.}} נמצא [[פ"נ]] של בקשת רחמים עבור המגיד ממזריטש, למסור לארון הקדוש של הבעל שם טוב. על פ"נ זה חתומים שמותיהם של חמשה עשר מגדולי תלמידי המגיד. לאחר רשימת חתימות אלו, מופיעות חתימות שמותיהם של רבי עזריאל ואחריו שמו של [[אדמו"ר הזקן]], כשני שלוחים שנבחרו מעדת תלמידי המגיד למסור את הפ"נ. גם בצוואתו של המגיד ממעזריטש, שנמצאה בגניזה הנ"ל{{הערה|מכתב רמ"א.}}, מופיעה חתימת שמו של ר' עזריאל ולאחריה חתימת שמו של ר' [[שלמה מלוצק]], כעדים על כך שהצוואה נכתבה ונחתמה בפניהם. | ||
תלמידים רבים הסתופפו בצילו. | תלמידים רבים הסתופפו בצילו. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
== מצאצאיו == | == מצאצאיו == | ||
*חתנו הגאון רבי | *חתנו הגאון רבי זעליג, בנו של הרה"ק רבי יצחק מזיכלין, ואביו של הרה"ק רבי שמואל אבא מזיכלין. | ||
== מתלמידיו == | == מתלמידיו == | ||
*רבי אפרים | *רבי אפרים [[פישל מסטריקוב]]. | ||
*רבי | *רבי אהרן מזעליחוב ("רבי אהר'לע שותק"){{הערה|נקרא גם ר' אהר'לע שטומער (אילם). כיון ש"יותר מעשרים שנה, ויש אומרים ארבעים שנה, ישב על התורה ועבודת השי"ת בדבקות נפלאה, ולא דיבר עם שום בן אדם בעולם". אין זה רבי אהרן הכהן מזעליחוב מח"ס אור הגנוז לצדיקים, שמפרש את ספר התניא.}}. נסתלק בדמי ימיו (בערך בשנת תקל"ח){{הערה|השאיר אחריו בן ובת רכים בשנים. בנו, ר' משה בער, עלה בערוב ימיו לארה"ק, נפטר בה בי"ב מנחם אב תר"ז, ונטמן בבית החיים העתיק בטבריה (קרוב לקברו של ר' [[זאב וואלף מטשרנאוסטרי]]). בתו נישאה נישאה להרה"ק ר' שמואל מאמדור בנו של ר' [[חיים חייקא מאמדור]]. אלמנתו מרת פייגא נישאה לאחר פטירתו, להרה"ק רבי [[אשר מסטאלין|אשר]] מ[[חסידות קרלין|סטאלין]], ע"פ ציוויו של [[המגיד מקוז'ניץ]], ונשארו לגור תקופה ממושכת בעיר זליחוב.}}, ורבו הספידו{{הערה|הספד זה נדפס בספרו.}}. רבו בספרו תפארת עוזיאל מביא דברי תורה מתלמידו זה{{הערה|"שמעתי מתלמידי המופלא בתורה וביראה" (עמ' ס"ד).}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
;ספריו | |||
== | * '''[http://chabadlibrarybooks.com/37923 תפארת עוזיאל]''' - ח"א: על ה[[תורה]]. ח"ב: על [[תנ"ך#נביאים|נ"ך]], [[חג]]ים ו[[גמרא]], אתר [[היברובוקס]] | ||
* '''[http://beta.hebrewbooks.org/19263 כרם שלמה - חותם טהור]''' - חידושי סוגיות והלכה, אתר [[היברובוקס]] | |||
*[http://chabadlibrarybooks.com/37923 תפארת עוזיאל] - ח"א: על ה[[תורה]]. ח"ב: על [[תנ"ך#נביאים|נ"ך]], [[חג]]ים ו[[גמרא]] | * '''[http://chabadlibrarybooks.com/19263 תפארת הצבי]''' - על מסכת ביצה, אתר [[היברובוקס]] | ||
*[http://beta.hebrewbooks.org/19263 כרם שלמה - חותם טהור] - חידושי סוגיות והלכה | * '''[http://beta.hebrewbooks.org/14841 עץ הדעת טוב על מסכתות שבת]''' ו[http://beta.hebrewbooks.org/37648 כתובות], אתר [[היברובוקס]] | ||
*[http://chabadlibrarybooks.com/19263 תפארת הצבי] - על מסכת ביצה | * '''[http://beta.hebrewbooks.org/14799 מנורה הטהורה]''' - על מסכת שבת, אתר [[היברובוקס]] | ||
*[http://beta.hebrewbooks.org/14841 עץ הדעת טוב על מסכתות שבת] ו[http://beta.hebrewbooks.org/37648 כתובות] | |||
*[http://beta.hebrewbooks.org/14799 מנורה הטהורה] - על מסכת שבת | |||
== מאמרותיו == | == מאמרותיו == | ||
*{{ציטוטון|לאדם צריך חמימות רב בתורת השם וב[[יראת שמים|יראתו]] ותשוקה וחשק גדול, ולהיפך בעבירות, כי [[היצר הרע]] בוער באדם באהבה, על כן צריך להתגבר על [[יצר הרע|יצרו]] ולצנן עצמו מחמת יראה ובושה ממנו יתברך}}{{הערה|מתוך ספרו על הפסוק בבראשית לא, מ. "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה".}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:מייזליש, עוזיאל}} | |||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:10, 4 בפברואר 2024
רבי עוזיאל מייזליש היה מחשובי תלמידי הבעל שם טוב[1], ולאחר הסתלקותו הסתופף בצל המגיד ממזריטש, ועל פי פקודתו חיבר את הספר "תפארת עוזיאל". מראשוני מפיצי החסידות בפולין.
תולדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת ה'תק"ד לאביו ר' צבי הירש, רבה של סמיטיטש, ולאמו מ' דרעזיל[2]. כבר בצעירותו נודע בכשרונותיו הגאוניים.
בגיל צעיר מאד נשא את בת ר' שלמה מזעליחאוו, לאחר מכן החל להתקרב לדרך הבעל שם טוב, אלא שהי' זה בסתר[3].
לאחר הסתלקות הבעש"ט קיבל על-עצמו את מרותו של המגיד ממזריטש, ועם זאת החשיב עצמו גם כתלמיד לר' מנחם מנדל מפרימשלן, ר' אברהם מפדלוסק ור' נחמן מקוסוב.
במהלך תקופה זו התמנה לרבה של אוסטרובצה, אלא שכאשר נודע לראשי הקהילה המתנגדים על היותו חסיד הם הדיחוהו מתפקיד הרבנות, הוא עקר לריטשוואל ולאחר מכן התיישב בניישטאט ('עיר חדש', נאווידוואר).
בקרב תלמידי המגיד זכה להערכה רבה, הוא היה קשור בקשר קרוב לר' חיים חייקל מאמדור, ר' יחיאל מיכל מזלטשוב, האחים ר' פנחס הורביץ מפרנקפורט ור' שמואל שמעלקא מניקלשבורג, והאחים ר' זושא מאניפולי ור' אלימלך מליז'נסק. הם כינוהו עבד השם, כשעבד נוטריקון עוזיאל בן דרעזיל. באותו הקשר העידו עליו צדיקי דורו שלא טעם טעם חטא מעולם.
בגניזה החרסונית[4] נמצא פ"נ של בקשת רחמים עבור המגיד ממזריטש, למסור לארון הקדוש של הבעל שם טוב. על פ"נ זה חתומים שמותיהם של חמשה עשר מגדולי תלמידי המגיד. לאחר רשימת חתימות אלו, מופיעות חתימות שמותיהם של רבי עזריאל ואחריו שמו של אדמו"ר הזקן, כשני שלוחים שנבחרו מעדת תלמידי המגיד למסור את הפ"נ. גם בצוואתו של המגיד ממעזריטש, שנמצאה בגניזה הנ"ל[5], מופיעה חתימת שמו של ר' עזריאל ולאחריה חתימת שמו של ר' שלמה מלוצק, כעדים על כך שהצוואה נכתבה ונחתמה בפניהם.
תלמידים רבים הסתופפו בצילו.
נפטר בעיר חדש, בחצי ימיו בכ"ח כסלו תקמ"ו.
מצאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו הגאון רבי זעליג, בנו של הרה"ק רבי יצחק מזיכלין, ואביו של הרה"ק רבי שמואל אבא מזיכלין.
מתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי אפרים פישל מסטריקוב.
- רבי אהרן מזעליחוב ("רבי אהר'לע שותק")[6]. נסתלק בדמי ימיו (בערך בשנת תקל"ח)[7], ורבו הספידו[8]. רבו בספרו תפארת עוזיאל מביא דברי תורה מתלמידו זה[9].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספריו
- תפארת עוזיאל - ח"א: על התורה. ח"ב: על נ"ך, חגים וגמרא, אתר היברובוקס
- כרם שלמה - חותם טהור - חידושי סוגיות והלכה, אתר היברובוקס
- תפארת הצבי - על מסכת ביצה, אתר היברובוקס
- עץ הדעת טוב על מסכתות שבת וכתובות, אתר היברובוקס
- מנורה הטהורה - על מסכת שבת, אתר היברובוקס
מאמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "לאדם צריך חמימות רב בתורת השם וביראתו ותשוקה וחשק גדול, ולהיפך בעבירות, כי היצר הרע בוער באדם באהבה, על כן צריך להתגבר על יצרו ולצנן עצמו מחמת יראה ובושה ממנו יתברך"[10].
הערות שוליים
- ↑ ואף מזכיר בשמו דברי תורה - תפארת עוזיאל ת"א תשכ"ב עמ' ס"ח.
- ↑ בתו של הג"ר אברהם נתן נטע מייזליש, מח"ס נטע שעשועים על גפ"ת וספר שמחת נתן - חידושי הלכה ותוספות על כל דף (על שמו נקרא חתנו הנ"ל ר' הירש ר' נטעל'ש). הוא היה נכדו של הג"ר אריה ליב סירקיש, בן-בנו של הב"ח ובנו חורגו של הט"ז עמו עמד בקשר של שאלות ותשובות הלכתיות. בשנת תכ"ו, בהיותו אב"ד קאמארנא, נשלח עם אחיו על ידי אביהם הט"ז, לתהות על קנקנו של ש"צ שר"י.
- ↑ לגרסאות אחרות לא זכה ר' עוזיא-ל להיות אצל הבעש"ט, ורדיפות המתנגדים היו כאשר התקרב להרב המגיד.
- ↑ מכתב רכ"ו.
- ↑ מכתב רמ"א.
- ↑ נקרא גם ר' אהר'לע שטומער (אילם). כיון ש"יותר מעשרים שנה, ויש אומרים ארבעים שנה, ישב על התורה ועבודת השי"ת בדבקות נפלאה, ולא דיבר עם שום בן אדם בעולם". אין זה רבי אהרן הכהן מזעליחוב מח"ס אור הגנוז לצדיקים, שמפרש את ספר התניא.
- ↑ השאיר אחריו בן ובת רכים בשנים. בנו, ר' משה בער, עלה בערוב ימיו לארה"ק, נפטר בה בי"ב מנחם אב תר"ז, ונטמן בבית החיים העתיק בטבריה (קרוב לקברו של ר' זאב וואלף מטשרנאוסטרי). בתו נישאה נישאה להרה"ק ר' שמואל מאמדור בנו של ר' חיים חייקא מאמדור. אלמנתו מרת פייגא נישאה לאחר פטירתו, להרה"ק רבי אשר מסטאלין, ע"פ ציוויו של המגיד מקוז'ניץ, ונשארו לגור תקופה ממושכת בעיר זליחוב.
- ↑ הספד זה נדפס בספרו.
- ↑ "שמעתי מתלמידי המופלא בתורה וביראה" (עמ' ס"ד).
- ↑ מתוך ספרו על הפסוק בבראשית לא, מ. "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה".