מתן תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
|||
| (25 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: מעמד הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של מעמד הר סיני | {{להשלים|כל הערך=כן}}[[קובץ: מעמד הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של מעמד הר סיני]] | ||
'''מעמד מתן תורה בהר סיני''' הינו מעמד בו התגלה [[אלוקים]] לבני [[עם ישראל]] למרגלות הר סיני ונתן להם את [[עשרת הדברות]]. | '''מעמד מתן תורה בהר סיני''' הינו מעמד בו התגלה [[אלוקים]] לבני [[עם ישראל]] למרגלות הר סיני ונתן להם את [[עשרת הדברות]]. | ||
המעמד התרחש ב-[[ו' בסיוון]] (ב-[[ז' בסיוון]] לשיטת [[רבי יוסי]]) ב'תמ"ח, 50 יום לאחר צאת [[בני ישראל]] מ[[מצרים]]. בראש [[חודש סיון]] הגיעו בני ישראל למרגלות הר סיני, שלושה ימים נחו ישראל מהדרך, ובשלושה ימים הנוספים התקדשו לקראת קבלת ה[[תורה]], שלושה ימים אלו נקראים [[שלושת ימי ההגבלה]]. לציון יום זה חוגגים מידי שנה את [[חג השבועות]]. | המעמד התרחש ב-[[ו' בסיוון]] (ב-[[ז' בסיוון]] לשיטת [[רבי יוסי]]) [[ב'תמ"ח]]{{הערה|בס' סדר עולם רבה השלם עם פי' ימות עולם. (וראה לקו"ש חל"ו ע' 217).}}, 50 יום לאחר צאת [[בני ישראל]] מ[[מצרים]]. בראש [[חודש סיון]] הגיעו בני ישראל למרגלות הר סיני, שלושה ימים נחו ישראל מהדרך, ובשלושה ימים הנוספים התקדשו לקראת קבלת ה[[תורה]], שלושה ימים אלו נקראים [[שלושת ימי ההגבלה]]. לציון יום זה חוגגים מידי שנה את [[חג השבועות]]. | ||
==הכנה למעמד== | ==הכנה למעמד== | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
{{להשלים|יעודו של ההר מבריאת העולם וכו'}} | {{להשלים|יעודו של ההר מבריאת העולם וכו'}} | ||
[[קובץ:הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]] | [[קובץ:הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]] | ||
במדרש מסופר{{הערה|מדרש תהלים מזמור סה.}} על ריב שפרץ בין ההרים על מי ייתן [[הקב"ה]] את התורה, כאשר כל הר מצדד במעלותיו, לבסוף החליט ה' לתת את התורה דווקא על ההר הנמוך מכולם - [[הר סיני]]. | |||
הרבי מסביר את ההחלטה: הכוונה של מתן תורה הוא לחבר שני הפכים: שיהיה [[גשמיות]] אך מהגשמיות לעשות רוחניות. הר סיני מסמל את שני ההפכים: מצד אחד הוא הר ומצד שני הוא ההר הנמוך. | |||
הרבי מסביר את ההחלטה: הכוונה של מתן תורה הוא לחבר שני הפכים: שיהיה [[גשמיות]] אך מהגשמיות לעשות רוחניות. | |||
הר סיני מסמל את שני ההפכים: מצד אחד הוא הר ומצד שני הוא ההר הנמוך. | בלימוד התורה צריך לשלב שני הפכים מצד אחד לימוד בדרך התנשאות - לקיים את ציווי ה[[שולחן ערוך]] "אל יבוש מפני המלעיגים" ומצד שני לימוד בדרך ביטול, מכיוון שעל [[גאווה]] נאמר "אין אני [=הקב"ה] והוא יכולים לדור{{הערה|[[מסכת סוטה]] דף ה' עמוד א'}}". | ||
====נעשה ונשמע==== | ====נעשה ונשמע==== | ||
{{ערך מורחב|נעשה ונשמע}} | {{ערך מורחב|נעשה ונשמע}} | ||
כאשר בא [[הקב"ה]] וביקש לתת את התורה לבני-ישראל, הכריזו כל בני-ישראל כאיש אחד "[[נעשה ונשמע]]". אמירה זו שלהם נעשתה מאז סמל ל[[קבלת עול]] ולהתמסרות לרצון ה'. | כאשר בא [[הקב"ה]] וביקש לתת את התורה לבני-ישראל, הכריזו כל בני-ישראל כאיש אחד "[[נעשה ונשמע]]"{{הערה|שמות כד, ז.}}. אמירה זו שלהם נעשתה מאז סמל ל[[קבלת עול]] ולהתמסרות לרצון ה'. | ||
[[הרבי]] מסביר כי אמירה זו וקבלת העול הייתה כהכנה ותנאי לקבלת התורה, אף שאמירת ה"נשמע" לכאורה גורעת מה[[קבלת עול]], אך שלימות העבודה בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] הוא, שבנוסף לעניין של "נעשה" (קבלת עול), יבין האדם וירגיש ב[[שכל | [[הרבי]] מסביר{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&hilite=4f900e77-8bc0-4cbe-84a3-3520edcd19be&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90&pgnum=230 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"ג].}} כי אמירה זו וקבלת העול הייתה כהכנה ותנאי לקבלת התורה, אף שאמירת ה"נשמע" לכאורה גורעת מה[[קבלת עול]], אך שלימות העבודה בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] הוא, שבנוסף לעניין של "נעשה" (קבלת עול), יבין האדם וירגיש ב[[שכל]]ו ו[[מדות]]יו הטוב והיוקר וההכרח של התורה ומצוות (נשמע). | ||
====הערבים==== | ====הערבים==== | ||
ה[[מדרש]] מספר, כי כשרצה ה' לתת לעם-ישראל את התורה, ביקש ערבים לכך שהיהודים ישמרו את התורה, אמרו היהודים: "אבותינו הקדושים - הם יהיו ערבים בעדנו, אך ה' לא קיבל תשובה זו, אמרו עוד היהודים: "נביאינו יהיו ערבים בעדנו". אך גם תשובה זו לא הסכים | ה[[מדרש]] מספר{{הערה|שיר השירים רבה א, ד.}}, כי כשרצה ה' לתת לעם-ישראל את התורה, ביקש ערבים לכך שהיהודים ישמרו את התורה, אמרו היהודים: "אבותינו הקדושים - הם יהיו ערבים בעדנו", אך ה' לא קיבל תשובה זו, אמרו עוד היהודים: "נביאינו יהיו ערבים בעדנו". אך גם תשובה זו לא הסכים ה' לקבל. ואז אמרו היהודים: "בנינו ערבים בעדנו", כששמע ה' תשובה זו, מצאה חן בעיניו ונתן ליהודים את התורה. | ||
==נתינת | ==נתינת התורה== | ||
{{להשלים|1.תיאור המעמד | {{להשלים|1.תיאור המעמד על פי פסוקי התורה פרשנות חז"ל ופרשי המקרא, 2.פעולת הגילוי בעולם (גילוי אלוקי), בנשמות ישראל (פרחה נשמתם) 3. דרגת הגילוי האלוקי באותו הזמן.}} | ||
[[חז"ל]] מלמדים שכל ה[[תורה]] כולה, גם ה[[תורה שבעל פה]] ואפילו "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש", וכל דברי "ה[[נביאים]] וה[[חכמים]] העומדים בכל דור ודור" - כולם ניתנו ל[[משה]] במתן-תורה ב[[הר סיני]]. | [[חז"ל]] מלמדים שכל ה[[תורה]] כולה, גם ה[[תורה שבעל פה]] ואפילו "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש", וכל דברי "ה[[נביאים]] וה[[חכמים]] העומדים בכל דור ודור" - כולם ניתנו ל[[משה]] במתן-תורה ב[[הר סיני]]. | ||
גם [[פנימיות התורה]], [[תורת הקבלה]] וה[[חסידות]], ניתנו ב[[הר סיני]], ואדרבה, הם התגלו וניתנו בגלוי לעין-כל יותר מ[[תורת הנגלה|התורה הנגלית]] באותו המעמד. | גם [[פנימיות התורה]], [[תורת הקבלה]] וה[[חסידות]], ניתנו ב[[הר סיני]], ואדרבה, הם התגלו וניתנו בגלוי לעין-כל יותר מ[[תורת הנגלה|התורה הנגלית]] באותו המעמד. | ||
====עשרת הדברות==== | ====עשרת הדברות==== | ||
במרכז המעמד אמר ה' את "[[עשרת הדברות]]" חלקם נאמרו ישירות לעם, ולאחר שהעם התעלף, אמר זאת ה' דרך [[משה]]. | {{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הדברות]]}} | ||
ב[[חסידות]] מוסבר הסיבה לכך שפרחו נשמות ישראל: בשל הרצון להתחבר בבורא, הם כאילו "שכחו" את גופם ועניניהם | במרכז המעמד אמר [[ה']] את "[[עשרת הדברות]]" חלקם נאמרו ישירות לעם, ולאחר שהעם התעלף, אמר זאת ה' דרך [[משה]]. | ||
ב[[חסידות]] מוסבר הסיבה לכך שפרחו נשמות ישראל: בשל הרצון להתחבר בבורא, הם כאילו "שכחו" את גופם ועניניהם ה[[גשמי]]ים והם עלו מעלה להתחבר ל[[קדושה]] ה[[אלוקות|אלוקית]]. | |||
עשרת הדיברות נחקקו על [[לוחות הברית]]. | עשרת הדיברות נחקקו על [[לוחות הברית]]. | ||
| שורה 39: | שורה 40: | ||
====בנשמות ישראל==== | ====בנשמות ישראל==== | ||
:'''בחירת העצמות''' | :'''בחירת העצמות''' | ||
במתן תורה התחדש עניין ה"בחירה". עד אז חביבותם ושייכותם של בני ישראל ל[[הקב"ה]] היה מצד חביבותם כבנים | במתן תורה התחדש עניין ה"בחירה". עד אז חביבותם ושייכותם של בני ישראל ל[[הקב"ה]] היה מצד חביבותם כבנים וכיוצא בזה, זהו שאמר הקב"ה למשה רבינו במצרים "כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" אמנם במתן תורה התחדש והתגלה קשר של בחירה. | ||
ולכן מובא בהלכה שבעת התפילה בברכת אהבת עולם "כשיאמר ובנו בחרת יזכור מתן תורה"{{הערה|שולחן ערוך | ולכן מובא בהלכה שבעת התפילה בברכת אהבת עולם "כשיאמר ובנו בחרת יזכור מתן תורה"{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ס סעיף ד. והוא מהמגן אברהם בשם האריז"ל.}} | ||
וכן מוצאים הבדל בין נוסח ברכת הקידוש של ליל שבת בה לא מתחילים בבחירת [[הקב"ה]] בעמו, לעומת ברכת הקידוש של החגים בה מתחילים בכך | וכן מוצאים הבדל בין נוסח ברכת הקידוש של ליל שבת בה לא מתחילים בבחירת [[הקב"ה]] בעמו, לעומת ברכת הקידוש של החגים בה מתחילים בכך שהקב"ה בחר בעמו: "אשר בחר בנו מכל עם", והסיבה לזה מבוארת: | ||
{{ציטוט|תוכן= והטעם שאין אומרים ב[[שבת]] "אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון" כמו בימים טובים, לפי שבמרה נצטוו על השבת שנאמר: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ". ואמרו ז"ל: "שבת ודינין במרה אפקוד". ועדין לא בחר בהם [[הקדוש ברוך הוא]] עד שנתן להם התורה, אבל כשנצטוו על ימים טובים כבר נתן להם התורה ובחר בהם ולכך אין אומרים | {{ציטוט|תוכן= והטעם שאין אומרים ב[[שבת]] "אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון" כמו בימים טובים, לפי שבמרה נצטוו על השבת שנאמר: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ". ואמרו ז"ל: "שבת ודינין במרה אפקוד". ועדין לא בחר בהם [[הקדוש ברוך הוא]] עד שנתן להם התורה, אבל כשנצטוו על ימים טובים כבר נתן להם התורה ובחר בהם ולכך אין אומרים בשבת אשר בחר בנו"|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26840&st=&pgnum=79 ספר אבודרהם סדר תפילת שבת ופירושה]}} | ||
החידוש שבבחירה היא בכמה פרטים: בחירה חפשית הגדרתה שהמניע היחידי לבחירה היא רצונו של האדם ללא התייחסות כלל למעלות ולתכונות הדבר הנבחר. כשם שלא תחשב בחירה חופשית בחירה שמונעת על ידי כפייה חיצונית, כך לא תחשב לבחירה חופשית כשהמניע הוא מעלות ותכונות שבדבר הנבחר. וסיבת הדבר, כשם שאפשרי להכריח לבחור בדבר שלא לרצונו, כמו כן בשעה שמעלות ותכונות הדבר עומדים לנגד עיני הבוחר, הרי הדבר עצמו "מכריח" ומושך את הבוחר לבחור בו. וכלשונו של הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1309.}}: "בבר שכל, טעם שכלי מכריחהו וכופהו יותר מכפיה בשוטים". | החידוש שבבחירה היא בכמה פרטים: בחירה חפשית הגדרתה שהמניע היחידי לבחירה היא רצונו של האדם ללא התייחסות כלל למעלות ולתכונות הדבר הנבחר. כשם שלא תחשב בחירה חופשית בחירה שמונעת על ידי כפייה חיצונית, כך לא תחשב לבחירה חופשית כשהמניע הוא מעלות ותכונות שבדבר הנבחר. וסיבת הדבר, כשם שאפשרי להכריח לבחור בדבר שלא לרצונו, כמו כן בשעה שמעלות ותכונות הדבר עומדים לנגד עיני הבוחר, הרי הדבר עצמו "מכריח" ומושך את הבוחר לבחור בו. וכלשונו של הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1309.}}: "בבר שכל, טעם שכלי מכריחהו וכופהו יותר מכפיה בשוטים". | ||
עניין האמור (שבחירה חופשית עניינה: בחירה שאינה מונעת מנטיית האדם למעלות ותכונות הדבר הנבחר) מחייב שבחירה חופשית שייכת רק ב[[עצמות]]. כל הדרגות מכיוון יש להם איזשהו ציור והגדרה, ולכן לא | עניין האמור (שבחירה חופשית עניינה: בחירה שאינה מונעת מנטיית האדם למעלות ותכונות הדבר הנבחר) מחייב שבחירה חופשית שייכת רק ב[[עצמות]]. כל הדרגות מכיוון יש להם איזשהו ציור והגדרה, ולכן לא ייתכן שלא תהיה להם נטייה כל שהיא לדברים שמחוץ אליהם. וכמו בנפש האדם מצד כוחותיו בהכרח שיהיה לו נטייה לדברים שמחוץ לאישיותו. ולדוגמה: | ||
אדם בר שכל עניינים שהשכל מחייבם בהכרח שיבחר בהם, ועניינים שהשכל מנגד אליהם בהכרח שיפעלו עליו לנגד להם. כמו כן אדם שרגש לבו חזק דברים שליבו מתפעל מהם בהכרח שיימשך ויבחר בהם או להפך. כמו כן באלקות כל הדרגות הם בעלי ציור וגדר, וממילא יש להם נטיות שאותם הם מחייבות אם לחיוב אם לשלילה. הדרגה היחידה שאין לה נטייה לשום צד היא ה[[עצמות]] משום שאינה מוגדרת בשום גדר, לכן הדבר הנבחר וגדרו אינם תופסים מקום ואינם פועלים בו נטייה, והבחירה בו (לטוב או למוטב) הוא רק מצד הרצון והבחירה שלו. | אדם בר שכל עניינים שהשכל מחייבם בהכרח שיבחר בהם, ועניינים שהשכל מנגד אליהם בהכרח שיפעלו עליו לנגד להם. כמו כן אדם שרגש לבו חזק דברים שליבו מתפעל מהם בהכרח שיימשך ויבחר בהם או להפך. כמו כן באלקות כל הדרגות הם בעלי ציור וגדר, וממילא יש להם נטיות שאותם הם מחייבות אם לחיוב אם לשלילה. הדרגה היחידה שאין לה נטייה לשום צד היא ה[[עצמות]] משום שאינה מוגדרת בשום גדר, לכן הדבר הנבחר וגדרו אינם תופסים מקום ואינם פועלים בו נטייה, והבחירה בו (לטוב או למוטב) הוא רק מצד הרצון והבחירה שלו. | ||
וזו מעלת הבחירה שבבני ישראל במתן תורה, האהבה לבני ישראל מצד העניין של "בנים" מכיוון שהאהבה לבן הוא טבעי ובא מצד היותו בן, הרי יש לו גדר ובא מצד "מעלת" ותכונת הבן, לכן יש לקשר זה הגבלה ואינה בעצמות ממש (שם אין תפיסת מקום לעניין ה"בן") אמנם במתן תורה נוסף העניין של בחירת העצמות - בחירה בבני ישראל לא מצד מעלתם (אדרבה בעצמות אין תפיסת מקום לישראל דווקא ושם (מלאכי א, ב): "אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה'" והסיבה ש"וָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב" (מלאכי, שם) הוא לא מצד המעלה שבישראל אלא מצד הבחירה בלבד.) אלא רק מצד רצון העצמות. זה הסיבה לכך ש"החזירה [[הקב"ה]] (לתורה) על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה"{{הערה|מסכת עבודה זרה ב, ב.}} לפי שיסוד הבחירה לתת את התורה לבני ישראל דווקא הוא לא מצד מעלתם (שהם ראויים לקבל את התורה) אלא מצד הבחירת העצמות שמצד דרגתו אין יתרון לבני ישראל על האומות ולכן מצד ההשוואה החזירה לכל האומות ולבסוף נתנה לישראל מצד הבחירה בלבד.{{הערה|ראה בכל עניין זה בלקוטי שיחות חלק ד עמוד 1147, 1309, 1340 ואילך, חלק יא עמוד 5, חלק כח עמוד 80.}} | וזו מעלת הבחירה שבבני ישראל במתן תורה, האהבה לבני ישראל מצד העניין של "בנים" מכיוון שהאהבה לבן הוא טבעי ובא מצד היותו בן, הרי יש לו גדר ובא מצד "מעלת" ותכונת הבן, לכן יש לקשר זה הגבלה ואינה בעצמות ממש (שם אין תפיסת מקום לעניין ה"בן") אמנם במתן תורה נוסף העניין של בחירת העצמות - בחירה בבני ישראל לא מצד מעלתם (אדרבה בעצמות אין תפיסת מקום לישראל דווקא ושם (מלאכי א, ב): "אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה'" והסיבה ש"וָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב" (מלאכי, שם) הוא לא מצד המעלה שבישראל אלא מצד הבחירה בלבד.) אלא רק מצד רצון העצמות. זה הסיבה לכך ש"החזירה [[הקב"ה]] (לתורה) על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה"{{הערה|מסכת עבודה זרה ב, ב.}} לפי שיסוד הבחירה לתת את התורה לבני ישראל דווקא הוא לא מצד מעלתם (שהם ראויים לקבל את התורה) אלא מצד הבחירת העצמות שמצד דרגתו אין יתרון לבני ישראל על האומות ולכן מצד ההשוואה החזירה לכל האומות ולבסוף נתנה לישראל מצד הבחירה בלבד.{{הערה|ראה בכל עניין זה בלקוטי שיחות חלק ד עמוד 1147, 1309, 1340 ואילך, חלק יא עמוד 5, חלק כח עמוד 80.}} | ||
ומכל האמור נגזרת המעלה והפלאה שבעניין הבחירה שבמתן תורה באופן הקשר שהתחדש אז. הבחירה בדבר כל שהוא או שלילת דבר כל שהוא מצד מעלותיו או חסרונותיו הוא אינו דבר מוחלט. אמנם כשהוא בא מצד עניין הבחירה הרי הוא מוחלט. האהבה מצד עניין ה"בן" שבישראל או מצד מעלות אחרות מכיוון שהוא מעלות שבהם והוא המניע לבחירה בהם הרי זה בהגבלה. כמו | ומכל האמור נגזרת המעלה והפלאה שבעניין הבחירה שבמתן תורה באופן הקשר שהתחדש אז. הבחירה בדבר כל שהוא או שלילת דבר כל שהוא מצד מעלותיו או חסרונותיו הוא אינו דבר מוחלט. אמנם כשהוא בא מצד עניין הבחירה הרי הוא מוחלט. האהבה מצד עניין ה"בן" שבישראל או מצד מעלות אחרות מכיוון שהוא מעלות שבהם והוא המניע לבחירה בהם הרי זה בהגבלה. כמו כן השלילה של אומות העולם מצד החיסרון שבהם הוא בהגבלה, לפי שהוא בדרגה שבה יש תפיסת מקום לציור הרע שלהם. אמנם הבחירה בישראל ושלילת אומות העולם מצד בחירת העצמות מכיוון שהוא מצדו בלבד ולא מצד גדרי הנבראים הרי הבחירה וכמו כן השלילה היא מוחלטת בתכלית.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1341 הערה 17.}} | ||
הבחירה בבני ישראל התחדשה במתן תורה דווקא לפי שעניין הבחירה שייך לנתינת התורה דווקא היות והתורה העניינים שמחייבת והעניינים ששוללת אינם מצד תכונות הדברים אלא מצד הבחירה שבהם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1341 הערה 15 לקוטי שיחות חלק ה ע' 66 הערה 70, 74 לקוטי שיחות חלק ז ע' 23 סעיף ה.}} ולכן בעת נתינתה התגלה גם מעלה זו בישראל שגם מעלתם אינה מצד התכונות הפרטיות שלהם אלא מצד הבחירה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א הערה 49.}} | הבחירה בבני ישראל התחדשה במתן תורה דווקא לפי שעניין הבחירה שייך לנתינת התורה דווקא היות והתורה העניינים שמחייבת והעניינים ששוללת אינם מצד תכונות הדברים אלא מצד הבחירה שבהם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1341 הערה 15 לקוטי שיחות חלק ה ע' 66 הערה 70, 74 לקוטי שיחות חלק ז ע' 23 סעיף ה.}} ולכן בעת נתינתה התגלה גם מעלה זו בישראל שגם מעלתם אינה מצד התכונות הפרטיות שלהם אלא מצד הבחירה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א הערה 49.}} | ||
זו אחד הטעמים ש[[חג השבועות]] הוא יום אחד וכן אין בו מצוות מיוחדות לפי שהקשר התבטא ביום זה הוא הקשר העצמי שבין ישראל לקב"ה ולא הקשר ה"פרטי" של המעלות הפרטיות שקיימים בבני | זו אחד הטעמים ש[[חג השבועות]] הוא יום אחד וכן אין בו מצוות מיוחדות לפי שהקשר התבטא ביום זה הוא הקשר העצמי שבין ישראל לקב"ה ולא הקשר ה"פרטי" של המעלות הפרטיות שקיימים בבני ישראל. ולכן החג הוא יום אחד ואין בו מצוות פרטיות אלא רק אסור במלאכה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כח עמוד 80 ואילך.}} | ||
====בתורה ומצוות==== | ====בתורה ומצוות==== | ||
קיימו [[האבות]] את התורה עד שלא ניתנה אמנם מ"ת חידשה עניינים שלא היו אצל | קיימו [[האבות]] את התורה עד שלא ניתנה אמנם מ"ת חידשה עניינים שלא היו אצל האבות ובזה ריבוי פרטים כדלהלן: | ||
:'''בהמשכה שעל ידי המצוות''' | :'''בהמשכה שעל ידי המצוות''' | ||
{{להשלים|המשכת העצמות ( - לקו"ת וידבר אלוקים, מאמר כי ישאלך ל"ח, ועוד ועוד}} | לפני מתן תורה המשכת הקדושה היתה רק ברוחניות, ולא בדבר הגשמי שבו קיימו המצוה, אפילו בהמצוות שהאבות קיימו בגשמיות. כי קודם מתן תורה היתה הגזירה דעליונים לא ירדו למטה ותחתונים לא יעלו למעלה, ולכן לא היה החיבור של קדושת המצוה (עליונים) עם הדבר הגשמי שבו נעשית המצוה (תחתונים). | ||
ובנוסף לזה, כמה וכמה מצוות קיימו האבות רק ברוחניות (כמו תפילין שנזכר בהם יציאת מצרים ואז עדיין לא היה גלות מצרים). | |||
אבל אחרי מתן תורה בטלה הגזירה והמחיצה שבין עליונים לתחתונים, ולכן ההמשכה בקיום המצוות היא בהדבר הגשמי שבו מקיימים את המצוה, ונעשה חיבור של הדבר הגשמי (שבו מקיימים המצוה) עם קדושת המצוה, ועד שבכמה מצוות, נעשה הדבר הגשמי חפצא של מצוה. | |||
וגם ההמשכה היא נעלית ביותר - המשכת אוא"ס שלמעלה מהגדר דמעלה ומטה (עליונים ותחתונים), וזה נותן את הכח להחיבור של עליונים ותחתונים שנעשה במתן תורה, וכמו כן בקיום המצוות שלאחרי מתן תורה{{הערה|ד"ה וקבל תשי"א סה"מ מלוקט ו. '''וש"נ'''.}}. {{להשלים|המשכת העצמות ( - לקו"ת וידבר אלוקים, מאמר כי ישאלך ל"ח, ועוד ועוד}} | |||
:'''בפעולתם בעולם''' | :'''בפעולתם בעולם''' | ||
{{להשלים|}} | {{להשלים|}} | ||
| שורה 67: | שורה 74: | ||
====בעולם==== | ====בעולם==== | ||
{{להשלים|זיכך את העולם ראה לקו"ש יז [[חג השבועות]] ועוד}} | {{להשלים|זיכך את העולם ראה לקו"ש יז [[חג השבועות]] ועוד}} | ||
==בני ישראל במעמד== | ==בני ישראל במעמד== | ||
מתן תורה היה הגילוי השלישי לו זכו [[בני ישראל]] מאז יציאתם ממצרים. הגילוי הראשון התרחש בשעת [[יציאת מצרים]], אז [[נגלה]] עליהם [[הקב"ה]] וגאלם. הגילוי השני התרחש בשעת [[קריעת ים סוף]], אז כל אחד הראה באצבעו ואמר "זה א-לי", והגילוי השלישי היה במעמד הר-סיני, והוא התחיל עם בואם למדבר סיני. | מתן תורה היה הגילוי השלישי לו זכו [[בני ישראל]] מאז יציאתם ממצרים. הגילוי הראשון התרחש בשעת [[יציאת מצרים]], אז [[נגלה]] עליהם [[הקב"ה]] וגאלם. הגילוי השני התרחש בשעת [[קריעת ים סוף]], אז כל אחד הראה באצבעו ואמר "זה א-לי", והגילוי השלישי היה במעמד הר-סיני, והוא התחיל עם בואם למדבר סיני. | ||
על-פי ה[[חסידות]], כשיצאו בני ישראל ממצרים היו שקועים ב[[מ"ט שערי טומאה]], לכן צווו על [[ספירת העומר]] ובכל יום עלו בקדושה עד למתן תורה. | על-פי ה[[חסידות]], כשיצאו בני ישראל ממצרים היו שקועים ב[[מ"ט שערי טומאה]], לכן צווו על [[ספירת העומר]] ובכל יום עלו בקדושה עד למתן תורה. | ||
ב[[חסידות]] מובא כי כל [[נשמות ישראל]] היו בעת מתן תורה. | ב[[חסידות]] מובא כי כל [[נשמות ישראל]] היו בעת מתן תורה. | ||
| שורה 76: | שורה 83: | ||
==מתן תורה כיום== | ==מתן תורה כיום== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע עשרת הדברות]]}} | |||
התורה ניתנת כל יום מחדש ולכן מברכים בכל יום מחדש ב[[ברכות השחר]] את ברכת התורה ומסיימים "ברוך אתה ה' נותן התורה" - לשון הווה. | התורה ניתנת כל יום מחדש ולכן מברכים בכל יום מחדש ב[[ברכות השחר]] את ברכת התורה ומסיימים "ברוך אתה ה' נותן התורה" - לשון הווה. | ||
[[הרבי]] עורר לכך שמידי שנה ב[[חג השבועות]] יתאספו הילדים לשמיעת "עשרת הדברות" כבמתן תורה בפעם הראשונה בה ניתנה התורה לכל ישראל אנשים נשים וטף. | [[הרבי]] עורר לכך שמידי שנה ב[[חג השבועות]] יתאספו הילדים לשמיעת "עשרת הדברות" כבמתן תורה בפעם הראשונה בה ניתנה התורה לכל ישראל אנשים נשים וטף. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
====פעולת מתן תורה על קיום התורה והמצוות==== | |||
*הרב יואל כהן '''[https://www.toratchabad.com/החידוש-המהפכני-שנתחולל-במתן-התורה החידוש המהפכני שנתחולל במתן-התורה]''' באתר מעיינותיך | |||
{{שבועות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מתן תורה]] | |||
[[קטגוריה:חומש שמות]] | [[קטגוריה:חומש שמות]] | ||
[[קטגוריה:שבועות]] | [[קטגוריה:שבועות]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:20, 18 בנובמבר 2024
מעמד מתן תורה בהר סיני הינו מעמד בו התגלה אלוקים לבני עם ישראל למרגלות הר סיני ונתן להם את עשרת הדברות. המעמד התרחש ב-ו' בסיוון (ב-ז' בסיוון לשיטת רבי יוסי) ב'תמ"ח[1], 50 יום לאחר צאת בני ישראל ממצרים. בראש חודש סיון הגיעו בני ישראל למרגלות הר סיני, שלושה ימים נחו ישראל מהדרך, ובשלושה ימים הנוספים התקדשו לקראת קבלת התורה, שלושה ימים אלו נקראים שלושת ימי ההגבלה. לציון יום זה חוגגים מידי שנה את חג השבועות.
הכנה למעמד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחירת ההר[עריכה | עריכת קוד מקור]
במדרש מסופר[2] על ריב שפרץ בין ההרים על מי ייתן הקב"ה את התורה, כאשר כל הר מצדד במעלותיו, לבסוף החליט ה' לתת את התורה דווקא על ההר הנמוך מכולם - הר סיני.
הרבי מסביר את ההחלטה: הכוונה של מתן תורה הוא לחבר שני הפכים: שיהיה גשמיות אך מהגשמיות לעשות רוחניות. הר סיני מסמל את שני ההפכים: מצד אחד הוא הר ומצד שני הוא ההר הנמוך.
בלימוד התורה צריך לשלב שני הפכים מצד אחד לימוד בדרך התנשאות - לקיים את ציווי השולחן ערוך "אל יבוש מפני המלעיגים" ומצד שני לימוד בדרך ביטול, מכיוון שעל גאווה נאמר "אין אני [=הקב"ה] והוא יכולים לדור[3]".
נעשה ונשמע[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – נעשה ונשמע |
כאשר בא הקב"ה וביקש לתת את התורה לבני-ישראל, הכריזו כל בני-ישראל כאיש אחד "נעשה ונשמע"[4]. אמירה זו שלהם נעשתה מאז סמל לקבלת עול ולהתמסרות לרצון ה'. הרבי מסביר[5] כי אמירה זו וקבלת העול הייתה כהכנה ותנאי לקבלת התורה, אף שאמירת ה"נשמע" לכאורה גורעת מהקבלת עול, אך שלימות העבודה בקיום התורה ומצוות הוא, שבנוסף לעניין של "נעשה" (קבלת עול), יבין האדם וירגיש בשכלו ומדותיו הטוב והיוקר וההכרח של התורה ומצוות (נשמע).
הערבים[עריכה | עריכת קוד מקור]
המדרש מספר[6], כי כשרצה ה' לתת לעם-ישראל את התורה, ביקש ערבים לכך שהיהודים ישמרו את התורה, אמרו היהודים: "אבותינו הקדושים - הם יהיו ערבים בעדנו", אך ה' לא קיבל תשובה זו, אמרו עוד היהודים: "נביאינו יהיו ערבים בעדנו". אך גם תשובה זו לא הסכים ה' לקבל. ואז אמרו היהודים: "בנינו ערבים בעדנו", כששמע ה' תשובה זו, מצאה חן בעיניו ונתן ליהודים את התורה.
נתינת התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חז"ל מלמדים שכל התורה כולה, גם התורה שבעל פה ואפילו "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש", וכל דברי "הנביאים והחכמים העומדים בכל דור ודור" - כולם ניתנו למשה במתן-תורה בהר סיני. גם פנימיות התורה, תורת הקבלה והחסידות, ניתנו בהר סיני, ואדרבה, הם התגלו וניתנו בגלוי לעין-כל יותר מהתורה הנגלית באותו המעמד.
עשרת הדברות[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – עשרת הדברות |
במרכז המעמד אמר ה' את "עשרת הדברות" חלקם נאמרו ישירות לעם, ולאחר שהעם התעלף, אמר זאת ה' דרך משה. בחסידות מוסבר הסיבה לכך שפרחו נשמות ישראל: בשל הרצון להתחבר בבורא, הם כאילו "שכחו" את גופם ועניניהם הגשמיים והם עלו מעלה להתחבר לקדושה האלוקית.
עשרת הדיברות נחקקו על לוחות הברית.
משמעות המעמד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מעמד זה מובא בחסידות כקישורי תנאים בין הקב"ה לישראל, זה המעמד בו בחר ה' בישראל כ"עם סגולה".
בנוסף, לפני מתן תורה לימוד התורה של יהודי היה כפי הכח שיש לנברא לקבל ולהבין, ואילו לאחר מתן תורה התורה ניתנה לרשות כל אחד.
ענינו ופעולתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנשמות ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בחירת העצמות
במתן תורה התחדש עניין ה"בחירה". עד אז חביבותם ושייכותם של בני ישראל להקב"ה היה מצד חביבותם כבנים וכיוצא בזה, זהו שאמר הקב"ה למשה רבינו במצרים "כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" אמנם במתן תורה התחדש והתגלה קשר של בחירה. ולכן מובא בהלכה שבעת התפילה בברכת אהבת עולם "כשיאמר ובנו בחרת יזכור מתן תורה"[7] וכן מוצאים הבדל בין נוסח ברכת הקידוש של ליל שבת בה לא מתחילים בבחירת הקב"ה בעמו, לעומת ברכת הקידוש של החגים בה מתחילים בכך שהקב"ה בחר בעמו: "אשר בחר בנו מכל עם", והסיבה לזה מבוארת:
והטעם שאין אומרים בשבת "אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון" כמו בימים טובים, לפי שבמרה נצטוו על השבת שנאמר: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ". ואמרו ז"ל: "שבת ודינין במרה אפקוד". ועדין לא בחר בהם הקדוש ברוך הוא עד שנתן להם התורה, אבל כשנצטוו על ימים טובים כבר נתן להם התורה ובחר בהם ולכך אין אומרים בשבת אשר בחר בנו"
החידוש שבבחירה היא בכמה פרטים: בחירה חפשית הגדרתה שהמניע היחידי לבחירה היא רצונו של האדם ללא התייחסות כלל למעלות ולתכונות הדבר הנבחר. כשם שלא תחשב בחירה חופשית בחירה שמונעת על ידי כפייה חיצונית, כך לא תחשב לבחירה חופשית כשהמניע הוא מעלות ותכונות שבדבר הנבחר. וסיבת הדבר, כשם שאפשרי להכריח לבחור בדבר שלא לרצונו, כמו כן בשעה שמעלות ותכונות הדבר עומדים לנגד עיני הבוחר, הרי הדבר עצמו "מכריח" ומושך את הבוחר לבחור בו. וכלשונו של הרבי[8]: "בבר שכל, טעם שכלי מכריחהו וכופהו יותר מכפיה בשוטים".
עניין האמור (שבחירה חופשית עניינה: בחירה שאינה מונעת מנטיית האדם למעלות ותכונות הדבר הנבחר) מחייב שבחירה חופשית שייכת רק בעצמות. כל הדרגות מכיוון יש להם איזשהו ציור והגדרה, ולכן לא ייתכן שלא תהיה להם נטייה כל שהיא לדברים שמחוץ אליהם. וכמו בנפש האדם מצד כוחותיו בהכרח שיהיה לו נטייה לדברים שמחוץ לאישיותו. ולדוגמה: אדם בר שכל עניינים שהשכל מחייבם בהכרח שיבחר בהם, ועניינים שהשכל מנגד אליהם בהכרח שיפעלו עליו לנגד להם. כמו כן אדם שרגש לבו חזק דברים שליבו מתפעל מהם בהכרח שיימשך ויבחר בהם או להפך. כמו כן באלקות כל הדרגות הם בעלי ציור וגדר, וממילא יש להם נטיות שאותם הם מחייבות אם לחיוב אם לשלילה. הדרגה היחידה שאין לה נטייה לשום צד היא העצמות משום שאינה מוגדרת בשום גדר, לכן הדבר הנבחר וגדרו אינם תופסים מקום ואינם פועלים בו נטייה, והבחירה בו (לטוב או למוטב) הוא רק מצד הרצון והבחירה שלו.
וזו מעלת הבחירה שבבני ישראל במתן תורה, האהבה לבני ישראל מצד העניין של "בנים" מכיוון שהאהבה לבן הוא טבעי ובא מצד היותו בן, הרי יש לו גדר ובא מצד "מעלת" ותכונת הבן, לכן יש לקשר זה הגבלה ואינה בעצמות ממש (שם אין תפיסת מקום לעניין ה"בן") אמנם במתן תורה נוסף העניין של בחירת העצמות - בחירה בבני ישראל לא מצד מעלתם (אדרבה בעצמות אין תפיסת מקום לישראל דווקא ושם (מלאכי א, ב): "אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה'" והסיבה ש"וָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב" (מלאכי, שם) הוא לא מצד המעלה שבישראל אלא מצד הבחירה בלבד.) אלא רק מצד רצון העצמות. זה הסיבה לכך ש"החזירה הקב"ה (לתורה) על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה"[9] לפי שיסוד הבחירה לתת את התורה לבני ישראל דווקא הוא לא מצד מעלתם (שהם ראויים לקבל את התורה) אלא מצד הבחירת העצמות שמצד דרגתו אין יתרון לבני ישראל על האומות ולכן מצד ההשוואה החזירה לכל האומות ולבסוף נתנה לישראל מצד הבחירה בלבד.[10]
ומכל האמור נגזרת המעלה והפלאה שבעניין הבחירה שבמתן תורה באופן הקשר שהתחדש אז. הבחירה בדבר כל שהוא או שלילת דבר כל שהוא מצד מעלותיו או חסרונותיו הוא אינו דבר מוחלט. אמנם כשהוא בא מצד עניין הבחירה הרי הוא מוחלט. האהבה מצד עניין ה"בן" שבישראל או מצד מעלות אחרות מכיוון שהוא מעלות שבהם והוא המניע לבחירה בהם הרי זה בהגבלה. כמו כן השלילה של אומות העולם מצד החיסרון שבהם הוא בהגבלה, לפי שהוא בדרגה שבה יש תפיסת מקום לציור הרע שלהם. אמנם הבחירה בישראל ושלילת אומות העולם מצד בחירת העצמות מכיוון שהוא מצדו בלבד ולא מצד גדרי הנבראים הרי הבחירה וכמו כן השלילה היא מוחלטת בתכלית.[11]
הבחירה בבני ישראל התחדשה במתן תורה דווקא לפי שעניין הבחירה שייך לנתינת התורה דווקא היות והתורה העניינים שמחייבת והעניינים ששוללת אינם מצד תכונות הדברים אלא מצד הבחירה שבהם.[12] ולכן בעת נתינתה התגלה גם מעלה זו בישראל שגם מעלתם אינה מצד התכונות הפרטיות שלהם אלא מצד הבחירה.[13]
זו אחד הטעמים שחג השבועות הוא יום אחד וכן אין בו מצוות מיוחדות לפי שהקשר התבטא ביום זה הוא הקשר העצמי שבין ישראל לקב"ה ולא הקשר ה"פרטי" של המעלות הפרטיות שקיימים בבני ישראל. ולכן החג הוא יום אחד ואין בו מצוות פרטיות אלא רק אסור במלאכה.[14]
בתורה ומצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]
קיימו האבות את התורה עד שלא ניתנה אמנם מ"ת חידשה עניינים שלא היו אצל האבות ובזה ריבוי פרטים כדלהלן:
- בהמשכה שעל ידי המצוות
לפני מתן תורה המשכת הקדושה היתה רק ברוחניות, ולא בדבר הגשמי שבו קיימו המצוה, אפילו בהמצוות שהאבות קיימו בגשמיות. כי קודם מתן תורה היתה הגזירה דעליונים לא ירדו למטה ותחתונים לא יעלו למעלה, ולכן לא היה החיבור של קדושת המצוה (עליונים) עם הדבר הגשמי שבו נעשית המצוה (תחתונים).
ובנוסף לזה, כמה וכמה מצוות קיימו האבות רק ברוחניות (כמו תפילין שנזכר בהם יציאת מצרים ואז עדיין לא היה גלות מצרים).
אבל אחרי מתן תורה בטלה הגזירה והמחיצה שבין עליונים לתחתונים, ולכן ההמשכה בקיום המצוות היא בהדבר הגשמי שבו מקיימים את המצוה, ונעשה חיבור של הדבר הגשמי (שבו מקיימים המצוה) עם קדושת המצוה, ועד שבכמה מצוות, נעשה הדבר הגשמי חפצא של מצוה.
וגם ההמשכה היא נעלית ביותר - המשכת אוא"ס שלמעלה מהגדר דמעלה ומטה (עליונים ותחתונים), וזה נותן את הכח להחיבור של עליונים ותחתונים שנעשה במתן תורה, וכמו כן בקיום המצוות שלאחרי מתן תורה[15].
- בפעולתם בעולם
במתן תורה התבטלה גזירת ה' "תחתונים לא יעלו לעליונים ועליונים לא ירדו לתחתונים": עד מתן תורה כל מצווה שקיימו, המצווה לא פעלה על החפץ עצמו, ממתן תורה התבטלה גזירת ה', ומאז, קיום מצווה של יהודי פועל גם על גשמיות החפץ.
בעולם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בני ישראל במעמד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מתן תורה היה הגילוי השלישי לו זכו בני ישראל מאז יציאתם ממצרים. הגילוי הראשון התרחש בשעת יציאת מצרים, אז נגלה עליהם הקב"ה וגאלם. הגילוי השני התרחש בשעת קריעת ים סוף, אז כל אחד הראה באצבעו ואמר "זה א-לי", והגילוי השלישי היה במעמד הר-סיני, והוא התחיל עם בואם למדבר סיני.
על-פי החסידות, כשיצאו בני ישראל ממצרים היו שקועים במ"ט שערי טומאה, לכן צווו על ספירת העומר ובכל יום עלו בקדושה עד למתן תורה. בחסידות מובא כי כל נשמות ישראל היו בעת מתן תורה.
בספר התניא מסביר אדמו"ר הזקן שבמעמד מתן תורה התעלו כל ישראל לדרגות רוחניות נעלות ונשגבות ביותר, כמו האבות - אברהם, יצחק ויעקב וכמו משה רבינו - "שלימות מבחר המין האנושי!".
מתן תורה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מבצע עשרת הדברות |
התורה ניתנת כל יום מחדש ולכן מברכים בכל יום מחדש בברכות השחר את ברכת התורה ומסיימים "ברוך אתה ה' נותן התורה" - לשון הווה.
הרבי עורר לכך שמידי שנה בחג השבועות יתאספו הילדים לשמיעת "עשרת הדברות" כבמתן תורה בפעם הראשונה בה ניתנה התורה לכל ישראל אנשים נשים וטף.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעולת מתן תורה על קיום התורה והמצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יואל כהן החידוש המהפכני שנתחולל במתן-התורה באתר מעיינותיך
| חג השבועות | ||||
|---|---|---|---|---|
| מתן תורה | הר סיני • יום המיוחס • שלושת ימי ההגבלה • נעשה ונשמע • מעמד הר סיני • מאמר מתן תורה | |||
| החג ומועדו | ספירת העומר • קו התאריך • שתי הלחם • ימי התשלומין • חיבור החגים עם ימות החול | |||
| תפילות ומנהגי החג | נעורים בליל שבועות • תיקון ליל שבועות • אקדמות • אכילת מאכלי חלב • מבצע עשרת הדברות • תהלוכה • הלל • מגילת רות • כינוס תורה | |||
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • כד יתבין ישראל | |||
| שונות | קונטרס תורה חדשה מאתי תצא • שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת) | |||
הערות שוליים
- ↑ בס' סדר עולם רבה השלם עם פי' ימות עולם. (וראה לקו"ש חל"ו ע' 217).
- ↑ מדרש תהלים מזמור סה.
- ↑ מסכת סוטה דף ה' עמוד א'
- ↑ שמות כד, ז.
- ↑ תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"ג.
- ↑ שיר השירים רבה א, ד.
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ס סעיף ד. והוא מהמגן אברהם בשם האריז"ל.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1309.
- ↑ מסכת עבודה זרה ב, ב.
- ↑ ראה בכל עניין זה בלקוטי שיחות חלק ד עמוד 1147, 1309, 1340 ואילך, חלק יא עמוד 5, חלק כח עמוד 80.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1341 הערה 17.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1341 הערה 15 לקוטי שיחות חלק ה ע' 66 הערה 70, 74 לקוטי שיחות חלק ז ע' 23 סעיף ה.
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"א הערה 49.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כח עמוד 80 ואילך.
- ↑ ד"ה וקבל תשי"א סה"מ מלוקט ו. וש"נ.