ח' באדר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הבהרה)
(ביטול גרסה 554723 של חסיד של הרבי (שיחה) - לא קשור)
תגית: ביטול
 
(6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:


==ימי חב"ד==
==ימי חב"ד==
*[[ת"ש]] (אדר שני) - [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לחופי [[ארצות הברית]] לאחר [[יציאת הרבי הריי"צ מאירופה|יציאתו מאירופה]] ב[[מלחמת העולם השניה]]. עקב סגירת הנמל לא מורשה לרדת מהאניה עד למחרת - [[ט' באדר שני]].
===אירועים===
*[[ת"ש]] (אדר שני) - [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לחופי [[ארצות הברית]] לאחר [[יציאת הרבי הריי"צ מאירופה|יציאתו מאירופה]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. עקב סגירת הנמל לא הורשה לרדת מהאניה עד למחרת - [[ט' באדר שני]].


===נולדו===
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תשל"ח]] {{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - ר' [[אברהם ישעיה רייניץ]], סופר חסידי ורכז מערכת [[שבועון בית משיח]].
*[[תשל"ח]] {{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - ר' [[אברהם ישעיה רייניץ]], סופר חסידי ורכז מערכת [[שבועון בית משיח]].


===נפטרו===
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ל]] - הרב [[שניאור זלמן דוכמן]], [[בעל שמועה]] חסידי ומחבר הספר '[[לשמע אוזן]]'.
*[[תש"ל]] - הרב [[שניאור זלמן דוכמן]], [[בעל שמועה]] חסידי ומחבר הספר '[[לשמע אוזן]]'.
*[[תשמ"ג]] - הרב [[חיים מנחם שלמה דרוק]], מחסידי חב"ד בקהילת [[בעל התניא שול]] ב[[ירושלים]].
*[[תשמ"ג]] - הרב [[חיים מנחם שלמה דרוק]], מחסידי חב"ד בקהילת [[בעל התניא שול]] ב[[ירושלים]].
שורה 19: שורה 20:
{{להיום יום|ח'|אדר א'}}
{{להיום יום|ח'|אדר א'}}
{{להיום יום|ח'|אדר ב'}}
{{להיום יום|ח'|אדר ב'}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ו ח]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אדר|ב ח]]

גרסה אחרונה מ־02:12, 17 ביולי 2022

<< >> חודש אדר

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

הבהרה: ערך זה עוסק גם בח' באדר א' וגם בח' באדר ב'

ח' באדר הוא היום השמיני בחודש אדר. ביום מתענים ומתפללים על הגשמים, באם טרם החלו לרדת בתקופת החורף.

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]


הפתגם היומי - ח' באדר א' - מלוח היום יום
דער אלטער רבי האט אמאל אריינגערופען א יונגערמאן פון דעם מגיד'ס תלמידים, און האט איהם געזאגט - מיט א ניגון, כדרכו: "איך האב א מצוה פון "ולמדתם אותם את בניכם", דו האסט א מצוה פון זן ומפרנס בני ביתו, לאמיר זיך בייטען: איך וועל דיר געבען דו זאלסט קענען מקיים זיין דיין מצוה, און דו לערען מיט מיין זון - דאס איז געווען דעם מיטעלער רבי. און האט איהם מבאר געווען סדר הלימוד: דאס ערשטע לערענט מען אותיות א. ב. . וואס איז אן אלף - א פינטעלע פון אויבען, א פינטעלע פון אונטען, און א קו באמצע - דאס איז אן אלף. א קינד מוז וויסען, אז דער אלף פון תורה איז דער יו"ד פון אויבען דער יו"ד פון אונטען מיט דעם קו פון אמונה וואס באהעפט זיי. נאך א נוסחא איז דא: "א יו"ד למעלה דאס די נשמה, א יו"ד למטה דאס איז דער גוף און א קו של יראת שמים באמצע".

תרגום מאידיש: אדמו"ר הזקן קרא פעם לאברך מתלמידי המגיד ממזריטש, שיכנס אליו ואמר לו - בניגון, כדרכו: "לי יש מצוה של "ולמדתם אותם את בניכם", לך יש מצוה של זן ומפרנס בני ביתו, בא נתחלף: אני אתן לך שתוכל לקיים את המצוה שלך, ואתה למד עם בני - היה זה אדמו"ר האמצעי. וביאר לו סדר הלימוד: דבר ראשון לומדים אותיות אל"ף. בי"ת . . מהו אל"ף? - נקודה מלמעלה, נקודה מלמעטה וקו באמצע - זהו אל"ף. ילד מוכרח לדעת, שהאל"ף של תורה הוא היו"ד למעלה היו"ד למטה והקו של אמונה שמחבר ביניהם. נוסחא נוספת: "יו"ד למעלה זהו הנשמה, יו"ד למטה זהו הגוף וקו של יראת שמים באמצע.


הפתגם היומי - ח' באדר ב' - מלוח היום יום
אבי אדמו"ר כותב באחד ממכתביו: טובה פעולה אחת מאלף אנחות. אלקינו חי ותורה ומצוות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים.