אותיות (התורה)

'אותיות התורה' משמשות כגילוי וביטוי לחכמתו ורצונו של הקב"ה. והן אותיות כל התורה נביאים וכתובים, אשר בשרשן הן בחינת התגלות הכ"ב אותיות עליונות לנביאים ומתלבשות בשכלם והשגתם במראה הנבואה וגם במחשבתם ודיבורם כמו שכתוב: "רוח ה' דיבר בי ומלתו על לשוני".

שלוש מדריגות באותיות התורה - בהתאם לשרשן:

1. אתוון רברבין (אותיות גדולות) שהם בבינה.
2. אתוון בינונים שהם בז"א.
3. אתוון זעירין שהם במלכות.

גם אותיות אלו נקראות בשם "אבנים", אלא שיש בזה שתי מדריגות, שכמו שבגשמיות ישנן:

1. אבנים טבעיות, שהן בריאה בידי שמים.
2. האבן המלאכותית הנעשית בידי אדם על ידי השריפה, והיא ה"לבינה".

כך גם אותיות התורה כפי שניתנה מן השמים בלשון הקודש - הרי הן בחינת אבנים, וכנגדם אותיות מלשונות העמים, אשר בני ישראל - המפוזרים ביניהם - משתמשים בהם ללימוד התורה במסירות נפש, הם בחינת לבנים.

ראו גם

• אבן (אות).

מקורות לעיון:

• תניא כא., שער היחוד והאמונה ב., אגרת הקודש יט., ספר המאמרים תרצ"ט 203, לקו"ש חי"ז 1, ח"ו 15.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")