שניאור חיים גוטניק: הבדלים בין גרסאות בדף
(Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:רבני חב"ד בעבר לקטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א) |
(הכהן) |
||
| (38 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | {{מפנה|שניאור חיים גוטניק|סבו, מנכבדי הקהילה החב"דית בפריאסלאב|שניאור חיים גוטניק (פריאסלאב)}} | ||
הרב '''שניאור חיים הכהן גוטניק''' | [[קובץ:חייים.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב שניאור חיים גוטניק בקבלת דולר לברכה מהרבי]] | ||
הרב '''שניאור חיים (הכהן) גוטניק''' ([[תרפ"ב]] - [[כ"ט תשרי]] [[תשס"ד]]), היה מראשוני המתיישבים החב"דיים באוסטרליה, ומקושר בלב ונפש לרבי. במשך שנים רבות כיהן כרב קהילה וכרב הראשי של צבא אוסטרליה. זכה לקירובים נדירים מהרבי ועסק רבות ב[[הפצת המעיינות]] וקירובם של יהודים לאביהם שבשמיים. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד בשנת [[תרפ"ב]] בברית המועצות, לאביו הרב [[מרדכי זאב גוטניק]]. הרב מרדכי היה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומשלוחי [[אדמו"ר הרש"ב]] ואדמו"ר הריי"צ לעיר טיפליס שבגרוזיה. | |||
ב[[ | בהיותו ילד, עלתה המשפחה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[תל אביב]], לאחר שקבלו בניסים היתר יציאה מרוסיה. בשנת [[תרפ"ז]] קיבל אביו הצעת רבנות באנגליה. הרב שניאור חיים כתב על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אשר ענה בחיוב, ואף עשה רבות כדי שההצעה תצא לפועל, ושלח מכתבים לרבנים וחסידים וזירזם לתרגם את ההצעה הלכה למעשה. בצעירותו למד בישיבת טעלז. ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תרצ"ב]], נפטר אביו, הרב מרדכי והוא אברך צעיר בן שלושים וארבע בלבד. כמה שנים לאחר מכן, נישאה אמו בשנית לחסיד הרב אשר אברהמסון, לימים רבה הראשי של סידני. | ||
בקיץ [[תרפ"ט]] נסע לריגא בכדי לשהות במחיצתו של אדמו"ר הריי"צ לאחר שעזב את תחומי רוסיה. | |||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נמלטו מאנגליה יהודים רבים שחששו לגורלם, ביניהם הייתה גם משפחתו של הרב גוטניק. יחד עם רבים אחרים הפליגו באוניה עד לאוסטרליה, שם התיישבה המשפחה בעיר סידני. | |||
לאחר שהרב גוטניק יחד עם קבוצה של בחורים, כתבו לרבי הריי"צ, כי ברצונם ללמוד בארצות הברית, אדמו"ר הריי"צ הורה להם להישאר באוסטרליה. במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ כי{{ציטוטון|מה' מצעדי גבר כוננו ומאחר שהוליכה אתכם ההשגחה העליונה לאוסטרליה סימן שזהו מקומכם}}. בהמשך המברק כותב אדמו"ר הריי"צ כי מאחר שסוף כל סוף תיגמר המלחמה, ואלפי יהודים יגיעו כפליטים לאוסטרליה,– {{ציטוטון|יש לדאוג להכשיר את הקרקע לקראת בואם כדי שזו תהיה מקום תורה. {{מונחון|און מ'זאל קענען געפינען דעם אויבערשטן|שיוכלו למצוא את הקדוש ברוך הוא}}}}. | |||
כעבור שנים רבות בברכת הרבי נפתחה ישיבת חב"ד באוסטרליה, בי"א שבט [[תשכ"ו]] כאשר הוקמה הישיבה במלבורן, בעוד הרב חיים גוטניק נמנה על מייסדי הישיבה. | |||
הרב גוטניק התחתן עם בתו של החסיד הנודע הרב חיים טשעסטער. לאחר נישואיו התגורר בסידני, ולאחר שנים ספורות העתיק את מקום מגוריו והתיישב בעיר [[מלבורן]]. | |||
כבר בצעירותו הפך לעסקן שעשה רבות למען [[הפצת המעיינות]] באוסטרליה, למרות שבאותה תקופה היו בה חסידי חב"ד מעטים. כך ב[[חודש חשון]] [[תש"ח]] ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לסייע לרב [[יצחק דוד גרונר]] שהגיע כמה חודשים קודם לכן למלבורן בשליחות מרכז ישיבות תומכי תמימים. | |||
כבר בצעירותו הפך לעסקן שעשה רבות למען [[הפצת המעיינות]] באוסטרליה, למרות שבאותה תקופה היו בה חסידי חב"ד מעטים. כך ב[[חודש חשון]] [[תש"ח]] ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לסייע לרב [[יצחק דוד גרונר]] שהגיע כמה חודשים קודם לכן למלבורן בשליחות מרכז ישיבות תומכי תמימים | |||
בהמשך המכתב מבקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לבקש מחותנו הרב חיים טשעסטער לסייע אף הוא לרב גרונר. שנים מאוחר יותר, הגיע הרב גרונר למדינה על מנת לשמש כשליח קבוע במלבורן, ועמד בראש המוסדות שם במשך עשרות שנים עד לפטירתו בשנת תשס"ח. | בהמשך המכתב מבקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לבקש מחותנו הרב חיים טשעסטער לסייע אף הוא לרב גרונר. שנים מאוחר יותר, הגיע הרב גרונר למדינה על מנת לשמש כשליח קבוע במלבורן, ועמד בראש המוסדות שם במשך עשרות שנים עד לפטירתו בשנת תשס"ח. | ||
כשרונות נעלים היו לרב גוטניק ועל כך כותב אדמו"ר הריי"צ בהמשך המכתב כי כשרונותיו נעלים אפילו [[משל]] אביו: "ולא אפונה אשר מתנוססים בו כשרונות נשגבים מכשרוני ידידי אביו הרב". | |||
כשרונות נעלים היו לרב גוטניק ועל כך כותב אדמו"ר הריי"צ בהמשך המכתב כי כשרונותיו נעלים אפילו [[משל]] אביו: "ולא אפונה אשר מתנוססים בו כשרונות נשגבים מכשרוני ידידי אביו הרב " | |||
לאחר זמן הוצעה לרב גוטניק מישרת רבנות באדלייד, וב[[ב' כסלו]] [[תשי"ז]], כתב על כך לרבי. ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] השיב לו הרבי במכתב כי עליו לקחת משרה זו. | |||
מסיבות מסויימות לא יצא הדבר אל הפועל, ובשביעי של פסח [[תשי"ח]] מונה לרב קהילת "אלווד" במלבורן, שם כיהן ברבנות במשך כ-45 שנים. | |||
הרב גוטניק היה למדן גדול ובעל פה מפיק מרגליות. כל ימיו עסק ברבנות והיה נואם בחסד עליון. תמיד נהג לשלב בדבריו הומור. בגלל היותו רב למדן ומסור כל כך לקהילתו, התמנה בשנת [[תשכ"ז]] לנשיא ועד רבני ויקטוריה, גוף רבני חשוב באוסטרליה. | |||
הרב | תפקיד נוסף בו כיהן, היה הרב היהודי של צבא אוסטרליה. במסגרת תפקיד זה עשה רבות למען החיילים היהודיים שבשירות הצבאי. בין היתר דאג להם לאוכל כשר, תשמישי קדושה ועוד, ובזכות פועלו חיילים רבים התחזקו בשמירת מצוות. | ||
הרב גוטניק היה מסור בלב ונפש למוסדות חב"ד בעירו - כפי שהוא עצמו העיד במכתבו לרבי. | |||
כשהגיע לרבי זכה לקירובים נדירים. ב"[[פאראד]]" של [[ל"ג בעומר]] הזמינו הרבי לעמוד על הבימה כשהוא לבוש במדי צבא אוסטרליה. מקורביו מספרים כי הרבי אף שילם לו את כרטיס-הטיסה הראשון מאוסטרליה לניו-יורק. | |||
הרב גוטניק זכה למכתבים ויחידויות בהם קיבל הוראות רבות ומפורטות. בשנת [[תשכ"ח]] הרבי נתן לו מאה ואחד דולר, בכדי שידפיסו את ה[[תניא]] במלבורן בפעם השניה. | |||
בשנים האחרונות עמד בראש מכון הסמיכה שפתח בנו הנגיד [[יוסף יצחק גוטניק]]. | בשנים האחרונות עמד בראש מכון הסמיכה שפתח בנו הנגיד [[יוסף יצחק גוטניק]]. | ||
ב[[חודש סיון]] [[תשס"ג]] הודיע הרב על פרישתו מתפקיד רב קהילת "אלווד", | ב[[חודש סיון]] [[תשס"ג]] הודיע הרב על פרישתו מתפקיד רב קהילת "אלווד", החליפו בנו ר' מרדכי זאב שהוא גם אב"ד מלבורן וב[[כ"ט תשרי]] [[תשס"ד]], נפטר. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו, הרב [[שלום דובער גוטניק]], ראש ישיבת חב"ד ב[[מלבורן]] אוסטרליה. | *אחיו, הרב [[שלום דובער גוטניק]], ראש ישיבת חב"ד ב[[מלבורן]] אוסטרליה. | ||
*בנו, הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]. | |||
*בנו, הרב [[מרדכי זאב גוטניק (מלבורן)|מרדכי זאב גוטניק]]. | |||
*בנו, הרב [[משה דוד גוטניק]]. | |||
*חתנו, ר' [[פנחס פלדמן]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[http://chabad.info/moshiach/%D7%9B%D7%97-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7-%D7%95%D7%94%D7%9E/ המכתב המיוחד של הרב גוטניק, והמענה של הרבי] {{אינפו|}} | |||
*[http://chabad.info/moshiach/%D7%9B%D7%97-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7-%D7%95%D7%94%D7%9E/ המכתב המיוחד של הרב גוטניק, והמענה של הרבי] {{אינפו|}} | |||
*[https://col.org.il/news/121170 נאום של הרב גוטניק בכנס של 'כולל חב"ד' בתשנ"ג] {{חב"ד און ליין}} | |||
{{מיון רגיל:גוטניק, שניאור חיים}} | {{מיון רגיל:גוטניק, שניאור חיים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גוטניק]] | [[קטגוריה:משפחת גוטניק]] | ||
[[קטגוריה:אישים במלבורן]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־04:12, 31 באוקטובר 2024
המונח "שניאור חיים גוטניק" מפנה לכאן. לערך העוסק בסבו, מנכבדי הקהילה החב"דית בפריאסלאב, ראו שניאור חיים גוטניק (פריאסלאב).
הרב שניאור חיים (הכהן) גוטניק (תרפ"ב - כ"ט תשרי תשס"ד), היה מראשוני המתיישבים החב"דיים באוסטרליה, ומקושר בלב ונפש לרבי. במשך שנים רבות כיהן כרב קהילה וכרב הראשי של צבא אוסטרליה. זכה לקירובים נדירים מהרבי ועסק רבות בהפצת המעיינות וקירובם של יהודים לאביהם שבשמיים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרפ"ב בברית המועצות, לאביו הרב מרדכי זאב גוטניק. הרב מרדכי היה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ומשלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ לעיר טיפליס שבגרוזיה.
בהיותו ילד, עלתה המשפחה לארץ הקודש והתיישבה בתל אביב, לאחר שקבלו בניסים היתר יציאה מרוסיה. בשנת תרפ"ז קיבל אביו הצעת רבנות באנגליה. הרב שניאור חיים כתב על כך לאדמו"ר הריי"צ, אשר ענה בחיוב, ואף עשה רבות כדי שההצעה תצא לפועל, ושלח מכתבים לרבנים וחסידים וזירזם לתרגם את ההצעה הלכה למעשה. בצעירותו למד בישיבת טעלז. בי"ט כסלו תרצ"ב, נפטר אביו, הרב מרדכי והוא אברך צעיר בן שלושים וארבע בלבד. כמה שנים לאחר מכן, נישאה אמו בשנית לחסיד הרב אשר אברהמסון, לימים רבה הראשי של סידני.
בקיץ תרפ"ט נסע לריגא בכדי לשהות במחיצתו של אדמו"ר הריי"צ לאחר שעזב את תחומי רוסיה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו מאנגליה יהודים רבים שחששו לגורלם, ביניהם הייתה גם משפחתו של הרב גוטניק. יחד עם רבים אחרים הפליגו באוניה עד לאוסטרליה, שם התיישבה המשפחה בעיר סידני.
לאחר שהרב גוטניק יחד עם קבוצה של בחורים, כתבו לרבי הריי"צ, כי ברצונם ללמוד בארצות הברית, אדמו"ר הריי"צ הורה להם להישאר באוסטרליה. במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ כי"מה' מצעדי גבר כוננו ומאחר שהוליכה אתכם ההשגחה העליונה לאוסטרליה סימן שזהו מקומכם". בהמשך המברק כותב אדמו"ר הריי"צ כי מאחר שסוף כל סוף תיגמר המלחמה, ואלפי יהודים יגיעו כפליטים לאוסטרליה,– "יש לדאוג להכשיר את הקרקע לקראת בואם כדי שזו תהיה מקום תורה.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין און מ'זאל קענען געפינען דעם אויבערשטן".
כעבור שנים רבות בברכת הרבי נפתחה ישיבת חב"ד באוסטרליה, בי"א שבט תשכ"ו כאשר הוקמה הישיבה במלבורן, בעוד הרב חיים גוטניק נמנה על מייסדי הישיבה.
הרב גוטניק התחתן עם בתו של החסיד הנודע הרב חיים טשעסטער. לאחר נישואיו התגורר בסידני, ולאחר שנים ספורות העתיק את מקום מגוריו והתיישב בעיר מלבורן.
כבר בצעירותו הפך לעסקן שעשה רבות למען הפצת המעיינות באוסטרליה, למרות שבאותה תקופה היו בה חסידי חב"ד מעטים. כך בחודש חשון תש"ח ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לסייע לרב יצחק דוד גרונר שהגיע כמה חודשים קודם לכן למלבורן בשליחות מרכז ישיבות תומכי תמימים.
בהמשך המכתב מבקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לבקש מחותנו הרב חיים טשעסטער לסייע אף הוא לרב גרונר. שנים מאוחר יותר, הגיע הרב גרונר למדינה על מנת לשמש כשליח קבוע במלבורן, ועמד בראש המוסדות שם במשך עשרות שנים עד לפטירתו בשנת תשס"ח.
כשרונות נעלים היו לרב גוטניק ועל כך כותב אדמו"ר הריי"צ בהמשך המכתב כי כשרונותיו נעלים אפילו משל אביו: "ולא אפונה אשר מתנוססים בו כשרונות נשגבים מכשרוני ידידי אביו הרב".
לאחר זמן הוצעה לרב גוטניק מישרת רבנות באדלייד, ובב' כסלו תשי"ז, כתב על כך לרבי. בי"ט כסלו השיב לו הרבי במכתב כי עליו לקחת משרה זו.
מסיבות מסויימות לא יצא הדבר אל הפועל, ובשביעי של פסח תשי"ח מונה לרב קהילת "אלווד" במלבורן, שם כיהן ברבנות במשך כ-45 שנים.
הרב גוטניק היה למדן גדול ובעל פה מפיק מרגליות. כל ימיו עסק ברבנות והיה נואם בחסד עליון. תמיד נהג לשלב בדבריו הומור. בגלל היותו רב למדן ומסור כל כך לקהילתו, התמנה בשנת תשכ"ז לנשיא ועד רבני ויקטוריה, גוף רבני חשוב באוסטרליה.
תפקיד נוסף בו כיהן, היה הרב היהודי של צבא אוסטרליה. במסגרת תפקיד זה עשה רבות למען החיילים היהודיים שבשירות הצבאי. בין היתר דאג להם לאוכל כשר, תשמישי קדושה ועוד, ובזכות פועלו חיילים רבים התחזקו בשמירת מצוות.
הרב גוטניק היה מסור בלב ונפש למוסדות חב"ד בעירו - כפי שהוא עצמו העיד במכתבו לרבי.
כשהגיע לרבי זכה לקירובים נדירים. ב"פאראד" של ל"ג בעומר הזמינו הרבי לעמוד על הבימה כשהוא לבוש במדי צבא אוסטרליה. מקורביו מספרים כי הרבי אף שילם לו את כרטיס-הטיסה הראשון מאוסטרליה לניו-יורק.
הרב גוטניק זכה למכתבים ויחידויות בהם קיבל הוראות רבות ומפורטות. בשנת תשכ"ח הרבי נתן לו מאה ואחד דולר, בכדי שידפיסו את התניא במלבורן בפעם השניה.
בשנים האחרונות עמד בראש מכון הסמיכה שפתח בנו הנגיד יוסף יצחק גוטניק.
בחודש סיון תשס"ג הודיע הרב על פרישתו מתפקיד רב קהילת "אלווד", החליפו בנו ר' מרדכי זאב שהוא גם אב"ד מלבורן ובכ"ט תשרי תשס"ד, נפטר.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב שלום דובער גוטניק, ראש ישיבת חב"ד במלבורן אוסטרליה.
- בנו, הרב יוסף יצחק גוטניק.
- בנו, הרב מרדכי זאב גוטניק.
- בנו, הרב משה דוד גוטניק.
- חתנו, ר' פנחס פלדמן.
