משתמש:קרייזי אבאוט משיח/מילת אברהם אבינו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "{{בעבודה}} " ב־"")
 
(15 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
'''מילת אברהם אבינו''' נעשתה על פי ציווי ה' בשנת התשעים ותשע לחייו של {{קס|אברהם|אבינו}}, והוא [[ברית מילה|מל]] את עצמו ואת כל בני ביתו הזכרים. בקשר עם המילה כרת ה' איתו ברית, הבטיח לו את [[ארץ ישראל]], החליף את שמו מ"אברם" ל"אברהם" והתגלה אליו בגילוי מיוחד.
'''מילת אברהם אבינו''' נעשתה על פי ציווי ה' בשנת התשעים ותשע לחייו של {{קס|אברהם|אבינו}}, והוא [[ברית מילה|מל]] את עצמו ואת כל בני ביתו הזכרים. בקשר עם המילה כרת ה' איתו ברית, הבטיח לו את [[ארץ ישראל]], החליף את שמו מ"אברם" ל"אברהם" והתגלה אליו בגילוי מיוחד.


שורה 10: שורה 9:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=לך לך יז, א-ח
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=לך לך יז, א-ח
|תוכן=וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם: זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, הִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר: וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם, וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם: וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם, יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא: הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ, וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם: וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ, אֶת-בְּרִיתִי הֵפַר}}
|תוכן=וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם: זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, הִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר: וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם, וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם: וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם, יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא: הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ, וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם: וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ, אֶת-בְּרִיתִי הֵפַר}}
===קריאת שמו "אברהם"===
בקשר לברית המילה החליף הקב"ה את שמו של אברהם, כמתואר בפסוק:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=לך לך יז, ה
|תוכן=וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם, וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ}}
משמעות שינוי השם היא: עד המילה היה "אברם" במשמעות "רם", רוממות - היינו שלא היתה לו השפעה על הגויים, כיון שהערלה היוותה מסך וחציצה בין האור האלוקי של אברהם לבין עניני העולם והגויים. אמנם לאחר המילה נהיה "אב המון גויים", היינו ששולט עליהם, כי על ידי הסרת הערלה והמסך נכללו כל ה[[רפ"ח ניצוצין|ניצוצות]] שבגויים בקדושתו של אברהם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/3/12B תו"א לך לך יב, ב ד"ה ולא יקרא]. שם יג, ב סוף ד"ה והבדילה הפרוכת. [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/2/8b.htm סהמ"צ להצ"צ מצות מילה סוף פרק ה'].}}.
בזכות היותו של אברהם "אב המון גויים" הפסיקה המשכת [[נשמה|נשמות]] גבוהות ל[[אומות העולם]] (בשונה מהמצב שקודם המילה שאז היו גם בין האומות נשמות גבוהות, כגון [[מתושלח]]). וזו הסיבה שהוא נהיה "אב המון גויים" בפירושו "אב ל[[גר|גרים]]"{{הערה|כמ"ש הרמב"ם הלכות בכורים פרק ד, הלכה ג.}} - כיון שלפני כן, כשהיתה המשכת נשמות גבוהות לאומות העולם, לא היה להם רצון להתגייר; רק לאחר המילה כאשר הפסיקו להיות אצלם נשמות גבוהות, אז נמשכים להתגייר. וזו הסיבה שמבני [[ישמעאל]] אין מוצאים כל כך גרים - כיון שהוא נולד לפני המילה, לפני שהחל ענין הגרות; בשונה מ[[עשו]] שישנם הרבה גרים מצאצאיו, כיון שנולד אחר המילה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=431 מאמר ד"ה אני הנה בריתי אתך, תשד"מ].}}.
===הבטחת הארץ===
ה' הבטיח לאברהם אבינו לרשת את הארץ בזכות ברית המילה. הקשר ביניהם:
החידוש שבהבטחת הארץ לאברהם בשעת המילה - אף שלפני כן הובטחה כבר ב[[ברית בין הבתרים]] - הוא, שבברית בין הבתרים הובטחה הארץ ל[[עם ישראל]] באופן של "מתנה" או באופן של "מכירה", היינו, בדרגה כזו הקשורה עם מעשיהם ופעולותיהם של המקבלים. אך בזכות ברית המילה ניתנה הארץ באופן של "ירושה" (כלשון הפסוק "'''לאחוזת עולם'''"), שאינה תלויה כלל במעשיהם של עם ישראל - אלא הם זוכים לקבל את הארץ מצד הקשר העצמי שלהם עם הקב"ה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14958&st=&pgnum=59&hilite= לקוטי שיחות חלק לה, ע' 48].}}.


===הטעם שלא מל לפני הציווי===
===הטעם שלא מל לפני הציווי===
למרות שאברהם ושאר [[האבות]] קיימו את כל התורה עוד קודם [[מתן תורה]]{{הערה|יומא כח, ב. קידושין פב, א.}}, בכל זאת לא קיים אברהם אבינו את מצוות המילה עד שה' ציווה זאת עליו במפורש. כהסבר לתמיהה זו ישנם כמה הסברים מגדולי ישראל:
למרות שאברהם ושאר [[האבות]] קיימו את כל התורה עוד קודם [[מתן תורה]]{{הערה|שם=אב|יומא כח, ב. קידושין פב, א.}}, בכל זאת לא קיים אברהם אבינו את מצוות המילה עד שה' ציווה זאת עליו במפורש. כהסבר לתמיהה זו ישנם כמה הסברים מגדולי ישראל:
* כיוון שאי אפשר למול יותר מפעם אחת, לא רצה אברהם למול את עצמו מראש כיוון שאז לא יוכל לקיים את המצוה לאחר הציווי ויפסיד את המעלה של "גדול המצווה ועושה"{{הערה|ריב"א על התורה סוף פרשת לך לך, מהרש"א יבמות ק, א. ועוד. וראה בלקוטי שיחות דלהלן הערה הבאה בהערות, שמבאר שהסבר זה אינו מתאים לפשוטו של מקרא.}}.
* כיוון שאי אפשר למול יותר מפעם אחת, לא רצה אברהם למול את עצמו מראש כיוון שאז לא יוכל לקיים את המצוה לאחר הציווי ויפסיד את המעלה של "גדול המצווה ועושה"{{הערה|1=ריב"א על התורה סוף פרשת לך לך. מהרש"א יבמות ק, א. ועוד. מעין תירוץ זה הובא ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&st=&pgnum=230&hilite= לקוטי שיחות חלק ט"ז ע' 215]. וראה בלקוטי שיחות חלק ה' (דלהלן הערה הבאה) בהערות, שמבאר שהסבר זה אינו מתאים לפשוטו של מקרא.}}.
* כיוון שקיום המצוות על ידי האבות היה רק '''הידור''' שקיבלו על עצמם. לאידך, היה '''ציווי מפורש''' שאסור עליהם לפגוע בגופם - "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש"{{הערה|נח ט, ה.}}, שבו נאסר לאדם לשפוך דם עצמו. וכמובן, אין ההידור שקיבלו על עצמם דוחה את הציווי המפורש, כל עוד שלא הצטווה גם על המילה במפורש{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39757&st=&pgnum=121 פנים יפות] לרבי [[פנחס הלוי הורביץ]], פרשת וירא. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15778&st=&pgnum=158 לקוטי שיחות חלק ה', ע' 146].}}.
* כיוון שקיום המצוות על ידי האבות היה רק '''הידור''' שקיבלו על עצמם. לאידך, היה '''ציווי מפורש''' שאסור עליהם לפגוע בגופם - "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש"{{הערה|נח ט, ה.}}, שבו נאסר לאדם לשפוך דם עצמו. וכמובן, אין ההידור שקיבלו על עצמם דוחה את הציווי המפורש, כל עוד שלא הצטווה גם על המילה במפורש{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39757&st=&pgnum=121 פנים יפות] לרבי [[פנחס הלוי הורביץ]], פרשת וירא. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15778&st=&pgnum=158 לקוטי שיחות חלק ה', ע' 146].}}.
* מה שאמרו חז"ל שאברהם קיים את כל התורה - כוונתם רק לאחר שמל.
* מה שאמרו חז"ל שאברהם קיים את כל התורה - כוונתם רק לאחר שמל.
* כיוון שהאומות היו עלולים להרגו לאחר המילה, לא יכול היה אברהם להסתכן ולסמוך על הנס - ורק לאחר שנצטווה במפורש היה יכול לא לפחד{{הערה|1=ארבעת התירוצים האחרונים הובאו ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14407&st=%u05D5%u05DC%u05D0%20%u05E4%u05E8%u05E2 של"ה חלק תורה שבכתב פרשת לך לך]. שלושת הראשונים הביא בשם מפרשים קודמים, והאחרון שלו.}}.
* כיוון שהאומות היו עלולים להרגו לאחר המילה, לא יכול היה אברהם להסתכן ולסמוך על הנס - ורק לאחר שנצטווה במפורש היה יכול לא לפחד{{הערה|1=ארבעת התירוצים האחרונים הובאו ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14407&st=&pgnum=22&hilite= של"ה חלק תורה שבכתב פרשת לך לך]. שלושת הראשונים הביא בשם מפרשים קודמים, והאחרון שלו.}}.
* כיוון שכל עוד לא נאמר הציווי, לא היתה לערלה גדר של "ערלה", ולכן לפעולת המילה לא היה ערך; רק ציווי ה' החל על הערלה הגדרת איסור וממילא צורך במילה{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_46128_66.pdf מובא בשם הגרי"ז מבריסק]. ומעין זה מבואר בלקוטי שיחות חלק ט"ז הנ"ל.}}.
ובפנימיות הענינים:
ובפנימיות הענינים:
* בגלל מעלתה של מצות מילה, שכוללת אור אלוקי הנמשך מלמעלה שאינו בערך לעבודת האדם, וגילוי זה הוא נעלה יותר ממצוות התורה. לכן אף שאברהם קיים את מצוות התורה, לא היה בכוחו להגיע בעבודתו לדרגה הנעלית של המילה, והיה צריך לחכות לגילוי מלמעלה. וכאשר התגלה אליו גילוי נעלה של "בעצם היום הזה"{{הערה|לשון הפסוק לך לך יז, כו.}} - שהוא מעין הגילוי שיתגלה מלמעלה לעתיד לבוא - אז היה בכוחו למול{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15778&st=&pgnum=158 תו"א לך לך יג, ב ד"ה בעצם היום הזה]. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b1/3/3/93B תורת חיים לך לך צג, ב ד"ה בעצם היום הזה]. ועוד.}}.
* בגלל מעלתה של מצות מילה, שכוללת אור אלוקי הנמשך מלמעלה שאינו בערך לעבודת האדם, וגילוי זה הוא נעלה יותר ממצוות התורה. אברהם לא היה בכוחו להגיע לדרגא גבוהה כל כך של קיום מצות מילה, אלא לאחר שהשלים את עבודתו מלמטה בקיום מצוות התורה, ואז זכה והתגלה אליו גילוי נעלה של "בעצם היום הזה"{{הערה|לשון הפסוק לך לך יז, כו.}} (שהוא מעין הגילוי שיתגלה מלמעלה לעתיד לבוא, כאשר יתקיים "ומל ה' אלקיך את לבבך"{{הערה|נצבים ל, ו.}}) - אז היה בכוחו למול{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/3/13b.htm תו"א לך לך יג, ב ד"ה בעצם היום הזה]. [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/3/3/93B תורת חיים לך לך צג, ב ד"ה בעצם היום הזה]. ועוד.}}.
* מכיוון שמצוות מילה היא היחידה מבין המצוות שלפני מתן תורה שבהן חדרה הקדושה בגשמיות העולם, בדומה לביטול הגזירה בשעת מתן תורה - לכן היה אברהם צריך לקבל כח מיוחד לכך בציווי ה' מלמעלה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15778&st=&pgnum=91&hilite= לקוטי שיחות חלק ה' ע' 79 הערה 25].}}.
* מכיוון שמצוות מילה היא היחידה מבין המצוות שלפני מתן תורה שבהן חדרה הקדושה בגשמיות העולם, בדומה לביטול הגזירה בשעת מתן תורה - לכן היה אברהם צריך לקבל כח מיוחד לכך בציווי ה' מלמעלה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15778&st=&pgnum=91&hilite= לקוטי שיחות חלק ה' ע' 79 הערה 25].}}.
* מכיוון שבמצוה זו מתבטאת גדולתם של הצדיקים שיכולים לעשות יותר מהקב"ה עצמו. והנה, שייך שהאב יאמר לבנו שהוא גדול ממנו, אך לא שייך שהבן מעצמו יאמר שהוא גדול מאביו - ולכן לא יכול היה אברהם למול ללא ציווי{{הערה|1=קדושת לוי לרבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50006&st=&pgnum=22&hilite= פרשת וירא].}}.
* מכיוון שבמצוה זו מתבטאת גדולתם של הצדיקים שיכולים לעשות יותר מהקב"ה עצמו. והנה, שייך שהאב יאמר לבנו שהוא גדול ממנו, אך לא שייך שהבן מעצמו יאמר שהוא גדול מאביו - ולכן לא יכול היה אברהם למול ללא ציווי{{הערה|1=קדושת לוי לרבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50006&st=&pgnum=22&hilite= פרשת וירא].}}.
==המילה==
==המילה==
;הפרטים להוספה:
===זמן המילה===
*התייעצות עם ממרא
בפרקי דרבי אליעזר{{הערה|פרק כט.}} נאמר שמילת אברהם היתה ב[[יום הכיפורים]], "ובכל שנה ושנה הקב"ה רואה דם הברית של מילה של אברהם אבינו ומכפר על כל עונותינו". ולפי [[רש"י]]{{הערה|לך לך יז, כו.}}, יום זה היה יום מלאת לו תשעים תשע בדיוק, ולישמעאל שלש עשרה שנה בדיוק - ולכך מתכוונת התורה בדיוק לשון הפסוק "בעצם היום הזה".
 
ה[[רמב"ן]]{{הערה|לך לך יז, כו.}} מקשה על כך ממה שנאמר במקום אחר ברש"י{{הערה|וירא יח, י.}} שכאשר הגיעו המלאכים לאברהם - ביום השלישי למילתו - היה זה [[חג הפסח]]. ולכן, סובר הרמב"ן שלא היתה המילה בדיוק ביום הולדתם של אברהם וישמעאל - בחודש תשרי, אלא בחודש ניסן (ומה שנאמר בפסוק "בעצם היום הזה" - כוונתו להדגיש את מעלתו של אברהם אבינו, שלא התמהמה, ומיד ביום שקיבל את הציווי נימול עם כל 813 ילידי ביתו).
 
[[תוספות]]{{הערה|ד"ה אלא - ראש השנה יא, א.}} מביא את שתי השיטות ודן בהן.
 
ההיתר לאברהם אבינו למול ב[[יום טוב]] (של יום הכיפורים, או חג הפסח) - אף שמילה שלא בזמנה אינה דוחה יום טוב{{הערה|שבת קלב, ב.}}, ואברהם קיים את כל התורה גם קודם מתן תורה{{הערה|שם=אב}} - הוא מכיוון שבאותו יום נצטווה על כך על ידי הקב"ה, ולכן הרי זו כמו מילה בזמנה{{הערה|1=לקוטי שיחות [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14940&st=&pgnum=139&hilite= חלק י"ז ע' 126 הערה 16]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16051&st=&pgnum=99&hilite= חלק כ"ה ע' 86].}}.
 
===התייעצות עם ממרא===
תוכן ההתייעצות: בשפתי חכמים{{הערה|1=[http://www.ateret4u.com/online/f_01861.html#HtmpReportNum0017_L2 וירא יח, א.]}} מביא כמה וכמה ביאורים למה התייעץ אברהם עם ממרא:
 
* לראות אם נאמנים לו
* להגדיל שכרו
* בפרהסיא או בצנעה
* כי מתו ענר ואשכול לפני שמל אברהם
* כדי שיהיה מצווה ועושה
 
===המילה===
*הקב"ה החזיק בידו ומל
*הקב"ה החזיק בידו ומל


היום שבו מל אברהם היה יום מלאת לו תשעים תשע בדיוק. וביום זה מלאו לישמעאל שלש עשרה שנה בדיוק{{הערה|רש"י לך לך יז, כו.}}. התורה משבחת את ישמעאל על כך שלמרות היותו בגיל מבוגר לא נמנע מלמול{{הערה|רש"י שם טז, טז.}}. מילתו של ישמעאל היתה קשה יותר משל אברהם כיון שערלתו לא התמעכה, מה שאין כן אברהם{{הערה|בראשית רבה מז, ח. רש"י שם יז, כה.}}.
התורה משבחת את ישמעאל על כך שלמרות היותו בגיל מבוגר לא נמנע מלמול{{הערה|רש"י שם טז, טז.}}. מילתו של ישמעאל היתה קשה יותר משל אברהם כיון שערלתו לא התמעכה, מה שאין כן אברהם{{הערה|בראשית רבה מז, ח. רש"י שם יז, כה.}}.


אברהם קיים את הברית "בעצם היום הזה", היינו בעיצומו של היום - ולא בלילה ובסתר, כאשר לא חשש מאויביו ובני דורו שלא יתנו לו למול{{הערה|בראשית רבה מז, ט. רש"י שם יז, כג. וראה בתו"א לעיל פירוש החסידות על "בעצם היום הזה".}}.
אברהם קיים את הברית "בעצם היום הזה", היינו בעיצומו של היום - ולא בלילה ובסתר, כאשר לא חשש מאויביו ובני דורו שלא יתנו לו למול{{הערה|בראשית רבה מז, ט. רש"י שם יז, כג. וראה בתו"א לעיל פירוש החסידות על "בעצם היום הזה".}}.


כאשר מל אברהם את עבדיו ובני ביתו, הניח את כל הערלות ונוצרה מהן גבעה. לאחר שהתחממו על ידי השמש, התליעו. המדרש אומר שריח זה היה חביב לפני הקב"ה כ[[קטורת]] וכ[[קרבן עולה]], והוא הבטיח שכאשר [[עם ישראל]] יצטרכו לרחמים, ירחם עליהם בזכות אותו הריח{{הערה|בראשית רבה מז, ו.}}.
כאשר מל אברהם את עבדיו ובני ביתו, הניח את כל הערלות ונוצרה מהן גבעה. לאחר שהתחממו על ידי השמש, התליעו. המדרש אומר שריח זה היה חביב לפני הקב"ה כ[[קטורת]] וכ[[קרבן עולה]], והוא הבטיח שכאשר [[עם ישראל]] יצטרכו לרחמים, ירחם עליהם בזכות אותו הריח{{הערה|בראשית רבה מז, ו.}}.
===פריעה===
לא ניתנה לאברהם{{הערה|יבמות עא, ב.}}, אבל קיימה כלא מצווה ועושה{{מקור}}.
ע"ד החסידות: באגרות קודש{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/1/26 ח"א אגרת כ"ו].}} ובהנסמן שם.


==בעקבות המילה==
==בעקבות המילה==
שורה 38: שורה 75:


הקב"ה התגלה אליו והוא "יושב" ולא "נופל", כמו שהיה עד שלא מל..
הקב"ה התגלה אליו והוא "יושב" ולא "נופל", כמו שהיה עד שלא מל..
==קריאת שמו "אברהם"==
בקשר לברית המילה החליף הקב"ה את שמו של אברהם, כמתואר בפסוק:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=לך לך יז, ה
|תוכן=וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם, וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ}}
משמעות שינוי השם היא: עד המילה היה "אברם" במשמעות "רם", רוממות - היינו שלא היתה לו השפעה על הגויים, כיון שהערלה היוותה מסך וחציצה בין האור האלוקי של אברהם לבין עניני העולם והגויים. אמנם לאחר המילה נהיה "אב המון גויים", היינו ששולט עליהם, כי על ידי הסרת הערלה והמסך נכללו כל ה[[רפ"ח ניצוצין|ניצוצות]] שבגויים בקדושתו של אברהם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/3/12B תו"א לך לך יב, ב ד"ה ולא יקרא].}}.
בזכות היותו של אברהם "אב המון גויים" הפסיקה המשכת [[נשמה|נשמות]] גבוהות ל[[אומות העולם]] (בשונה מהמצב שקודם המילה שאז היו גם בין האומות נשמות גבוהות, כגון [[מתושלח]]). וזו הסיבה שהוא נהיה "אב המון גויים" בפירושו "אב ל[[גר|גרים]]"{{הערה|כמ"ש הרמב"ם הלכות בכורים פרק ד, הלכה ג.}} - כיון שלפני כן, כשהיתה המשכת נשמות גבוהות לאומות העולם, לא היה להם רצון להתגייר; רק לאחר המילה כאשר הפסיקו להיות אצלם נשמות גבוהות, אז נמשכים להתגייר. וזו הסיבה שמבני [[ישמעאל]] אין מוצאים כל כך גרים - כיון שהוא נולד לפני המילה, לפני שהחל ענין הגרות; בשונה מ[[עשו]] שישנם הרבה גרים מצאצאיו, כיון שנולד אחר המילה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=431 מאמר ד"ה אני הנה בריתי אתך, תשד"מ].}}.
===האיסור לקרוא לו בשם "אברם"===
==הבטחת הארץ==
ה' הבטיח לאברהם אבינו לרשת את הארץ בזכות ברית המילה. הקשר ביניהם:
החידוש שבהבטחת הארץ לאברהם בשעת המילה- אף שלפני כן הובטחה כבר ב[[ברית בין הבתרים]] - הוא, שבברית בין הבתרים הובטחה הארץ ל[[עם ישראל]] באופן של "מתנה" או באופן של "מכירה", היינו, בדרגה כזו הקשורה עם מעשיהם ופעולותיהם של המקבלים. אך בזכות ברית המילה ניתנה הארץ באופן של "ירושה" (כלשון הפסוק "'''לאחוזת עולם'''"), שאינה תלויה כלל במעשיהם של עם ישראל - אלא הם זוכים לקבל את הארץ מצד הקשר העצמי שלהם עם הקב"ה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14958&st=&pgnum=59&hilite= לקוטי שיחות חלק לה, ע' 48].}}.


==הגילוי האלוקי בעקבות המילה==
==הגילוי האלוקי בעקבות המילה==
שורה 66: שורה 87:
כתב הרמב"ם{{הערה|פירוש המשניות חולין סוף פרק ו.}}:
כתב הרמב"ם{{הערה|פירוש המשניות חולין סוף פרק ו.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן
{{ציטוט|מרכאות=כן
|תוכן=ושים לבך על העיקר הגדול . . שכל מה שאנו מרחיקים או עושים היום, אין אנו עושין אלא במצות הקב"ה ע"י [[משה רבינו]] ע"ה, לא שהקב"ה אמר זה לנביאים שלפניו . . וכמו כן אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע"ה מל עצמו ואנשי ביתו, אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו ע"י משה רבינו שנמול כמו שמל אברהם אבינו ע"ה}}
|תוכן=ושים לבך על העיקר הגדול . . שכל מה שאנו מרחיקים או עושים היום, אין אנו עושין אלא במצות הקב"ה ע"י [[משה רבינו]] ע"ה, לא שהקב"ה אמר זה לנביאים שלפניו . . וכמו כן אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע"ה מל עצמו{{הערה|דיוק הלשון "'''מל עצמו'''" נתבאר בלקוטי שיחות חלק טו (ע' 75 הערה 7), שבכך רומז שמילת אברהם - כמו המצוות שלפני מתן תורה - היתה חסרה את כח הבורא שלמעלה מהבריאה, ולכן הרי זה כאילו המצווה נעשתה בכוחו של אברהם. ע"ש.}} ואנשי ביתו, אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו ע"י משה רבינו שנמול כמו שמל אברהם אבינו ע"ה}}


נתבאר בלקו"ש{{הערה|1=לקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15861&st=&pgnum=52&hilite= חלק י, ע' 44]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=66&hilite=חלק ל, ע'  53]. חלק לה, ע' 48.}}
נתבאר בלקו"ש{{הערה|1=לקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15861&st=&pgnum=52&hilite= חלק י, ע' 44]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=66&hilite=חלק ל, ע'  53]. חלק לה, ע' 48.}}

גרסה אחרונה מ־10:21, 13 ביולי 2021

מילת אברהם אבינו נעשתה על פי ציווי ה' בשנת התשעים ותשע לחייו של אברהם, והוא מל את עצמו ואת כל בני ביתו הזכרים. בקשר עם המילה כרת ה' איתו ברית, הבטיח לו את ארץ ישראל, החליף את שמו מ"אברם" ל"אברהם" והתגלה אליו בגילוי מיוחד.

הציווי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כריתת הברית:

וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים, וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים: וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד: וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו, וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹקים לֵאמֹר: אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ, וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם: וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם, וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ: וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם, וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ: וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם, לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקים, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ: וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת עוֹלָם, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹקים

— לך לך יז, א-ח

המצווה:

וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם: זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, הִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר: וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם, וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם: וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם, יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא: הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ, וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם: וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ, אֶת-בְּרִיתִי הֵפַר

— לך לך יז, א-ח

קריאת שמו "אברהם"[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקשר לברית המילה החליף הקב"ה את שמו של אברהם, כמתואר בפסוק:

וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם, וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ

— לך לך יז, ה

משמעות שינוי השם היא: עד המילה היה "אברם" במשמעות "רם", רוממות - היינו שלא היתה לו השפעה על הגויים, כיון שהערלה היוותה מסך וחציצה בין האור האלוקי של אברהם לבין עניני העולם והגויים. אמנם לאחר המילה נהיה "אב המון גויים", היינו ששולט עליהם, כי על ידי הסרת הערלה והמסך נכללו כל הניצוצות שבגויים בקדושתו של אברהם[1].

בזכות היותו של אברהם "אב המון גויים" הפסיקה המשכת נשמות גבוהות לאומות העולם (בשונה מהמצב שקודם המילה שאז היו גם בין האומות נשמות גבוהות, כגון מתושלח). וזו הסיבה שהוא נהיה "אב המון גויים" בפירושו "אב לגרים"[2] - כיון שלפני כן, כשהיתה המשכת נשמות גבוהות לאומות העולם, לא היה להם רצון להתגייר; רק לאחר המילה כאשר הפסיקו להיות אצלם נשמות גבוהות, אז נמשכים להתגייר. וזו הסיבה שמבני ישמעאל אין מוצאים כל כך גרים - כיון שהוא נולד לפני המילה, לפני שהחל ענין הגרות; בשונה מעשו שישנם הרבה גרים מצאצאיו, כיון שנולד אחר המילה[3].

הבטחת הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

ה' הבטיח לאברהם אבינו לרשת את הארץ בזכות ברית המילה. הקשר ביניהם:

החידוש שבהבטחת הארץ לאברהם בשעת המילה - אף שלפני כן הובטחה כבר בברית בין הבתרים - הוא, שבברית בין הבתרים הובטחה הארץ לעם ישראל באופן של "מתנה" או באופן של "מכירה", היינו, בדרגה כזו הקשורה עם מעשיהם ופעולותיהם של המקבלים. אך בזכות ברית המילה ניתנה הארץ באופן של "ירושה" (כלשון הפסוק "לאחוזת עולם"), שאינה תלויה כלל במעשיהם של עם ישראל - אלא הם זוכים לקבל את הארץ מצד הקשר העצמי שלהם עם הקב"ה[4].

הטעם שלא מל לפני הציווי[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות שאברהם ושאר האבות קיימו את כל התורה עוד קודם מתן תורה[5], בכל זאת לא קיים אברהם אבינו את מצוות המילה עד שה' ציווה זאת עליו במפורש. כהסבר לתמיהה זו ישנם כמה הסברים מגדולי ישראל:

  • כיוון שאי אפשר למול יותר מפעם אחת, לא רצה אברהם למול את עצמו מראש כיוון שאז לא יוכל לקיים את המצוה לאחר הציווי ויפסיד את המעלה של "גדול המצווה ועושה"[6].
  • כיוון שקיום המצוות על ידי האבות היה רק הידור שקיבלו על עצמם. לאידך, היה ציווי מפורש שאסור עליהם לפגוע בגופם - "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש"[7], שבו נאסר לאדם לשפוך דם עצמו. וכמובן, אין ההידור שקיבלו על עצמם דוחה את הציווי המפורש, כל עוד שלא הצטווה גם על המילה במפורש[8].
  • מה שאמרו חז"ל שאברהם קיים את כל התורה - כוונתם רק לאחר שמל.
  • כיוון שהאומות היו עלולים להרגו לאחר המילה, לא יכול היה אברהם להסתכן ולסמוך על הנס - ורק לאחר שנצטווה במפורש היה יכול לא לפחד[9].
  • כיוון שכל עוד לא נאמר הציווי, לא היתה לערלה גדר של "ערלה", ולכן לפעולת המילה לא היה ערך; רק ציווי ה' החל על הערלה הגדרת איסור וממילא צורך במילה[10].

ובפנימיות הענינים:

  • בגלל מעלתה של מצות מילה, שכוללת אור אלוקי הנמשך מלמעלה שאינו בערך לעבודת האדם, וגילוי זה הוא נעלה יותר ממצוות התורה. אברהם לא היה בכוחו להגיע לדרגא גבוהה כל כך של קיום מצות מילה, אלא לאחר שהשלים את עבודתו מלמטה בקיום מצוות התורה, ואז זכה והתגלה אליו גילוי נעלה של "בעצם היום הזה"[11] (שהוא מעין הגילוי שיתגלה מלמעלה לעתיד לבוא, כאשר יתקיים "ומל ה' אלקיך את לבבך"[12]) - אז היה בכוחו למול[13].
  • מכיוון שמצוות מילה היא היחידה מבין המצוות שלפני מתן תורה שבהן חדרה הקדושה בגשמיות העולם, בדומה לביטול הגזירה בשעת מתן תורה - לכן היה אברהם צריך לקבל כח מיוחד לכך בציווי ה' מלמעלה[14].
  • מכיוון שבמצוה זו מתבטאת גדולתם של הצדיקים שיכולים לעשות יותר מהקב"ה עצמו. והנה, שייך שהאב יאמר לבנו שהוא גדול ממנו, אך לא שייך שהבן מעצמו יאמר שהוא גדול מאביו - ולכן לא יכול היה אברהם למול ללא ציווי[15].

המילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

זמן המילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרקי דרבי אליעזר[16] נאמר שמילת אברהם היתה ביום הכיפורים, "ובכל שנה ושנה הקב"ה רואה דם הברית של מילה של אברהם אבינו ומכפר על כל עונותינו". ולפי רש"י[17], יום זה היה יום מלאת לו תשעים תשע בדיוק, ולישמעאל שלש עשרה שנה בדיוק - ולכך מתכוונת התורה בדיוק לשון הפסוק "בעצם היום הזה".

הרמב"ן[18] מקשה על כך ממה שנאמר במקום אחר ברש"י[19] שכאשר הגיעו המלאכים לאברהם - ביום השלישי למילתו - היה זה חג הפסח. ולכן, סובר הרמב"ן שלא היתה המילה בדיוק ביום הולדתם של אברהם וישמעאל - בחודש תשרי, אלא בחודש ניסן (ומה שנאמר בפסוק "בעצם היום הזה" - כוונתו להדגיש את מעלתו של אברהם אבינו, שלא התמהמה, ומיד ביום שקיבל את הציווי נימול עם כל 813 ילידי ביתו).

תוספות[20] מביא את שתי השיטות ודן בהן.

ההיתר לאברהם אבינו למול ביום טוב (של יום הכיפורים, או חג הפסח) - אף שמילה שלא בזמנה אינה דוחה יום טוב[21], ואברהם קיים את כל התורה גם קודם מתן תורה[5] - הוא מכיוון שבאותו יום נצטווה על כך על ידי הקב"ה, ולכן הרי זו כמו מילה בזמנה[22].

התייעצות עם ממרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

תוכן ההתייעצות: בשפתי חכמים[23] מביא כמה וכמה ביאורים למה התייעץ אברהם עם ממרא:

  • לראות אם נאמנים לו
  • להגדיל שכרו
  • בפרהסיא או בצנעה
  • כי מתו ענר ואשכול לפני שמל אברהם
  • כדי שיהיה מצווה ועושה

המילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הקב"ה החזיק בידו ומל

התורה משבחת את ישמעאל על כך שלמרות היותו בגיל מבוגר לא נמנע מלמול[24]. מילתו של ישמעאל היתה קשה יותר משל אברהם כיון שערלתו לא התמעכה, מה שאין כן אברהם[25].

אברהם קיים את הברית "בעצם היום הזה", היינו בעיצומו של היום - ולא בלילה ובסתר, כאשר לא חשש מאויביו ובני דורו שלא יתנו לו למול[26].

כאשר מל אברהם את עבדיו ובני ביתו, הניח את כל הערלות ונוצרה מהן גבעה. לאחר שהתחממו על ידי השמש, התליעו. המדרש אומר שריח זה היה חביב לפני הקב"ה כקטורת וכקרבן עולה, והוא הבטיח שכאשר עם ישראל יצטרכו לרחמים, ירחם עליהם בזכות אותו הריח[27].

פריעה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לא ניתנה לאברהם[28], אבל קיימה כלא מצווה ועושה[דרוש מקור].

ע"ד החסידות: באגרות קודש[29] ובהנסמן שם.

בעקבות המילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהמשך למילת אברהם, זכה לביקור מיוחד מהקב"ה כביקור חולים שלושה ימים לאחר מילתו, כמתואר בהתחלת פרשת וירא. ........... לא היה לפני, בכדי לא לרפאותו לפני קושי היום השלישי (לקו"ש חלק ה')

הקב"ה התגלה אליו והוא "יושב" ולא "נופל", כמו שהיה עד שלא מל..

הגילוי האלוקי בעקבות המילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בגיל צ"ט שנה מחליט למול את עצמו מגיע לו שה' יראה אליו
  • לאחר המילה יכול לקבל "והוא יושב"
  • הוי' נעלה יותר
  • חודר בבשר הגשמי - לכן יכול היה אליעזר להשבע
  • הכנה למתן תורה ונתינת כח לכל המצוות. (ואף על פי כן גם היא נכללת ב"ריחות"[30]).
  • תוספת שלמות ותמימות, והחילוק ביניהם. לקו"ש ח"ל שיחה ב.

מילת אברהם אבינו ומצוות מילה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתב הרמב"ם[31]:

ושים לבך על העיקר הגדול . . שכל מה שאנו מרחיקים או עושים היום, אין אנו עושין אלא במצות הקב"ה ע"י משה רבינו ע"ה, לא שהקב"ה אמר זה לנביאים שלפניו . . וכמו כן אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע"ה מל עצמו[32] ואנשי ביתו, אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו ע"י משה רבינו שנמול כמו שמל אברהם אבינו ע"ה

נתבאר בלקו"ש[33]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ תו"א לך לך יב, ב ד"ה ולא יקרא. שם יג, ב סוף ד"ה והבדילה הפרוכת. סהמ"צ להצ"צ מצות מילה סוף פרק ה'.
  2. ↑ כמ"ש הרמב"ם הלכות בכורים פרק ד, הלכה ג.
  3. ↑ מאמר ד"ה אני הנה בריתי אתך, תשד"מ.
  4. ↑ לקוטי שיחות חלק לה, ע' 48.
  5. ↑ 5.0 5.1 יומא כח, ב. קידושין פב, א.
  6. ↑ ריב"א על התורה סוף פרשת לך לך. מהרש"א יבמות ק, א. ועוד. מעין תירוץ זה הובא בלקוטי שיחות חלק ט"ז ע' 215. וראה בלקוטי שיחות חלק ה' (דלהלן הערה הבאה) בהערות, שמבאר שהסבר זה אינו מתאים לפשוטו של מקרא.
  7. ↑ נח ט, ה.
  8. ↑ פנים יפות לרבי פנחס הלוי הורביץ, פרשת וירא. לקוטי שיחות חלק ה', ע' 146.
  9. ↑ ארבעת התירוצים האחרונים הובאו בשל"ה חלק תורה שבכתב פרשת לך לך. שלושת הראשונים הביא בשם מפרשים קודמים, והאחרון שלו.
  10. ↑ מובא בשם הגרי"ז מבריסק. ומעין זה מבואר בלקוטי שיחות חלק ט"ז הנ"ל.
  11. ↑ לשון הפסוק לך לך יז, כו.
  12. ↑ נצבים ל, ו.
  13. ↑ תו"א לך לך יג, ב ד"ה בעצם היום הזה. תורת חיים לך לך צג, ב ד"ה בעצם היום הזה. ועוד.
  14. ↑ לקוטי שיחות חלק ה' ע' 79 הערה 25.
  15. ↑ קדושת לוי לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב, פרשת וירא.
  16. ↑ פרק כט.
  17. ↑ לך לך יז, כו.
  18. ↑ לך לך יז, כו.
  19. ↑ וירא יח, י.
  20. ↑ ד"ה אלא - ראש השנה יא, א.
  21. ↑ שבת קלב, ב.
  22. ↑ לקוטי שיחות חלק י"ז ע' 126 הערה 16. חלק כ"ה ע' 86.
  23. ↑ וירא יח, א.
  24. ↑ רש"י שם טז, טז.
  25. ↑ בראשית רבה מז, ח. רש"י שם יז, כה.
  26. ↑ בראשית רבה מז, ט. רש"י שם יז, כג. וראה בתו"א לעיל פירוש החסידות על "בעצם היום הזה".
  27. ↑ בראשית רבה מז, ו.
  28. ↑ יבמות עא, ב.
  29. ↑ ח"א אגרת כ"ו.
  30. ↑ לקו"ש ח"ה ע' 89 בהערה. חל"ה ע' 48.
  31. ↑ פירוש המשניות חולין סוף פרק ו.
  32. ↑ דיוק הלשון "מל עצמו" נתבאר בלקוטי שיחות חלק טו (ע' 75 הערה 7), שבכך רומז שמילת אברהם - כמו המצוות שלפני מתן תורה - היתה חסרה את כח הבורא שלמעלה מהבריאה, ולכן הרי זה כאילו המצווה נעשתה בכוחו של אברהם. ע"ש.
  33. ↑ לקוטי שיחות חלק י, ע' 44. ל, ע' 53. חלק לה, ע' 48.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=משתמש:קרייזי_אבאוט_משיח/מילת_אברהם_אבינו&oldid=484276"