שמואל מונקס: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " שריפה" ב־" שריפה") |
אין תקציר עריכה |
||
| (44 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''שמואל מונקעס מקאליסק''' (מכונה גם: ר' '''שמואל קאליסקער''') היה מגדולי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]]; התגורר ב[[עיירה]] [[קאליסק]]{{הערה|שם=בית רבי}} ובעיר סמוכה לפולוצק{{הערה|שם=חהס רצא|[[הרבי הריי"צ]], שיחת [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תרצ"א]] ('''[[רשימת היומן|תורת מנחם - רשימת היומן]]''', עמ' {{היברובוקס||יז|58881||ללא|עמוד=63}}, {{היברובוקס||קעא|58881||ללא|עמוד=217}}).}}. היה ידוע כ[[פיקח]] גדול ובעל חוש הומור. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד כיתום מאביו שנפטר כמה חודשים לפני לידתו והוא נקרא על שמו. גדל בעיירה קאליסק. לאחר חתונתו נולדה לו בת. מספר שנים לאחר מכן נפטרה רעייתו. במשך השנים התגורר גם בעיירות פולוצק ובביענקושנקוביץ. | |||
כאשר הגיע שמעו של [[אדמו"ר הזקן]] אל קאליסק החליט לנסוע אליו. הוא נכנס אל ביתו של אדמו"ר הזקן באמצע הלילה, באומרו שרצונו להתחמם. לאחר זמן רב שעמד שם ולא הסכים לצאת, אמר לו אדמו"ר הזקן שיסלק אותו מביתו, ור' שמואל השיב בבכי כי "הגוי שלי חזק יותר", כשכוונתו על ה[[יצר הרע]] שלו. כששמע אדמו"ר הזקן את הדברים הבין כי הוא אינו אדם פשוט וקיבל אותו באותו מעמד ל[[יחידות]]. על כך אמר [[הרבי הרש"ב]], כי באותה יחידות פעל ר' שמואל את התמסרותו אל אדמו"ר הזקן. [[הרבי]] סיפר את הסיפור והפיק ממנו הוראה בעבודת השם{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק י"ט עמוד 300}}. | |||
קודם פטירתו הלך בעצמו לרחוב, וקרא לאנשים שעברו לפניו שיבואו להיות נוכחים בשעת יציאת נשמתו, באמרו להם: באו וראו פגירתה של עז. כאשר נתאסף מנין, אמר לו אחד הנוכחים שיאמר עמו וידוי, השיבו ר' שמואל בבדיחותא: וידוי תאמר אתה... | |||
פתח ר' שמואל ואמר: ריבונו של עולם! עיקר המכוון שלך לא קיימתי. הגן-עדן שלך איני צריך, מהגיהנם שלך איני מתיירא. אם תחפוץ אתה לקחת אותי כפי שאני - מוטב, ואם לאו - עשה מה שתרצה. והשכיב עצמו במיטה, ותיכף התחילה הגסיסה... | |||
== דמותו == | == דמותו == | ||
בעת ביקור רבי [[שלמה מקרלין]], אצל [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[תשעה באב]], עמד ר' שמואל מונקס ב[[בית הכנסת]] וזרק עיגולי קוצים על המתפללים (כדי להפיג את ה[[עצבות]]). | בשנת [[תקנ"ט]], נאסר [[אדמו"ר הזקן]]. כשבאו לאוסרו, שהה בביתו ר' שמואל מונקס. שאל אותו [[אדמו"ר הזקן]], האם למסור את עצמו בידי ה[[גויים]] או שמא לברוח. ענה לו ר' שמואל: "אם אתה [[רבי]] - הרי אין לך מה לפחד מהם, ואם אינך רבי - באיזו זכות לקחת מאלפי יהודים את תאוותם מ[[עולם הזה]]"{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד קעב. [[לקו"ש]] חט"ו עמוד 504.}}. [[אדמו"ר הזקן]] נשאר בביתו ונלקח למאסר. | ||
בעת ביקור רבי [[שלמה מקרלין]], אצל [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[תשעה באב]], עמד ר' שמואל מונקס ב[[בית הכנסת]] וזרק עיגולי קוצים (בובקעס) על המתפללים (כדי להפיג את ה[[עצבות]]). ולאחר שאחד מן הבובקעס פגע בזקנו של ר' שלמה מקרלין, הקפיד על כך ואמר לאדמו"ר הזקן: "בגלל אברכים כאלו נחרב [[בית המקדש]]". למחרת הלכו [[אדמו"ר הזקן]] ור' שלמה מקרלין יחד אל מחוץ ליישוב, וראו אברך בתוך בור מלא נמלים שעוקצים את כל גופו והוא בוכה על [[חורבן בית המקדש]]. אמר על כך ר' שלמה: "בגלל אברכים כאלו יבנה בית המקדש". אמר לו אדמו"ר הזקן: "זהו אותו אברך"{{הערה|רפאל נחמן הכהן, שמועות וסיפורים, כרך א' עמ' 38}}. | |||
באחת השנים פקדה [[שריפה]] את עיירתו של ר' שמואל מונקס, וביתו עלה באש. ר' שמואל החל לרקוד "שלא עשני גוי", בהסבירו שאם היה גוי, היה נשרף אלוהיו יחד עם ביתו. | באחת השנים פקדה [[שריפה]] את עיירתו של ר' שמואל מונקס, וביתו עלה באש. ר' שמואל החל לרקוד "שלא עשני גוי", בהסבירו שאם היה גוי, היה נשרף אלוהיו יחד עם ביתו. | ||
פעם תלה עצמו מול בית מדרשו של ה[[אדמו"ר הזקן]]. כששאלו אותו לפשר מעשה מוזר זה ענה: בכל חנות יש חלון ראווה. הדייג שם [[דגים]] בחלון הראווה שלו כדי שידעו שיש שם [[דגים]] וכן הרוכל שם בחלון את מרכולתו, כך גם אני תולה את עצמי כדי שידעו שפה נמצאים כל החסידים. | פעם תלה עצמו מול בית מדרשו של ה[[אדמו"ר הזקן]]. כששאלו אותו לפשר מעשה מוזר זה ענה: בכל חנות יש חלון ראווה. הדייג שם [[דגים]] בחלון הראווה שלו כדי שידעו שיש שם [[דגים]] וכן הרוכל שם בחלון את מרכולתו, כך גם אני תולה את עצמי כדי שידעו שפה נמצאים כל החסידים. | ||
בספר בית רבי נכתב אודותיו: "הרב החסיד המפורסם ר' שמואל זלה"ה מקאליסק (הנקרא בעולם בשם שמואל מונקעס) היה אדם גדול מאוד, חסיד גדול ועָרום ביראה, והיה חשוב מאוד אצל רבנו. דרכו והנהגתו ידוע ומפורסם בעולם, ולפי ראות עיניים - בשיגעון היה מתנהג, אך גם בזה ראו חכמתו הנפלאה עד למרבה{{הערה|שם=בית רבי|[[חיים מאיר היילמן]], בית רבי, עמ' 154}}". | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*מיכל רון, דוד רוטנברג, '''ספורי ר' שמואל מונקס''', ספריית אשל, כפר חב"ד, ה'תשנ"ז. | *מיכל רון, דוד רוטנברג, '''ספורי ר' שמואל מונקס''', ספריית אשל, כפר חב"ד, ה'תשנ"ז. | ||
*[[ | *[[יוחנן גוראריה]], ספר '''תולדות ר' שמואל מונקס''', מכון אהלי שם. | ||
*'''הפיקח של הרבי''', הרב יוסף אברהם פיזם, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 107-114. | |||
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 67-76. | |||
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 29=36. | |||
*חנניה זוהר, '''ר' שמואל מונקעס''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 143 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* {{אוצר החכמה|הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]|'''תולדות שמואל מונקעס'''|164330|[[אהלי שם]], כפר חב"ד תשע"א}} | |||
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3269085 למה החסיד זרק סיר מלא אוכל לפח?]''', סרטון וידאו מהרב [[נחמיה וילהלם]] {{וידאו}} {{בית חבד}} אתר בית חב"ד, מגזין שבת פרש שמיני תשע"ו | *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3269085 למה החסיד זרק סיר מלא אוכל לפח?]''', סרטון וידאו מהרב [[נחמיה וילהלם]] {{וידאו}} {{בית חבד}} אתר בית חב"ד, מגזין שבת פרש שמיני תשע"ו | ||
*'''[http://toratchabad.com/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%94 סיפורי שמואל מונקס]''' מאת אתר [[מעיינותיך]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|מונקס שמואל]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|מונקס שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:10, 31 באוקטובר 2024
ר' שמואל מונקעס מקאליסק (מכונה גם: ר' שמואל קאליסקער) היה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן; התגורר בעיירה קאליסק[1] ובעיר סמוכה לפולוצק[2]. היה ידוע כפיקח גדול ובעל חוש הומור.
תולדות חייםעריכה
נולד כיתום מאביו שנפטר כמה חודשים לפני לידתו והוא נקרא על שמו. גדל בעיירה קאליסק. לאחר חתונתו נולדה לו בת. מספר שנים לאחר מכן נפטרה רעייתו. במשך השנים התגורר גם בעיירות פולוצק ובביענקושנקוביץ.
כאשר הגיע שמעו של אדמו"ר הזקן אל קאליסק החליט לנסוע אליו. הוא נכנס אל ביתו של אדמו"ר הזקן באמצע הלילה, באומרו שרצונו להתחמם. לאחר זמן רב שעמד שם ולא הסכים לצאת, אמר לו אדמו"ר הזקן שיסלק אותו מביתו, ור' שמואל השיב בבכי כי "הגוי שלי חזק יותר", כשכוונתו על היצר הרע שלו. כששמע אדמו"ר הזקן את הדברים הבין כי הוא אינו אדם פשוט וקיבל אותו באותו מעמד ליחידות. על כך אמר הרבי הרש"ב, כי באותה יחידות פעל ר' שמואל את התמסרותו אל אדמו"ר הזקן. הרבי סיפר את הסיפור והפיק ממנו הוראה בעבודת השם[3].
קודם פטירתו הלך בעצמו לרחוב, וקרא לאנשים שעברו לפניו שיבואו להיות נוכחים בשעת יציאת נשמתו, באמרו להם: באו וראו פגירתה של עז. כאשר נתאסף מנין, אמר לו אחד הנוכחים שיאמר עמו וידוי, השיבו ר' שמואל בבדיחותא: וידוי תאמר אתה...
פתח ר' שמואל ואמר: ריבונו של עולם! עיקר המכוון שלך לא קיימתי. הגן-עדן שלך איני צריך, מהגיהנם שלך איני מתיירא. אם תחפוץ אתה לקחת אותי כפי שאני - מוטב, ואם לאו - עשה מה שתרצה. והשכיב עצמו במיטה, ותיכף התחילה הגסיסה...
דמותועריכה
בשנת תקנ"ט, נאסר אדמו"ר הזקן. כשבאו לאוסרו, שהה בביתו ר' שמואל מונקס. שאל אותו אדמו"ר הזקן, האם למסור את עצמו בידי הגויים או שמא לברוח. ענה לו ר' שמואל: "אם אתה רבי - הרי אין לך מה לפחד מהם, ואם אינך רבי - באיזו זכות לקחת מאלפי יהודים את תאוותם מעולם הזה"[4]. אדמו"ר הזקן נשאר בביתו ונלקח למאסר.
בעת ביקור רבי שלמה מקרלין, אצל אדמו"ר הזקן ביום תשעה באב, עמד ר' שמואל מונקס בבית הכנסת וזרק עיגולי קוצים (בובקעס) על המתפללים (כדי להפיג את העצבות). ולאחר שאחד מן הבובקעס פגע בזקנו של ר' שלמה מקרלין, הקפיד על כך ואמר לאדמו"ר הזקן: "בגלל אברכים כאלו נחרב בית המקדש". למחרת הלכו אדמו"ר הזקן ור' שלמה מקרלין יחד אל מחוץ ליישוב, וראו אברך בתוך בור מלא נמלים שעוקצים את כל גופו והוא בוכה על חורבן בית המקדש. אמר על כך ר' שלמה: "בגלל אברכים כאלו יבנה בית המקדש". אמר לו אדמו"ר הזקן: "זהו אותו אברך"[5].
באחת השנים פקדה שריפה את עיירתו של ר' שמואל מונקס, וביתו עלה באש. ר' שמואל החל לרקוד "שלא עשני גוי", בהסבירו שאם היה גוי, היה נשרף אלוהיו יחד עם ביתו.
פעם תלה עצמו מול בית מדרשו של האדמו"ר הזקן. כששאלו אותו לפשר מעשה מוזר זה ענה: בכל חנות יש חלון ראווה. הדייג שם דגים בחלון הראווה שלו כדי שידעו שיש שם דגים וכן הרוכל שם בחלון את מרכולתו, כך גם אני תולה את עצמי כדי שידעו שפה נמצאים כל החסידים.
בספר בית רבי נכתב אודותיו: "הרב החסיד המפורסם ר' שמואל זלה"ה מקאליסק (הנקרא בעולם בשם שמואל מונקעס) היה אדם גדול מאוד, חסיד גדול ועָרום ביראה, והיה חשוב מאוד אצל רבנו. דרכו והנהגתו ידוע ומפורסם בעולם, ולפי ראות עיניים - בשיגעון היה מתנהג, אך גם בזה ראו חכמתו הנפלאה עד למרבה[1]".
לקריאה נוספתעריכה
- מיכל רון, דוד רוטנברג, ספורי ר' שמואל מונקס, ספריית אשל, כפר חב"ד, ה'תשנ"ז.
- יוחנן גוראריה, ספר תולדות ר' שמואל מונקס, מכון אהלי שם.
- הפיקח של הרבי, הרב יוסף אברהם פיזם, ספר דמותו של חסיד ע' 107-114.
- ספר חסידים הראשונים ע' 67-76.
- זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 29=36.
- חנניה זוהר, ר' שמואל מונקעס, בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 143
קישורים חיצונייםעריכה
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, תולדות שמואל מונקעס, אהלי שם, כפר חב"ד תשע"א, באתר אוצר החכמה
- למה החסיד זרק סיר מלא אוכל לפח?, סרטון וידאו מהרב נחמיה וילהלם
אתר בית חב"ד, מגזין שבת פרש שמיני תשע"ו - סיפורי שמואל מונקס מאת אתר מעיינותיך
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 חיים מאיר היילמן, בית רבי, עמ' 154
- ↑ הרבי הריי"צ, שיחת חול המועד סוכות תרצ"א (תורת מנחם - רשימת היומן, עמ' יז, קעא).
- ↑ תורת מנחם חלק י"ט עמוד 300
- ↑ רשימת היומן עמוד קעב. לקו"ש חט"ו עמוד 504.
- ↑ רפאל נחמן הכהן, שמועות וסיפורים, כרך א' עמ' 38