אברהם דוד פוזנר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (8 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אברהם דוד פוזנר מ[[קלימוביץ']]''', היה מהקבוצה הראשונה של ה[[תמימים]] שנכנסו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], בעל זכרון טוב, ומה[[חוזר | הרב '''אברהם דוד פוזנר מ[[קלימוביץ']]''' (?-[[תרפ"א]]), היה מהקבוצה הראשונה של ה[[תמימים]] שנכנסו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], בעל זכרון טוב, ומה[[חוזר]]ים של תורת [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ל[[שוחט]] של ה[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ']], והיה מראשוני התלמידי שהגיעו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עם הקמתה בשנת [[תרנ"ז]]. | נולד ל[[שוחט]] של ה[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ']] ר' צבי הירש ואמו חיענא דבורה, והיה מראשוני התלמידי שהגיעו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עם הקמתה בשנת [[תרנ"ז]]. | ||
בזכות כשרונותיו הנעלים, זכה לקירובים רבים ולחיבה מופגנת מצד [[אדמו"ר הרש"ב]] והתמנה ל[[חוזר]], ועסק בכתיבת [[הנחה|הנחות]] מה[[מאמר | בזכות כשרונותיו הנעלים, זכה לקירובים רבים ולחיבה מופגנת מצד [[אדמו"ר הרש"ב]] והתמנה ל[[חוזר]], ועסק בכתיבת [[הנחה|הנחות]] מה[[מאמר]]ים שאדמו"ר הרש"ב אמר. בזכות הצלחתו בכתיבת האמרמים, יכל אדמו"ר הרש"ב באותן שנים לפנות זמן נוסף לצרכי עסקנות הכלל, כשהוא מסתפק בהוספת הערות ותיקונים על המאמרים שכתב, ונתן לו אפשרות להיכנס לחדרו ללא הכנות מיותרות על מנת לברר שאלות שהוקשו לו בכתיבת המאמרים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] בלשון הקודש, עמוד 392.}}. | ||
עבודתו זו נמשכה בין השנים [[תרנ"ט]]-[[תרס"א]], ובזכות עבודתו זו זכה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יתבטא אודותיו: {{ציטוטון|שלשה עשר חוזרים היו אשר העמידו ענין חזרת המאמרים על בסיס נכון, וראויים לברכה וזכרון נצחי, בדברי ימי החסידים}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15870_31.pdf[[ספר השיחות]] [[תרפ"א]] עמוד 17].}}, ובמקום אחר התבטא אודותיו: {{ציטוטון|היה תפסן גדול, בור סוד שאינו מאבד טיפה.. במשך הזמן היה מגדולי המצויינים מבין תלמידי ישיבת תומכי תמימים}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_39165_412.pdf שיחת ערב ראש [[חודש תמוז]] תש"ב].}}. | עבודתו זו נמשכה בין השנים [[תרנ"ט]]-[[תרס"א]], ובזכות עבודתו זו זכה ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יתבטא אודותיו: {{ציטוטון|שלשה עשר חוזרים היו אשר העמידו ענין חזרת המאמרים על בסיס נכון, וראויים לברכה וזכרון נצחי, בדברי ימי החסידים}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15870_31.pdf[[ספר השיחות]] [[תרפ"א]] עמוד 17].}}, ובמקום אחר התבטא אודותיו: {{ציטוטון|היה תפסן גדול, בור סוד שאינו מאבד טיפה.. במשך הזמן היה מגדולי המצויינים מבין תלמידי ישיבת תומכי תמימים}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_39165_412.pdf שיחת ערב ראש [[חודש תמוז]] תש"ב].}}. | ||
בשנת [[תר"ס]] הוציא [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[קונטרס התפילה]], ובאות א' כתב אודות דרגות נעלות מאוד בעבודת התפילה. כאשר [[הרשב"צ]] שאל את | בשנת [[תר"ס]] הוציא [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[קונטרס התפילה]], ובאות א' כתב אודות דרגות נעלות מאוד בעבודת התפילה. כאשר [[הרשב"צ]] שאל את אדמו"ר הרש"ב עבור מי הוא כתב דרגות נעלות אלו, שכמעט אין ביכולתו של אף אחד להגיע אליהם, ענה אדמו"ר הרש"ב שהוא כתב אות זו בשביל הרב אברהם דוד פוזנר, שהיה באותה עת תלמיד בישיבה. | ||
לאחר שסיים את לימודיו בישיבה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ליבא, ונשלח על ידי | לאחר שסיים את לימודיו בישיבה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ליבא, ונשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב כשוחט לאחת מהעיירות החסידיות, אך לא המשיך בתפקיד זה זמן רב. | ||
בשנת [[תרע"ג]] התמנה כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, והתיישב בצד הדרומי של ה[[עיירה]], בסמיכות ל[[מקוה]], ועסק בהדרכת תלמידי הישיבה בעבודת ה', מתוך [[יראת שמים]] ואהבת ישראל. | בשנת [[תרע"ג]] התמנה כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, והתיישב בצד הדרומי של ה[[עיירה]], בסמיכות ל[[מקוה]] ולהעניא מוכרת הכעכים, ועסק בהדרכת תלמידי הישיבה בעבודת ה', מתוך [[יראת שמים]] ואהבת ישראל. | ||
כיהן כ[[משפיע]] בישיבה עד לפריצתה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[תרע"ח]], שאז התפזרו תלמידי הישיבה בעיירות [[רוסיה]], כיון שהחזית התקרבה לליובאוויטש, | כיהן כ[[משפיע]] בישיבה עד לפריצתה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[תרע"ח]], שאז התפזרו תלמידי הישיבה בעיירות [[רוסיה]], כיון שהחזית התקרבה לליובאוויטש, והייתה סכנת נפשות להמשיך ולהתגורר במקום. | ||
בעקבות סכנת המלחמה עבר גם הוא להתגורר ב[[ראמען]], שם תקפה אותו מחלה קשה, והוא סבל ייסורים במשך שלוש שנים, עד לפטירתו בשנת [[תרפ"א]] | בעקבות סכנת המלחמה עבר גם הוא להתגורר ב[[ראמען]], שם תקפה אותו מחלה קשה, והוא סבל ייסורים במשך שלוש שנים, עד לפטירתו בשנת [[תרפ"א]] מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ימי השנה לפטירתו, ואף ר' אברהם דוד נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו{{הערה|מנחם מענדל קסטל '''אשכבתא דרבי''' - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
היו לו שלושה בנים, שניים מתוכם היו יראי שמים, ואחד מהם הצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטית, ה'קומסמול'. | היו לו שלושה בנים, שניים מתוכם היו יראי שמים, ואחד מהם הצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטית, ה'קומסמול'. | ||
גיסו היה הרב [[אלחנן דב מרוזוב]] (התחתן בזיווג ראשון לאחותו אסתר, עד לפטירתה בעת לידת בנה החמישי). | גיסו היה הרב [[אלחנן דב מרוזוב]] (התחתן בזיווג ראשון לאחותו אסתר, עד לפטירתה בעת לידת בנה החמישי). | ||
אחותו מלכה אשת ר' גרשון מערים מלמד לגמרא ב[[קלימוביץ']] | |||
אחותו שרה אשת ר לוי זאב וואלף מפאצ'עפ שו"ב ומוהל ב[[קלימוביץ']] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[חסידים הראשונים (ספר)|חסידים הראשונים]] חלק ב'''', עמוד 121 ואילך. | *הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[חסידים הראשונים (ספר)|חסידים הראשונים]] חלק ב'''', עמוד 121 ואילך. | ||
*[http://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/14.htm זכרון לבני ישראל, פרק יב]. [[קה"ת]], תשנ"ו. באתר ספריית ליובאוויטש. | *[http://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/14.htm זכרון לבני ישראל, פרק יב]. [[קה"ת]], תשנ"ו. באתר ספריית ליובאוויטש. | ||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־12:27, 15 באוקטובר 2023
הרב אברהם דוד פוזנר מקלימוביץ' (?-תרפ"א), היה מהקבוצה הראשונה של התמימים שנכנסו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, בעל זכרון טוב, ומהחוזרים של תורת אדמו"ר הרש"ב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לשוחט של העיירה החסידית קלימוביץ' ר' צבי הירש ואמו חיענא דבורה, והיה מראשוני התלמידי שהגיעו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש עם הקמתה בשנת תרנ"ז.
בזכות כשרונותיו הנעלים, זכה לקירובים רבים ולחיבה מופגנת מצד אדמו"ר הרש"ב והתמנה לחוזר, ועסק בכתיבת הנחות מהמאמרים שאדמו"ר הרש"ב אמר. בזכות הצלחתו בכתיבת האמרמים, יכל אדמו"ר הרש"ב באותן שנים לפנות זמן נוסף לצרכי עסקנות הכלל, כשהוא מסתפק בהוספת הערות ותיקונים על המאמרים שכתב, ונתן לו אפשרות להיכנס לחדרו ללא הכנות מיותרות על מנת לברר שאלות שהוקשו לו בכתיבת המאמרים[1].
עבודתו זו נמשכה בין השנים תרנ"ט-תרס"א, ובזכות עבודתו זו זכה שאדמו"ר הריי"צ יתבטא אודותיו: "שלשה עשר חוזרים היו אשר העמידו ענין חזרת המאמרים על בסיס נכון, וראויים לברכה וזכרון נצחי, בדברי ימי החסידים"[2], ובמקום אחר התבטא אודותיו: "היה תפסן גדול, בור סוד שאינו מאבד טיפה.. במשך הזמן היה מגדולי המצויינים מבין תלמידי ישיבת תומכי תמימים"[3].
בשנת תר"ס הוציא אדמו"ר הרש"ב את קונטרס התפילה, ובאות א' כתב אודות דרגות נעלות מאוד בעבודת התפילה. כאשר הרשב"צ שאל את אדמו"ר הרש"ב עבור מי הוא כתב דרגות נעלות אלו, שכמעט אין ביכולתו של אף אחד להגיע אליהם, ענה אדמו"ר הרש"ב שהוא כתב אות זו בשביל הרב אברהם דוד פוזנר, שהיה באותה עת תלמיד בישיבה.
לאחר שסיים את לימודיו בישיבה, נשא את רעייתו מרת ליבא, ונשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב כשוחט לאחת מהעיירות החסידיות, אך לא המשיך בתפקיד זה זמן רב.
בשנת תרע"ג התמנה כמשפיע בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, והתיישב בצד הדרומי של העיירה, בסמיכות למקוה ולהעניא מוכרת הכעכים, ועסק בהדרכת תלמידי הישיבה בעבודת ה', מתוך יראת שמים ואהבת ישראל.
כיהן כמשפיע בישיבה עד לפריצתה של מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ח, שאז התפזרו תלמידי הישיבה בעיירות רוסיה, כיון שהחזית התקרבה לליובאוויטש, והייתה סכנת נפשות להמשיך ולהתגורר במקום.
בעקבות סכנת המלחמה עבר גם הוא להתגורר בראמען, שם תקפה אותו מחלה קשה, והוא סבל ייסורים במשך שלוש שנים, עד לפטירתו בשנת תרפ"א מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ימי השנה לפטירתו, ואף ר' אברהם דוד נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו[4].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
היו לו שלושה בנים, שניים מתוכם היו יראי שמים, ואחד מהם הצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטית, ה'קומסמול'. גיסו היה הרב אלחנן דב מרוזוב (התחתן בזיווג ראשון לאחותו אסתר, עד לפטירתה בעת לידת בנה החמישי). אחותו מלכה אשת ר' גרשון מערים מלמד לגמרא בקלימוביץ' אחותו שרה אשת ר לוי זאב וואלף מפאצ'עפ שו"ב ומוהל בקלימוביץ'
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ישראל אלפנביין, חסידים הראשונים חלק ב', עמוד 121 ואילך.
- זכרון לבני ישראל, פרק יב. קה"ת, תשנ"ו. באתר ספריית ליובאוויטש.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
הערות שוליים
- ↑ לקוטי דיבורים בלשון הקודש, עמוד 392.
- ↑ ספר השיחות תרפ"א עמוד 17.
- ↑ שיחת ערב ראש חודש תמוז תש"ב.
- ↑ מנחם מענדל קסטל אשכבתא דרבי - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.