מאיר ברנדסדורפר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | {{מקורות}} | ||
הרב '''מאיר ברנדסדורפר''' | [[קובץ:ברנסדורפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברנסדורפר]] | ||
הרב '''מאיר ברנדסדורפר''' (כ"ה ב[[אלול]] [[תרצ"ד]] – כ' [[אייר]] [[תשס"ט]]) היה [[רב]], דיין, פוסק ומוהל, גאב"ד קהילת [[תולדות אברהם יצחק]] וחבר ה[[:קטגוריה:בתי דין|בד"ץ]] של [[העדה החרדית]]. עמד בקשרים חמים עם [[חב"ד]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
[[נישואין|נשא]] את ברכה בת הרב שמעון דב קרישבסקי מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו האישי של הד"ר משה וולך, מייסדו ומנהלו של [[בית רפואה|בית הרפואה]] "שערי צדק". | [[נישואין|נשא]] את ברכה בת הרב שמעון דב קרישבסקי מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו האישי של הד"ר משה וולך, מייסדו ומנהלו של [[בית רפואה|בית הרפואה]] "שערי צדק". | ||
== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
הגאון ר' מאיר היה תלמיד מובהק של הגה"ח ר' [[אברהם צבי כהן|אברהם-צבי (הירש) כהן]] ראש הכולל בכפר-חב"ד, והוא תמיד היה מזכיר את רבו זה בסילודין. | הגאון ר' מאיר היה תלמיד מובהק של הגה"ח ר' [[אברהם צבי כהן|אברהם-צבי (הירש) כהן]] ראש הכולל בכפר-חב"ד, והוא תמיד היה מזכיר את רבו זה בסילודין. | ||
תלמיד-חבר שלו הוא הרב [[יקותיאל פרקש]] וכמה מרבני חב"ד עברו אצלו "שימוש" לרבנות, כמו הרב [[לוי ביסטריצקי]] ויבלחט"א | תעודת "היתר הוראה" ו"שימוש" הראשון שנתן היתה לחסיד חב"ד הגאון הרב דן יואל ליווי ע"ה, לאחר שהרב ליווי נבחן אצלו במשך למעלה משבוע ימים בהם נכנס ויצא בביתו של הרב ברנסדורפר וודן עמו בשאלות שהגיעו לשלחנו. | ||
רבים מבני משפחתו הינם חסידי חב"ד - דודו וגיסו הוא הרב [[חיים מנחם טייכטל]] מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ירושלים]]. הוא עצמו היה נחשב כבקיא | תלמיד-חבר שלו הוא הרב [[יקותיאל פרקש]] וכמה מרבני חב"ד עברו אצלו "שימוש" לרבנות, כמו הרב [[לוי ביסטריצקי]] ויבלחט"א הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] ועוד. | ||
רבים מבני משפחתו הינם חסידי חב"ד - דודו וגיסו הוא הרב [[חיים מנחם טייכטל]] מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ירושלים]]. הוא עצמו היה נחשב כבקיא ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. אמרו עליו שהיה חוזר כל [[שבת]] על כל הלכות נידה ב[[שולחן ערוך הרב]] למען לא יכשל חלילה בדבר הלכה. | |||
==תפקידיו ופעילותו הציבורית== | ==תפקידיו ופעילותו הציבורית== | ||
| שורה 23: | שורה 26: | ||
באותה השנה מינה אותו רבו האדמו"ר רבי [[אברהם יצחק קאהן]], כרב בית המדרש של חסידות תולדות אהרן, תפקיד בו שימש עד שנת [[תשנ"ז]]. | באותה השנה מינה אותו רבו האדמו"ר רבי [[אברהם יצחק קאהן]], כרב בית המדרש של חסידות תולדות אהרן, תפקיד בו שימש עד שנת [[תשנ"ז]]. | ||
בשנת [[תשל"ב]] התמנה עלי ידי הרב יצחק יעקב ווייס, אז ראב"ד העדה החרדית, כאחראי וכפוסק של מערכת השחיטה של בד"ץ העדה החרדית. | בשנת [[תשל"ב]] התמנה עלי ידי הרב יצחק יעקב ווייס, אז ראב"ד העדה החרדית, כאחראי וכפוסק של מערכת השחיטה של בד"ץ העדה החרדית. | ||
בכ' ב[[אלול]] [[תשנ"ו]], במהלך הלווייתו של גאב"ד [[העדה החרדית]] הרב [[משה אריה פריינד]], הוכתר בצוותא עם הרב [[משה הלברשטאם]] כדיין בבד"ץ של העדה החרדית. לאחר הכתרתו כדיין, יזם את פריצת הדרך של שחיטת [[בקר]] בחו"ל על ידי העדה החרדית, שהקפידה עד אז לקיים שחיטה רק בתחומי הארץ ולא שיווקה [[בשר]] קפוא. | בכ' ב[[אלול]] [[תשנ"ו]], במהלך הלווייתו של גאב"ד [[העדה החרדית]] הרב [[משה אריה פריינד]], הוכתר בצוותא עם הרב [[משה הלברשטאם]] כדיין בבד"ץ של העדה החרדית. לאחר הכתרתו כדיין, יזם את פריצת הדרך של שחיטת [[בקר]] בחו"ל על ידי העדה החרדית, שהקפידה עד אז לקיים שחיטה רק בתחומי הארץ ולא שיווקה [[בשר]] קפוא. | ||
| שורה 29: | שורה 32: | ||
היה דבוק מאד בדרך החסידות, ומקורב מאד לרבו רבי [[אברהם יצחק קאהן]] מ"תולדות אהרן", והיה ממכתירי רבו הנוכחי רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ"תולדות אברהם יצחק", וכיהן כרב ומו"צ של קהילה קדושה זו, וכן כרבה של בתי אונגרים בירושלים וזאת בנוסף על מעמדו הרם כחבר הבד"צ העדה החרדית. | היה דבוק מאד בדרך החסידות, ומקורב מאד לרבו רבי [[אברהם יצחק קאהן]] מ"תולדות אהרן", והיה ממכתירי רבו הנוכחי רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ"תולדות אברהם יצחק", וכיהן כרב ומו"צ של קהילה קדושה זו, וכן כרבה של בתי אונגרים בירושלים וזאת בנוסף על מעמדו הרם כחבר הבד"צ העדה החרדית. | ||
מעבר לתפקידו כדיין וכאחד מפוסקי ההלכה הנחשבים בציבור החרדי, שימש הוא גם כמוהל מבוקש אשר ערך [[ברית מילה|בריתות מילה]] | מעבר לתפקידו כדיין וכאחד מפוסקי ההלכה הנחשבים בציבור החרדי, שימש הוא גם כמוהל מבוקש אשר ערך [[ברית מילה|בריתות מילה]] מדי יום. | ||
חיבר את ספר השאלות ותשובות "קנה בושם", בו פסיקות ודיונים הלכתיים בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. הסמיך להוראה עשרות רבות של תלמידים המשמשים ברבנות בארץ ובעולם. | חיבר את ספר השאלות ותשובות "קנה בושם", בו פסיקות ודיונים הלכתיים בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. הסמיך להוראה עשרות רבות של תלמידים המשמשים ברבנות בארץ ובעולם. | ||
הרב ברנדסדורפר נודע בהתמחותו בנושאי רפואה והלכה, ונחשב כאחד הפוסקים המומחים בפוריות לאור ההלכה, עמו עמדו בקשר רופאים רבים המתמחים בתחום זה. כמו כן נחשב כאוטריטה ב[[עירוב|דיני עירובין]] ו[[מקוה|מקוואות]], והוא הוזמן לפקח על הקמתם של מקוואות | הרב ברנדסדורפר נודע בהתמחותו בנושאי רפואה והלכה, ונחשב כאחד הפוסקים המומחים בפוריות לאור ההלכה, עמו עמדו בקשר רופאים רבים המתמחים בתחום זה. כמו כן נחשב כאוטריטה ב[[עירוב|דיני עירובין]] ו[[מקוה|מקוואות]], והוא הוזמן לפקח על הקמתם של מקוואות ועירובים רבים בארץ ובעולם. | ||
נפטר בפתאומיות ב[[כ' באייר]] [[תשס"ט]], דקות ספורות לאחר שנפרד ממשלחת רבנים מ[[אירופה]] שנועצה בו לגבי פרשת [[עגונה|עגינות]] סבוכה. והובא למנוחות בבית העלמין שעל הר הזיתים. | נפטר בפתאומיות ב[[כ' באייר]] [[תשס"ט]], דקות ספורות לאחר שנפרד ממשלחת רבנים מ[[אירופה]] שנועצה בו לגבי פרשת [[עגונה|עגינות]] סבוכה. והובא למנוחות בבית העלמין שעל הר הזיתים. | ||
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]] | |||
גרסה אחרונה מ־05:07, 28 ביולי 2024
הרב מאיר ברנדסדורפר (כ"ה באלול תרצ"ד – כ' אייר תשס"ט) היה רב, דיין, פוסק ומוהל, גאב"ד קהילת תולדות אברהם יצחק וחבר הבד"ץ של העדה החרדית. עמד בקשרים חמים עם חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ברנדסדורפר נולד באנטוורפן שבבלגיה בכ"ה באלול תרצ"ד, לרבי שלמה ולפרומט.
בשנת תש"ו, עלה לארץ ישראל עם הוריו שהתיישבו בשכונת בתי אונגרין שבירושלים.
נשא את ברכה בת הרב שמעון דב קרישבסקי מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו האישי של הד"ר משה וולך, מייסדו ומנהלו של בית הרפואה "שערי צדק".
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגאון ר' מאיר היה תלמיד מובהק של הגה"ח ר' אברהם-צבי (הירש) כהן ראש הכולל בכפר-חב"ד, והוא תמיד היה מזכיר את רבו זה בסילודין.
תעודת "היתר הוראה" ו"שימוש" הראשון שנתן היתה לחסיד חב"ד הגאון הרב דן יואל ליווי ע"ה, לאחר שהרב ליווי נבחן אצלו במשך למעלה משבוע ימים בהם נכנס ויצא בביתו של הרב ברנסדורפר וודן עמו בשאלות שהגיעו לשלחנו.
תלמיד-חבר שלו הוא הרב יקותיאל פרקש וכמה מרבני חב"ד עברו אצלו "שימוש" לרבנות, כמו הרב לוי ביסטריצקי ויבלחט"א הרב דוד מאיר דרוקמן ועוד.
רבים מבני משפחתו הינם חסידי חב"ד - דודו וגיסו הוא הרב חיים מנחם טייכטל מחסידי חב"ד בירושלים. הוא עצמו היה נחשב כבקיא בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. אמרו עליו שהיה חוזר כל שבת על כל הלכות נידה בשולחן ערוך הרב למען לא יכשל חלילה בדבר הלכה.
תפקידיו ופעילותו הציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש ניסן תשכ"ז התמנה רשמית בצוותא עם רעו הרב משה הלברשטאם כרב ומורה הוראה מטעם העדה החרדית וכרבה של שכונת בתי אונגרין.
באותה השנה מינה אותו רבו האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן, כרב בית המדרש של חסידות תולדות אהרן, תפקיד בו שימש עד שנת תשנ"ז.
בשנת תשל"ב התמנה עלי ידי הרב יצחק יעקב ווייס, אז ראב"ד העדה החרדית, כאחראי וכפוסק של מערכת השחיטה של בד"ץ העדה החרדית.
בכ' באלול תשנ"ו, במהלך הלווייתו של גאב"ד העדה החרדית הרב משה אריה פריינד, הוכתר בצוותא עם הרב משה הלברשטאם כדיין בבד"ץ של העדה החרדית. לאחר הכתרתו כדיין, יזם את פריצת הדרך של שחיטת בקר בחו"ל על ידי העדה החרדית, שהקפידה עד אז לקיים שחיטה רק בתחומי הארץ ולא שיווקה בשר קפוא.
היה דבוק מאד בדרך החסידות, ומקורב מאד לרבו רבי אברהם יצחק קאהן מ"תולדות אהרן", והיה ממכתירי רבו הנוכחי רבי שמואל יעקב קאהן האדמו"ר מ"תולדות אברהם יצחק", וכיהן כרב ומו"צ של קהילה קדושה זו, וכן כרבה של בתי אונגרים בירושלים וזאת בנוסף על מעמדו הרם כחבר הבד"צ העדה החרדית.
מעבר לתפקידו כדיין וכאחד מפוסקי ההלכה הנחשבים בציבור החרדי, שימש הוא גם כמוהל מבוקש אשר ערך בריתות מילה מדי יום.
חיבר את ספר השאלות ותשובות "קנה בושם", בו פסיקות ודיונים הלכתיים בארבעת חלקי השולחן ערוך. הסמיך להוראה עשרות רבות של תלמידים המשמשים ברבנות בארץ ובעולם.
הרב ברנדסדורפר נודע בהתמחותו בנושאי רפואה והלכה, ונחשב כאחד הפוסקים המומחים בפוריות לאור ההלכה, עמו עמדו בקשר רופאים רבים המתמחים בתחום זה. כמו כן נחשב כאוטריטה בדיני עירובין ומקוואות, והוא הוזמן לפקח על הקמתם של מקוואות ועירובים רבים בארץ ובעולם.
נפטר בפתאומיות בכ' באייר תשס"ט, דקות ספורות לאחר שנפרד ממשלחת רבנים מאירופה שנועצה בו לגבי פרשת עגינות סבוכה. והובא למנוחות בבית העלמין שעל הר הזיתים.