צבי לייב לוין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה ")
אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''צבי לייב לוין''' ([[ח' תמוז]] [[תרפ"ח]]-[[י"ז אלול]] [[תשנ"א]]) היה [[סופר סת"ם]] חסיד חב"ד, מנהל ומייסד [[בית מדרש חב"ד לעניני סת"ם - מרוקו|בית ספר להכשרת סופרי סת"ם]] ב[[מרוקו]], ומאנשי קהילת חב"ד ב[[פריז]].
{{פירוש נוסף|נוכחי=צבי לייב לוין [[סופר סת"ם]]|אחר=פירוש אחר|ראו=לייב לוין (פירושונים)}}
הרב '''צבי לייב לוין''' ([[ח' תמוז]] [[תרפ"ח]] - [[י"ז אלול]] [[תנש"א]]) היה [[סופר סת"ם]] חסיד חב"ד, מנהל ומייסד [[בית מדרש חב"ד לעניני סת"ם - מרוקו|בית ספר להכשרת סופרי סת"ם]] ב[[מרוקו]], ומאנשי קהילת חב"ד ב[[פריז]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[נעוועל]] ב[[ח' תמוז]] [[תרפ"ח]] לאביו הרב [[שרגא פייטל לוין]].
נולד ב[[נעוועל]] ב[[ח' תמוז]] [[תרפ"ח]] לאביו הרב [[פייטל לוין]].


לאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]] הצליח להבריח את גבולות רוסיה יחד עם אלפי חסידים במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ולאחר קבלת ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] ונמנה על קבוצת המתיישבים הראשונה.
לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הצליח להבריח את גבולות רוסיה יחד עם אלפי חסידים במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ולאחר קבלת ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] ונמנה על קבוצת המתיישבים הראשונה.


היה נשוי עם מרת טויבע, בתו של הרב [[יהודה לייב קרסיק]].
היה נשוי עם מרת טויבע, בתו של הרב [[יהודה לייב קרסיק]].
שורה 18: שורה 19:
בשנת [[תשי"ח]], [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לחודש החגים, וכאשר פגש בר' [[איצ'קע גנזבורג]] בשעת ההמתנה לתפילה, התחבקו באהבת רעים חסידית, כשתוך כדי הרבי נכנס ועוד לפני שהספיקו לעמוד במקומם הבחין הרבי בפרץ של האהבת חסידים והביט כשחיוך קל על פניו, ולאחר מכן התבטא ש"זוהי [[אהבה]] חסידית".
בשנת [[תשי"ח]], [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לחודש החגים, וכאשר פגש בר' [[איצ'קע גנזבורג]] בשעת ההמתנה לתפילה, התחבקו באהבת רעים חסידית, כשתוך כדי הרבי נכנס ועוד לפני שהספיקו לעמוד במקומם הבחין הרבי בפרץ של האהבת חסידים והביט כשחיוך קל על פניו, ולאחר מכן התבטא ש"זוהי [[אהבה]] חסידית".


נפטר ב[[י"ז אלול]] [[תשנ"א]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].
נפטר ב[[י"ז אלול]] [[תנש"א]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].


==משפחתו==
==משפחתו==
* בנו, יוסף יצחק - נפטר י"ז אייר תשס"ד.
* בתו, אידלה בלום - נפטרה ב מנחם אב תשפ"ג.
* בנו, פייטל - קראון הייטס.
*גיסו, הרב [[מאיר אבצן]]
*גיסו, הרב [[מאיר אבצן]]
*גיסו, הרב [[שלמה מטוסוב]]
*גיסו, הרב [[שלמה מטוסוב]]


==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''השליח שגורש ממרוקו וחולל 'מהפכה צרפתית' יהודית''', [[שבועון בית משיח]], מס' 1249
{{מיון רגיל:לוין, לייב}}
{{מיון רגיל:לוין, לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פריז: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]

גרסה אחרונה מ־13:19, 26 בספטמבר 2023

הרב צבי לייב לוין (ח' תמוז תרפ"ח - י"ז אלול תנש"א) היה סופר סת"ם חסיד חב"ד, מנהל ומייסד בית ספר להכשרת סופרי סת"ם במרוקו, ומאנשי קהילת חב"ד בפריז.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בנעוועל בח' תמוז תרפ"ח לאביו הרב פייטל לוין.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה הצליח להבריח את גבולות רוסיה יחד עם אלפי חסידים במבצע שכונה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו', ולאחר קבלת ברכתו של אדמו"ר הריי"צ עלה לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד ונמנה על קבוצת המתיישבים הראשונה.

היה נשוי עם מרת טויבע, בתו של הרב יהודה לייב קרסיק.

התמחה כסופר סת"ם, ורכש ידע נרחב בייצור בתים לתפילין ובעיבוד עורות לכתיבה.

עסק בהפצת מעיינות החסידות, ועם התרחבות פעולות חב"ד במרוקו, התבקש על ידי שליח הרבי הרב מיכאל ליפסקר להצטרף לשלוחי הרבי במדינה ולייסד בית ספר להכשרת סופרי סת"ם. יחד עם קבוצת התלמידים שהכשיר, לימד את האמונות גם את הרב מיכאל ליפסקר וכאשר גורש ממרוקו לאחר מעט יותר משנה, החליף אותו הרב ליפסקר בתפקיד מנהל בית המדרש.

לאחר גירושו ממרוקו, קבע את מגוריו בפריז והמשיך שם את פעילותו להפצת יהדות.

שימש גם כבעל תפילה.

בשנת תשי"ח, נסע לרבי לחודש החגים, וכאשר פגש בר' איצ'קע גנזבורג בשעת ההמתנה לתפילה, התחבקו באהבת רעים חסידית, כשתוך כדי הרבי נכנס ועוד לפני שהספיקו לעמוד במקומם הבחין הרבי בפרץ של האהבת חסידים והביט כשחיוך קל על פניו, ולאחר מכן התבטא ש"זוהי אהבה חסידית".

נפטר בי"ז אלול תנש"א, ונטמן בבית העלמין הר הזיתים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, יוסף יצחק - נפטר י"ז אייר תשס"ד.
  • בתו, אידלה בלום - נפטרה ב מנחם אב תשפ"ג.
  • בנו, פייטל - קראון הייטס.
  • גיסו, הרב מאיר אבצן
  • גיסו, הרב שלמה מטוסוב

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]