לשון הקודש – הבדלי גרסאות
הגהה, , הרחבה |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''לשון הקודש''' הינה השפה של הקדוש ברוך הוא, ובאמצעותה ברא את העולם והמשיך לנבראים את החיות האלוקית. | '''לשון הקודש''' הינה השפה של [[הקדוש ברוך הוא]], ובאמצעותה [[בריאת העולם|ברא את העולם]] והמשיך לנבראים את החיות האלוקית. | ||
מאז בריאת העולם, דיברה האנושות כולה בלשון הקודש, עד מאורעות [[מגדל בבל]] שבעקבותיהם בלל ה' את שפת כל הארץ. | מאז בריאת העולם, דיברה האנושות כולה בלשון הקודש, עד מאורעות [[מגדל בבל]] שבעקבותיהם בלל ה' את שפת כל הארץ. | ||
==מהות השפה== | ==מהות השפה== | ||
השפה מורכבת מ [[אותיות]] התורה שהן מן השמים, והן הנקראים לשון הקודש משום שנמשכים מבחינת קודש העליון. לעומת זה, ישנן | השפה מורכבת מ[[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] התורה שהן מן השמים, והן הנקראים לשון הקודש משום שנמשכים מבחינת קודש העליון. לעומת זה, ישנן שפות המכונות 'שפות הסכמיות' המורכבות מ[[אותיות לעז]] שבני אדם יצרוה, והיא לשון חולין - לשון לעז. | ||
==השימוש בלשון הקודש== | ==השימוש בלשון הקודש== | ||
רבותינו נשיאינו מחו נגד השימוש בלשון הקודש לעניני חול, והתירו להשתמש בלשון זו רק לצרכי קודש{{הערה|1=ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב, ע' תפב וע' תתטז. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב, ע' שמ. חלק י, ע' תכה.}}. בנוסף לכך התריע [[אדמו"ר הרש"ב]] כי לימוד העברית לילדים גורם לקרירות ביחס ללימודי הקודש שלהם ופוגע ביראת הכבוד כלפי הספרים הכתובים בלשון הקודש, שנעשית שפה ככל השפות{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב שם.}}. אדמו"ר הריי"צ כותב גם בשם [[אדמו"ר הרש"ב]], שבאחד ממכתביו הקדושים אודות הדיבור בלשון הקודש, המוכיח על פי יסודות מהתורה בנגלה וב[[תורת הקבלה|נסתר]], כי הדיבור בשפת הקודש בענייני חול אסור הוא, ובהמשך דבריו יגיד, התבוננו כי בלשון שאמר [[הקב"ה]] אנכי ה' אלוקיך, ידברו בו בני אדם כל דבר הנמאס והנאסר.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5106&search=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA אגרות קודש כרך י"ד]}} | |||
[[הרבי הריי"צ]] כתב שמכיון שהכניסו מילים זרות לשפה העברית החדשה, נמצא כי אינה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר בלשון הקודש דברי חול{{הערה|1=לקוטי דיבורים חלק ג' דף תיט, סוף עמוד א.}}. במקום אחר התבטא על השפה: {{ציטוטון|אינני קוראו לשון הקודש כי חולי חולין נעשה, על ידי הדיבור בו גם בעניני מיאוס שיקוץ ותיעוב}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג, ע' תקס.}}. בהזדמנות מסויימת ציטט זאת הרבי, אך הוסיף ש"אף על פי כן ישנם כמה וכמה תיבות ששרשם מלשון הקודש", ולכן ניתן להתייחס אליה כ"לשון השייך וקרוב ללשון הקודש"{{הערה|בקשר לביטוי המילה [[מקרר]] בשפות השונות - שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז (התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806).}}. | |||
בשיחת קודש בי"ט כסלו תשל"ד<ref><nowiki>https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm</nowiki>. (שיחת י"ט כסלו תשל"ד, סעיף יד, עמ' 18)</ref> דיבר הרבי על כך שאנשי הצבא (היה זה בתקופת מלחמת יום הכיפורים) דורשים שייתנו להם רוחניות, אלא שקוראים לזה בשם "מורל". הרבי אמר: ""אינני יודע כיצד פרצה "מגיפה" זו. בדרך כלל מדקדקים שָם [=בארץ ישראל] להשתמש בשמות שהם דווקא לשון קודש. אבל לאחרונה פרצה "מגיפה", שבנוגע לכמה "מונחים" - כפי שנקראים שָם - יש לבחור דווקא שֵם מלשונות הגויים, ולכן קוראים זאת בשם "מורל"<ref>מורל אינה מילה בלשון הקודש. במקור היא מצרפתית: moral – חיוביוּת; המקור הראשון הוא מלטינית: mōrālis – מוסרי. </ref>. מהו הצורך בשם שהוא מלשון הגויים?! - אפשר לומר "מצב רוח", "תוקף רוח", "אמונה בה'", "ביטחון"; אבל נתנו לזה שֵם, "מורל". וכיוון ש"עמא דבר" אומרים "מורל", לכן גם אני אומר "מורל"". | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
*[[ | *[[נוטריקון]] | ||
*[[עברית]] | *[[עברית]] | ||
*[[:קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש|ניגונים בלשון הקודש]] | *[[:קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש|ניגונים בלשון הקודש]] | ||
{{שפות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בני ישראל]] | [[קטגוריה:בני ישראל]] | ||
[[קטגוריה:שפות]] | |||
[[קטגוריה:לשון הקודש|*]] | |||
[[en:Lashon Hakodesh]] | |||