לאלפים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "מצח " ב־"מצח ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{יג מידות הרחמים|}} | {{יג מידות הרחמים|}} | ||
'''לאלפים''' הוא תיקון התשיעי מי"ג תיקוני דיקנא ד[[אריך אנפין]] המשפיע מבחינת [[נוצר חסד]] (של אבא) למזל [[נקה]] של אמא. הוא מכוון כנגד תיקון "על שלשים" בזעיר אנפין. | '''לאלפים''' הוא תיקון התשיעי מי"ג תיקוני דיקנא ד[[אריך אנפין]] המשפיע מבחינת [[נוצר חסד]] (של אבא) למזל [[נקה]] של אמא. הוא מכוון כנגד תיקון "על שלשים" בזעיר אנפין וכנגד "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" בי"ג מידות שאמר מיכה. | ||
==עניינו== | ==עניינו== | ||
ענינו הוא בחינת [[אור פנימי]]. ששמונה התיקונים הראשונים הם בבחינת [[אור מקיף]], ולכן הם שורש ל[[שמונה נסיכי אדם]]. ותקון "לאלפים" הוא בחינת [[אאלפך חכמה אאלפך בינה]], שאבא ואמא יונקים מב' מזלות של [[אריך אנפין]] ויניקה זו היא בבחינת [[אור פנימי]]. ולכן ה[[אל"ף]] תמונתו היא [[יו"ד]] למעלה ויו"ד למטה ו[[וי"ו]] באמצע, כי המשכה בפנימיות היא על ידי צמצום. | ענינו הוא בחינת [[אור פנימי]]. ששמונה התיקונים הראשונים הם בבחינת [[אור מקיף]], ולכן הם שורש ל[[שמונה נסיכי אדם]]. ותקון "לאלפים" הוא בחינת [[אאלפך חכמה אאלפך בינה]], שאבא ואמא יונקים מב' מזלות של [[אריך אנפין]] ויניקה זו היא בבחינת [[אור פנימי]]. ולכן ה[[אל"ף]] תמונתו היא [[יו"ד]] למעלה ויו"ד למטה ו[[וי"ו]] באמצע, כי המשכה בפנימיות היא על ידי צמצום. | ||
==בחסידות== | |||
אמרו בזהר אית חסד ואית חסד, שהם [[רב חסד]] ונוצר חסד. דהיינו [[נוצר חסד]] הוא חסד שעושה השם יתברך על ידי הצדיקים, וזהו "נוצר חסד [[לאלפים]]", פי' הקב"ה נוצר חסד בשביל הצדיקים הנקראים אלפי"ם, שהם אלף [[חכמה]] אלף [[בינה]]. אבל ה"רב חסד" שהקב"ה עושה למענו בשביל קיום העולם, כדרכו להטיב לברואיו, הוא חסד גדול ורב מאוד להגדיל חסדו עם בריותיו. וה"נוצר חסד" הוא שהוא מצמצם שכינתו ומאיר בעולמות כפי כח המקבלים, כנשר יעיר קנו, נוגע ואינו נוגע, והאור הוא [[מטי ולא מטי]], שאם לא כן היו העולמות מתבטלים ממציאותם מחמת בהירות האורות, והיה לאי"ן. וזהו עולם חסד יבנה. והחסד הבאה על ידי התעוררות הצדיקים נאמר בו בראשית, בשביל ישראל הנקראים ראשית, והם הצדיקים הנקרא ישראל כנודע. | |||
רק נאמר כי נער ישראל ואוהבהו, ונאמר כי קטן יעקב, פירוש כי עיקר התפארות שמתפאר בישראל אם הוא מחזיק את עצמו במדת ענוה ומקטין עצמו כקטן ונער, דכתיב כמים פנים אל פנים וגו'. ואם הוא מקטין את עצמו ואינו חושב עצמו לכלום, אז כביכול גם הש"י מצמצם שכינתו ושורה עליו. משל לאב שיש לו בן קטן ואהוב מאוד. והנה כשרוצה האב להשתעשע עם בנו הקטן החביב בכדי להיות לו לנחת, הנה האב לא ידבר עמו כפי שכלו הגדול והרחב, מפני שהבן לא יכול לקבלו ולהבינו. אלא מחמת גודל [[אהבה]] [עזה שיש לבנו חביבו] מצמצם שכלו הגדול [והרחב] עד אין קץ, ומדבר עם בנו כפי שכלו הקצר והקטן. וזה יכול הבן להשיגו, ומשיב לאביו כפי שכלו, ויש לאביו נחת גדול מזה. וזהו אפשר לומר שהוא מרומז בתיקונים רקיע וניצוץ. פי' לפי שכלו של האב הוא דומה לרקיע שהוא שכל המתפשט ורחב עד מאוד, וכשהוא מצמצם שכלו כפי שכל בן הקטן נעשה מרקיע ניצוץ. לכך בנקודת [[קמץ]] הניצוץ תחת הרקיע. | |||
וכל זה הוא אם האדם מקטין את עצמו כנזכר. אבל אם במה הוא נחשב ומחשיב את עצמו למה, ואין לו מדת ענוה, ואם כן כמים פנים אל פנים גם הקב"ה כביכול אינו מצמצם שכינתו, ומחמת רוב בהירות האור הוא מתבטל. אף שהוא צדיק הוא דומה כנר בפני האבוקה, ומתבטל אורו ואינו מועיל במעשיו כלום{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/magid/ot/29/140&search=%D7%A8%D7%91+%D7%97%D7%A1%D7%93 אור תורה שלח עמ' קמ]}}. | |||
==השפעתו== | ==השפעתו== | ||
בספר פרי עץ חיים{{הערה|שער הסליחות פרק ח}} נתבאר כי תיקון זה מוריד את השפע של רצון מ[[שם ע"ב]] ל[[שם מ"ה]] הנקרא "שם הוי"ה דאלפין", וכשמו - נוצר חסד לאלפים. וזה לשונו: "ודע, כי י"ג ת"ד הם ג' הויות, שבהם י"ב אותיות, והם נגד י"ב ת"ד, והמזל הכוללם אותן כולם הם י"ג. וג"פ הויה, עולה ע"ח, גי' מזלא, להורות, דכולא במזלא איתכללו. והנה אם נדקדק באותיות נוצר, הם רצון בהיפך, כי | בספר פרי עץ חיים{{הערה|שער הסליחות פרק ח}} נתבאר כי תיקון זה מוריד את השפע של רצון מ[[שם ע"ב]] ל[[שם מ"ה]] הנקרא "שם הוי"ה דאלפין", וכשמו - נוצר חסד לאלפים. וזה לשונו: "ודע, כי י"ג ת"ד הם ג' הויות, שבהם י"ב אותיות, והם נגד י"ב ת"ד, והמזל הכוללם אותן כולם הם י"ג. וג"פ הויה, עולה ע"ח, גי' מזלא, להורות, דכולא במזלא איתכללו. והנה אם נדקדק באותיות נוצר, הם רצון בהיפך, כי ב[[מצח]] הוא רצון חסד עילאה, ולמטה בזקן נהפך לנוצר, והוא תיקון ח' היוצא מרצון העליון שבמצח, ומקיף הזקן. ולהיות כי הוא בינה שבכתר, נמצא בר"ת נוצר חסד לאלפים - נחל, כי הוא נחל קדומים, והוא הנוצר חסד לאלפים, זו נוצר חסד עלאה, להורידו למטה, כי חסד עלאה הוא הויה דיודין, גי' חסד, ויורד למטה משם להויה דאלפין על ידו, וזהו לאלפים". | ||
במקום אחר מוסיף האר"י הקדוש{{הערה|ספר הליקוטים - פרשת כי תשא - פרק לד}} כי שם זה מיוחד לזמן עקבתא דמשיחא, שני האלפים האחרונים של העולם, וזה לשונו: "נוצר חסד לאלפים. הנה שם מ"ה בריבוע יש בו ששה אלפים, שז"ס ו' אלפי שנין הוי עלמא, שהם ו"ק דז"א הנקרא עולם, כמש"ה (תלים פ"ט ג') אמרתי עולם חסד יבנה, כי מחסד מתחיל בנין העולם. והנה אימא עילאה, הנוצר חסד ושומרו לאלפים האחרונות, כי הראשונים יש להם מעצמם, והאמצעים שהם של תורה אינו צורך, אבל ב' אלפים של ימות המשיח האחרונים שאנו בגלות, לאלו נוצר אימא החסד. ונוצ"ר הוא גי' רצו"ן, כי המחשבה באבא ורצון באימא, גם ר"ת 'נוצר 'חסד 'לאלפים, הוא נחל, שהיא אימא כו'". | |||
==באמירת תשליך== | |||
האר"י ז"ל כותב כי יש לכוין באמירת תשליך כנגד תיקון זה המורה על המתקת הדינים בשרשם. לאחר [[נוצר חסד#באמירת תשליך|שהאר"י ז"ל מבאר]] כי באמירת "יכבוש עוונותינו" המכוון כנגד תיקון [[נוצר חסד]], יש לכוין על המשכת [[שם ע"ב]] ל[[שם אהי"ה]] דההי"ן עם האותית שבגי' קנ"א, הוא ממשיך ומפרט את כוונת המילים "ותשליך..." המכוון כנגד מידת לאלפים: | |||
"תכוין באמרך ותשליך במצולות ים כל חטאתם, שהם הקליפות שבעון, ואינו משליך אותם, אלא כובש אותם, לכן אמר חטאתם שלא לנוכח, ולא אמר חטאתינו, שהכוונה להשליך הקליפות שבעון, ובזה יכבוש עונותינו, ותשליך אותה הקליפה במצולת ים. ולפי שאין חטאת וקליפה שאין בתוכה ניצוץ קדושה על ידי חטאת, לכן בהגיעך אל ונקה מזל י"ג, שהוא אהי"ה דיודין העולה קס"א כמנין אלפים, וכמנין אלהים אדני כנ"ל, הנה אז תכוין בונקה שהוא קס"א כנ"ל, ולשון ונקה לשון נקוי הכסף מן העופרת, והוא המברר והמנקה קדושה מתוך הקליפה. וכן צריך שתכוין, ג"כ באמרך ותשליך במצולת ים כל חטאתם, תכוין שתשליך כל חטאת וכל מקטרג במצולת ים עליון, לכן טוב לאומרו על שפת הים, או באר מים חיים, או מעיין נובע כנ"ל, וינער שולי ה[[בגד|בגדים]] כשאומרים ותשליך במצולות ים וכו'". | |||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]] | [[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:10, 17 ביוני 2022
| י"ג מידות הרחמים | |
|---|---|
|
לאלפים הוא תיקון התשיעי מי"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין המשפיע מבחינת נוצר חסד (של אבא) למזל נקה של אמא. הוא מכוון כנגד תיקון "על שלשים" בזעיר אנפין וכנגד "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" בי"ג מידות שאמר מיכה.
עניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ענינו הוא בחינת אור פנימי. ששמונה התיקונים הראשונים הם בבחינת אור מקיף, ולכן הם שורש לשמונה נסיכי אדם. ותקון "לאלפים" הוא בחינת אאלפך חכמה אאלפך בינה, שאבא ואמא יונקים מב' מזלות של אריך אנפין ויניקה זו היא בבחינת אור פנימי. ולכן האל"ף תמונתו היא יו"ד למעלה ויו"ד למטה ווי"ו באמצע, כי המשכה בפנימיות היא על ידי צמצום.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמרו בזהר אית חסד ואית חסד, שהם רב חסד ונוצר חסד. דהיינו נוצר חסד הוא חסד שעושה השם יתברך על ידי הצדיקים, וזהו "נוצר חסד לאלפים", פי' הקב"ה נוצר חסד בשביל הצדיקים הנקראים אלפי"ם, שהם אלף חכמה אלף בינה. אבל ה"רב חסד" שהקב"ה עושה למענו בשביל קיום העולם, כדרכו להטיב לברואיו, הוא חסד גדול ורב מאוד להגדיל חסדו עם בריותיו. וה"נוצר חסד" הוא שהוא מצמצם שכינתו ומאיר בעולמות כפי כח המקבלים, כנשר יעיר קנו, נוגע ואינו נוגע, והאור הוא מטי ולא מטי, שאם לא כן היו העולמות מתבטלים ממציאותם מחמת בהירות האורות, והיה לאי"ן. וזהו עולם חסד יבנה. והחסד הבאה על ידי התעוררות הצדיקים נאמר בו בראשית, בשביל ישראל הנקראים ראשית, והם הצדיקים הנקרא ישראל כנודע.
רק נאמר כי נער ישראל ואוהבהו, ונאמר כי קטן יעקב, פירוש כי עיקר התפארות שמתפאר בישראל אם הוא מחזיק את עצמו במדת ענוה ומקטין עצמו כקטן ונער, דכתיב כמים פנים אל פנים וגו'. ואם הוא מקטין את עצמו ואינו חושב עצמו לכלום, אז כביכול גם הש"י מצמצם שכינתו ושורה עליו. משל לאב שיש לו בן קטן ואהוב מאוד. והנה כשרוצה האב להשתעשע עם בנו הקטן החביב בכדי להיות לו לנחת, הנה האב לא ידבר עמו כפי שכלו הגדול והרחב, מפני שהבן לא יכול לקבלו ולהבינו. אלא מחמת גודל אהבה [עזה שיש לבנו חביבו] מצמצם שכלו הגדול [והרחב] עד אין קץ, ומדבר עם בנו כפי שכלו הקצר והקטן. וזה יכול הבן להשיגו, ומשיב לאביו כפי שכלו, ויש לאביו נחת גדול מזה. וזהו אפשר לומר שהוא מרומז בתיקונים רקיע וניצוץ. פי' לפי שכלו של האב הוא דומה לרקיע שהוא שכל המתפשט ורחב עד מאוד, וכשהוא מצמצם שכלו כפי שכל בן הקטן נעשה מרקיע ניצוץ. לכך בנקודת קמץ הניצוץ תחת הרקיע.
וכל זה הוא אם האדם מקטין את עצמו כנזכר. אבל אם במה הוא נחשב ומחשיב את עצמו למה, ואין לו מדת ענוה, ואם כן כמים פנים אל פנים גם הקב"ה כביכול אינו מצמצם שכינתו, ומחמת רוב בהירות האור הוא מתבטל. אף שהוא צדיק הוא דומה כנר בפני האבוקה, ומתבטל אורו ואינו מועיל במעשיו כלום[1].
השפעתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר פרי עץ חיים[2] נתבאר כי תיקון זה מוריד את השפע של רצון משם ע"ב לשם מ"ה הנקרא "שם הוי"ה דאלפין", וכשמו - נוצר חסד לאלפים. וזה לשונו: "ודע, כי י"ג ת"ד הם ג' הויות, שבהם י"ב אותיות, והם נגד י"ב ת"ד, והמזל הכוללם אותן כולם הם י"ג. וג"פ הויה, עולה ע"ח, גי' מזלא, להורות, דכולא במזלא איתכללו. והנה אם נדקדק באותיות נוצר, הם רצון בהיפך, כי במצח הוא רצון חסד עילאה, ולמטה בזקן נהפך לנוצר, והוא תיקון ח' היוצא מרצון העליון שבמצח, ומקיף הזקן. ולהיות כי הוא בינה שבכתר, נמצא בר"ת נוצר חסד לאלפים - נחל, כי הוא נחל קדומים, והוא הנוצר חסד לאלפים, זו נוצר חסד עלאה, להורידו למטה, כי חסד עלאה הוא הויה דיודין, גי' חסד, ויורד למטה משם להויה דאלפין על ידו, וזהו לאלפים".
במקום אחר מוסיף האר"י הקדוש[3] כי שם זה מיוחד לזמן עקבתא דמשיחא, שני האלפים האחרונים של העולם, וזה לשונו: "נוצר חסד לאלפים. הנה שם מ"ה בריבוע יש בו ששה אלפים, שז"ס ו' אלפי שנין הוי עלמא, שהם ו"ק דז"א הנקרא עולם, כמש"ה (תלים פ"ט ג') אמרתי עולם חסד יבנה, כי מחסד מתחיל בנין העולם. והנה אימא עילאה, הנוצר חסד ושומרו לאלפים האחרונות, כי הראשונים יש להם מעצמם, והאמצעים שהם של תורה אינו צורך, אבל ב' אלפים של ימות המשיח האחרונים שאנו בגלות, לאלו נוצר אימא החסד. ונוצ"ר הוא גי' רצו"ן, כי המחשבה באבא ורצון באימא, גם ר"ת 'נוצר 'חסד 'לאלפים, הוא נחל, שהיא אימא כו'".
באמירת תשליך[עריכה | עריכת קוד מקור]
האר"י ז"ל כותב כי יש לכוין באמירת תשליך כנגד תיקון זה המורה על המתקת הדינים בשרשם. לאחר שהאר"י ז"ל מבאר כי באמירת "יכבוש עוונותינו" המכוון כנגד תיקון נוצר חסד, יש לכוין על המשכת שם ע"ב לשם אהי"ה דההי"ן עם האותית שבגי' קנ"א, הוא ממשיך ומפרט את כוונת המילים "ותשליך..." המכוון כנגד מידת לאלפים:
"תכוין באמרך ותשליך במצולות ים כל חטאתם, שהם הקליפות שבעון, ואינו משליך אותם, אלא כובש אותם, לכן אמר חטאתם שלא לנוכח, ולא אמר חטאתינו, שהכוונה להשליך הקליפות שבעון, ובזה יכבוש עונותינו, ותשליך אותה הקליפה במצולת ים. ולפי שאין חטאת וקליפה שאין בתוכה ניצוץ קדושה על ידי חטאת, לכן בהגיעך אל ונקה מזל י"ג, שהוא אהי"ה דיודין העולה קס"א כמנין אלפים, וכמנין אלהים אדני כנ"ל, הנה אז תכוין בונקה שהוא קס"א כנ"ל, ולשון ונקה לשון נקוי הכסף מן העופרת, והוא המברר והמנקה קדושה מתוך הקליפה. וכן צריך שתכוין, ג"כ באמרך ותשליך במצולת ים כל חטאתם, תכוין שתשליך כל חטאת וכל מקטרג במצולת ים עליון, לכן טוב לאומרו על שפת הים, או באר מים חיים, או מעיין נובע כנ"ל, וינער שולי הבגדים כשאומרים ותשליך במצולות ים וכו'".
הערות שוליים
- ↑ אור תורה שלח עמ' קמ
- ↑ שער הסליחות פרק ח
- ↑ ספר הליקוטים - פרשת כי תשא - פרק לד