יהודה לייב לוין (מוסקבה): הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| (34 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{פירוש נוסף|נוכחי=יהודה לייב לוין (מוסקבה)|אחר=פירוש אחר|ראו=לייב לוין (פירושונים)}} | ||
'''יהודה לייב לוין''' (תרנ"ד 1894, ניקופול - [[תשל" | {{פירוש נוסף|נוכחי=רבה של מוסקבה|אחר=חסיד חב"ד מסמרקנד וירושלים|ראו=[[יהודה לייב לוין (ירושלים)]]}} | ||
[[קובץ:יהודה לייב לוין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין]] | |||
'''יהודה לייב לוין''' (תרנ"ד 1894, ניקופול - [[תשל"ב]] 1971, מוסקבה), היה רבה של [[מוסקבה]] וראש ישיבת "קול יעקב". | |||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד בשנת תרנ"ד לאביו, אליהו שמואל לוין שכיהן כרבה הראשי של [[ניקופול]] | נולד בשנת [[תרנ"ד]] לאביו, הרב אליהו שמואל לוין שכיהן כרבה הראשי של [[ניקופול]]. בשנת [[תרנ"ט]] התקבל אביו לרבנות [[יקטרינוסלב]] ומשפחתו עברה לגור שם במשך תשע שנים שימש אביו ברבנות יחד עם הרבנים [[דוב זאב קוזבניקוב]] והרב ברוך זסלבסקי. | ||
לאחר | בצעירותו למד בישיבה המקומית. לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ט למד בישיבות ניז'ין וסלבודקה. בשנת [[תרע"ו]] הוסמך לרבנות. | ||
לאחר חתונתו ב[[תרפ"א]] מונה (בשנת [[תרפ"ג]]) לרבנות עיר קרסנו-ארמייסקויה בה כיהן עד פלישת ה[[נאצים]] לשם ב[[תשרי]] [[תש"א]]. בשנים שלאחר המלחמה כיהן כרב בעיר [[דנייפרופטרובסק]], עד שנאלץ לברוח משם בגין מלשינות. | |||
בשנת [[תשי"ז]] הזמינו הרב [[שלמה שליפר]] שכיהן אז כרבה הראשי של [[מוסקבה]] לכהן בראשות ישיבת [[קול יעקב]] שהוקם אז, באותה ישיבה הוסמכו בחורים כשוחטים וכמוהלים. באותה שנה, לאחר פטירתו של הרב שלמה שליפר, נעשה לרבה הראשי של מוסקבה. סגנו היה ר' [[זלמן נתן קיסלגוף]] מ[[חסידי חב"ד]]{{הערה|המאבק והניצחון עמוד 142.}}. בשנת [[תשח"י]] הוציא לאור סידור בהגהתו "סידור השלום, תפילות לכל השנה" ובשנת [[תשכ"ח]] ביקר אצל ה[[רבי]] ודיבר על מצבם של ה[[יהודים]] ב[[ברית המועצות]]{{הערה|רשימת היחידות התפרסמה על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] לקראת כינוס השלוחים תשע"ד.}}. חשוב לציין שהגיע עם מלווה (סוכן ק.ג.ב.) מטעם מדינת ברית המועצות. | |||
לאחר ביקורו דיבר הרבי בכאב אודות אותם רבנים אשר ציערו אותו בשאלותיהם המתריסות על מצב היהדות בברית המועצות בידעם שאין הוא יכול לענות בחופשיות. הרבי ציין שכאשר הוא רוצה להתגאות במצב היהדות אין הוא מראה תמונות של תיאטרון וכדומה אלא תמונות של דלת של בית כנסת ודלת של מקווה, ומה טעם יש לצער אותו בשאלה מה מתרחש מעבר לדלת בשעה שאין הוא יכול לענות. | |||
לפי עדות נכדתו{{הערה|בראיון של [[Jem]].}} הצליח לחמוק ממלוויו ולהיכנס פעם נוספת לרבי ליחידות ללא מלווים, ביחידות זו הועלו - בין השאר - זכרונות מ[[יקטרינוסלב]]. בספר 'להישאר יהודי'{{הערה|ע' 339.}} של ר' [[יצחק זילבר|יצחק זילבר (קזנר)]] מעיד: "באחת השנים נשלח על ידי השלטונות לארצות הברית, וידוע לי בבירור כי הלך שם לשאול בעצת גדולי הדור ההוא, האם כדאי לו להישאר ולכהן ברבה של מוסקבה או לנצל את ההזדמנות ולעזוב. ענו לו "אם אתה לא תהיה הרב, יהיה המצב גרוע יותר" וציוו עליו להישאר". | |||
* | נפטר בשנת [[תשל"ב]] ברוסיה. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*''' 'פרקי חיים'''' בתוך ''''לב יהודה''' - חידו"ת ומאמרים מאת הגאון ר' יהודה ליב לוין' | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=69653 '''מרגש: נחשפה הקלטה נדירה מחדר היחידות של הרבי'''], באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם|}} | |||
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/11/17/629231062675.html יחידות בציטוט ישיר]''', מתוך עיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] {{בית משיח|}} | |||
*[http://w3.chabad.org/media/pdf/888/hrmw8886053.pdf תמליל היחידות עם הרב לוין] {{PDF|}} | |||
*[http://matzevot.net/Levin.html מצבה של הרב יהודה לייב לוין באתר "עדה המצבה"] | |||
*'''[https://col.org.il/news/133203 הרב ברח מחדרו בבית המלון, והגיע בחשאי ליחידות אצל הרבי]''' {{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/134545 סערה סביב ביקור רב ראשי ממדינה עוינת? לא פעם ראשונה]''' {{חב"ד און ליין|}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ערים]] | [[קטגוריה:רבני ערים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת לוין]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:22, 26 בספטמבר 2023
יהודה לייב לוין (תרנ"ד 1894, ניקופול - תשל"ב 1971, מוסקבה), היה רבה של מוסקבה וראש ישיבת "קול יעקב".
תולדות חייםעריכה
נולד בשנת תרנ"ד לאביו, הרב אליהו שמואל לוין שכיהן כרבה הראשי של ניקופול. בשנת תרנ"ט התקבל אביו לרבנות יקטרינוסלב ומשפחתו עברה לגור שם במשך תשע שנים שימש אביו ברבנות יחד עם הרבנים דוב זאב קוזבניקוב והרב ברוך זסלבסקי.
בצעירותו למד בישיבה המקומית. לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ט למד בישיבות ניז'ין וסלבודקה. בשנת תרע"ו הוסמך לרבנות.
לאחר חתונתו בתרפ"א מונה (בשנת תרפ"ג) לרבנות עיר קרסנו-ארמייסקויה בה כיהן עד פלישת הנאצים לשם בתשרי תש"א. בשנים שלאחר המלחמה כיהן כרב בעיר דנייפרופטרובסק, עד שנאלץ לברוח משם בגין מלשינות.
בשנת תשי"ז הזמינו הרב שלמה שליפר שכיהן אז כרבה הראשי של מוסקבה לכהן בראשות ישיבת קול יעקב שהוקם אז, באותה ישיבה הוסמכו בחורים כשוחטים וכמוהלים. באותה שנה, לאחר פטירתו של הרב שלמה שליפר, נעשה לרבה הראשי של מוסקבה. סגנו היה ר' זלמן נתן קיסלגוף מחסידי חב"ד[1]. בשנת תשח"י הוציא לאור סידור בהגהתו "סידור השלום, תפילות לכל השנה" ובשנת תשכ"ח ביקר אצל הרבי ודיבר על מצבם של היהודים בברית המועצות[2]. חשוב לציין שהגיע עם מלווה (סוכן ק.ג.ב.) מטעם מדינת ברית המועצות.
לאחר ביקורו דיבר הרבי בכאב אודות אותם רבנים אשר ציערו אותו בשאלותיהם המתריסות על מצב היהדות בברית המועצות בידעם שאין הוא יכול לענות בחופשיות. הרבי ציין שכאשר הוא רוצה להתגאות במצב היהדות אין הוא מראה תמונות של תיאטרון וכדומה אלא תמונות של דלת של בית כנסת ודלת של מקווה, ומה טעם יש לצער אותו בשאלה מה מתרחש מעבר לדלת בשעה שאין הוא יכול לענות.
לפי עדות נכדתו[3] הצליח לחמוק ממלוויו ולהיכנס פעם נוספת לרבי ליחידות ללא מלווים, ביחידות זו הועלו - בין השאר - זכרונות מיקטרינוסלב. בספר 'להישאר יהודי'[4] של ר' יצחק זילבר (קזנר) מעיד: "באחת השנים נשלח על ידי השלטונות לארצות הברית, וידוע לי בבירור כי הלך שם לשאול בעצת גדולי הדור ההוא, האם כדאי לו להישאר ולכהן ברבה של מוסקבה או לנצל את ההזדמנות ולעזוב. ענו לו "אם אתה לא תהיה הרב, יהיה המצב גרוע יותר" וציוו עליו להישאר".
נפטר בשנת תשל"ב ברוסיה.
לקריאה נוספתעריכה
- 'פרקי חיים' בתוך 'לב יהודה - חידו"ת ומאמרים מאת הגאון ר' יהודה ליב לוין'
