לחם – הבדלי גרסאות

'''לחם''' הוא מאכל בסיסי המורכב מאחד מחמשת מיני דגן ומזין את הגוף בשיעור שמברכים עליו [[ברכת המזון]].

ומבאר [[אדמו"ר האמצעי]]: פשטות ה[[משל]] של טעם דגן הגורם לתינוק להכיר את אביו, היינו כשהפת נאפה בתנור שאז יש בו טעם, ולא כשאינו אפוי, ומכל שכן הכוסס את החטה כו' שאינו מזון לחם כלל, ולכך דקדק לומר '''טעם''' דגן, והנמשל הוא התלמוד דוקא שהוא גם כן בבחינת הטעם שבתורה דוקא, וכידוע ב[[עץ חיים]] שהתלמוד ב[[בריאה]] ו[[משנה]] ב[[יצירה]] ו[[מקרא]] ב[[עשיה]], ובריאה הוא בחינת [[חב"ד]]), כי ענין התלמוד הוא לבאר את טעמי המשניות, כמו "מאי טעמיה דרבי פלוני" כו', כי במשנה שונה ההלכה והדין בפסק הדבר לבד בלי טעם לדבר כלל וכלל, ולכך נקראים לומדי המשניות לבד בלי טעמיהם "מבלי עולם" כידוע, ובתלמוד בא לפרש ולבאר טעם לפסק ההלכה, והוא בחינת המוחין של המדות, כי עיקר המשנה היא רק בחינת המדות דיצירה - [[טמא]] [[טהור]] כו', חייב זכאי כו', והשכל והטעם של כל מדה הוא מפורש בתלמוד, (ולכך נק' בכלל "מ"ט פנים טמא", כי "פנים בהלכה" הוא הטעם והשכל, ומ"ט פנים הן לז' מדות שכל אחד כלול מז', ולכך איתא דהתלמוד בבריאה ומשנה ביצירה).