גיור: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (תקלדה) |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גיור''' הוא תהליך במהלכו אדם שנולד כ[[גוי]] הופך ל[[יהודי]]. גיור מלא, יכול להיעשות רק אצל אדם בוגר (איש מעל גיל 13, ואשה מעל גיל 12) ומרצונו החופשי. הגר מוגדר לאחר השלמת התהליך כ" | '''גיור''' הוא תהליך במהלכו אדם שנולד כ[[גוי]] הופך ל[[יהודי]]. גיור מלא, יכול להיעשות רק אצל אדם בוגר (איש מעל גיל 13, ואשה מעל גיל 12) ומרצונו החופשי. הגר מוגדר לאחר השלמת התהליך כ"קטן שנולד". הגר נלווה ל[[עם ישראל]] וכחלק מהם לכל דבר. זוהי הסיבה שהוא יכול לברך "על ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת '''לאבותינו'''"{{הערה|1= [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], הלכות [[ברכת המזון]].}}. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
על פי הגדרת ההלכה היהודית, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שהוא בעצמו התגייר כהלכה. בלשון התנ"כית היה גם שימוש במונח "התייהדות" כדי לציין מושג זה. גבר שהתגייר מכונה "גר", אישה שהתגיירה מכונה "גיורת". היהדות מבחינה בין גר צדק שהינו יהודי לכל דבר ועניין לבין [[גר תושב]] שמקבל על עצמו [[שבע מצוות בני נח]]. המקרא עצמו לא מבחין ביניהם ומשתמש באותו מושג - 'גר', וההבחנה היא לפי תוכן הפסוק. | |||
בשנת [[תש"כ]] נשאל [[הרבי]], מה דעת החסידות על ענין הגירות? | |||
בשנת [[תש"כ]] נשאל הרבי, מה דעת החסידות על ענין הגירות? | |||
מענה הרבי היה, כי דעת ה[[חסידות]] היא כדעת ה[[יהדות]] בכלל: מעולם לא התלהבו בני ישראל ההולכים בדרך התורה מגיורם של אינם-יהודים, ובפרט בפרסום. [[יהודי]] צריך להיות יהודי טוב, ו[[גוי]] - להבדיל - צריך להיות גוי טוב. יש לנו די והותר מלאכה לדאוג לכך שיהודים יהיו יהודים טובים, דהיינו, לשפר את מצבם הרוחני של אלו שהם כבר יהודים כל [[גוף]] מורכב מאברים רבים. לכל אבר בגוף ישנו התפקיד והחלק המיוחד לו, וכל אבר עושה את המלאכה שהוא מתאים לעשייתה. ומובן מאליו, שאיש לא יעלה על דעתו לשנות זאת, ולדרוש שאבר אחד יעשה את מלאכתו של אבר אחר. | מענה הרבי היה, כי דעת ה[[חסידות]] היא כדעת ה[[יהדות]] בכלל: מעולם לא התלהבו בני ישראל ההולכים בדרך התורה מגיורם של אינם-יהודים, ובפרט בפרסום. [[יהודי]] צריך להיות יהודי טוב, ו[[גוי]] - להבדיל - צריך להיות גוי טוב. יש לנו די והותר מלאכה לדאוג לכך שיהודים יהיו יהודים טובים, דהיינו, לשפר את מצבם הרוחני של אלו שהם כבר יהודים כל [[גוף]] מורכב מאברים רבים. לכל אבר בגוף ישנו התפקיד והחלק המיוחד לו, וכל אבר עושה את המלאכה שהוא מתאים לעשייתה. ומובן מאליו, שאיש לא יעלה על דעתו לשנות זאת, ולדרוש שאבר אחד יעשה את מלאכתו של אבר אחר. | ||
| שורה 12: | שורה 11: | ||
==תהליך הגרות== | ==תהליך הגרות== | ||
מהלך הגירות כולל בתוכו שני שלבים: | מהלך הגירות כולל בתוכו שני שלבים: | ||
*[[ברית מילה]] לשם יהדות. | *[[ברית מילה]] לשם יהדות. | ||
*טבילת גירות. על | *טבילת גירות. על ידי כל טבילה ב[[מקווה]] נעשה בניין חדש (שלכן טובלים בין [[ערב שבת]] ל[[שבת קודש]]), כך גם בטבילת [[גר]] (על-דרך [[המבול]] שהגיע ל[[עולם]], כמקווה לקראת בניית העולם מחדש{{הערה|1=[[רשימות הרבי]] חוברת ג' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&st=&pgnum=73&hilite= עמ' 67].}}). | ||
בזמן [[בית המקדש]] נדרש הגר להביא גם [[קרבן]] עבור השלמת גירותו. | בזמן [[בית המקדש]] נדרש הגר להביא גם [[קרבן]] עבור השלמת גירותו. | ||
=== נפש הגר === | === נפש הגר === | ||
למרות שנפש [[אומות העולם]] נלקחות מ[[שלוש קליפות הטמאות]], מתחלפת נפשו ונשמתו של הגר והוא מקבל [[נפש]] ד[[קדושה]], וזה אחד מהפירושים בדברי הגמרא{{הערה|1=[[יבמות]].}} גר שנתגייר כקטן שנולד דמי"{{הערה|1=[http:// | למרות שנפש [[אומות העולם]] נלקחות מ[[שלוש קליפות הטמאות]], מתחלפת נפשו ונשמתו של הגר והוא מקבל [[נפש]] ד[[קדושה]], וזה אחד מהפירושים בדברי הגמרא{{הערה|1=[[יבמות]].}} גר שנתגייר כקטן שנולד דמי"{{הערה|1=[[רשימות הרבי]] חוברת ג' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15841&st=&pgnum=69 הרבי, [[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסו]].}} ושם: וראה בהקדמת ספר הזהר דף י"ג סע"א וריש עמוד ב' במקור נשמת הגרים. | ||
==בתורת החסידות== | |||
{{ערך מורחב|עבודת הבירורים}} | |||
מובא דברי [[חז"ל]], ש"לא גלו ישראל אלא כדי שיתווספו אליהם גרים"{{הערה|[[מסכת פסחים]], פז, ב}}. בפשטות, לא מובן דברים, שהרי היהדות אינה חפצה ורוצה שיצטרפו אליה מעמים שונים, ויתירה מכך, שגם אם כן זוהי המטרה, נראה שלא הושגה{{הערה|שם}}. אלא שתורת החסידות מסבירה, שהגרים אליהם התכוונו חז"ל הם ניצוצות קדושה שירדו ממרומים והתערו בתוך שכבות החומר שבעולם הזה, כפי הגרים בארץ נוכרייה. ניצוצות אלו מפוזרים ברחבי תבל ולכן הגלה [[הקב"ה]] ופיזר גם את [[בני ישראל]] בכל העולם, כדי שיגיעו אל כל מה שיש בתוכו ניצוץ מסוג זה, וישתמשו בו ל[[עבודת ה']]{{הערה|ראו [[אגרות קודש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] כרך א', עמ' קל ועוד. התוועדויות [[תשנ"ב]] כרך א' עמ' 401.}}. | |||
==חוק מיהו יהודי== | ==חוק מיהו יהודי== | ||
{{ערך מורחב|מיהו יהודי}} | {{ערך מורחב|מיהו יהודי}} | ||
בכל הדורות נלחמו יהודים נגד "מכוני גיור" שגיירו גרים שלא על פי ההלכה הצרופה, ונלחמו נגד צירופם ליהדות. | בכל הדורות נלחמו יהודים נגד "מכוני גיור" שגיירו גרים שלא על פי ההלכה הצרופה, ונלחמו נגד צירופם ליהדות. בדורנו, אחת ממלחמותיו הידועות של [[הרבי]] בנושאי גירות, היו למען תיקון חוק '''מיהו יהודי''' שהחלה בשנת [[תש"ל]]. הייתה זו מלחמה עיקשת וממושכת. המלחמה היא תיקון החוק הקובע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או מי שהתגייר. מלחמתו של הרבי היא כי החוק יקבע שיהודי הוא מי ש[[גיור|נתגייר]] '''כהלכה''' דווקא. הרבי התבטא שרישום גויים כיהודים גורם לכך שדם יהודי נשפך. יש לציין כי כיום קיימת בעיה גם ב"גרים" שעברו לכאורה תהליך גיור בבית דין רבני, אך מציגים בפני הדיינים מצג שווא על רצומם לשמור מצוות בזמן שאין בכוונתם לעשות זאת. מכיוון אינם מקיימים מצוות, מתברר למפרע כי כל גיורם בשקר יסודו. | ||
הרבי ביקש מהרב טובי' בלוי לערוך אחת מהשיחות בנושא בעברית מדוברת ובסגנון מעובד. בשיחה הובהר הסיכון שבגיור באמצעות סיפור אי גיורה של עורפה. השיחה אכן נכתבה בעיבוד פינקטי במיוחד על מנת להעביר את המסר. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב שמואל ניסלעוויטש, '''מאבק הרבי בגיורים המזוייפים''', שבועון כפר חב"ד גליון 1988 עמוד 25 | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=69823 ראיון סוער עם הרב הבלין והרב דיסקין בעקבות הצעת החוק] באתר [[שטורעם. נט]] {{ש}} | * [http://shturem.net/index.php?section=news&id=69823 ראיון סוער עם הרב הבלין והרב דיסקין בעקבות הצעת החוק] באתר [[שטורעם. נט]] {{ש}} | ||
*'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117539 מה כתב הרבי לגר צדק שהתגייר?] {{*}} [https://www.kedem-auctions.com/he/node/121116 עידוד והדרכה]''', תצלום ותרגום מכתב הרבי באתר בית המכירות קדם | |||
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/07/66a8be416ede1_1722334785.pdf גר שנתגייר כקטן שנולד - לעניין מה?]''', מגדל דוד קובץ י"ז, ג' תמוז תשפ"ד, עמוד 475 | |||
[[קטגוריה:אומות העולם]] | [[קטגוריה:אומות העולם]] | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־12:08, 23 באוגוסט 2024
גיור הוא תהליך במהלכו אדם שנולד כגוי הופך ליהודי. גיור מלא, יכול להיעשות רק אצל אדם בוגר (איש מעל גיל 13, ואשה מעל גיל 12) ומרצונו החופשי. הגר מוגדר לאחר השלמת התהליך כ"קטן שנולד". הגר נלווה לעם ישראל וכחלק מהם לכל דבר. זוהי הסיבה שהוא יכול לברך "על ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו"[1].
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי הגדרת ההלכה היהודית, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שהוא בעצמו התגייר כהלכה. בלשון התנ"כית היה גם שימוש במונח "התייהדות" כדי לציין מושג זה. גבר שהתגייר מכונה "גר", אישה שהתגיירה מכונה "גיורת". היהדות מבחינה בין גר צדק שהינו יהודי לכל דבר ועניין לבין גר תושב שמקבל על עצמו שבע מצוות בני נח. המקרא עצמו לא מבחין ביניהם ומשתמש באותו מושג - 'גר', וההבחנה היא לפי תוכן הפסוק.
בשנת תש"כ נשאל הרבי, מה דעת החסידות על ענין הגירות?
מענה הרבי היה, כי דעת החסידות היא כדעת היהדות בכלל: מעולם לא התלהבו בני ישראל ההולכים בדרך התורה מגיורם של אינם-יהודים, ובפרט בפרסום. יהודי צריך להיות יהודי טוב, וגוי - להבדיל - צריך להיות גוי טוב. יש לנו די והותר מלאכה לדאוג לכך שיהודים יהיו יהודים טובים, דהיינו, לשפר את מצבם הרוחני של אלו שהם כבר יהודים כל גוף מורכב מאברים רבים. לכל אבר בגוף ישנו התפקיד והחלק המיוחד לו, וכל אבר עושה את המלאכה שהוא מתאים לעשייתה. ומובן מאליו, שאיש לא יעלה על דעתו לשנות זאת, ולדרוש שאבר אחד יעשה את מלאכתו של אבר אחר.
וכן הוא גם בכללות הבריאה: לכל דבר נברא ישנו תפקיד ומטרה מיוחדים, שלשמם נברא. ועפ"ז מובן, שליהודי יש תפקיד משלו, ולגוי - להבדיל - יש תפקיד משלו.
תהליך הגרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מהלך הגירות כולל בתוכו שני שלבים:
- ברית מילה לשם יהדות.
- טבילת גירות. על ידי כל טבילה במקווה נעשה בניין חדש (שלכן טובלים בין ערב שבת לשבת קודש), כך גם בטבילת גר (על-דרך המבול שהגיע לעולם, כמקווה לקראת בניית העולם מחדש[2]).
בזמן בית המקדש נדרש הגר להביא גם קרבן עבור השלמת גירותו.
נפש הגר[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות שנפש אומות העולם נלקחות משלוש קליפות הטמאות, מתחלפת נפשו ונשמתו של הגר והוא מקבל נפש דקדושה, וזה אחד מהפירושים בדברי הגמרא[3] גר שנתגייר כקטן שנולד דמי"[4] ושם: וראה בהקדמת ספר הזהר דף י"ג סע"א וריש עמוד ב' במקור נשמת הגרים.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – עבודת הבירורים |
מובא דברי חז"ל, ש"לא גלו ישראל אלא כדי שיתווספו אליהם גרים"[5]. בפשטות, לא מובן דברים, שהרי היהדות אינה חפצה ורוצה שיצטרפו אליה מעמים שונים, ויתירה מכך, שגם אם כן זוהי המטרה, נראה שלא הושגה[6]. אלא שתורת החסידות מסבירה, שהגרים אליהם התכוונו חז"ל הם ניצוצות קדושה שירדו ממרומים והתערו בתוך שכבות החומר שבעולם הזה, כפי הגרים בארץ נוכרייה. ניצוצות אלו מפוזרים ברחבי תבל ולכן הגלה הקב"ה ופיזר גם את בני ישראל בכל העולם, כדי שיגיעו אל כל מה שיש בתוכו ניצוץ מסוג זה, וישתמשו בו לעבודת ה'[7].
חוק מיהו יהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מיהו יהודי |
בכל הדורות נלחמו יהודים נגד "מכוני גיור" שגיירו גרים שלא על פי ההלכה הצרופה, ונלחמו נגד צירופם ליהדות. בדורנו, אחת ממלחמותיו הידועות של הרבי בנושאי גירות, היו למען תיקון חוק מיהו יהודי שהחלה בשנת תש"ל. הייתה זו מלחמה עיקשת וממושכת. המלחמה היא תיקון החוק הקובע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או מי שהתגייר. מלחמתו של הרבי היא כי החוק יקבע שיהודי הוא מי שנתגייר כהלכה דווקא. הרבי התבטא שרישום גויים כיהודים גורם לכך שדם יהודי נשפך. יש לציין כי כיום קיימת בעיה גם ב"גרים" שעברו לכאורה תהליך גיור בבית דין רבני, אך מציגים בפני הדיינים מצג שווא על רצומם לשמור מצוות בזמן שאין בכוונתם לעשות זאת. מכיוון אינם מקיימים מצוות, מתברר למפרע כי כל גיורם בשקר יסודו.
הרבי ביקש מהרב טובי' בלוי לערוך אחת מהשיחות בנושא בעברית מדוברת ובסגנון מעובד. בשיחה הובהר הסיכון שבגיור באמצעות סיפור אי גיורה של עורפה. השיחה אכן נכתבה בעיבוד פינקטי במיוחד על מנת להעביר את המסר.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שמואל ניסלעוויטש, מאבק הרבי בגיורים המזוייפים, שבועון כפר חב"ד גליון 1988 עמוד 25
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ראיון סוער עם הרב הבלין והרב דיסקין בעקבות הצעת החוק באתר שטורעם. נט
- מה כתב הרבי לגר צדק שהתגייר? • עידוד והדרכה, תצלום ותרגום מכתב הרבי באתר בית המכירות קדם
- גר שנתגייר כקטן שנולד - לעניין מה?, מגדל דוד קובץ י"ז, ג' תמוז תשפ"ד, עמוד 475
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, הלכות ברכת המזון.
- ↑ רשימות הרבי חוברת ג' עמ' 67.
- ↑ יבמות.
- ↑ רשימות הרבי חוברת ג' הרבי, אגרות קודש כרך ט ב'תרסו].
- ↑ מסכת פסחים, פז, ב
- ↑ שם
- ↑ ראו אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב כרך א', עמ' קל ועוד. התוועדויות תשנ"ב כרך א' עמ' 401.