שלג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " מים " ב־" מים ") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (9 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שלג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלג]] | |||
[[קובץ:שלג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלג]]'''שלג''' הוא משקע בצורת פתיתי קרח גבישיים ואווריריים, גדולים יחסית, הנופלים מהעננים לקרקע. | '''שלג''' הוא משקע בצורת פתיתי קרח גבישיים ואווריריים, גדולים יחסית, הנופלים מהעננים לקרקע. | ||
==השלג בהלכה ובתורת חב"ד== | ==השלג בהלכה ובתורת חב"ד== | ||
השלג מוזכר | [[קובץ:הרבי בשלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נכנס ל-[[770]] ביום חורפי [[שלג|מושלג]]]] | ||
השלג מוזכר בתהלים כמקור ל[[התבוננות]] בגדלות השם יתברך {{ציטוטון|אש וברד '''שלג''' וקיטור רוח סערה עושה דברו}}. | |||
ההתייחסות לשלג בהלכה, אינה קבועה. בהלכות טומאה וטהרה, ההתייחסות אל שלג הוא כדבר שאינו לא משקה ולא אוכל. בדיני ה[[מקווה]] יש לשלג דין מים, וניתן היה לטבול בו לולי הבעיה שאין לו שם "מקווה" כאשר הוא קפוא ואין לו צורת מים. עם זאת, ניתן להפשירו ולעשות ממנו מקווה, ובידינו עדויות מרבותינו נשיאינו בנושא. | ההתייחסות לשלג בהלכה, אינה קבועה. בהלכות טומאה וטהרה, ההתייחסות אל שלג הוא כדבר שאינו לא משקה ולא אוכל. בדיני ה[[מקווה]] יש לשלג דין מים, וניתן היה לטבול בו לולי הבעיה שאין לו שם "מקווה" כאשר הוא קפוא ואין לו צורת מים. עם זאת, ניתן להפשירו ולעשות ממנו מקווה, ובידינו עדויות מרבותינו נשיאינו בנושא. | ||
אחת מעדויות אלו היא ממעשה של שאלה סבוכה שבאה לפני [[אדמו"ר הצמח צדק]], אודות מקווה שהתעוררו חששות בקשר לכשרותה, וייתכן שהיה לה דין של "מקווה שהמשיכוה | אחת מעדויות אלו היא ממעשה של שאלה סבוכה שבאה לפני [[אדמו"ר הצמח צדק]], אודות מקווה שהתעוררו חששות בקשר לכשרותה, וייתכן שהיה לה דין של "מקווה שהמשיכוה בכולה", כלומר שרוב מימיה נוצרו על ידי המשכה (הכשרת [[מים]] שאובים על ידי המשכתם על הקרקע ג' טפחים לפני הטלתם אל המקווה), שיש הסוברים שהיא פסולה, אלא אם כן רוב מימיה הם [[מים]] כשרים, ורק מיעוטה הם מי שאובים שהמשיכום. ונשאלת השאלה כיצד ניתן לעשות מקווה חדש, במקום שאין בו גשמים, או במקום מקורה שלא ייתכן שהגשם ירד לתוכו ללא כלי הפוסל אותו והופך אותו ל[[מים שאובים]]. | ||
==פסק אדמו"ר הצמח צדק== | ==פסק אדמו"ר הצמח צדק== | ||
הצמח צדק מברר את נושא עשיית מקווה משלג או קרח, ופוסק, שיטילו לתוך המקווה שלג או גליד שיעור מ' סאה. שהרי כתבו הרבה ראשונים, שאפילו עשה כל המקוה משלג או כפור או ברד שהביאו בכלי ועשה ממנו מקוה כשר{{הערה|הטור מביא זאת מדברי הרא"ש בהל' מקואות סימן י"ח. וכ"כ רי"ו נכ"ו חלק ה' וכ"ד | הצמח צדק מברר את נושא עשיית מקווה משלג או קרח, ופוסק, שיטילו לתוך המקווה שלג או גליד שיעור מ' סאה. שהרי כתבו הרבה ראשונים, שאפילו עשה כל המקוה משלג או כפור או ברד שהביאו בכלי ועשה ממנו מקוה כשר{{הערה|הטור מביא זאת מדברי הרא"ש בהל' מקואות סימן י"ח. וכ"כ רי"ו נכ"ו חלק ה' וכ"ד ה[[ראב"ד]] בבעלי הנפש דף כ"ג סע"א וכן משמע מדברי [[רש"י]] ב[[שבת]] פרק חבית דקמ"ד ע"ב ד"ה רב פפא.}} אלא שהבית יוסף כותב, שמדברי ה[[רמב"ם]] נראה שרק בשלג עושין כן מקוה לכתחלה אך לא בקרח. ופוסק הצמח צדק, שמכיוון שרוב הראשונים חלוקים על כך, ניתן להביא קרח ולהטיל אל מימי המקווה, כל עוד אין שלג, ובכך להכשיר את המקווה, ולגרום לה שרוב מימיה יהיו [[מים]] כשרים לחלוטין. | ||
אם כי, הצמח צדק מסייג את הדברים, ופוסק כי מיד כאשר תהיה אפשרות להביא שלג למקווה בשיעור שכאשר ינמס יהיה ארבעים סאה, שהרי ייצור מקווה על ידי שלג מקובל לפי כל הראשונים. את השלג יש להטיל לבור המקווה, ולהפשירה על ידי חום המקווה עצמה ולא על ידי הטלת [[מים]] רותחים להפשרתה חלילה, דבר הפוסל את המקווה{{הערה| | אם כי, הצמח צדק מסייג את הדברים, ופוסק כי מיד כאשר תהיה אפשרות להביא שלג למקווה בשיעור שכאשר ינמס יהיה ארבעים סאה, שהרי ייצור מקווה על ידי שלג מקובל לפי כל הראשונים. את השלג יש להטיל לבור המקווה, ולהפשירה על ידי חום המקווה עצמה ולא על ידי הטלת [[מים]] רותחים להפשרתה חלילה, דבר הפוסל את המקווה{{הערה|כמו שאיתא בפתחי תשובה סימן ר"א ס"ק י"ד בשם שו"ת תולדות יצחק סימן כ"ד (שם).}}. | ||
===הוראת אדמו"ר הזקן=== | ===הוראת אדמו"ר הזקן=== | ||
[[קובץ:770 בשלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|770 ביום מושלג]] | |||
כחיזוק לדבריו, מביא אדמו"ר הצמח צדק, כי הוראה דומה הורה [[אדמו"ר הזקן]], לעשות מקוה בתחלה על ידי שהוציאו המים מהמקוה והביאו שלג והכניסו לתוך המקוה ריקנית. אחר כך חיממו המרחץ עד שנתפשר ונמס השלג והיה למים מ' סאה. | כחיזוק לדבריו, מביא אדמו"ר הצמח צדק, כי הוראה דומה הורה [[אדמו"ר הזקן]], לעשות מקוה בתחלה על ידי שהוציאו המים מהמקוה והביאו שלג והכניסו לתוך המקוה ריקנית. אחר כך חיממו המרחץ עד שנתפשר ונמס השלג והיה למים מ' סאה. | ||
אם כי, קיים חילוק בין עשיית המקווה על ידי שלג לבין עשיית המקווה על ידי קרח; כאשר עושים מקווה על ידי קרח, אין צורך להוציא את המקווה, מכיוון שקרח הוא היתר שכשרותו מוטלת בספק כאשר הוא נעשה באופן עצמאי ולא בהוספתו על מקווה קיים, ולפי [[הרמב"ם]] הוא פסול, ולכן מוטב להשליכו אל המקווה על המים הקודמים, שיש ספק בכשרותם, למרות שיש אחרים הסוברים שאין הדבר נעשה כראוי, מכיוון שבין כך ובין כך אין המקווה כשר כל כך לפי כל הדיעות, וצדדי הספק שווים. לעומת זאת, לפני הטלת השלג אל המקווה, שהוא מכשיר את המקווה לפי כל הראשונים, יש לרוקן את מימי המקווה לגמרי, ולהטיל את השלג לתוך הבור הריק{{הערה|1=[[שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%A7%D7%98%D7%A4%D7%A8%D7%A1 סימן קסג א]}}. | אם כי, קיים חילוק בין עשיית המקווה על ידי שלג לבין עשיית המקווה על ידי קרח; כאשר עושים מקווה על ידי קרח, אין צורך להוציא את המקווה, מכיוון שקרח הוא היתר שכשרותו מוטלת בספק כאשר הוא נעשה באופן עצמאי ולא בהוספתו על מקווה קיים, ולפי [[הרמב"ם]] הוא פסול, ולכן מוטב להשליכו אל המקווה על המים הקודמים, שיש ספק בכשרותם, למרות שיש אחרים הסוברים שאין הדבר נעשה כראוי, מכיוון שבין כך ובין כך אין המקווה כשר כל כך לפי כל הדיעות, וצדדי הספק שווים. לעומת זאת, לפני הטלת השלג אל המקווה, שהוא מכשיר את המקווה לפי כל הראשונים, יש לרוקן את מימי המקווה לגמרי, ולהטיל את השלג לתוך הבור הריק{{הערה|1=[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%A7%D7%98%D7%A4%D7%A8%D7%A1 סימן קסג א]}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://chabad.info/in-focus/334898/ כשלג ילבינו: הרבי צועד בימי החורף{{אינפו}}] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:טבע הבריאה]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:33, 18 בספטמבר 2024
שלג הוא משקע בצורת פתיתי קרח גבישיים ואווריריים, גדולים יחסית, הנופלים מהעננים לקרקע.
השלג בהלכה ובתורת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
השלג מוזכר בתהלים כמקור להתבוננות בגדלות השם יתברך "אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עושה דברו".
ההתייחסות לשלג בהלכה, אינה קבועה. בהלכות טומאה וטהרה, ההתייחסות אל שלג הוא כדבר שאינו לא משקה ולא אוכל. בדיני המקווה יש לשלג דין מים, וניתן היה לטבול בו לולי הבעיה שאין לו שם "מקווה" כאשר הוא קפוא ואין לו צורת מים. עם זאת, ניתן להפשירו ולעשות ממנו מקווה, ובידינו עדויות מרבותינו נשיאינו בנושא.
אחת מעדויות אלו היא ממעשה של שאלה סבוכה שבאה לפני אדמו"ר הצמח צדק, אודות מקווה שהתעוררו חששות בקשר לכשרותה, וייתכן שהיה לה דין של "מקווה שהמשיכוה בכולה", כלומר שרוב מימיה נוצרו על ידי המשכה (הכשרת מים שאובים על ידי המשכתם על הקרקע ג' טפחים לפני הטלתם אל המקווה), שיש הסוברים שהיא פסולה, אלא אם כן רוב מימיה הם מים כשרים, ורק מיעוטה הם מי שאובים שהמשיכום. ונשאלת השאלה כיצד ניתן לעשות מקווה חדש, במקום שאין בו גשמים, או במקום מקורה שלא ייתכן שהגשם ירד לתוכו ללא כלי הפוסל אותו והופך אותו למים שאובים.
פסק אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
הצמח צדק מברר את נושא עשיית מקווה משלג או קרח, ופוסק, שיטילו לתוך המקווה שלג או גליד שיעור מ' סאה. שהרי כתבו הרבה ראשונים, שאפילו עשה כל המקוה משלג או כפור או ברד שהביאו בכלי ועשה ממנו מקוה כשר[1] אלא שהבית יוסף כותב, שמדברי הרמב"ם נראה שרק בשלג עושין כן מקוה לכתחלה אך לא בקרח. ופוסק הצמח צדק, שמכיוון שרוב הראשונים חלוקים על כך, ניתן להביא קרח ולהטיל אל מימי המקווה, כל עוד אין שלג, ובכך להכשיר את המקווה, ולגרום לה שרוב מימיה יהיו מים כשרים לחלוטין.
אם כי, הצמח צדק מסייג את הדברים, ופוסק כי מיד כאשר תהיה אפשרות להביא שלג למקווה בשיעור שכאשר ינמס יהיה ארבעים סאה, שהרי ייצור מקווה על ידי שלג מקובל לפי כל הראשונים. את השלג יש להטיל לבור המקווה, ולהפשירה על ידי חום המקווה עצמה ולא על ידי הטלת מים רותחים להפשרתה חלילה, דבר הפוסל את המקווה[2].
הוראת אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
כחיזוק לדבריו, מביא אדמו"ר הצמח צדק, כי הוראה דומה הורה אדמו"ר הזקן, לעשות מקוה בתחלה על ידי שהוציאו המים מהמקוה והביאו שלג והכניסו לתוך המקוה ריקנית. אחר כך חיממו המרחץ עד שנתפשר ונמס השלג והיה למים מ' סאה.
אם כי, קיים חילוק בין עשיית המקווה על ידי שלג לבין עשיית המקווה על ידי קרח; כאשר עושים מקווה על ידי קרח, אין צורך להוציא את המקווה, מכיוון שקרח הוא היתר שכשרותו מוטלת בספק כאשר הוא נעשה באופן עצמאי ולא בהוספתו על מקווה קיים, ולפי הרמב"ם הוא פסול, ולכן מוטב להשליכו אל המקווה על המים הקודמים, שיש ספק בכשרותם, למרות שיש אחרים הסוברים שאין הדבר נעשה כראוי, מכיוון שבין כך ובין כך אין המקווה כשר כל כך לפי כל הדיעות, וצדדי הספק שווים. לעומת זאת, לפני הטלת השלג אל המקווה, שהוא מכשיר את המקווה לפי כל הראשונים, יש לרוקן את מימי המקווה לגמרי, ולהטיל את השלג לתוך הבור הריק[3].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ הטור מביא זאת מדברי הרא"ש בהל' מקואות סימן י"ח. וכ"כ רי"ו נכ"ו חלק ה' וכ"ד הראב"ד בבעלי הנפש דף כ"ג סע"א וכן משמע מדברי רש"י בשבת פרק חבית דקמ"ד ע"ב ד"ה רב פפא.
- ↑ כמו שאיתא בפתחי תשובה סימן ר"א ס"ק י"ד בשם שו"ת תולדות יצחק סימן כ"ד (שם).
- ↑ שו"ת צמח צדק יורה דעה סימן קסג א