רשב"א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של שלום בוט2 (שיחה) לעריכה האחרונה של הנחה)
מאין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הרשב"א''' היה מגדולי הראשונים, נודע במיוחד הודות לחידושיו על רוב, בדק הבית, ועוד.
{{קשר חב"די}}
[[קובץ:רשבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חידושי הרשב"א על הש"ס]]
'''רבי שלמה בן אברהם אדרת''' היה מגדולי הראשונים. היה תלמידו המובהק של [[רבינו יונה]], וכן היה תלמידו של [[הרמב"ן]] ממנו למד גם את תורת ה[[קבלה]], וכן למד אצל רבי יצחק בן רבי אברהם מנרבונא. על פי דברי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זכה לאריכות ימים אמיתית, כלומר שהימים שלו היו ארוכים, וחיבר ספרים רבים שלא בערך אריכות ימיו בגשמיות{{הערה|רשימות היומן תרצ"ה}}.


הוא היה תלמידו המובהק של [[רבינו יונה]], שהיה תלמידו של [[רבינו שלמה בן רבי אברהם מן ההר]].
== מנהיג הדור ==
 
בזמנו הוא ניהל מערכות רבות. כשהתעוררו טענות אודות הספר [[מורה נבוכים]] הוא הגן על הספר והוכיח את תועלתו המרובה, ואחד מהם - שלילת ההגשמה מ[[הקב"ה]], טעות שהייתה מושרשת מאוד עד אותו זמן.
 
אחד מהמערכות אותן ניהל בדורו, הייתה כאשר כמה מחכמי ישראל המשילו את ענין [[אברהם]] ו[[שרה]] ל[[נשמה]] ו[[גוף]]. בעקבות כך, יצאה נגדם פולמוס, שמעוותים את דברי התורה מפשוטם, דבר שהוא פסול והוא מדרך הצדוקים, הרשב"א ירד לעומק הענין והכניס את עצמו בעובי הקורה. כאשר נתגלה לו כי מדובר אכן בחכמי אמת ויר"ש{{הערה|וכנראה מהתוארים שהוא כותב אליהם - הרבי.}}, הוא שלח לאותם חכמים שיבררו את דבריהם ויסבירום, והם השיבו לו בתשובה ארוכה ומנומקת כי אין מדובר בהוצאת הדברים מפשוטם ח"ו, אלא רק על דרך הרמז, ולהוציא מכך עניני מוסר ולקח{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ט]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4621&hilite=ad48221b-fc2c-43e9-8dac-bf5f8425e5bd&st=%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%94&pgnum=664 ח"ב].}}.


== מנהיג הדור ==
==הצלחתו בזמן==


בזמנו הוא ניהל מערכות רבות. כשהתעוררו טענות אודות הספר [[מורה נבוכים]] הוא הגן על הספר והוכיח את תועלתו המרובה, ואחד מהם - שלילת ההגשמה מ[[הקב]], טעות שהיתה מושרשת מאוד עד אותו זמן.
בהתוועדות כ' שבט תש"ל{{הערה|וראה גם ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 113 ואילך}} סיפר הרבי:


אחד מהמערכות אותן ניהל בדורו, היתה כאשר כמה מחכמי ישראל המשילו את ענין [[אברהם]] ו[[שרה]] ל[[נשמה]] ו[[גוף]]. בעקבות כך, יצאה נגדם פולמוס, שמעוותים את דברי התורה מפשוטם, דבר שהוא פסול והוא מדרך הצדוקים, הרשב"א ירד לעומק הענין והכניס את עצמו בעובי הקורה. כאשר נתגלה לו כי מדובר אכן בחכמי אמת ויר"ש{{הערת שוליים|וכנראה מהתוארים שהוא כותב אליהם - הרבי.}}, הוא שלח לאותם חכמים שיבררו את דבריהם ויסבירום, והם השיבו לו בתשובה ארוכה ומנומקת כי אין מדובר בהוצאת הדברים מפשוטם ח"ו, אלא רק על דרך הרמז, ולהוציא מכך עניני מוסר ולקח{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ט]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4621&hilite=ad48221b-fc2c-43e9-8dac-bf5f8425e5bd&st=%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%94&pgnum=664 ח"ב].}}.
{{ציטוטון|הרשב"א היה אומר שלושה שיעורים מדי יום ביומו; היה משיב על שאלות שהגיעו אליו (נשמרו אצלנו רק חלק מה'שאלות ותשובות' שלו, וחלק זה עצמו – הוא ריבוי מופלג), היה רופא וטיפל בחולים, ובנוסף לכך – היה מקפיד לטייל בכל יום. וכל אלה בנוסף לעבודת ה' האישית שלו (תפילה ולימוד לעצמו) כו'.
{{ש}}
לכאורה מניין מצא פנאי לכל זה? התשובה היא "הצלחה בזמן": בעת השמעת השיעור – הרי שאר העניינים לא היו קיימים לגביו; כך בעת כתיבת התשובות; כך בעת שהעניק טיפול רפואי, כך גם בעת הטיול...}}


== ספריו ==
== ספריו ==


על [[מסכת מנחות]] יש חידושים שמיוחסים להרשב"א, אך רבי [[אלחנן ווסרמן]] בהקדמה לספרו קובץ הערות על [[מסכת יבמות]] מברר כי הדבר טעות. יש המשערים שהחידושים הם ל[[תוספות רי"ד]], ויש המשערים שהוא של הרשב"א הראשון, רבי שלמה בן רבי אברהם מן ההר, רבו של רבינו יונה.
על [[מסכת מנחות]] יש חידושים שמיוחסים להרשב"א, אך רבי [[אלחנן ווסרמן]] בהקדמה לספרו קובץ הערות על [[מסכת יבמות]] מברר כי הדבר טעות. יש המשערים שהחידושים הם ל[[תוספות רי"ד]], ויש המשערים שהוא של הרשב"א הראשון, רבי שלמה בן רבי אברהם מן ההר, רבו של רבינו יונה.
===הדפסתם===
הרבי עודד את הדפסת ספריו וכך כותב הרבי ליהודי שהפיס חידושי הרשב"א לש"ס: {{ציטוטון|נתקבל ותשואת-חן ואזכיר על-הציון ולהצלחה בעבודתו הקדושה זו ומתוך הרחבה (ובמילא מחירה במחיר השוה וכו') כל המרבה במפתחות הרי זה משובח}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ראשונים}}
{{ראשונים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:ראשונים]]

גרסה אחרונה מ־06:43, 9 בינואר 2022

ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
חידושי הרשב"א על הש"ס

רבי שלמה בן אברהם אדרת היה מגדולי הראשונים. היה תלמידו המובהק של רבינו יונה, וכן היה תלמידו של הרמב"ן ממנו למד גם את תורת הקבלה, וכן למד אצל רבי יצחק בן רבי אברהם מנרבונא. על פי דברי אדמו"ר המהר"ש הוא זכה לאריכות ימים אמיתית, כלומר שהימים שלו היו ארוכים, וחיבר ספרים רבים שלא בערך אריכות ימיו בגשמיות[1].

מנהיג הדור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזמנו הוא ניהל מערכות רבות. כשהתעוררו טענות אודות הספר מורה נבוכים הוא הגן על הספר והוכיח את תועלתו המרובה, ואחד מהם - שלילת ההגשמה מהקב"ה, טעות שהייתה מושרשת מאוד עד אותו זמן.

אחד מהמערכות אותן ניהל בדורו, הייתה כאשר כמה מחכמי ישראל המשילו את ענין אברהם ושרה לנשמה וגוף. בעקבות כך, יצאה נגדם פולמוס, שמעוותים את דברי התורה מפשוטם, דבר שהוא פסול והוא מדרך הצדוקים, הרשב"א ירד לעומק הענין והכניס את עצמו בעובי הקורה. כאשר נתגלה לו כי מדובר אכן בחכמי אמת ויר"ש[2], הוא שלח לאותם חכמים שיבררו את דבריהם ויסבירום, והם השיבו לו בתשובה ארוכה ומנומקת כי אין מדובר בהוצאת הדברים מפשוטם ח"ו, אלא רק על דרך הרמז, ולהוציא מכך עניני מוסר ולקח[3].

הצלחתו בזמן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתוועדות כ' שבט תש"ל[4] סיפר הרבי:

"הרשב"א היה אומר שלושה שיעורים מדי יום ביומו; היה משיב על שאלות שהגיעו אליו (נשמרו אצלנו רק חלק מה'שאלות ותשובות' שלו, וחלק זה עצמו – הוא ריבוי מופלג), היה רופא וטיפל בחולים, ובנוסף לכך – היה מקפיד לטייל בכל יום. וכל אלה בנוסף לעבודת ה' האישית שלו (תפילה ולימוד לעצמו) כו'.
לכאורה מניין מצא פנאי לכל זה? התשובה היא "הצלחה בזמן": בעת השמעת השיעור – הרי שאר העניינים לא היו קיימים לגביו; כך בעת כתיבת התשובות; כך בעת שהעניק טיפול רפואי, כך גם בעת הטיול..."

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

על מסכת מנחות יש חידושים שמיוחסים להרשב"א, אך רבי אלחנן ווסרמן בהקדמה לספרו קובץ הערות על מסכת יבמות מברר כי הדבר טעות. יש המשערים שהחידושים הם לתוספות רי"ד, ויש המשערים שהוא של הרשב"א הראשון, רבי שלמה בן רבי אברהם מן ההר, רבו של רבינו יונה.

הדפסתם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי עודד את הדפסת ספריו וכך כותב הרבי ליהודי שהפיס חידושי הרשב"א לש"ס: "נתקבל ותשואת-חן ואזכיר על-הציון ולהצלחה בעבודתו הקדושה זו ומתוך הרחבה (ובמילא מחירה במחיר השוה וכו') כל המרבה במפתחות הרי זה משובח".

הערות שוליים

  1. רשימות היומן תרצ"ה
  2. וכנראה מהתוארים שהוא כותב אליהם - הרבי.
  3. שיחות קודש תשל"ט ח"ב.
  4. וראה גם ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 113 ואילך