רמת שלמה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־10:41, 16 ביוני 2023

רמת שלמה הינה שכונה בצפונה של העיר ירושלים.

בשכונה כמאה ושמונים משפחות חב"דיות המהווים קהילה חב"דית גדולה. רוב הקהילה הם משפחות בוגרות^[1] ומבוססות שהשכילו לנצל הזדמנות לקנות דירות במחירים מוזלים בעת הכנת תוכניות המתווה ופיצוץ הסלעים הראשוני לפני הנחת היסודות.

בשכונה ישנו רחוב הנקרא "האדמו"ר מליובאוויטש". וכל זאת בזכות עבודתו המסורה והרבה של מייסד השכונה הרב יעקב שנור שעקב נסיונו הרב ביזמות פרויקטים לבניה בעיה"ק ירושלים ועוד, נקרא בחורף ה'תשנ"ב על ידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש בראשות הרב שלמה מיידנצ'יק להקים את קריית ליובאוויטש ברמת שלמה, ברחוב זה גרים עשרות משפחות חב"ד כשבמרכז הרחוב שוכן בית הכנסת החב"די בשכונה, הבנוי בצורת 770^[2].

רב הקהילה הוא הרב יוסף יצחק הבלין.

משפיע הקהילה הוא הרב יוסף יצחק אופן.

התפתחות הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכסלו ה'תשנ"ו החלה השכונה להתאכלס ולשבת הביא הקבלן א. ברקן כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. בית הכנסת נקרא "משכן שמואל" על שם הרב שמואל גרשון פריימן שנקרא על ידי הרב יעקב שנור להיות לו לעזר, עקב עיסוקיו הרבים ולקיים את ההרשמה לקריה בכדי לגשת למכרז של משרד השיכון ועבד במסירות ונפטר לאחר הזכיה במכרז, לאחר מכן מונה על ידי הרב שלמה מיידנצ'יק הרב שניאור יוזביץ לעזור לרב יעקב שנור להתחיל את כל תהליך הבניה עד לסיומו המוצלח ומסירת הדירות לדיירים. ספר תורה הובא בהשאלה מבית כנסת חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת, הספסלים, השולחנות, עמוד התפילה וארון קודש הובאו למקום על ידי מייסד השכונה הרב יעקב שנור. לטבילת שחרית היו הולכים למקווה בשכונת הגבעה הצרפתית, הממוקמת במרחק של כחצי שעה של הליכה.

התנאים הקשים נמשכו כמה חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי הנקרא "רחוב האדמו"ר מליובאוויטש", התמלא במשפחות חב"דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב"די. הצריף הקטן הוזז והפך למקווה טהרה. גם בזה חב"ד הייתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה.

הקהילה החב"דית בשכונת רמת שלמה התפתחה במהירות רבה. שיעורי תורה נוסדו בזה אחר זה, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חול. והקהילה הלכה והתגבשה.

בשנת תשנ"ז נערכו בחירות לבחירת רב הקהילה בין הרב יוסף יצחק הבלין והרב יוסף יצחק אופן, הרב הבלין נבחר לרב קהילת חב"ד, והרב אופן למשפיע הקהילה. במשך הזמן נפתח בית ספר יסודי לבנות בית חנה וגני ילדים בית חנה. שיעורי התורה הלכו והוקמו במהירות: בימי השבוע מתקיימים שיעורים בגמרא, עין יעקב ובחסידות. מדי יום חמישי מקיים הרב יוסף יצחק אופן, שיעור בחסידות שממשיך להתוועדות חסידית עד השעות המאוחרות של הלילה, ומשנת ה'תשפ"ב מתקים ביום חמישי בלילה שיעור בתניא שבו משתתפים 180 אנשים(במסגרת מבצע^[3] שכל מי שמגיע לכל השיעורים מקבל כרטיס טיסה ללא הגרלה) הרב יוסף יצחק הבלין מוסר שיעור בגמרא בהלכות ועוד ועוד. כמו כן הוא הרוח החיה בהתוועדויות המתקיימות בכל יומא דפגרא כמו כן מתקיימים שיעורים בשיחות ומאמרים של הרבי. בשבתות מתקיימים גם מסיבות שבת בהם משתתפים עשרות רבות של ילדים. מדי שבוע מתקיים בבית הכנסת סדר לימוד במסגרת התכנית הארצית של 'אבות ובנים'.

בית הכנסת בצורת 770[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם בחירתו של הרב הבלין נוספו ביוזמתו ארבע קרוואנים נוספים לבית הכנסת בנוסף להארבעה קרוואנים שהיו, כיון שבית הכנסת כבר היה צר מהכיל את הקהילה שבאו להתפלל במקום. אך גם אלה לא הספיקו, וכעבור זמן עברו להתפלל בהקומה התחתונה רחבת-הידיים של מכון שושנה, שנבנתה על שטח שהתקבל לקהילה עבור בית כנסת. הרב הבלין השיג אישורים לבנות על המגרש בעוד הוקדשה זמנית לבית כנסת חב"ד. במקום הזה שכן בית הכנסת עד שעבר חזרה לבנין 770 ממול.

התכנון המקורי של הבניין היה לבנות בית ירושלמי רגיל; בית כנסת גדול ומפואר לבני הקהילה. התוכניות לא אושרו בעירייה, ואז הציע הרב גרשון מענדל גרליק לבנותו כדוגמת 770. התוכניות הוגשו לעירייה ואז אושרו. בראש חודש כסלו תשס"א, התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה. אבן הפינה נלקחה מבניין בית רבינו שבבבל המקורי, והיא הונחה ברגבי האדמה שתחת חדרו של הרבי.

בבניין 770 המקורי, ישנן אבנים בצבעים שונים; אדומות פחות ואדומות יותר או גם שחורות. האבנים שם לא מסותתות והסגנון שלהן עתיק. זמן רב חיפשו אחרי בית חרושת שמייצר אבנים שכאלה, ולבסוף הזמינו אותם ביבוא מיוחד מניו-יורק. אמנם כבר נעשו כמה בניינים בדמות 770 ברחבי העולם, אולם 770 הירושלמי מתייחד בכך שהבנייה נעשתה בדיוק רב. החדר של הרבי נעשה בדיוק כמו ב770 המקורי, כולל ציפוי העץ, הריהוט וארונות הספרים. החל משנת תשפ"ב, הוקם ביוזמתו של הרב הבלין מסך וידיאו בחדר הרבי המראה 24 שעות מראות קודש של הרבי, ומאות המתפללים ממגוון המגזרים צופים במראות הקודש. בבית הכנסת ישנה עזרת נשים, אולם להתוועדויות ושמחות, מקווה מהודר ומרהיב ביופיו, ספריה חסידית לעיון וחב"דניצע'^[4]. הבניין עצמו בנוי בהידור רב. עץ יוקרה, שיש מהודר, בניה מדוייקת ומרשימה. הבנייה עצמה ארכה כשנתיים ימים; העיכובים היו בשל הקשיים הטכניים, הן אלו הקשורים לבנייה בכללותה, והן אלה הקשורים לתבנית 770. בחודש כסלו בשנת תשס"ג סיימו את בנית בית הכנסת. יש לציין במיוחד, את תושביה המייסדים והראשונים של הקהילה, שתרמו מהונם הפרטי, הון רב לבניית בית הכנסת בדוגמת 770 הרבה מעבר ליכולתם הכלכלית והרבה מעבר ואף חסר תקדים ביחס לתרומות אנ"ש בקהילות אחרות.

גבאי בית הכנסת:[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאיר דוד ברגמן
אברהם גד דרוק
יעקב בלוי
צבי מאיר ויינפלד
צבי קרוגליאק (גזבר הקהילה)

גבאים לשעבר:[עריכה | עריכת קוד מקור]

בן ציון שגלוב - גזבר הקהילה
אברהם קוט

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קטגוריה: אישים בשכונת רמת שלמה

הערות שוליים

↑ אך מפסח תשפ"א כשנבנו בתים ברחוב טולדנו הסמוך לרחוב האדמו"ר מליובאוויטש, (ולפני זה ברחוב בן טוב) החלו לבוא הרבה משפחות צעירות שקנו דירות לפני שהתחילה הבניה ברחובות אלו
↑ יש לציין, שבהשגחה פרטית מופלאה גובה הרחוב מעל פני הים הוא 770 מטר.
↑ שמנהל הרב הבלין
↑ כהוראת הרבי הריי"ץ

[1] אך מפסח תשפ"א כשנבנו בתים ברחוב טולדנו הסמוך לרחוב האדמו"ר מליובאוויטש, (ולפני זה ברחוב בן טוב) החלו לבוא הרבה משפחות צעירות שקנו דירות לפני שהתחילה הבניה ברחובות אלו

[2] יש לציין, שבהשגחה פרטית מופלאה גובה הרחוב מעל פני הים הוא 770 מטר.

[3] שמנהל הרב הבלין

[4] כהוראת הרבי הריי"ץ

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:770 רמת שלמה.jpg|left|thumb|360px|בית הכנסת החב"די ברמת שלמה - בדוגמת [[770]]]]
+[[קובץ:770 ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד ברמת שלמה - בדוגמת [[770]]]]
-'''רמת שלמה''' הינה שכונה בעיר [[ירושלים]]. כמאה ועשרים משפחות חב”דיות מתגוררות ברמת שלמה, והם מהווים קהילה חב”דית גדולה. רוב הקהילה הם משפחות בוגרות ומבוססות שהשכילו לנצל הזדמנות לקנות בתים במחירים מוזלים בעת הכנת תוכניות המתווה ופיצוץ הסלעים הראשוני לפני הנחת היסודות.
+'''רמת שלמה''' הינה [[שכונה]] בצפונה של העיר [[ירושלים]].
-בשכונה ישנו רחוב הנקרא "[[הרבי|האדמו"ר מליובאוויטש]]". ברחוב זה גרים עשרות משפחות חב"ד כשבמרכז הרחוב שוכן בית הכנסת החב"די בשכונה, הבנוי בצורת [[770]].
-רב הקהילה הוא הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
-==התפתחות הקהילה==
+בשכונה כמאה ושמונים משפחות חב"דיות המהווים קהילה חב"דית גדולה. רוב הקהילה הם משפחות בוגרות{{הערה|אך מפסח תשפ"א כשנבנו בתים ברחוב טולדנו הסמוך לרחוב ה[[אדמו"ר]] מליובאוויטש, (ולפני זה ברחוב בן טוב) החלו לבוא הרבה משפחות צעירות שקנו דירות לפני שהתחילה הבניה ברחובות אלו}} ומבוססות שהשכילו לנצל הזדמנות לקנות דירות במחירים מוזלים בעת הכנת תוכניות המתווה ופיצוץ הסלעים הראשוני לפני הנחת היסודות.
-השבת הראשונה של קהילת חב”ד בשכונה היתה שבת חנוכה בשנת [[תשנ"ו]]. במקום היו אז שני דיירים בכל השכונה.
+בשכונה ישנו רחוב הנקרא "[[הרבי|האדמו"ר מליובאוויטש]]". וכל זאת בזכות עבודתו המסורה והרבה של מייסד השכונה הרב [[יעקב שנור]] שעקב נסיונו הרב ביזמות פרויקטים לבניה בעיה"ק [[ירושלים]] ועוד, נקרא בחורף ה'תשנ"ב על ידי אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] בראשות הרב שלמה מיידנצ'יק להקים את קריית ליובאוויטש ברמת שלמה, ברחוב זה גרים עשרות משפחות חב"ד כשבמרכז הרחוב שוכן [[בית הכנסת]] החב"די בשכונה, הבנוי בצורת [[770]]{{הערה|יש לציין, שבה[[שגחה פרטית]] מופלאה גובה הרחוב מעל פני הים הוא [[770]] מטר.}}.
-בשבת הבאה כבר היו משפחות נוספות בשכונה החדשה. גם הקבלן הביא בנתיים קרוואן קטן שהפך לבית הכנסת הזמני. בית הכנסת נקרא "משכן שמואל" על שם הרב [[שמואל גרשון פריימן]] שהיה יוזם ומקים הקריה.
+[[רב]] הקהילה הוא ה[[רב]] [[יוסף יצחק הבלין]].
-ספר תורה הובא מבית כנסת חב”ד בשכונת סנהדריה המורחבת, כך גם הספסלים והשולחנות. לטבילת שחרית היו הולכים ל[[מקווה]] בשכונת הגבעה הצרפתית, כמחצית השעה הליכה.
-כך נמשך הסבל במשך חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי שהיה לימים “רחוב האדמו”ר מליובאוויטש” התמלא במשפחות חב”דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר בית הכנסת החב”די. הצריף הקטן הוזז והפך להיות מקווה טהרה. גם בזה חב”ד היתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה.
+[[משפיע]] הקהילה הוא ה[[רב]] [[יוסף יצחק אופן]].
-הקהילה החב”דית בשכונת רמת שלמה התפתחה במהירות רבה. שיעורי תורה נוסדו בזה אחר זה, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חול. הקהילה הלכה והתגבשה.
+==התפתחות הקהילה==
+בכסלו [[ה'תשנ"ו]] החלה השכונה להתאכלס
+ולשבת הביא  הקבלן א. ברקן כתרומה קרוואן שהפך לבית הכנסת הזמני. [[בית הכנסת]] נקרא "משכן שמואל" על שם ה[[רב]] [[שמואל גרשון פריימן]] שנקרא על ידי הרב [[יעקב שנור]] להיות לו לעזר, עקב עיסוקיו הרבים ולקיים את ההרשמה לקריה בכדי לגשת למכרז של משרד השיכון ועבד במסירות ונפטר לאחר הזכיה במכרז, לאחר מכן מונה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] הרב [[שניאור יוזביץ]] לעזור לרב [[יעקב שנור]] להתחיל את כל תהליך הבניה עד לסיומו המוצלח ומסירת הדירות לדיירים.
+[[ספר תורה]] הובא בהשאלה מ[[בית כנסת]] [[חב"ד]] בשכונת סנהדריה המורחבת, הספסלים, השולחנות, עמוד התפילה ו[[ארון קודש]] הובאו למקום על ידי מייסד השכונה הרב [[יעקב שנור]]. ל[[טבילה במקווה|טבילת שחרית]] היו הולכים ל[[מקווה]] בשכונת הגבעה הצרפתית, הממוקמת במרחק של כחצי שעה של הליכה.
-כשנתיים לאחר ימי הניצנים, התקבל הרב יוסף יצחק הבלין לרבה של הקריה.
+התנאים הקשים נמשכו כמה חודשים ספורים. באותם חודשים התאכלסה השכונה במהירות רבה. הרחוב הראשי הנקרא "רחוב האדמו"ר מליובאוויטש", התמלא במשפחות חב"דיות במסגרת הקהילה החדשה שהוקמה. הקרוואן כבר היה צר מהכיל את המתפללים. לאחר כחצי שנה הובאו ארבעה קרוואנים גדולים למדי, לשם עבר [[בית הכנסת]] החב"די. הצריף הקטן הוזז והפך ל[[מקווה]] טהרה. גם בזה חב"ד הייתה חלוצה - היא בנתה את המקווה הראשון בשכונה.
-במשך הזמן נפתח בית ספר יסודי לבנות. שיעורי התורה הלכו והוקמו במהירות: בימי השבוע מתקיימים שיעורים בגמרא, עין יעקב ובחסידות. מדי יום חמישי מקיים הרב [[יוסף יצחק אופן]], [[משפיע]] הקהילה, שיעור בחסידות שממשיך ל[[התוועדות]] חסידית עד השעות המאוחרות של הלילה. הרב יוסף יצחק הבלין מוסר שיעור בהלכות. כמו כן מתקיימים שיעורים ב[[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרים]] של [[הרבי]]. מדי [[יום רביעי]] מוסר המשפיע הרב זלמן נוטיק שיעור ב”[[דבר מלכות]]” אליו מגיעים משתתפים רבים. בשבתות מתקיימים גם [[מסיבות שבת]] בהם משתתפים עשרות רבות של ילדים. מדי שבוע מתקיים בבית הכנסת סדר לימוד אבות ובנים.
+הקהילה החב"דית בשכונת רמת שלמה התפתחה במהירות רבה. שיעורי תורה נוסדו בזה אחר זה, ממנייני תפילה בשבתות החלו גם מניינים בימי חול. והקהילה הלכה והתגבשה.
+בשנת תשנ"ז נערכו בחירות לבחירת רב הקהילה בין הרב [[יוסף יצחק הבלין]] והרב [[יוסף יצחק אופן]], הרב הבלין נבחר לרב קהילת חב"ד, והרב אופן ל[[משפיע]] הקהילה.
+במשך הזמן נפתח בית ספר יסודי לבנות בית חנה וגני ילדים בית חנה. שיעורי התורה הלכו והוקמו במהירות: בימי השבוע מתקיימים שיעורים בגמרא, עין יעקב ובחסידות. מדי יום חמישי מקיים הרב [[יוסף יצחק אופן]], שיעור בחסידות שממשיך ל[[התוועדות חסידית]] עד השעות המאוחרות של הלילה, ומשנת ה'תשפ"ב מתקים ביום חמישי בלילה שיעור בתניא שבו משתתפים 180 אנשים(במסגרת מבצע{{הערה|שמנהל הרב הבלין}} שכל מי שמגיע לכל השיעורים מקבל כרטיס טיסה ללא הגרלה) הרב יוסף יצחק הבלין מוסר שיעור בגמרא בהלכות ועוד ועוד. כמו כן הוא הרוח החיה בהתוועדויות המתקיימות בכל יומא דפגרא כמו כן מתקיימים שיעורים ב[[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרים]] של [[הרבי]]. בשבתות מתקיימים גם [[מסיבות שבת]] בהם משתתפים עשרות רבות של ילדים. מדי שבוע מתקיים בבית הכנסת סדר לימוד במסגרת התכנית הארצית של 'אבות ובנים'.
 ==בית הכנסת בצורת 770==
-עם בואו של הרב הבלין נוספו שני קרוואנים נוספים לבית הכנסת שהיה מארבעה קרוואנים, כיון שבית הכנסת כבר היה צר מהכיל את משפחות חב”ד הרבות שהתאכלסו במקום. אך גם אלה לא הספיקו, וכעבור זמן איתר הרב הבלין מגרש בחורשה סמוכה. הוא השיג אישורים לבנות על המגרש בית ספר חב”ד לבנות, בעוד שהקומה התחתונה רחבת-הידיים הוקדשה לבית כנסת חב”ד (ששת הקרוואנים פורקו והועברו לחצור הגלילית, וקרוואן המקווה עבר להתיישבות סמוכה לשכם). במקום הזה שכן בית הכנסת עד שעבר לבנין 770.
+עם בחירתו של הרב הבלין נוספו ביוזמתו ארבע קרוואנים נוספים לבית הכנסת בנוסף להארבעה קרוואנים שהיו, כיון שבית הכנסת כבר היה צר מהכיל את הקהילה שבאו להתפלל במקום. אך גם אלה לא הספיקו, וכעבור זמן עברו להתפלל בהקומה התחתונה רחבת-הידיים של מכון שושנה, שנבנתה על שטח שהתקבל לקהילה עבור בית כנסת. הרב הבלין השיג אישורים לבנות על המגרש בעוד הוקדשה זמנית לבית כנסת חב"ד. במקום הזה שכן [[בית הכנסת]] עד שעבר חזרה לבנין 770 ממול.
-התכנון המקורי של הבניין היה לבנות בית ירושלמי רגיל; בית כנסת גדול ומפואר לבני הקהילה. התוכניות לא אושרו בעירייה, ואז הציע הרב [[גרשון מענדל גרליק]] לבנותו כדוגמת [[770]]. התוכניות הוגשו לעירייה ולמרבה הפלא גם אושרו.
-ב[[ר"ח כסלו|ראש חודש כסלו]] [[תשס"א]], התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה. אבן הפינה נלקחה מבניין בית רבינו שבבבל המקורי, והיא הונחה ברגבי האדמה שתחת [[חדר היחידות|חדרו של הרבי]].
-לא פשוט לבנות בניין שכזה, ובפרט לא בעיר הבירה בירושלים, בה חוקי הבניה הם נוקשים. כידוע הבניינים בירושלים חייבים להיות מצופים באבן ירושלמית לבנה ומחוספסת. ראשי העיר רצו חזות אחידה לכל בתי העיר. קשה לדעת כיצד הסכימה וועדת הבניה בעיריית ירושלים לאשר את הבניה הזאת - אבל הבניין על הלבנים האדומות, המשולשים והתבליטים שלו, קם וניצב לתפארת.
+התכנון המקורי של הבניין היה לבנות בית ירושלמי רגיל; בית כנסת גדול ומפואר לבני הקהילה. התוכניות לא אושרו בעירייה, ואז הציע הרב [[גרשון מענדל גרליק]] לבנותו כדוגמת [[770]]. התוכניות הוגשו לעירייה ואז אושרו. ב[[ראש חודש כסלו]] [[תשס"א]], התקיימה חגיגת הנחת אבן הפינה. אבן הפינה נלקחה מבניין בית רבינו שבבבל המקורי, והיא הונחה ברגבי האדמה שתחת [[חדר הרבי|חדרו של הרבי]].
-ר’ דורון הוא חסיד חב”ד, תושב השכונה, נתן את זמנו, אונו ומרצו להקמת הבניין.
+בבניין [[770]] המקורי, ישנן אבנים בצבעים שונים; אדומות פחות ואדומות יותר או גם שחורות. האבנים שם לא מסותתות והסגנון שלהן עתיק. זמן רב חיפשו אחרי בית חרושת שמייצר אבנים שכאלה, ולבסוף הזמינו אותם ביבוא מיוחד מניו-יורק. אמנם כבר נעשו כמה בניינים בדמות 770 ברחבי העולם, אולם 770 הירושלמי מתייחד בכך שהבנייה נעשתה בדיוק רב. החדר של הרבי נעשה בדיוק כמו ב770 המקורי, כולל ציפוי העץ, הריהוט וארונות הספרים. החל משנת תשפ"ב, הוקם ביוזמתו של הרב הבלין מסך וידיאו בחדר הרבי המראה 24 שעות מראות קודש של הרבי, ומאות המתפללים ממגוון המגזרים צופים במראות הקודש. בבית הכנסת ישנה עזרת נשים, אולם להתוועדויות ושמחות, [[מקווה]] מהודר ומרהיב ביופיו, ספריה חסידית לעיון וחב"דניצע'{{הערה|כהוראת [[הרבי הריי"ץ]]}}. הבניין עצמו בנוי בהידור רב. עץ יוקרה, שיש מהודר, בניה מדוייקת ומרשימה. הבנייה עצמה ארכה כשנתיים ימים; העיכובים היו בשל הקשיים הטכניים, הן אלו הקשורים לבנייה בכללותה, והן אלה הקשורים לתבנית 770. בחודש [[כסלו]] בשנת [[תשס"ג]] סיימו את בנית בית הכנסת.
+יש לציין במיוחד, את תושביה המייסדים והראשונים של הקהילה, שתרמו מהונם הפרטי, הון רב לבניית בית הכנסת בדוגמת 770 הרבה מעבר ליכולתם הכלכלית והרבה מעבר ואף חסר תקדים ביחס לתרומות אנ"ש בקהילות אחרות.
-בבניין [[770]] המקורי, ישנם אבנים בצבעים שונים; אדומות פחות ואדומות יותר או גם שחורות. האבנים שם לא מסותתות והסגנון שלהן עתיק. זמן רב חיפשו אחרי בית חרושת שמייצר אבנים שכאלה, ולבסוף הזמינו אותם ביבוא מיוחד מניו-יורק.
+===גבאי בית הכנסת:===
+* מאיר דוד ברגמן
+* [[אברהם גד דרוק]]
+* יעקב בלוי
+* [[צבי מאיר ויינפלד]]
+* צבי קרוגליאק (גזבר הקהילה)
-אמנם כבר נעשו כמה בניינים בדמות 770 ברחבי העולם, אולם 770 הירושלמי מתייחד בכך שהבניה נעשתה בדיוק רב. החדר של הרבי נעשה בדיוק כמו באורגינל, כולל ציפוי העץ, הריהוט וארונות הספרים. חידוש נוסף שיש בבניין, הוא העתק כפול - כלומר, דוגמת 770 מופיעה משני הכיוונים של הבניין.
+===גבאים לשעבר:===
+* [[בן ציון שגלוב]] - גזבר הקהילה
+* אברהם קוט
-בבית הכנסת ישנו עזרת נשים גדולה, משרדים, אולם להתוועדויות ושמחות, מקווה מהודר וספרייה חסידית לעיון.
+==ראו גם==
+*[[:קטגוריה: אישים בשכונת רמת שלמה]]
-הבניין עצמו בנוי בהידור רב. עץ יוקרה, שיש מהודר, בניה מדוייקת ומרשימה.
-הבניה עצמה ארכה כשנתיים ימים; העיכובים היו בשל הקשיים הטכניים, הן אלו הקשורים לבנייה בכללותה, והן אלה הקשורים לתבנית 770. במשך תהליך הבניה זכו הבונים לקבל תשובות מופלאות מהרבי באמצעות ה”[[אגרות קודש]]” המדברות בחשיבות בניית [[בית מקדש מעט]].
-בחודש [[כסלו]] בשנת [[תשס"ג]] סיימו הפועלים את בנית בית הכנסת.
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
+[[קטגוריה:שכונות בירושלים]]