ישראל זאב גוסטמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:20, 19 ביוני 2022

הרב ישראל זאב גוסטמן (תרס"ז-תנש"א) היה מדייני וילנא, לאחר השואה שימש בארצות הברית כראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ובהמשך הקים ועמד בראש ישיבת 'נצח ישראל' הליטאית בירושלים. היה מקורב לאדמו"ר הריי"צ.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב גוסטמן נולד בשנת תרס"ז בוילנא לאביו הרב אברהם צבי. בצעירותו למד בישיבת מיר, בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ. למד מפי רבי שמעון יהודה שקופ, ובגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן (רבה של שניפישוק, מפרברי וילנא וחבר בבית דין של הרב חיים עוזר גרודזינסקי). לאחר פטירת הרב באסן (בין האירוסין לנישואין) מונה הרב גוסטמן לשמש כרבה של שניפישוק, וכחבר בבית הדין. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מרחשת".

בעת מלחמת העולם השנייה הורה הרב גוטסמן לכל מי ששאלו שיש לברוח מהגטו^[1]; הוא אשתו ובתו הצליחו לברוח, אולם בנו, מאיר, נרצח.

לאחר המלחמה הגיע הרב גוסטמן לוילנא; ובעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי ברח הרב גוסטמן לצרפת. אולם הרב גוסטמן לא הצליח להשיג אישור כניסה לארץ ישראל, ולכן היגר לארצות הברית.

בהשתדלות הגאון הרב משה פיינשטיין התמנה הרב גוסטמן לראש ישיבת תומכי תמימים בניו יורק בשנת תש"ו ולימד בה למשך כארבע שנים עד שבשנת תש"י הקים את ישיבת 'נצח ישראל - וילנא רמיילס'^[2] ועבר לעמוד בראשה.

בשנת תשל"א עלה לארץ ישראל, ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת רחביה בירושלים. בישיבה בימי שלישי, היה מוסר שיעור בעיון, במשך כארבע שעות; השיעור היה מיוחד לבני הישיבה, ואורחים היו צריכים לקבל רשות מפורשת כדי להשתתף בשיעור. מלבד זאת היה מוסר ביום חמישי שיעור לבעלי בתים בשפת האידיש.

בתקופת לימודו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופה זו, בה לימד ב-770, אמר פעם בעת ששוחח עם תלמידי הישיבה אודות הרבי הריי"צ אמר שמתוך מאמריו העמוקים של הרבי הריי"צ רואים שהוא גאון אדיר בנגלה ולא רק בחסידות^[3]

בתקופה זו היה נכנס לרבי הריי"צ מזמן לזמן והיה אומר שהרבי הריי"צ ביקשו שהבחורים יהיה לומדים גדולים כפשוטו^[4].

התייחסויות והאזנת הרבי לשיעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופה זו בה לימד ב770 מידי פעם היה הרבי שואל אותו מה דיבר בשיעור וכן מידי פעם כאשר הרבי היה במשרד של המל"ח היה הרבי גם מקשיב לשיעור^[5] לא אחת היה הרבי מאזין לשיעור מהמסדרון הסמוך^[6]. לימים השתבח בפני תלמידיו שנזדמן שהרבי היה עובר ליד בית המדרש בעת אמירת השיעור ובדרך מעברו קולט את חידושיו ואחר כך בעת ששוחחו היה מגלה שהרבי יודע את מה שאמר בשיעור^[7]. פעם באמצע שיעור הזכיר את דברי אחד המפרשים^[8] הכותב שהיה לו חלום בו אמרו לו איזה פירוש והרב גוסטמן הקשה על תוכן הפירוש כשמוסיף ואומר "חלום יפה! אבל תירוץ זה לא..." והרבי שהיה באמצע הליכה בפרוזדור והאזין לשיעור עצר באמצע הליכתו למשמע מילים אלו^[9].

בתקופה זו^[10] לאחר שסיים את שיעורו^[11] נכנס הרבי ושאל באיזה ענין דיברו בשיעור ולאחר שהבחורים השיבו^[12] ביאר הרבי את הסוגיא בפנימיות העניינים על פי דרך החסידות והשיב לשאלת אחד הבחורים^[13] שתמה כיצד מפרט מסויים בסוגיא על פי פשט מתאים עם הביאור הפנימי^[14].

הערכתו לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ה נכנס ליחידות ממושכת אצל הרבי ולאחריה התבטא^[15] שהרבי הוא "יחיד בדורו"^[16].

לאחרי ההתוועדות של הרבי בחג הפורים תשכ"ו בה השתתף הרב שמריהו יוסף קרליץ^[17] ,שהתפלל בבית הכנסת שלו והיה מקורב עימו, שוחח הרב קרליץ עם הרב גוסטמן על התרשמותו מגדלותו התורנית של הרבי שהתבטאה בהתוועדות והרב גוסטמן התבטא שהרבי הוא יותר גדול מהגאון רבי שמעון שקופ^[18].

בתשמ"ב ערך שיעור ומסרו לדפוס בספר "כבוד חכמים" שיצא לאור לכבוד יום הולדת השמונים של הרבי כשבפתיחתו כותב: "הנני מוסר בזה בידידות וכיקר, את השיעור שאמרתי בפני תלמידים מקשיבים בהיכל הישיבה המרכזית של ליובאוויטש בניו יורק, לכבודו של ידיד ה' ועמו, גאון ישראל, מקים עולה של תורה ותשובה ככל קצוי תבל, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בהגיעו בעזרת ה' לגבורות, ובברכה שיאריך השם יתברך ימיו ושנותיו עד יבא שילה במהרה בימינו אמן".

יצירתו התורנית[עריכה | עריכת קוד מקור]

יצירתו העיקרית בדפוס היא סדרי ספרי "קונטרסי שיעורים" על מסכתות התלמוד: גיטין, קידושין, נדרים, כתובות, יבמות, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.

בספריו אלו באה לידי ביטוי גישת לימוד ייחודית, המשלבת ניתוח טקסטואלי צמוד המקדים את הנחת הסברות בביאור הסוגיה, בדומה לדרך הלימוד הבריסקאית בניתוח הטקסט של הרמב"ם, אלא שהוא מרחיב את השיטה גם לספרי ראשונים אחרים.

כיון שהספר כולל את שיעוריו שנמסרו במשך שעות ארוכות, השיעורים מופיעים כמערכות ארוכות, לעיתים בנות עשרות עמודים כל אחת, המקיפות נושאים עמוקים ממכלול זויותיהן.

חלק גדול של כתביו וקלטות שיעוריו נגנב, ובספרים שנדפסו הופיע פסק דין האוסר לרכשם שלא מהיורשים על פי דין.

נפטר בכ"ח סיוון תנש"א, ונטמן בהר הזיתים.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיחות קודש תשכ"ה ח"א, (546), בניחום אבלים אצל הרבי

הערות שוליים

↑ לברוח מהגטו
↑ לזכר ישיבת "רמיילס" שהייתה לחותנו בוילנא (השם 'רמיילס' הוא שיבוש של שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס")
↑ ממכתב הרב חיים צימענד שהיה מהתלמידים עימם אירע המעשה - נדפס בשמן ששון מחבריך ח"א ע' 175
↑ מפי הרב יהודה לייב גרונר - תשורה רובין תשע"ו ע' 63
↑ מפי הרב יוסף וולדמן - נדפס גם בהתמים (בית משיח) גל' כה ע' 33
↑ מפי הרב שלום בער אייכהורן - נדפס בהתמים (בית משיח) גל' יז ע' 123
↑ מפי תלמידו הרב שלום חסקינד ואחרים - שמן ששון מחבריך ח"א ע' 176
↑ בשלחן ערוך חשן משפט
↑ מפי הרב משה פסח גולדמן - נדפס בהתמים (בית משיח) גל' מב ע' 93
↑ בשנת תש"ט לערך
↑ במסכת בבא מציעא
↑ שהשיעור היה על הסוגיא בתחילת הפרק: "אם בעליו עמו לא ישלם"
↑ הרב חיים צימענד
↑ ממכתב הרב חיים צימענד שהיה מהתלמידים עימם אירע המעשה - נדפס בשמן ששון מחבריך ח"א ע' 175
↑ באזוני תלמידו הרב שלום חסקינד
↑ שמן ששון מחבריך ח"א ע' 176
↑ שבאותה תקופה היה גר בשכונות קראון הייטס
↑ ספר המזכיר

[1] לברוח מהגטו

[2] לזכר ישיבת "רמיילס" שהייתה לחותנו בוילנא (השם 'רמיילס' הוא שיבוש של שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס")

[3] ממכתב הרב חיים צימענד שהיה מהתלמידים עימם אירע המעשה - נדפס בשמן ששון מחבריך ח"א ע' 175

[4] מפי הרב יהודה לייב גרונר - תשורה רובין תשע"ו ע' 63

[5] מפי הרב יוסף וולדמן - נדפס גם בהתמים (בית משיח) גל' כה ע' 33

[6] מפי הרב שלום בער אייכהורן - נדפס בהתמים (בית משיח) גל' יז ע' 123

[7] מפי תלמידו הרב שלום חסקינד ואחרים - שמן ששון מחבריך ח"א ע' 176

[8] בשלחן ערוך חשן משפט

[9] מפי הרב משה פסח גולדמן - נדפס בהתמים (בית משיח) גל' מב ע' 93

[10] בשנת תש"ט לערך

[11] במסכת בבא מציעא

[12] שהשיעור היה על הסוגיא בתחילת הפרק: "אם בעליו עמו לא ישלם"

[13] הרב חיים צימענד

[14] ממכתב הרב חיים צימענד שהיה מהתלמידים עימם אירע המעשה - נדפס בשמן ששון מחבריך ח"א ע' 175

[15] באזוני תלמידו הרב שלום חסקינד

[16] שמן ששון מחבריך ח"א ע' 176

[17] שבאותה תקופה היה גר בשכונות קראון הייטס

[18] ספר המזכיר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הגאון הרב '''ישראל זאב גוסטמן''' נולד ב[[וילנא]] בשנת [[תרס"ז]] לאביו הרב אברהם צבי הי"ד. היה מתלמידיו של ר' שמעון שקאפ זצ"ל. היה ראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מחרשת".
+[[קובץ:גוסטמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל זאב גוסטמן, [[תשמ"ו]]]]
+הרב '''ישראל זאב גוסטמן''' ([[תרס"ז]]-[[תנש"א]]) היה מדייני [[וילנא]], לאחר [[השואה]] שימש ב[[ארצות הברית]] כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ובהמשך הקים ועמד בראש ישיבת 'נצח ישראל' הליטאית ב[[ירושלים]]. היה מקורב ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
-לאחר [[השואה]] נתקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. בין השנים [[תש"ו]] - [[תש"י]] נתמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. לאחר מכן עבר להיות ראש ישיבה ליטאית.
+==תולדות חיים==
+[[קובץ:איש האשכולות - ספר.jpg|ממוזער|הספר "איש האשכולות" תולדות חייו של הרב ישראל זאב גוסטמן.]]
+הרב גוסטמן נולד בשנת [[תרס"ז]] ב[[וילנא]] לאביו הרב אברהם צבי. בצעירותו למד בישיבת מיר, בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ. למד מפי רבי [[שמעון יהודה שקופ]], ובגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן (רבה של שניפישוק, מפרברי [[וילנא]] וחבר בבית דין של הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]). לאחר פטירת הרב באסן (בין האירוסין ל[[נישואין]]) מונה הרב גוסטמן לשמש כרבה של שניפישוק, וכחבר בבית הדין. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מרחשת".
-בשנת [[תשכ"ה]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי ואמר על [[הרבי]] שהוא ""יחיד בדורו".
+בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הורה הרב גוטסמן לכל מי ששאלו שיש לברוח מהגטו{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2666 לברוח מהגטו]}}; הוא אשתו ובתו הצליחו לברוח, אולם בנו, מאיר, נרצח.
-בשנת [[תשל"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וייסד את ישיבת נצח ישראל ב[[ירושלים]], שנחשבה לספינת הדגל של הציבור הליטאי והעמידה תלמידים רבים. באותו זמן החל לחבר את ספרו הנודע "קונטרסי שיעורים".
+לאחר המלחמה הגיע הרב גוסטמן לוילנא; ובעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי ברח הרב גוסטמן ל[[צרפת]]. אולם הרב גוסטמן לא הצליח להשיג אישור כניסה ל[[ארץ ישראל]], ולכן היגר ל[[ארצות הברית]].
-ב[[תשמ"ב]] הדפיס בספר "[[כבוד חכמים]]" שיעור לכבוד [[יום הולדת|יום הולדת]] [[הרבי שליט"א]].
+בהשתדלות הגאון הרב [[משה פיינשטיין]] התמנה הרב גוסטמן לראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו יורק]] בשנת [[תש"ו]] ולימד בה למשך כארבע שנים עד שבשנת [[תש"י]] הקים את ישיבת 'נצח ישראל - [[וילנא]] רמיילס'{{הערה|לזכר ישיבת "רמיילס" שהייתה לחותנו ב[[וילנא]] (השם 'רמיילס' הוא שיבוש של שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס")}} ועבר לעמוד בראשה.
+בשנת [[תשל"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]], ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת רחביה בירושלים. בישיבה בימי שלישי, היה מוסר שיעור בעיון, במשך כארבע שעות; השיעור היה מיוחד לבני הישיבה, ואורחים היו צריכים לקבל רשות מפורשת כדי להשתתף בשיעור. מלבד זאת היה מוסר ביום חמישי שיעור לבעלי בתים בשפת ה[[אידיש]].
-נפטר ביום הזכאי [[כ"ח סיון תשנ"א]].
+==בתקופת לימודו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770==
-{{שמן ששון מחבריך}]
+בתקופה זו, בה לימד ב-[[770]], אמר פעם בעת ששוחח עם תלמידי הישיבה אודות [[הרבי הריי"צ]] אמר שמתוך מאמריו העמוקים של הרבי הריי"צ רואים שהוא גאון אדיר בנגלה ולא רק בחסידות{{הערה|ממכתב הרב חיים צימענד שהיה מהתלמידים עימם אירע המעשה - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 175}}
-[[קטגוריה:ידידי חב"ד|גוסטמן ישראל זאב]]
+בתקופה זו היה נכנס ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] מזמן לזמן והיה אומר ש[[הרבי הריי"צ]] ביקשו שהבחורים יהיה לומדים גדולים כפשוטו{{הערה|מפי הרב [[יהודה לייב גרונר]] - תשורה רובין תשע"ו ע' 63}}.
+===התייחסויות והאזנת הרבי לשיעוריו===
+בתקופה זו בה לימד ב[[770]] מידי פעם היה הרבי שואל אותו מה דיבר בשיעור וכן מידי פעם כאשר הרבי היה במשרד של ה[[מל"ח]] היה הרבי גם מקשיב לשיעור{{הערה|מפי הרב [[יוסף וולדמן]] - נדפס גם ב[[התמים (בית משיח)]] גל' כה  ע' 33}} לא אחת היה הרבי מאזין לשיעור מהמסדרון הסמוך{{הערה|מפי הרב [[שלום בער אייכהורן]] - נדפס ב[[התמים (בית משיח)]] גל' יז ע' 123}}. לימים השתבח בפני תלמידיו שנזדמן שהרבי היה עובר ליד בית המדרש בעת אמירת השיעור ובדרך מעברו קולט את חידושיו ואחר כך בעת ששוחחו היה מגלה שהרבי יודע את מה שאמר בשיעור{{הערה|מפי תלמידו הרב שלום חסקינד ואחרים - [[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 176}}. פעם באמצע שיעור הזכיר את דברי אחד המפרשים{{הערה|בשלחן ערוך חשן משפט}} הכותב שהיה לו חלום בו אמרו לו איזה פירוש והרב גוסטמן הקשה על תוכן הפירוש כשמוסיף ואומר {{ציטוטון|חלום יפה! אבל תירוץ זה לא...}} והרבי שהיה באמצע הליכה בפרוזדור והאזין לשיעור עצר באמצע הליכתו למשמע מילים אלו{{הערה|מפי הרב [[משה פסח גולדמן]] - נדפס ב[[התמים (בית משיח)]] גל' מב ע' 93}}.
+בתקופה זו{{הערה|בשנת תש"ט לערך}} לאחר שסיים את שיעורו{{הערה|במסכת [[בבא מציעא]]}} נכנס הרבי ושאל באיזה ענין דיברו בשיעור ולאחר שהבחורים השיבו{{הערה|שהשיעור היה על הסוגיא בתחילת הפרק: "אם בעליו עמו לא ישלם"}} ביאר הרבי את הסוגיא בפנימיות העניינים על פי דרך החסידות והשיב לשאלת אחד הבחורים{{הערה|הרב חיים צימענד}} שתמה כיצד מפרט מסויים בסוגיא על פי פשט מתאים עם הביאור הפנימי{{הערה|ממכתב הרב חיים צימענד שהיה מהתלמידים עימם אירע המעשה - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 175}}.
+==הערכתו לרבי==
+בשנת [[תשכ"ה]] נכנס ל[[יחידות]] ממושכת אצל הרבי ולאחריה התבטא{{הערה|באזוני תלמידו הרב שלום חסקינד}} שהרבי הוא "יחיד בדורו"{{הערה|[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 176}}.
+לאחרי ה[[התוועדות של הרבי]] בחג ה[[פורים]] [[תשכ"ו]] בה השתתף הרב שמריהו יוסף קרליץ{{הערה|שבאותה תקופה היה גר בשכונות קראון הייטס}} ,שהתפלל בבית הכנסת שלו והיה מקורב עימו, שוחח הרב קרליץ עם הרב גוסטמן על התרשמותו מגדלותו התורנית של הרבי שהתבטאה בהתוועדות והרב גוסטמן התבטא שהרבי הוא יותר גדול מהגאון רבי [[שמעון שקופ]]{{הערה|ספר המזכיר}}.
+ב[[תשמ"ב]] ערך שיעור ומסרו לדפוס בספר "[[כבוד חכמים]]" שיצא לאור לכבוד [[יום הולדת|יום הולדת]] השמונים של הרבי כשבפתיחתו כותב: {{ציטוטון|הנני מוסר בזה בידידות וכיקר, את השיעור שאמרתי בפני תלמידים מקשיבים בהיכל הישיבה המרכזית של ליובאוויטש בניו יורק, לכבודו של ידיד ה' ועמו, גאון ישראל, מקים עולה של תורה ותשובה ככל קצוי תבל, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בהגיעו בעזרת ה' לגבורות, ובברכה שיאריך השם יתברך ימיו ושנותיו עד יבא שילה במהרה בימינו אמן}}.
+[[קובץ:קבר גוסטמאן.jpg|ממוזער|המצבה על קברו של הרב גוסטמן]]
+==יצירתו התורנית==
+יצירתו העיקרית ב[[דפוס]] היא סדרי ספרי "קונטרסי שיעורים" על מסכתות ה[[תלמוד]]: [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]] ו[[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]].
+בספריו אלו באה לידי ביטוי גישת לימוד ייחודית, המשלבת ניתוח טקסטואלי צמוד המקדים את הנחת הסברות בביאור הסוגיה, בדומה לדרך הלימוד ה[[שיטת בריסק|בריסק]]אית בניתוח הטקסט של [[הרמב"ם]], אלא שהוא מרחיב את השיטה גם לספרי [[ראשונים]] אחרים.
+כיון שהספר כולל את שיעוריו שנמסרו במשך שעות ארוכות, השיעורים מופיעים כמערכות ארוכות, לעיתים בנות עשרות עמודים כל אחת, המקיפות נושאים עמוקים ממכלול זויותיהן.
+חלק גדול של כתביו וקלטות שיעוריו נגנב, ובספרים שנדפסו הופיע פסק דין האוסר לרכשם שלא מ[[ירושה|היורשים]] על פי דין.
+נפטר ב[[כ"ח סיוון]] [[תנש"א]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].
+==קישורים חיצוניים==
+* [[שיחות קודש]] [[תשכ"ה]] ח"א, (546), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=62b1d272-1a3d-4e4e-ad75-1dcb5646b375&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=546 בניחום אבלים אצל הרבי]
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:גוסטמן, ישראל זאב}}
+[[קטגוריה:רבנים]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
+[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
+[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
+[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]