יצירת דף עם התוכן "''פלפול''' הוא דרך לימוד, המובא בעיקר בתלמוד בבלי, בו מגיעים לחקר האמת על ידי משא ומתן מעמ..."
 
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(44 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
''פלפול''' הוא דרך לימוד, המובא בעיקר ב[[תלמוד בבלי]], בו מגיעים לחקר האמת על ידי משא ומתן מעמיק בכל צדדי הענין. על ידי הפלפול מבררים את הרע מהטוב באשר מתעסקים ברע שהוא הטעות שבלימוד הגמרא ושוללים אותו וזה נקרא בורר פסולת מתוך אוכל{{הערה|[[ספר התניא - אגרת הקודש פרק כ"ו]]}}.
[[קובץ:מתפלפלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[פנחס הירשפרונג]] ו[[יצחק פיקרסקי]] במהלך פלפול תורני]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=דרך בלימוד התורה.|אחר=ערך העוסק בניגון בשם זהה|ראו=[[ניגון הפלפול]]}}
'''פלפול''' הוא דרך בלימוד התורה, בו מגיעים לחקר ההלכה על ידי משא ומתן מעמיק ועיון בעניין הנלמד מכל צדדיו.
 
==ענינו==
{{להשלים}}
הפלפול - הוא דרך ב[[לימוד התורה]], בו על ידי העמקה בלימוד מתעוררות שאלות על הנלמד, וכך מגיעים להבנה עמוקה יותר בטקסט. לעיתים גם על המסקנה הראשונה מתעוררות שאלות, וכך מתקרב הלומד לעומק העניין. עיקרו של הפלפול הוא ב[[תורה שבעל פה]]. שורשה של דרך זו התפתח בעיקר ב[[אמוראים]] חכמי ה[[תלמוד]], על מנת להגיע ל[[הלכה]] למעשה.
 
אף שעיקר הכוונה בפלפול הוא להגיע למסקנה [[הלכה|הלכתית]], ישנה דרך בפני עצמה של פלפול בעניין גם אחרי שנפסקה ההלכה, וגם לאחר המסקנה ממשיכים להעמיק בעניין על מנת להגיע להבנה האמיתית, כפי שדרשו [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת חולין]] דף סז, ב.}} על הפסוק{{הערה|[[ישעיה]] מב, כא.}} "יגדיל תורה ויאדיר": {{ציטוטון|דרוש וקבל שכר}}{{הערה|שם=תשנ|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=%d7%a4%d7%9c%d7%a4%d7%95%d7%9c&pgnum=368 ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 356].}}. כמו כן יש פעמים שהפלפול הוא אף כשודאי שהכוונה היא לא כזו. דוגמאות מהגמרא לפלפולים מסוג כזה: {{הדגשה|[[רבי מאיר]] היה אומר על [[טומאה|טמא]] - [[טהרה|טהור]], ומראה לו פנים, ועל טהור - טמא, ומראה לו פנים}}{{הערה|שם=עירובין|[[מסכת עירובין]], דף י"ג, ב'.}}. {{הדגשה|תנא, תלמיד ותיק היה ב[[יבנה]], שהיה מטהר את ה[[שרץ]] בק"נ טעמים}}{{הערה|שם=עירובין}}.
 
==סדר הלימוד==
סדר לימוד התורה הוא, שבתחילה לומדים את העניין כפשוטו ומשיגים אותו, ורק אחר כך מתעמקים בו, כפי שאומרת הגמרא {{ציטוטון|ליגמר איניש והדר ליסבר}}{{הערה|[[מסכת שבת]] סג, א, ראו ברש"י.}}, וכך הוא הסדר שקבעה ה[[משנה]]: {{ציטוטון|בן עשר למשנה, בן חש עשרה לגמרא}}{{הערה|[[מסכת אבות]] סוף פרק ה}}.
 
עם זאת, הונהג בדורות האחרונים לימוד גמרא ובצורה של פלפול גם אצל ילדים קטנים, בסמיכות זמן ללימוד המשנה. [[הרבי]] מבאר את סיבת הדבר, עקב המעלה המיוחדת שבפלפול{{הערה|ראו פיסקה מעלת הפלפול}}, והדבר התגלה בדורות האחרונים כיוון שנמצאים בסמיכות ממש ל[[גאולה]], בה [[לימוד התורה]] ופלפול התורה יהיו בשלימות, ובתור טעימה מהגילויים שיתגלו אז בתורה{{הערה|שם=תשנ}}.


שורש לימוד זה הוא מ[[משה רבינו]] עליו השלום, בשעה שהכה את הסלע, הכאה זו היא לימוד בדרך פלפול{{הערה|ספר הליקוטים להאר"י הק' פ' חוקת}}.
==דרך הלימוד של הרבי==
{{ערך מורחב|[[דרך הלימוד של הרבי]]}}
דרך הלימוד של הרבי מתאפיינת בפלפול בדרכו של הרוגוטשובער, שהיא הבאת נקודות שוות במספר רב של מקומות בש"ס, גם כאשר הדמיון ביניהם אינו שוה מיד. זו היתה גם דרך הלימוד בישיבות חב"ד.
==מעלת הפלפול==
==מעלת הפלפול==
על ידי הפלפול מגיעים להבנה עמוקה יותר בלימוד, על ידו ניתן להגיע למסקנה לאמיתתה של ה[[תורה]], ומתחדשים דינים חדשים. וזוהי הסיבה בגללה הלכה נפסקת כ[[תלמוד בבלי]] מול ה[[תלמוד ירושלמי]], כיוון שהירושלמי נכתב בסגנון של הלכות פסוקות, בשונה מהבבלי, שהוא "יותר ארוך ומבואר" - כולל יותר שאלות ודיונים עד להגעה למסקנה{{הערה|[[ספר החינוך]] בהקדמה לספר.}}{{הערה|שם=תשנ}}.


ב[[מסכת אבות]] מובא: פעם אחת מצא אותי אדם אחד ואמר לי שמא רצונך שתלך עימי למקומי כו' אמרתי לו, אפילו אתה נותן לי כל אבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה.
ב[[מסכת שבת]]{{הערה|קנב, א.}} מובא מאמר רבי יוסי בן קיסמא: "טוב תרי מתלת", ששתי רגליו של בחור עדיפים משלושת רגליו של זקן (עם המקל). על פי פשט המאמר מוקשה, הרי בוודאי עדיפים שתי רגליו הבריאות של אדם צעיר מאשר אדם זקן שהולך על מקל.  


ה[[משנה]] מדגישה את בעל המאמר, רבי יוסי בן קסמא, מפני שמאמר זה קשור למאמר אחר שלו ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|קנב, א.}} טוב תרי מתלת, ששתי רגליו של בחור עדיפים משלושת רגליו של זקן (עם המקל). על פי פשט המאמר מוקשה, הרי בוודאי עדיפים שתי רגליו הבריאות של אדם צעיר מאשר אדם זקן שהולך על מקל.  
[[הרבי]] מסביר כי כוונתו להדגיש את המעלה שבימי הבחרות שאז הלימוד בדרך פלפול, מאשר הלימוד בימי הזקנה שאז דעתן של [[תלמידי חכמים]] מתיישבת עליהם, ולומדים ביישוב הדעת ולא בפלפול, ואין הכוונה שנתוספת בהם חכמה, אלא רק שנתוסף להם ישוב הדעת. ומעלה זו של בחור עדיפה גם על המעלה האחרת הקיימת לזקן - חבריו ותלמידיו המחכימים אותו "יותר מכולם"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=c6806eed-abc0-4a96-9481-c8000b37c603&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=210 שיחות קודש תשמ"א].}}.


[[הרבי]] מסביר כי כוונתו להדגיש את המעלה שבימי הבחרות שאז הלימוד בדרך [[פלפול]], מאשר הלימוד בימי הזקנה שאז דעתן של תלמידי חכמים מתיישבת עליהם, ולומדים בישוב הדעת ולא בפלפול, ואין הכוונה שנתוספת בהם חכמה, אלא רק שנתוסף להם ישוב הדעת. ומעלה זו של בחור עדיפה גם על המעלה האחרת הקיימת לזקן - חבריו ותלמידיו המחכימים אותו "יותר מכולם".
==בקבלה==
על ידי הפלפול [[בירור|מבררים]] את ה[[רע]] מה[[טוב]], על ידי התעסקות ברע שהוא הטעות שבלימוד הגמרא ושוללים אותו וזה נקרא בורר פסולת מתוך אוכל{{הערה|[[ספר התניא - אגרת הקודש פרק כ"ו]]}}.
 
שורש לימוד זה הוא מ[[משה רבינו]] עליו השלום, בשעה שהכה את הסלע, הכאה זו היא לימוד בדרך פלפול{{הערה|ספר הליקוטים להאר"י הק' פרשה חוקת}}.
 
==אמירת פלפול על ידי תלמידי הישיבה==
{{ערך מורחב|ערך=[[שבעת הקנים]]}}
[[הרבי]] דרש מ[[תמימים|תלמידי הישיבה]] לעסוק באמירת וכתיבת פלפולים, וכאשר אחד התלמידים טען לרבי שאין לו חשק בלימוד, השיב לו הרבי שאמירת הפלפול תחדיר בו חשק בלימוד.
 
בהתאם לכך, החל משנת [[תשי"ט]] התקיים סדר מיוחד בהוראת הרבי, בו שבעה תלמידים מצטיינים ב[[נגלה]] ושבעה תלמידים מצטיינים בלימוד ה[[חסידות]] מוסרים מידי [[מוצאי שבת]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]] שיעור-פלפול מיוחד.
 
במענה לשאלת אחד התלמידים כיצד יוכל לומר פלפול, והרי אינו יודע, השיב הרבי: "אומרים שאלה, אומרים תירוץ, מעיינים בספר – ונוצר פלפול!..."{{הערה|ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.}}.
 
==דרך הלימוד של הרבי==
{{ערך מורחב|ערך=[[דרך הלימוד של הרבי]]}}
דרך הלימוד של הרבי מתאפיינת בפלפול בדרכו של [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]], שהיא הבאת נקודות שוות במספר רב של מקומות בש"ס, גם כאשר הדמיון ביניהם אינו שוה מיד.


בכך מודגשת המעלה של [[לימוד התורה]] וחיבתו של רבי יוסי ללימוד התורה, שלכן הוא סירב להצעה של האיש שהציע לו כסף וזהב בו יכול היה לקיים [[מצוות צדקה]], מכיון שהעדיף את לימוד התורה.
==ספרי חידושי תורה==
{{ערך מורחב|ערך=[[חידושי תורה]]}}
הרבי הורה להדפיס בישיבות מדי כמה שנים ספר מיוחד הכולל חידושי תורה. מקובל כי הספרים (בשונה מקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש]]) כוללים בעיקר מערכות של פלפולים.


בפטירתו של רבי יוסי בן קיסמא הלכו כל גדולי רומי ללוותו, ובחזרתם מצאו את רבי חנניא בן תרדיון שמקהיל קהילות ברבים, ושרפוהו חיים. מכך גם מודגשת ענין לימוד התורה, שגם בזמן קשה כזה, שלימוד התורה היה דבר האסור על פי החוק ובסכנת נפשות ממשית, למרות זאת כיבדו את רבי יוסי בן קיסמא, וזהו כוחה העצצום של תורה הפועלת בעולם.
==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש]]
*[[ניגון הפלפול]]


מאמר זה של רבי יוסי בן קיסמא מלמד מוסר השכל, שעל אדם להיות מונח בלימוד התורה ולא בענינים של כסף וזהב, גם אם הם לצורך ענינים רוחניים{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=c6806eed-abc0-4a96-9481-c8000b37c603&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=210 שיחות קודש תשמ"א].}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[en:Pilpul]]