חיים ששון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־05:47, 27 בדצמבר 2024

הרב חיים ששון (יליד תשי"ח), הינו מרצה ברחבי העולם בנושאי גאולה ומשיח, שדרן רדיו בעבר, ועורך ומו"ל של עשרות ספרים בעניני גאולה ומשיח.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תשי"ח ולאחר סיום מסלול לימודיו בתיכון יהוד-סביון, התגייס לצה"ל שרת כמפקד פלוגת טנקים בשריון בסיני וברמת הגולן, ולאחר השחרור יצא לטיול באירופה וסקנדינביה, בפינלנד הוכיח לכת נוצרית לותרנית שהנצרות היא שקר, חזר ארצה והחל לחזור בתשובה, תחילה התקרב למכון מאיר שליד ישיבת מרכז הרב, והיה צמוד לפסיקותיו של הרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו, שעודד אותו לממש רצונו להגיע לרבי. במשך הזמן התוודע לתורת חב"ד ונהפך לחסיד חב"ד.

בשנת תשנ"ג נסע לרבי, בעקבות מבטו של הרבי לכיוונו ועידודו של ר' משה שילת, הוא כתב את ספרו הראשון עתה ידעתי, הוא מייחס זאת גם לנבואתו של הרב ברוך שפירא אליו שיכתוב ספרים רבים^[1].

היה ממקימי וחבר במטה משיח בארץ הקודש בשנותיו הראשונות.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת פנינה שמאי, קבע את מגוריו במצפה יריחו, ומשם עבר לנהל את הסמינרים של ארגון גשר בצפת, ולאחר מכן התחיל למסור הרצאות במסגרת "עמיעד", וכן חיזק אלפי בני נוער בכל רחבי הארץ מטעם ארגון "במעלה". במהלך האינתיפאדה הראשונה עבר לגור בקריית ארבע, והיה מפקד פלוגת הגמ"ר חברון בשירות המילואים, ואחר כך עבר לעיר ביתר עלית. מורו הרוחני היה הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, והיה בקשר הדוק מאוד עם הצדיק הנסתר הרב ברוך שפירא ממעלה אדומים, שבהלווייתו התגלה על ידי הראשון לציון שהיה מל"ו הצדיקים הנסתרים בדורנו.^[2]. למד בכולל לרבנות של הרב מאיר מאזוז בירושלים, וכן אצל הרב המקובל רבי מרדכי עטיה, בכולל של הרב דב ליאור בישיבת ניר קריית ארבע, וכן בכולל רבנות של הרב שלמה ריסקין באפרת.

שימש כמרצה ושדרן קבוע במספר ערוצי הקודש (תחנות הרדיו: רדיו 10, ערוץ 2000, קול הנשמה, והדיבור החם של הדרום) תחת שם הבמה "חזקיה בן מנחם", ניצל את כח התקשורת לאחד רבבות בכינוסי תפילה למען הגאולה ברחבת הכותל המערבי, ובשידורים חיים מכמה מוקדים ברחבי העולם. תכניותיו הידועות ברמתן המקצועית הגבוהה צברו מאזינים רבים מכל גוני הקשת, ויצרו תהודה רבה בין שומרי התורה ומצוות בארץ הקודש וגם בארצות הברית. כמו כן הוא זה שהגה את רעיון חלוקת הזוהר לחוברות על מנת לאחד רבים להחיש גאולה ברחמים, רעיון שאומץ על ידי ישיבת המקובלים "נהר שלום" בראשות המקובל הרב בניהו שמואלי, ומאז הופצו אלפי סטים של הזוהר המחולק למען הגאולה. ידוע בקשריו הטובים עם כל חוגי היהדות בכל הקשור לאחדות ישראל למען הגאולה.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עתה ידעתי - מובאות, רמזים וגמטריות מהתורה שבכתב, נביאים וכתובים, דברי חז"ל ושיחותיו של הרבי, בנושא התגלות מציאותו של מלך המשיח. יצא לאור במהדורה ראשונה בשנת תשנ"ח, במהדורת כיס בשנת תש"ס - לרגל חמישים שנה לנשיאות הרבי - ופרקים ממנו יצאו בחוברות קטנות בין השנים תשס"ג - תשס"ז.
"וקם שבט מישראל" - 'קיצור' של הספר "עתה ידעתי" (358 עמודים בגימטריא משיח). הספר עוסק בעיקר על ההוכחות ההלכתיות על גואל ישראל.
עד מתי - ליקוט משיחותיו שלרבי, בין השנים תשמ"ב-תשנ"ב, בהם הוא מעורר על תביעת הגאולה וביאת מלך המשיח. הליקוט מתמקד בנושא החשיבות ואופן בקשת, דרישת ותביעת הגאולה. הספר כולל ליקוט ממאה ושלוש עשרה שיחות קודש.
ויקרב משיחה - ליקוט מתורת הרבי בנושא עצות והוראות לקירוב והבאת הגאולה. יצא לאור על ידי מכון באופן המתקבל, בחסות חברת שפע ימים.
ברכה והצלחה - עצות הרבי מליובאוויטש לברכה והצלחה בכל תחומי החיים.
הוה גביר - הדרך לחיים של עשירות - ליקוט מתורת הרבי בנושא עשירות. נכתב לאור שיחת הרבי^[3]. שכל יהודי הוא עשיר בעצם וצריך להשתדל להיות עשיר הן ברוחניות והן בגשמיות. לספר שני שני חלקים: חלק א' - "תורת העושר והעשירות" - שיחות ואגרות בנושא העשירות ושיחות הרבי לגבירים ביחידות כללית של קרן לפיתוח מחנה ישראל. חלק ב' - "אוצר סגולות" - מלוקטים מתוך אגרות קודש של הרבי. יצא לאור לקראת כינוס השלוחים העולמי בשנת תש"ע.
זוהר הגאולה - ליקוט קטעים בעניני גאולה ומשיח מתוך ספר הזוהר, עם פירוש 'מתוק מדבש'. יצא לאור בשנת תשע"ג.
אור הגאולה - לקט מיוחד אודות גאולת ישראל מלוקט מהספר אור החיים הק' על התורה. יצא לאור בשנת תשע"ו במהדורה מחודשת ומורחבת.
אורות אור החיים - ליקוט עניני הגאולה מתורתו של "אור החיים" הקדוש, ובו גם פרקי "אור החכמה", "אור התורה", "אור התשובה" ו"אור הגאולה". יצא לאור בשנת תשע"ח.
אור הרשב"י - אוצר ליקוטי כחו דרשב"י, שבחין דרשב"י והילולא דרשב"י מתורת רבותינו נשיאנו. יצא לאור בשנת תשע"ט.
החיד"א והגאולה - ליקוט עניני הגאולה מתורתו של "החיד"א", כהוספה לספר נדפס ליקוט אותיות משיח מתהילים לפי אותיות שסידר החיד"א^[4]. יצא לאור בשנת תשפ"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אב ל-13, רובם נשואים ועוסקים בחינוך והפצת יהדות.

בניו

בנו, ר' בנציון ששון- אחראי מחלקת מדיה וקשרי חוץ במשרד המרכז לעניני חינוך, קראון הייטס
בנו, הרב ינון ששון - שליח הרבי לשכונות "נווה הדרים" ו"מישור הנוף" בראשון לציון, ור"מ בישיבת אוהלי תמימים כפר-חב"ד.
בנו, הרב שמואל ששון - שליח הרבי ליישוב תלם בואכה חברון, ור"מ בישיבה קטנה תורת אמת.
בנו, הרב מנחם מענדל ששון - מחלקה רוחנית את"ה העולמי.
בנו, הת' יוסף יצחק ששון.

בנותיו

מרת רבקה, אשת הרב איילון הייטנר.
מרת לבונה, אשת הרב דקל הכהן כהן.
מרת מוריה, אשת הרב זאב וולף שנקר.
מרת תהילה, אשת הרב מנחם מענדל ירדני.
מרת תמר חנה, אשת הרב ישראל משה.
מרת נחמה חיה, אשת הרב יעקב בוטנרו.
מרת דבורה לאה, אשת הרב דוד שניידר.
בתו תרצה ששון

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

יצחק חיים כהן, העם צמא להדרכותיו של יועץ הדור, שבועון בית משיח מס' 1326 ע' 40-45

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אתר 'התגלות' של הרב חיים ששון. (הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג)
ראיון עם חיים ששון לרגל הוצאת הספר "ויקרב משיחה" - מתוך שבועון בית משיח. (הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג)
הקצין הקרבי שגילה את יהדותו בפינלנד, סיפורו האישי המרתק של המרצה הרב חיים ששון אלול תש"פ

הערות שוליים

↑ הוא מספר על כך בוידאו 'סיפור על הצדיק הנסתר האמיתי הרב חיים שפירא' ביטיוב דקה 2:45 ואילך.
↑ סרטון ביוטיוב בשם: הרב חיים ששון נושא דברים לזכרו של הרב ברוך שפירא
↑ פרשת תרומה תשנ"ב.
↑ אותיות משיח מספר התההילים להורדה

[1] הוא מספר על כך בוידאו 'סיפור על הצדיק הנסתר האמיתי הרב חיים שפירא' ביטיוב דקה 2:45 ואילך.

[2] סרטון ביוטיוב בשם: הרב חיים ששון נושא דברים לזכרו של הרב ברוך שפירא

[3] פרשת תרומה תשנ"ב.

[4] אותיות משיח מספר התההילים להורדה

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:חיים ששון.jpg|left|thumb|250px|הרב חיים ששון]]
+[[קובץ:ח ששון.jpg|ממוזער|הרב חיים ששון (תשפ"ג)]]
-הרב '''חיים ששון''' הינו מרצה ברחבי העולם בנושאי [[גאולה]] ו[[משיח]], שדרן רדיו בעבר, ועורך ומו"ל של עשרות ספרים בעניני גאולה ומשיח.
+הרב '''חיים ששון''' (יליד [[תשי"ח]]), הינו מרצה ברחבי העולם בנושאי [[גאולה ומשיח]], שדרן רדיו בעבר, ועורך ומו"ל של עשרות ספרים בעניני גאולה ומשיח.
+[[קובץ:חיים ששון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים ששון]]
 ==תולדות חיים==
-נולד בשנת [[תשי"ח]] ולאחר סיום מסלול לימודיו בתיכון יהוד-סביון, התגייס ל[[צה"ל]] שרת כמפקד פלוגת טנקים בשריון בסיני וברמת הגולן,ולאחר השחרור יצא לטיול באירופה וסקנדיביה, בפינלנד הוכיח לכת נוצרית לותרנית שהנצרות היא שקר והחל [[בעל תשובה|לחזור בתשובה]] והתקרב תחילה למכון מאיר שליד ישיבת מרכז הרב , לאחר מכן עבר ל[[חסידות]] [[ברסלב]], במשך הזמן התוודע ל[[תורת חב"ד]] ונהפך ל[[חסיד]] [[חב"ד]].
+[[קובץ:הרב חיים ששון מעביר שיעור בתמימים בכל בית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים ששון מעביר שיעור ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)#בתקופת מגפת הקורונה|תומכי תמימים בכל בית]].]]
+נולד בשנת [[תשי"ח]] ולאחר סיום מסלול לימודיו בתיכון יהוד-סביון, התגייס ל[[צה"ל]] שרת כמפקד פלוגת טנקים בשריון בסיני וברמת הגולן, ולאחר השחרור יצא לטיול באירופה וסקנדינביה, בפינלנד הוכיח לכת נוצרית לותרנית שהנצרות היא שקר, חזר ארצה והחל [[בעל תשובה|לחזור בתשובה]], תחילה התקרב למכון מאיר שליד ישיבת מרכז הרב, והיה צמוד לפסיקותיו של הרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו, שעודד אותו לממש רצונו להגיע לרבי. במשך הזמן התוודע ל[[תורת חב"ד]] ונהפך ל[[חסיד]] [[חב"ד]].
-לאחר נישואיו עם רעייתו פנינה, קבע את מגוריו במצפה יריחו, ומשם עבר לנהל את הסמינרים של גשר בצפת, במהלך האינתיפאדה הראשונה עבר לגור ב[[קרית ארבע]], והיה מפקד פלוגת הגמ"ר [[חברון]] בשירות המילואים, ואחר כך עבר לעיר [[ביתר עלית]]. מורו הרוחני היה [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]]. למד בכולל של הרב [[מאיר מאזוז]] בירושלים, וכן אצל הרב ה[[קבלה|מקובל]] רבי מרדכי עטיה, בכולל של הרב דב ליאור בישיבת ניר קרית ארבע ועוד.
+בשנת [[תשנ"ג]] נסע לרבי, בעקבות מבטו של הרבי לכיוונו ועידודו של ר' [[משה שילת]], הוא כתב את ספרו הראשון [[עתה ידעתי]], הוא מייחס זאת גם לנבואתו של הרב ברוך שפירא אליו שיכתוב ספרים רבים{{הערה|הוא מספר על כך בוידאו 'סיפור על הצדיק הנסתר האמיתי הרב חיים שפירא' ביטיוב דקה 2:45 ואילך.}}.
-שימש כמרצה ושדרן קבוע במספר ערוצי הקודש (תחנות הרדיו: רדיו 10, ערוץ 2000, קול הנשמה, והדיבור החם של הדרום) תחת שם הבמה "חזקיה בן מנחם", תכניותיו הידועות ברמתן המקצועית הגבוהה צברו מאזינים רבים מכל גוני הקשת, ויצרו תהודה רבה בין שומרי התורה ומצוות בארץ הקודש וגם בארה"ב.
+היה ממקימי וחבר ב[[מטה משיח בארץ הקודש]] בשנותיו הראשונות.
+לאחר נישואיו עם רעייתו מרת פנינה שמאי, קבע את מגוריו ב[[מצפה יריחו]], ומשם עבר לנהל את הסמינרים של ארגון גשר בצפת, ולאחר מכן התחיל למסור הרצאות במסגרת "עמיעד", וכן חיזק אלפי בני נוער בכל רחבי הארץ מטעם ארגון "במעלה". במהלך האינתיפאדה הראשונה עבר לגור ב[[קריית ארבע]], והיה מפקד פלוגת הגמ"ר [[חברון]] בשירות המילואים, ואחר כך עבר לעיר [[ביתר עלית]]. מורו הרוחני היה [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]], והיה בקשר הדוק מאוד עם הצדיק הנסתר הרב ברוך שפירא ממעלה אדומים, שבהלווייתו התגלה על ידי הראשון לציון שהיה מל"ו הצדיקים הנסתרים בדורנו.{{הערה|סרטון ביוטיוב בשם: הרב חיים ששון נושא דברים לזכרו של הרב ברוך שפירא}}. למד בכולל לרבנות של הרב [[מאיר מאזוז]] בירושלים, וכן אצל הרב ה[[קבלה|מקובל]] רבי מרדכי עטיה, בכולל של הרב דב ליאור בישיבת ניר קריית ארבע, וכן בכולל רבנות של הרב שלמה ריסקין באפרת.
+שימש כמרצה ושדרן קבוע במספר ערוצי הקודש (תחנות הרדיו: רדיו 10, ערוץ 2000, קול הנשמה, והדיבור החם של הדרום) תחת שם הבמה "חזקיה בן מנחם", ניצל את כח התקשורת לאחד רבבות בכינוסי תפילה למען הגאולה ברחבת הכותל המערבי, ובשידורים חיים מכמה מוקדים ברחבי העולם. תכניותיו הידועות ברמתן המקצועית הגבוהה צברו מאזינים רבים מכל גוני הקשת, ויצרו תהודה רבה בין שומרי התורה ומצוות בארץ הקודש וגם בארצות הברית. כמו כן הוא זה שהגה את רעיון חלוקת הזוהר לחוברות על מנת לאחד רבים להחיש גאולה ברחמים, רעיון שאומץ על ידי ישיבת המקובלים "נהר שלום" בראשות המקובל הרב בניהו שמואלי, ומאז הופצו אלפי סטים של הזוהר המחולק למען הגאולה. ידוע בקשריו הטובים עם כל חוגי היהדות בכל הקשור לאחדות ישראל למען הגאולה.
 == ספריו ==
-[[תמונה:הוה גביר.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'הוה גביר']]
+[[קובץ:הוה גביר.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הוה גביר']]
-*'''עתה ידעתי''' - מובאות, רמזים וגמטריות מה[[תורה]] שבכתב, נביאים וכתובים, דברי חז"ל ו[[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]], בנושא זהותו של הרבי כ[[מלך המשיח]]. יצא לאור במהדורה ראשונה בשנת [[תשנ"ח]], במהדורת כיס בשנת [[תש"ס]] - לרגל חמישים שנה לנשיאות הרבי - ופרקים ממנו יצאו בחוברות קטנות בין השנים [[תשס"ג]] - [[תשס"ז]].
+*'''עתה ידעתי''' - מובאות, רמזים וגמטריות מה[[תורה]] שבכתב, נביאים וכתובים, דברי חז"ל ו[[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]], בנושא התגלות מציאותו של [[מלך המשיח]]. יצא לאור במהדורה ראשונה בשנת [[תשנ"ח]], במהדורת כיס בשנת [[תש"ס]] - לרגל חמישים שנה לנשיאות הרבי - ופרקים ממנו יצאו בחוברות קטנות בין השנים [[תשס"ג]] - [[תשס"ז]].
-*'''"וקם שבט מישראל"''' - 'קיצור' של הספר "עתה ידעתי" (358 עמודים בגימטריא משיח). הספר עוסק בעיקר על ההוכחות ההלכתיות על הרבי כגואל ישראל.
+*'''"וקם שבט מישראל"''' - 'קיצור' של הספר "עתה ידעתי" (358 עמודים בגימטריא משיח). הספר עוסק בעיקר על ההוכחות ההלכתיות על גואל ישראל.
 *'''עד מתי''' - ליקוט מ[[שיחה|שיחותיו]] של{{ה|רבי}}, בין השנים [[תשמ"ב]]-[[תשנ"ב]], בהם הוא מעורר על תביעת ה[[גאולה]] וביאת [[מלך המשיח]]. הליקוט מתמקד בנושא החשיבות ואופן בקשת, דרישת ותביעת הגאולה. הספר כולל ליקוט ממאה ושלוש עשרה שיחות קודש.
 *'''ויקרב משיחה''' - ליקוט מתורת הרבי בנושא עצות והוראות לקירוב והבאת ה[[גאולה]]. יצא לאור על ידי [[מכון באופן המתקבל]], בחסות חברת [[שפע ימים]].
 *'''ברכה והצלחה''' - עצות הרבי מליובאוויטש לברכה והצלחה בכל תחומי החיים.
-*'''הוה גביר - הדרך לחיים של עשירות''' - ליקוט מתורת הרבי בנושא [[עשירות]]. נכתב לאור שיחת הרבי{{הערת שוליים|[[פרשת תרומה]] [[תשנ"ב]].}}. שכל [[יהודי]] הוא [[עשירות|עשיר]] בעצם וצריך להשתדל להיות [[עשירות|עשיר]] הן ב[[רוחניות]] והן ב[[גשמיות]]. לספר שני שני חלקים: חלק א' - "תורת העושר והעשירות" - שיחות ואגרות בנושא העשירות ושיחות הרבי לגבירים ב[[יחידות כללית]] של [[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]. חלק ב' - "אוצר סגולות" - מלוקטים מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי. יצא לאור לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תש"ע]].
+*'''הוה גביר - הדרך לחיים של עשירות''' - ליקוט מתורת הרבי בנושא [[עשירות]]. נכתב לאור שיחת הרבי{{הערה|[[פרשת תרומה]] [[תשנ"ב]].}}. שכל [[יהודי]] הוא [[עשירות|עשיר]] בעצם וצריך להשתדל להיות [[עשירות|עשיר]] הן ב[[רוחניות]] והן ב[[גשמיות]]. לספר שני שני חלקים: חלק א' - "תורת העושר והעשירות" - שיחות ואגרות בנושא העשירות ושיחות הרבי לגבירים ב[[יחידות כללית]] של [[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]. חלק ב' - "אוצר סגולות" - מלוקטים מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי. יצא לאור לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תש"ע]].
 *'''זוהר הגאולה''' - ליקוט קטעים בעניני גאולה ומשיח מתוך ספר הזוהר, עם פירוש 'מתוק מדבש'. יצא לאור בשנת [[תשע"ג]].
+*'''אור הגאולה''' - לקט מיוחד אודות גאולת ישראל מלוקט מהספר אור החיים הק' על התורה. יצא לאור בשנת תשע"ו במהדורה מחודשת ומורחבת.
+*'''אורות אור החיים''' - ליקוט עניני הגאולה מתורתו של "אור החיים" הקדוש, ובו גם פרקי "אור החכמה", "אור התורה", "אור התשובה" ו"אור הגאולה". יצא לאור בשנת תשע"ח.
+* '''אור הרשב"י''' - אוצר ליקוטי כחו דרשב"י, שבחין דרשב"י והילולא דרשב"י מתורת רבותינו נשיאנו. יצא לאור בשנת תשע"ט.
+*'''החיד"א והגאולה''' - ליקוט עניני הגאולה מתורתו של "החיד"א", כהוספה לספר נדפס ליקוט אותיות משיח מתהילים לפי אותיות שסידר החיד"א{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/957665/ אותיות משיח מספר התההילים להורדה {{אינפו}}]}}. יצא לאור בשנת תשפ"ד.
 ==משפחתו==
-*בנו, ר' בנציון ששון - אחראי מחלקת מדיה וקשרי חוץ במשרד ה[[מרכז לעניני חינוך]], [[קראון הייטס]]
+אב ל-13, רובם נשואים ועוסקים בחינוך והפצת יהדות.
-*בנו, הרב ינון ששון - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]]
+;בניו:
-*בנו, ר' שמואל ששון - שליח הרבי לישוב תלם בואכה חברון, ו[[ר"מ]] בישיבה קטנה [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].
+* בנו, ר' [[בנציון ששון]]- אחראי מחלקת מדיה וקשרי חוץ במשרד ה[[מרכז לעניני חינוך]], [[קראון הייטס]]
+* בנו, הרב [[ינון ששון]] - שליח הרבי לשכונות "נווה הדרים" ו"מישור הנוף" בראשון לציון, ור"מ בישיבת אוהלי תמימים [[כפר-חב"ד]].
+* בנו, הרב [[שמואל ששון]] - שליח הרבי ליישוב תלם בואכה חברון, ו[[ר"מ]] בישיבה קטנה [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].
+* בנו, הרב [[מנחם מענדל ששון]] - מחלקה רוחנית את"ה העולמי.
+* בנו, הת' יוסף יצחק ששון.
+;בנותיו:
+* מרת רבקה, אשת הרב [[איילון הייטנר]].
+* מרת לבונה, אשת הרב דקל הכהן כהן.
+* מרת מוריה, אשת הרב זאב וולף שנקר.
+* מרת תהילה, אשת הרב מנחם מענדל ירדני.
+* מרת תמר חנה, אשת הרב ישראל משה.
+* מרת נחמה חיה, אשת הרב יעקב בוטנרו.
+* מרת דבורה לאה, אשת הרב דוד שניידר.
+* בתו תרצה ששון
+==לקריאה נוספת==
+*יצחק חיים כהן, '''העם צמא להדרכותיו של יועץ הדור''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 40-45
-==קישורים חיצונים==
+==קישורים חיצוניים==
-*[http://www.hitgaloot.co.il/ אתר 'התגלות' של הרב חיים ששון].
+*[http://www.hitgaloot.co.il/ אתר 'התגלות' של הרב חיים ששון]. {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
-*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2620 ראיון עם חיים ששון לרגל הוצאת הספר "ויקרב משיחה"] - מתוך [[שבועון בית משיח]].
+*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2620 ראיון עם חיים ששון לרגל הוצאת הספר "ויקרב משיחה"] - מתוך [[שבועון בית משיח]]. {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
+*'''[https://chabad.info/news/615537/ הקצין הקרבי שגילה את יהדותו בפינלנד]''', סיפורו האישי המרתק של המרצה הרב חיים ששון {{אודיו}}{{אינפו}} אלול תש"פ
 {{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:ששון, חיים}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
+[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
-[[קטגוריה:קהילת חב"ד ביתר עלית: אישים]]
 [[קטגוריה:בעלי תשובה]]
 [[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
+[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
+[[קטגוריה:משפחת ששון]]
+[[קטגוריה:מחברים תורניים]]