אדם (בני ישראל): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "עצמותו " ב־"עצמותו ") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (15 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בני ישראל קרויים '''אדם'''. אך למרות שבכללות, כל אדם מישראל, על כל מרכיביו - נקרא [[אדם]], מכל מקום - היהודי עצמו כלול מ"אדם" ו"גוף אדם". | |||
== | ==תואר אדם לנשמה== | ||
נשמת ישראל ביחוד, נקראת בשם "אדם", זאת אומרת | נשמת ישראל ביחוד, נקראת בשם "אדם", זאת אומרת ש[[נשמה|נשמת האדם]] מישראל היא במיוחד - האדם שבכל אחד מישראל. | ||
===שתי בחינות שבנשמה=== | ===שתי בחינות שבנשמה=== | ||
וזאת מצד שתי הבחינות שבנשמה: | וזאת מצד שתי הבחינות שבנשמה: | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ב) מצד ה[[נר"ן]] שבנשמה. והיינו מצד היותה מוגדרת ומצוירת בציור כוחות הנפש כמראה אדם הנאמר ביחס ל[[ספירות]] שב[[עולם האצילות]]. | ב) מצד ה[[נר"ן]] שבנשמה. והיינו מצד היותה מוגדרת ומצוירת בציור כוחות הנפש כמראה אדם הנאמר ביחס ל[[ספירות]] שב[[עולם האצילות]]. | ||
שלמרות ש[[נשמה|נשמות]] ישראל הן חלק מ[[עצמותו]] יתברך, וכמו שכתוב {{ציטוטון|חלק ה' עמו}} - חלק משם [[הויה]] ברוך הוא, כדכתיב {{ציטוטון|ויפח באפיו נשמת חיים}} ואיתא על זה ב[[זוהר]] {{ציטוטון|מאן דנפח מתוכיה נפח}} - מתוכיותו ופנימיותו, מכל מקום, אחר כך כשנזקקה ה[[נשמה]] לרדת ולהתלבש ב[[גוף]] הנברא, ירדה והשתלשלה ב[[סדר השתלשלות]], כדי להברא - ככל [[נברא]] שהוא [[יש מאין]] - על ידי מאמר ה' - "נעשה אדם", ונעשית בבחינת | שלמרות ש[[נשמה|נשמות]] ישראל הן חלק מ[[עצמותו]] יתברך, וכמו שכתוב {{ציטוטון|חלק ה' עמו}} - חלק משם [[הויה]] ברוך הוא, כדכתיב {{ציטוטון|ויפח באפיו נשמת חיים}} ואיתא על זה ב[[זוהר]] {{ציטוטון|מאן דנפח מתוכיה נפח}} - מתוכיותו ופנימיותו, מכל מקום, אחר כך כשנזקקה ה[[נשמה]] לרדת ולהתלבש ב[[גוף]] הנברא, ירדה והשתלשלה ב[[סדר השתלשלות]], כדי להברא - ככל [[נברא]] שהוא [[יש מאין]] - על ידי מאמר ה' - "נעשה אדם", ונעשית בבחינת נברא, ואז היא גם מוגדרת ומצויירת - "דמות כמראה אדם", הנאמר גם על הספירות העליונות, וכמו שכתוב: {{ציטוטון|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם}}. | ||
אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות | אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות הנשמה - בחינת [[נר"ן]] שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים ב[[תפילה]] ביחס לנשמה: "אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'", מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח"ו אלא "דבר אחד ממש עם אלקותו ית'", עליה נאמר: "נשמה שנתת בי טהורה היא". | ||
יתר על-כן גם הנר"ן שנמשכו להיות יש נברא ודבר בפני עצמו, המצויר בציור וגדר אדם שיש בו ראש ורגל, מכל מקום יש בהם בחינת הביטול לקב"ה -גם כן - מצד שרשן, וכמאמר חז"ל: ברא כרעא דאבוה, שאף על פי שהבן נעשה מציאות עצמאית נפרד מאביו - בחינת כרעא בלבד, שהוא החלק התחתון שבאב, מכל מקום הוא כרעא דאבוה, שכוחו ועצמיותו של האב משתקפת בו. וכך גם [[נשמה|נשמות]] ישראל מצד הנר"ן שבהם, גם בהיותם למטה-מלובשים בגוף, הם בבחינת אדם-אדמה לעליון, חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו. וזאת משום שגם התהוות | יתר על-כן גם הנר"ן שנמשכו להיות יש נברא ודבר בפני עצמו, המצויר בציור וגדר אדם שיש בו ראש ורגל, מכל מקום יש בהם בחינת הביטול לקב"ה -גם כן - מצד שרשן, וכמאמר חז"ל: ברא כרעא דאבוה, שאף על פי שהבן נעשה מציאות עצמאית נפרד מאביו - בחינת כרעא בלבד, שהוא החלק התחתון שבאב, מכל מקום הוא כרעא דאבוה, שכוחו ועצמיותו של האב משתקפת בו. וכך גם [[נשמה|נשמות]] ישראל מצד הנר"ן שבהם, גם בהיותם למטה-מלובשים בגוף, הם בבחינת אדם-אדמה לעליון, חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו. וזאת משום שגם התהוות הנשמות כנבראים, להתלבש בגוף האדם שלמטה, נמשכה מבחינת פנימיות הדיבור של מעלה, ולכן נרגש בהם ה[[ביטול]] - היפך ה[[ישות]] - המאפיינת כל נברא. | ||
הקשר של הנר"ן עם הספירות העליונות שהם בחינת "דמות כמראה אדם", שבגלל זה גם הנר"ן נקראים "אדם", הוא בשנים: | הקשר של הנר"ן עם הספירות העליונות שהם בחינת "דמות כמראה אדם", שבגלל זה גם הנר"ן נקראים "אדם", הוא בשנים: | ||
===קשרן של הנר"ן עם עשרת הספירות העליונות=== | ===קשרן של הנר"ן עם עשרת הספירות העליונות=== | ||
1) ש[[עשר הספירות]] הנקראות "אדם העליון", וכמו שכתוב "ועל הכסא דמות כמראה אדם", הן מצוירות ומוגדרות בציור [[גוף]] האדם שלמטה - כביכול, וכמ ושכתוב בזוהר: חסד - דרועא ימינא, גבורה - דרועא שמאלא. | 1) ש[[עשר הספירות]] הנקראות "אדם העליון", וכמו שכתוב "ועל הכסא דמות כמראה אדם", הן מצוירות ומוגדרות בציור [[גוף]] האדם שלמטה - כביכול, וכמ ושכתוב בזוהר: [[ספירת החסד|חסד]] - דרועא ימינא, [[ספירת הגבורה|גבורה]] - דרועא שמאלא. | ||
וכך גם הנר"ן מצד כוחות ה[[נפש]] שבהן, הן כביכול, בציור הגוף, כגון: כח ה[[אהבה]] הוא כמו "יד" ימין שבנפש - "ימין מקרבת", כח הגבורה (להתגבר על הזולת, להכניעו או לגרשו) הוא ה"יד" השמאלית שבנפש - "שמאל דוחה", וכן בשאר הכוחות. | וכך גם הנר"ן מצד כוחות ה[[נפש]] שבהן, הן כביכול, בציור הגוף, כגון: כח ה[[אהבה]] הוא כמו "יד" ימין שבנפש - "ימין מקרבת", כח ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] (להתגבר על הזולת, להכניעו או לגרשו) הוא ה"יד" השמאלית שבנפש - "שמאל דוחה", וכן בשאר הכוחות. | ||
2) הספירות ד[[אצילות]] שהם בבחינת "כמראה אדם" שנאמר ב[[מעשה מרכבה]], מלבד שהן עצמן מוגדרות בציור 'אדם', הן גם מקור להגדרות וההגבלות של הנבראים. והיינו, שמלכות דאין-סוף מתלבשת בספירות, בבחינת [[אורות]] ב[[כלים]], כדי שבאמצעות הספירות הללו יתהוו ממלכות של האין סוף - כל העולמות בגבול ומדה, נמצא שעל ידי הספירות מתהווים העולמות. | 2) הספירות ד[[אצילות]] שהם בבחינת "כמראה אדם" שנאמר ב[[מעשה מרכבה]], מלבד שהן עצמן מוגדרות בציור 'אדם', הן גם מקור להגדרות וההגבלות של הנבראים. והיינו, שמלכות דאין-סוף מתלבשת בספירות, בבחינת [[אורות]] ב[[כלים]], כדי שבאמצעות הספירות הללו יתהוו ממלכות של האין סוף - כל העולמות בגבול ומדה, נמצא שעל ידי הספירות מתהווים העולמות. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
וכך גם [[נשמה|נשמות]] ישראל, הואיל - שבשבילם נבראו כל הנבראים, נמצא שעל-ידם (ובזכותם) יש לנבראים קיום. | וכך גם [[נשמה|נשמות]] ישראל, הואיל - שבשבילם נבראו כל הנבראים, נמצא שעל-ידם (ובזכותם) יש לנבראים קיום. | ||
ובפנימיות הענין הנה, | ובפנימיות הענין הנה, נשמות ישראל נמשכים ויורדים ל[[בי"ע]] - בבחינת "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם", והירידה היא בשביל שיהיו בבחינת יש ודבר בהגבלה, כדי שבאמצעותן יתהוו נבראים דבי"ע - מוגבלים, בבחינת יש ודבר נפרד. | ||
ומכיון שהתהוות הנבראים בהגבלתם היא בגלל ה[[נשמה|נשמות]] - כנ"ל, על-כן יוכלו בני ישראל לתקנם ולעשותם דירה לה' ית'. | ומכיון שהתהוות הנבראים בהגבלתם היא בגלל ה[[נשמה|נשמות]] - כנ"ל, על-כן יוכלו בני ישראל לתקנם ולעשותם דירה לה' ית'. | ||
והיינו, על ידי | והיינו, על ידי שהנשמות ירדו להיות - דמות כמראה אדם בעולם הבריאה. שעל-ידם נעשתה ה"ישיבה" -כביכול- על ה"כסא", שמשמעותה היא הירידה ל[[עולם הבריאה]] לצורך הבריאה, הנה, על ידי זה יכולים בני ישראל לתקן עולם במלכות ה'. | ||
וכידוע שתכלית הבריאה | וכידוע שתכלית הבריאה הייתה בשביל ישראל, כדי להיות לו יתברך דירה בתחתונים, והיינו, שתשכון [[שכינה|שכינתו]] בישראל כפי שהם למטה, שזהו פירוש "ישראל עלו במחשבה" כלומר שכל הבריאה היא בשבילם, ובגללם ובאמצעותם - נבראו. | ||
==תואר אדם לגוף== | |||
אף על פי שבכללות - שם "אדם" מכוון לכל המין האנושי, מכל מקום עיקר שם אדם שייך במיוחד לאיש ישראל החי ופועל ב[[עולם הזה]]. כמאמר חז"ל על הפסוק: {{ציטוטון|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. - אתם קרויים אדם, ואין אומות העולם קרויים אדם. בפירוש [[התוספות]] כתוב שהשם "אדם" ללא הה"א מיוחד רק לעם ישראל, בשונה מ"האדם" עם הה"א הידיעה, שמכוון לכל אדם בעולם. | |||
הסיבה לכינוי המיוחד, נעוץ להיות היהודי כלול גם מהעליונים, וגם מהתחתונים, ובאופן קיצוני. מהעליונים ביותר - אדם מלשון אדמה לעליון שנברא בצלם ודמות של מעלה - [[עולם האצילות]]. ומהתחתונים ביותר - אדם שנברא מן האדמה, וכלשון הכתוב: {{ציטוטון|האדמה אשר לקח משם}}. | |||
===הבדלת נפשו הבשרית של היהודי משאר אנשים === | |||
מאחר שהאדם כלול גם מ[[חומר וצורה|חומר]] (בשר) לצד ה[[נשמה]], צריך שתהיה בו גם [[נפש]] מיוחדת השייכת לחומר - "נפש הבשר" - השונה בעצם מהותה [[נפש אלוקית|מהנשמה האלוקית]] שבו. | |||
נפש זו נקראת בשמות שונים בהתאם לעניניה: | |||
# "[[נפש חיונית]]" - שמחיה את ה[[גוף]] הגשמי. | |||
# "[[נפש הטבעית]]" - שהחיים שמחיה את הגוף, הם חיים על פי הטבע הגשמי שבעולם הזה. | |||
# "[[נפש השכלית]]", על-שם השכל שבנפש הטבעית שבאדם, המבדילו מה[[בהמה]] והוא השכל האנושי בתחום כל עניני העולם הזה, והוא החלק הנעלה ביותר בנפש החיונית הטבעית. | |||
# "[[נפש הבהמית]]" - משום שכל המדות הבהמיות האנוכיות והגסות, נובעות ממנה, והוא החלק השפל ביותר שבנפש החיונית הטבעית. | |||
נמצא, שהאדם היהודי כלול מגוף אחד ושתי נפשות: 1) [[נפש אלוקית]]. 2) [[נפש]] מה[[קליפה]]. אלא שלהיותו יהודי, הרי נפש זו דקליפה היא מ[[קליפת נוגה]] שיש גם טוב המעורב בה, וקיימת האפשרות לשעבדה ואף להופכה מקליפה לקדושה, והיא המטלה שהטיל [[הקב"ה]] על כל יהודי. | |||
מאחר שהקב"ה בחר בישראל להיות עמו ונחלתו, הרי כל מרכבי האדם היהודי רצויים וחשובים בעיני ה', ואדרבה, עיקר הבחירה שבחר ה' היא דוקא בגוף האדם מישראל, והם יקרים וחשובים בעיניו - שיהיו בשלימות ובטוב הנראה והנגלה. נמצא, שגם מצד ה[[גוף]] והנפש הטבעית - ישראל נעלים, והיינו שהקב"ה קורא ומייחד שמו יתברך על כל מרכיבי האדם מישראל, וגם הנפש השכלית שבישראל (אדם), היא באופן אחר ונעלה ביותר מנפש השכלית שבכללות המין האנושי - בזה שנרגש בה הפלאה רוחנית. | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:האדם וגופו|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:47, 6 במאי 2021
בני ישראל קרויים אדם. אך למרות שבכללות, כל אדם מישראל, על כל מרכיביו - נקרא אדם, מכל מקום - היהודי עצמו כלול מ"אדם" ו"גוף אדם".
תואר אדם לנשמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נשמת ישראל ביחוד, נקראת בשם "אדם", זאת אומרת שנשמת האדם מישראל היא במיוחד - האדם שבכל אחד מישראל.
שתי בחינות שבנשמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
וזאת מצד שתי הבחינות שבנשמה:
א) מצד עצם נשמות ישראל שהן "חלק אלקה ממעל" - חלק מעצמותו, ו"התופס בחלק מהעצם כתופס בכולו", ולפיכך נקראים אדם - מלשון "אדמה לעליון". שהרי הם חלק ממנו. נמצא כי השם "אדם" לנשמה, הוא מצד היותה מופשטת מכל ציור - חלק אלקה ממעל ממש.
ב) מצד הנר"ן שבנשמה. והיינו מצד היותה מוגדרת ומצוירת בציור כוחות הנפש כמראה אדם הנאמר ביחס לספירות שבעולם האצילות.
שלמרות שנשמות ישראל הן חלק מעצמותו יתברך, וכמו שכתוב "חלק ה' עמו" - חלק משם הויה ברוך הוא, כדכתיב "ויפח באפיו נשמת חיים" ואיתא על זה בזוהר "מאן דנפח מתוכיה נפח" - מתוכיותו ופנימיותו, מכל מקום, אחר כך כשנזקקה הנשמה לרדת ולהתלבש בגוף הנברא, ירדה והשתלשלה בסדר השתלשלות, כדי להברא - ככל נברא שהוא יש מאין - על ידי מאמר ה' - "נעשה אדם", ונעשית בבחינת נברא, ואז היא גם מוגדרת ומצויירת - "דמות כמראה אדם", הנאמר גם על הספירות העליונות, וכמו שכתוב: "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם".
אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות הנשמה - בחינת נר"ן שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים בתפילה ביחס לנשמה: "אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'", מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח"ו אלא "דבר אחד ממש עם אלקותו ית'", עליה נאמר: "נשמה שנתת בי טהורה היא".
יתר על-כן גם הנר"ן שנמשכו להיות יש נברא ודבר בפני עצמו, המצויר בציור וגדר אדם שיש בו ראש ורגל, מכל מקום יש בהם בחינת הביטול לקב"ה -גם כן - מצד שרשן, וכמאמר חז"ל: ברא כרעא דאבוה, שאף על פי שהבן נעשה מציאות עצמאית נפרד מאביו - בחינת כרעא בלבד, שהוא החלק התחתון שבאב, מכל מקום הוא כרעא דאבוה, שכוחו ועצמיותו של האב משתקפת בו. וכך גם נשמות ישראל מצד הנר"ן שבהם, גם בהיותם למטה-מלובשים בגוף, הם בבחינת אדם-אדמה לעליון, חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו. וזאת משום שגם התהוות הנשמות כנבראים, להתלבש בגוף האדם שלמטה, נמשכה מבחינת פנימיות הדיבור של מעלה, ולכן נרגש בהם הביטול - היפך הישות - המאפיינת כל נברא.
הקשר של הנר"ן עם הספירות העליונות שהם בחינת "דמות כמראה אדם", שבגלל זה גם הנר"ן נקראים "אדם", הוא בשנים:
קשרן של הנר"ן עם עשרת הספירות העליונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
1) שעשר הספירות הנקראות "אדם העליון", וכמו שכתוב "ועל הכסא דמות כמראה אדם", הן מצוירות ומוגדרות בציור גוף האדם שלמטה - כביכול, וכמ ושכתוב בזוהר: חסד - דרועא ימינא, גבורה - דרועא שמאלא.
וכך גם הנר"ן מצד כוחות הנפש שבהן, הן כביכול, בציור הגוף, כגון: כח האהבה הוא כמו "יד" ימין שבנפש - "ימין מקרבת", כח הגבורה (להתגבר על הזולת, להכניעו או לגרשו) הוא ה"יד" השמאלית שבנפש - "שמאל דוחה", וכן בשאר הכוחות.
2) הספירות דאצילות שהם בבחינת "כמראה אדם" שנאמר במעשה מרכבה, מלבד שהן עצמן מוגדרות בציור 'אדם', הן גם מקור להגדרות וההגבלות של הנבראים. והיינו, שמלכות דאין-סוף מתלבשת בספירות, בבחינת אורות בכלים, כדי שבאמצעות הספירות הללו יתהוו ממלכות של האין סוף - כל העולמות בגבול ומדה, נמצא שעל ידי הספירות מתהווים העולמות.
וכך גם נשמות ישראל, הואיל - שבשבילם נבראו כל הנבראים, נמצא שעל-ידם (ובזכותם) יש לנבראים קיום.
ובפנימיות הענין הנה, נשמות ישראל נמשכים ויורדים לבי"ע - בבחינת "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם", והירידה היא בשביל שיהיו בבחינת יש ודבר בהגבלה, כדי שבאמצעותן יתהוו נבראים דבי"ע - מוגבלים, בבחינת יש ודבר נפרד.
ומכיון שהתהוות הנבראים בהגבלתם היא בגלל הנשמות - כנ"ל, על-כן יוכלו בני ישראל לתקנם ולעשותם דירה לה' ית'.
והיינו, על ידי שהנשמות ירדו להיות - דמות כמראה אדם בעולם הבריאה. שעל-ידם נעשתה ה"ישיבה" -כביכול- על ה"כסא", שמשמעותה היא הירידה לעולם הבריאה לצורך הבריאה, הנה, על ידי זה יכולים בני ישראל לתקן עולם במלכות ה'.
וכידוע שתכלית הבריאה הייתה בשביל ישראל, כדי להיות לו יתברך דירה בתחתונים, והיינו, שתשכון שכינתו בישראל כפי שהם למטה, שזהו פירוש "ישראל עלו במחשבה" כלומר שכל הבריאה היא בשבילם, ובגללם ובאמצעותם - נבראו.
תואר אדם לגוף[עריכה | עריכת קוד מקור]
אף על פי שבכללות - שם "אדם" מכוון לכל המין האנושי, מכל מקום עיקר שם אדם שייך במיוחד לאיש ישראל החי ופועל בעולם הזה. כמאמר חז"ל על הפסוק: "ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם". - אתם קרויים אדם, ואין אומות העולם קרויים אדם. בפירוש התוספות כתוב שהשם "אדם" ללא הה"א מיוחד רק לעם ישראל, בשונה מ"האדם" עם הה"א הידיעה, שמכוון לכל אדם בעולם.
הסיבה לכינוי המיוחד, נעוץ להיות היהודי כלול גם מהעליונים, וגם מהתחתונים, ובאופן קיצוני. מהעליונים ביותר - אדם מלשון אדמה לעליון שנברא בצלם ודמות של מעלה - עולם האצילות. ומהתחתונים ביותר - אדם שנברא מן האדמה, וכלשון הכתוב: "האדמה אשר לקח משם".
הבדלת נפשו הבשרית של היהודי משאר אנשים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאחר שהאדם כלול גם מחומר (בשר) לצד הנשמה, צריך שתהיה בו גם נפש מיוחדת השייכת לחומר - "נפש הבשר" - השונה בעצם מהותה מהנשמה האלוקית שבו.
נפש זו נקראת בשמות שונים בהתאם לעניניה:
- "נפש חיונית" - שמחיה את הגוף הגשמי.
- "נפש הטבעית" - שהחיים שמחיה את הגוף, הם חיים על פי הטבע הגשמי שבעולם הזה.
- "נפש השכלית", על-שם השכל שבנפש הטבעית שבאדם, המבדילו מהבהמה והוא השכל האנושי בתחום כל עניני העולם הזה, והוא החלק הנעלה ביותר בנפש החיונית הטבעית.
- "נפש הבהמית" - משום שכל המדות הבהמיות האנוכיות והגסות, נובעות ממנה, והוא החלק השפל ביותר שבנפש החיונית הטבעית.
נמצא, שהאדם היהודי כלול מגוף אחד ושתי נפשות: 1) נפש אלוקית. 2) נפש מהקליפה. אלא שלהיותו יהודי, הרי נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש גם טוב המעורב בה, וקיימת האפשרות לשעבדה ואף להופכה מקליפה לקדושה, והיא המטלה שהטיל הקב"ה על כל יהודי.
מאחר שהקב"ה בחר בישראל להיות עמו ונחלתו, הרי כל מרכבי האדם היהודי רצויים וחשובים בעיני ה', ואדרבה, עיקר הבחירה שבחר ה' היא דוקא בגוף האדם מישראל, והם יקרים וחשובים בעיניו - שיהיו בשלימות ובטוב הנראה והנגלה. נמצא, שגם מצד הגוף והנפש הטבעית - ישראל נעלים, והיינו שהקב"ה קורא ומייחד שמו יתברך על כל מרכיבי האדם מישראל, וגם הנפש השכלית שבישראל (אדם), היא באופן אחר ונעלה ביותר מנפש השכלית שבכללות המין האנושי - בזה שנרגש בה הפלאה רוחנית.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")