יחיד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
(כפי שדנו) |
||
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
'''יחיד''' הוא כינויו של [[הקב"ה]] על כך שנמצא יחידי בעולמו. והיינו, [[אור אין סוף]] שלפני הצמצום. | '''יחיד''' הוא כינויו של [[הקב"ה]] על כך שנמצא יחידי בעולמו. והיינו, [[אור אין סוף]] שלפני הצמצום. | ||
שורה 6: | שורה 5: | ||
התואר 'יחיד' פירושו שאין דבר, אלא הוא היחידי. בניגוד לתואר 'אחד' המסמן את הדבר כאחד שאפשרי שינו שני אליו שיספר כשתיים. אולם לעומת יחיד אחד מבטא את איחוד כל הפרטים שבו. לדוגמה, כשאומרים על מציאות מסוימת שהיא אחת, כוונת התיאור הוא לומר שדבר זה כולו מציאות אחת. | התואר 'יחיד' פירושו שאין דבר, אלא הוא היחידי. בניגוד לתואר 'אחד' המסמן את הדבר כאחד שאפשרי שינו שני אליו שיספר כשתיים. אולם לעומת יחיד אחד מבטא את איחוד כל הפרטים שבו. לדוגמה, כשאומרים על מציאות מסוימת שהיא אחת, כוונת התיאור הוא לומר שדבר זה כולו מציאות אחת. | ||
זו הסיבה שתוארו של [[הקב"ה]] בפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" הוא אחד ולא יחיד. למרות שהתואר יחיד מבטא יותר את בלעדיותו שאין עוד. מכיוון שעיקר הדגשה הוא לומר שהוא מאחד את העולמות אתו (למרות שנראים ומרגישים 'נפרדים') הם מציאות אחת אתו. כלומר שגם הם בטלים אליו וכל קיום מציאותם הוא ממנו. | זו הסיבה שתוארו של [[הקב"ה]] בפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו [[ה' אחד]]" הוא אחד ולא יחיד. למרות שהתואר יחיד מבטא יותר את בלעדיותו שאין עוד. מכיוון שעיקר הדגשה הוא לומר שהוא מאחד את העולמות אתו (למרות שנראים ומרגישים 'נפרדים') הם מציאות אחת אתו. כלומר שגם הם בטלים אליו וכל קיום מציאותם הוא ממנו. | ||
אכן בחסידות מבואר{{מקור}} שדרגה זו (אחד) היא כפי ש[[הקב"ה]] צמצם עצמו להחיות את העולם. בדרגות אלו שייך לתארו שהוא אחד - שהעולמות אינם מהווים ריבוי ואינם נפרדים, אלא הם מאוחדים אתו. אולם באלוקות כפי שהיא מצד עצמה מובדלת מהעולמות שם התואר הוא יחיד - שמצד רוממותו מהעולם אינם תופסים מקום כלל וכאינם קיימים. | אכן בחסידות מבואר{{מקור}} שדרגה זו (אחד) היא כפי ש[[הקב"ה]] צמצם עצמו להחיות את העולם. בדרגות אלו שייך לתארו שהוא אחד - שהעולמות אינם מהווים ריבוי ואינם נפרדים, אלא הם מאוחדים אתו. אולם באלוקות כפי שהיא מצד עצמה מובדלת מהעולמות שם התואר הוא יחיד - שמצד רוממותו מהעולם אינם תופסים מקום כלל וכאינם קיימים. | ||
שורה 13: | שורה 12: | ||
באופן ההשפעה של מדרגת יחיד ישנם ב' אופנים (הנמצאים גם כן בתפילה): | באופן ההשפעה של מדרגת יחיד ישנם ב' אופנים (הנמצאים גם כן בתפילה): | ||
*{{ציטוטון|יחיד חי העולמים מלך}} (ב[[ברוך שאמר]]) - אופן השפעה זה הוא שאור אין סוף הוא "יחיד", ו"חי העולמים", כלומר, השפעת החיות לעולמות היא מבחינת "מלך", דהיינו, מלכות | *{{ציטוטון|יחיד חי העולמים מלך}} (ב[[ברוך שאמר]]) - אופן השפעה זה הוא שאור אין סוף הוא "יחיד", ו"חי העולמים", כלומר, השפעת החיות לעולמות היא מבחינת "מלך", דהיינו, מלכות דאין סוף לאחר הצמצום. | ||
*{{ציטוטון|מלך יחיד חי העולמים}} (ב[[ברכת ישתבח]]) - אופן השפעה זה הוא שה'''מלך''', כלומר, מלכות | *{{ציטוטון|מלך יחיד חי העולמים}} (ב[[ברכת ישתבח]]) - אופן השפעה זה הוא שה'''מלך''', כלומר, מלכות דאין סוף היא -'''יחיד''' - מיוחדת באין סוף ב"ה, וממנה נשפעת החיות לעולמות. | ||
== | ==ראו גם== | ||
*[[אחד ויחיד]] | *[[אחד ויחיד]] | ||
*[[אין עוד מלבדו]] | *[[אין עוד מלבדו]] |
גרסה אחרונה מ־17:56, 5 בינואר 2021
סדר השתלשלות |
---|
לפני הצמצום |
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
הצמצום והקו |
צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
בי"ע דכללות |
אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
אבי"ע דפרטות |
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
סוגי השתלשלות |
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
יחיד הוא כינויו של הקב"ה על כך שנמצא יחידי בעולמו. והיינו, אור אין סוף שלפני הצמצום.
יחיד ביחס לאחד[עריכה | עריכת קוד מקור]
התואר 'יחיד' פירושו שאין דבר, אלא הוא היחידי. בניגוד לתואר 'אחד' המסמן את הדבר כאחד שאפשרי שינו שני אליו שיספר כשתיים. אולם לעומת יחיד אחד מבטא את איחוד כל הפרטים שבו. לדוגמה, כשאומרים על מציאות מסוימת שהיא אחת, כוונת התיאור הוא לומר שדבר זה כולו מציאות אחת.
זו הסיבה שתוארו של הקב"ה בפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" הוא אחד ולא יחיד. למרות שהתואר יחיד מבטא יותר את בלעדיותו שאין עוד. מכיוון שעיקר הדגשה הוא לומר שהוא מאחד את העולמות אתו (למרות שנראים ומרגישים 'נפרדים') הם מציאות אחת אתו. כלומר שגם הם בטלים אליו וכל קיום מציאותם הוא ממנו.
אכן בחסידות מבואר[דרוש מקור] שדרגה זו (אחד) היא כפי שהקב"ה צמצם עצמו להחיות את העולם. בדרגות אלו שייך לתארו שהוא אחד - שהעולמות אינם מהווים ריבוי ואינם נפרדים, אלא הם מאוחדים אתו. אולם באלוקות כפי שהיא מצד עצמה מובדלת מהעולמות שם התואר הוא יחיד - שמצד רוממותו מהעולם אינם תופסים מקום כלל וכאינם קיימים.
אופן ההשפעה[עריכה | עריכת קוד מקור]
באופן ההשפעה של מדרגת יחיד ישנם ב' אופנים (הנמצאים גם כן בתפילה):
- "יחיד חי העולמים מלך" (בברוך שאמר) - אופן השפעה זה הוא שאור אין סוף הוא "יחיד", ו"חי העולמים", כלומר, השפעת החיות לעולמות היא מבחינת "מלך", דהיינו, מלכות דאין סוף לאחר הצמצום.
- "מלך יחיד חי העולמים" (בברכת ישתבח) - אופן השפעה זה הוא שהמלך, כלומר, מלכות דאין סוף היא -יחיד - מיוחדת באין סוף ב"ה, וממנה נשפעת החיות לעולמות.