שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " הקבלה " ב־" הקבלה ")
 
(36 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:שמואל שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|ר' שמואל כפי שצולם לאחר [[חתונה|חתונתו]].]]
[[קובץ:שמואל שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שמואל כפי שצולם לאחר [[חתונה|חתונתו]].]]
ר' '''שמואל שניאורסון''' ([[תרמ"ח]] - [[כסלו]] [[תש"ד]]) הוא אחיו וגיסו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]]. הוא כיהן כרב הרשמי ("רב מטעם") של [[ניקולייב]] במשך שנים. בשנת [[תש"א]] נעצר על ידי השלטונות ונגזרו עליו שלוש שנות גלות במחנה עבודה בעיר [[טומסק]] שבסיביר.
ר' '''שמואל שניאורסון''' ([[תרמ"ח]] [[י' כסלו]] [[תש"ד]]) הוא אחיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב הרבי)|לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]]. הוא כיהן כרב הרשמי של [[ניקולייב]] במשך שנים לצד חותנו ולאחר פטירת חותנו כרב היחיד. בשנת [[תש"א]] נעצר על ידי השלטונות ונגזרו עליו שלוש שנות גלות במחנה עבודה בעיר [[טומסק]] שב[[סיביר]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[תמונה:שמואל שניאורסון בעת מאסרו.jpg|left|thumb|200px|ר' שמואל כפי שצולם על ידי היבסקציה בעת מאסרו. נחשף על ידי [[יוסף יצחק קמינצקי]].]]
[[קובץ:שמואל שניאורסון בעת מאסרו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ר' שמואל כפי שצולם על ידי ה[[יבסקציה]] בעת מאסרו. נחשף על ידי [[יוסף יצחק קמינצקי]].]]
ר' שמואל נולד בשנת [[תרמ"ח]] ביישוב [[פודובריינקה]] שבאיזור העיר [[הומיל]] לאביו ר' [[ברוך שניאור שניאורסון]]. בשנת [[תרס"ט]] עבר להתגורר אצל אחיו הרה"ק [[רבי לוי יצחק]] בעיר [[יקטרינוסלב]]. הוא עסק שם "כמורה ל[[לשון הקודש]]".  
ר' שמואל נולד בשנת [[תרמ"ח]] ביישוב [[פודובריינקה]] שבאיזור העיר [[הומיל]] לאביו ר' [[ברוך שניאור שניאורסון]]. בשנת [[תרס"ט]] עבר להתגורר אצל אחיו הרה"ק [[רבי לוי יצחק]] בעיר [[יקטרינוסלב]]. הוא עסק שם "כמורה ל[[לשון הקודש]]".


בשנת [[תר"ע]] עבר לעיר [[ניקולייב]]. ביום [[א' אלול]] [[תרע"א]]<ref>ראה [[ארכיון לוי יצחק]] עמ' י"ג סימן ו'</ref>, [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]], בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], אחותה של [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]], על פי ציווי [[אדמו"ר הרש"ב]], כיוון שר' לוי יצחק ור' שמואל נשאו שני אחיות, הם לא דרו בעיר אחת<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ג' עמ' קפ"ב</ref>.  
בשנת [[תר"ע]] עבר לעיר [[ניקולייב]]. ביום [[א' אלול]] [[תרע"א]]{{הערה|ראה [[ארכיון לוי יצחק]] עמ' י"ג סימן ו'}}, [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]], בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], אחותה של [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]].
 
במכתב משנת [[תש"ט]], מספר הרבי שעל פי ציווי [[אדמו"ר הרש"ב]], כיון שר' [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ור' שמואל נשאו שתי אחיות, הם לא דרו בעיר אחת{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ג' עמ' קפ"ב}}.


ביום [[כ"ח באלול]] [[תרע"ו]] נולד בנם יחידם, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל]].
ביום [[כ"ח באלול]] [[תרע"ו]] נולד בנם יחידם, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל]].


בשנת [[תרע"ז]] נתמנה לרב הרשמי ("רב מטעם") של [[ניקולייב]], ושימש בתפקידו עד שנת [[תר"פ]]. במסגרת תפקידו סייע לחותנו, הרב ה[[יהודי]] של העיר ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] ברבנות. בשנת [[תרפ"ד]] נתמנה שוב לרבה של [[ניקולייב]] ושימש בתפקידו עד שנת [[ת"ש]].
בשנת [[תרע"ז]] נתמנה לרב הרשמי של [[ניקולייב]], ושימש בתפקידו עד שנת [[תר"פ]]. במסגרת תפקידו סייע לחותנו, הרב ה[[יהודי]] של העיר ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] ברבנות והיה אחראי על כל הנסמכים הרשמיים. בשנת [[תרפ"ד]] נתמנה שוב לרבה של [[ניקולייב]] ושימש בתפקידו עד שנת [[ת"ש]].


במשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני [[יהדות]], ובמיוחד על עניין [[אפיית מצות]]<ref>[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מ"ב סכ"ה</ref>. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה<ref>ראה בהערה הקודמת, וכן ב[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מ"ג סכ"ו</ref>.
לאחר פטירת חותנו בשנת [[תרצ"ג]] נשא לבדו בכל עול הרבנות.


ביום [[כ' בכסלו]] שנת [[תש"א]] נפטרה אשתו, הרבנית מרים גיטל בניקולייב, לאחר מחלה קשה, כשהיא בשנות החמישים המוקדמות לחייה. לאחר מות אשתו בגיל צעיר, היה ר' שמואל שבור ורצוץ.
בשנת תרפ"ו העניק סמיכה "יורה יורה ידין ידין", לרבי{{הערה|צילומה נדפס בספר Early Years(השנים הקודמות).}}.


שלושה שבועות לאחר מכן, ב[[י"ג בטבת]] נישא בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל]] למרת גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, ור' שמואל היה מסדר הקידושין.  
במשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני [[יהדות]], ובמיוחד על עניין [[אפיית מצות]]{{הערה|[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מ"ב סכ"ה}}. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה{{הערה|ראה בהערה הקודמת, וכן ב[[ארכיון לוי יצחק]] ע' מג סכ"ו}}.


מסופר שבכל [[התוועדות]] היה מגיע ומוסר פילפול בנגלה ואחר כך מסבירו על פי [[הקבלה]] והחסידות. באחת ההתוועדויות אמרו לו הבחורים: מה החכמה ודאי אתה מכין זאת קודם, ואמר להם ר' שמואל בחרו מקום כלשהו בש"ס. הבחורים בחרו משנה ביבמות והוא הסביר אותה על פי נגלה, [[קבלה]] וחסידות וכולם השתוממו.
ביום [[י"ט כסלו]] שנת [[תש"א]] נפטרה אשתו, הרבנית מרים גיטל בניקולייב, לאחר מחלה קשה, כשהיא בשנות החמישים המוקדמות לחייה. לאחר מות אשתו בגיל צעיר, היה ר' שמואל שבור ורצוץ.


ר' שמואל שניאורסאהן נעצר על ידי השלטונות ונדון ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"א]] לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שבסיביר. לאחר כשנה וחצי, ב[[חודש אדר]] א' שנת [[תש"ג]] שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל]], שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. (כשהגרמנים עמדו לכבוש את אוקראינה ברחו מנחם מענדל עם משפחתו לטורקמניסטן).
שלושה שבועות לאחר מכן, ב[[יבטבת]] נישא בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל]] למרת גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, ור' שמואל היה מסדר הקידושין.


לאחר מאסרו של אחיו, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ושילוחו למקום גלותו בקזחסטאן, היה ר' שמואל שולח אליו חבילות מזון.
מסופר שבכל [[התוועדות]] היה מגיע ומוסר פילפול בנגלה ואחר כך מסבירו על פי [[הקבלה]] והחסידות. באחת ההתוועדויות אמרו לו הבחורים: מה החכמה ודאי אתה מכין זאת קודם, ואמר להם ר' שמואל בחרו מקום כלשהו בש"ס. הבחורים בחרו משנה ביבמות והוא הסביר אותה על פי [[נגלה]], [[קבלה]] וחסידות וכולם השתוממו.


הוא נפטר בטורקמניסטן ביום [[בכסלו]] שנת [[תש"ד]]{{הבהרה|דרוש מקור ברור באיזה יום נפטר ראו דף שיחה}}. ונטמן בבית העלמין היהודי בטשרדזאו.
== מאסרו ופטירתו==
ר' שמואל שניאורסאהן נעצר על ידי השלטונות ונדון ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"א]] לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שב[[סיביר]]. לאחר כשנה וחצי, ב[[חודש אדר]] א' שנת [[תש"ג]] שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל]], שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדז'או (Charjou) שבמדינת טורקמניסטן. (כשהגרמנים עמדו לכבוש את [[אוקראינה]] ברחו מנחם מענדל עם משפחתו לטורקמניסטן).
 
לאחר מאסרו של אחיו, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ושילוחו למקום גלותו בקזחסטן, היה ר' שמואל שולח אליו חבילות מזון.
 
הוא נפטר בטורקמניסטן ב[[י' כסלו]] [[תש"ד]]. ונטמן בבית העלמין היהודי בטשרדז'או.
 
ביום היארצייט, [[י' כסלו]] מדי שנה בשנה, הרבי היה אומר קדיש עבורו. את התאריך ציין הרבי מספר פעמים, ביניהם בלוח שנה הפרטי של הרבי משנת [[תש"ז]], בו ציין על תאריך [[י' כסלו]]: "שמואל".


==משפחתו==
==משפחתו==
*אביו: הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]].
*אביו: הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]].
*אחיו: [[רבי לוי יצחק]], ר' [[שלום שלמה שניאורסון]].
*אחיו: [[רבי לוי יצחק]], ר' [[שלום שלמה שניאורסון]].
שורה 33: שורה 41:
*אשתו: הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]]
*אשתו: הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]]
*בנו: [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל שניאורסון]].
*בנו: [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל שניאורסון]].
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}


==לקריאה נוספת==
*'''הדוד של הרבי - הרב שהקים בית רפואה לגויים''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1885 עמוד 48
*'''[https://col.org.il/news/26254 תיק החקירה של הרב שמואל שניאורסאהן]''', באתר {{col}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|שניאורסון שמואל]] [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
{{מיון רגיל:שניאורסון, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ד]]

גרסה אחרונה מ־10:06, 1 בנובמבר 2023

ר' שמואל כפי שצולם לאחר חתונתו.

ר' שמואל שניאורסון (תרמ"חי' כסלו תש"ד) הוא אחיו של ר' לוי יצחק, אביו של הרבי. הוא כיהן כרב הרשמי של ניקולייב במשך שנים לצד חותנו ולאחר פטירת חותנו כרב היחיד. בשנת תש"א נעצר על ידי השלטונות ונגזרו עליו שלוש שנות גלות במחנה עבודה בעיר טומסק שבסיביר.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שמואל כפי שצולם על ידי היבסקציה בעת מאסרו. נחשף על ידי יוסף יצחק קמינצקי.

ר' שמואל נולד בשנת תרמ"ח ביישוב פודובריינקה שבאיזור העיר הומיל לאביו ר' ברוך שניאור שניאורסון. בשנת תרס"ט עבר להתגורר אצל אחיו הרה"ק רבי לוי יצחק בעיר יקטרינוסלב. הוא עסק שם "כמורה ללשון הקודש".

בשנת תר"ע עבר לעיר ניקולייב. ביום א' אלול תרע"א[1], נשא לאישה את הרבנית מרים גיטל שניאורסון, בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, אחותה של הרבנית חנה, אמו של הרבי.

במכתב משנת תש"ט, מספר הרבי שעל פי ציווי אדמו"ר הרש"ב, כיון שר' לוי יצחק ור' שמואל נשאו שתי אחיות, הם לא דרו בעיר אחת[2].

ביום כ"ח באלול תרע"ו נולד בנם יחידם, מנחם מענדל.

בשנת תרע"ז נתמנה לרב הרשמי של ניקולייב, ושימש בתפקידו עד שנת תר"פ. במסגרת תפקידו סייע לחותנו, הרב היהודי של העיר ר' מאיר שלמה ינובסקי ברבנות והיה אחראי על כל הנסמכים הרשמיים. בשנת תרפ"ד נתמנה שוב לרבה של ניקולייב ושימש בתפקידו עד שנת ת"ש.

לאחר פטירת חותנו בשנת תרצ"ג נשא לבדו בכל עול הרבנות.

בשנת תרפ"ו העניק סמיכה "יורה יורה ידין ידין", לרבי[3].

במשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני יהדות, ובמיוחד על עניין אפיית מצות[4]. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה[5].

ביום י"ט כסלו שנת תש"א נפטרה אשתו, הרבנית מרים גיטל בניקולייב, לאחר מחלה קשה, כשהיא בשנות החמישים המוקדמות לחייה. לאחר מות אשתו בגיל צעיר, היה ר' שמואל שבור ורצוץ.

שלושה שבועות לאחר מכן, בי"ג בטבת נישא בנו, מנחם מענדל למרת גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, ור' שמואל היה מסדר הקידושין.

מסופר שבכל התוועדות היה מגיע ומוסר פילפול בנגלה ואחר כך מסבירו על פי הקבלה והחסידות. באחת ההתוועדויות אמרו לו הבחורים: מה החכמה ודאי אתה מכין זאת קודם, ואמר להם ר' שמואל בחרו מקום כלשהו בש"ס. הבחורים בחרו משנה ביבמות והוא הסביר אותה על פי נגלה, קבלה וחסידות וכולם השתוממו.

מאסרו ופטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שמואל שניאורסאהן נעצר על ידי השלטונות ונדון ביום ד' בתמוז תש"א לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שבסיביר. לאחר כשנה וחצי, בחודש אדר א' שנת תש"ג שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית בנו, מנחם מענדל, שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדז'או (Charjou) שבמדינת טורקמניסטן. (כשהגרמנים עמדו לכבוש את אוקראינה ברחו מנחם מענדל עם משפחתו לטורקמניסטן).

לאחר מאסרו של אחיו, רבי לוי יצחק ושילוחו למקום גלותו בקזחסטן, היה ר' שמואל שולח אליו חבילות מזון.

הוא נפטר בטורקמניסטן בי' כסלו תש"ד. ונטמן בבית העלמין היהודי בטשרדז'או.

ביום היארצייט, י' כסלו מדי שנה בשנה, הרבי היה אומר קדיש עבורו. את התאריך ציין הרבי מספר פעמים, ביניהם בלוח שנה הפרטי של הרבי משנת תש"ז, בו ציין על תאריך י' כסלו: "שמואל".

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ משפחת חייקין
הערה כללית: חלק מן העץ נערך ע"פ הספר "דורות של חסידים", המבוסס על מחקרים ומסורות, עץ משפחה זה לא בא לקבוע עובדות שכך הם הדברים אלא רק לשקף תמונה כללית בלבד.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי חיים חייקל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה מקוברין[6]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יואל חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב צבי הירש חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב משה חייקין
 
 
 
 
הרב שמריהו חייקין
 
 
 
 
 
 
הרב יואל מאיר חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב דובער חייקין
 
 
 
 
 
 
הרב שניאור זלמן חייקין
 
 
 
הרב מנחם מענדל חייקין
 
 
 
הרב צדוק חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב הלל חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית זלדה רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אליהו רבינוביץ
 
 
 
 
הרב שמואל בן ציון רבינוביץ'
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שלום שלמה
 
 
רבי שמואל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נחום רבינוביץ'
 
משה ליפא רבינוביץ'
 
חיים יהודה רבינוביץ'
 
הלל רבינוביץ'
 
 
הרבי
 
ישראל אריה לייב
 
דובער
 
 
זלדה מישקובסקי
 
מנחם מענדל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גילה נפתלין[7]
 
שמואל בן ציון רבינוביץ'
 
אברהם מאיר רבינוביץ'
 
שמעון רבינוביץ'
 
 
 
 
 
 
דליה רוטמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ראה ארכיון לוי יצחק עמ' י"ג סימן ו'
  2. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג' עמ' קפ"ב
  3. צילומה נדפס בספר Early Years(השנים הקודמות).
  4. ארכיון לוי יצחק עמ' מ"ב סכ"ה
  5. ראה בהערה הקודמת, וכן בארכיון לוי יצחק ע' מג סכ"ו
  6. חתנו של רבי חיים חייקל ואחיו של רבי אהרן מקרלין
  7. אשת ר' שאול נפתלין


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא