אלכסנדר זושא בן נון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:17, 21 בפברואר 2024

הרב אלכסנדר זושא (בונין) בן-נון (תרע"א - כ"ח אייר תשמ"א) היה מחנך בעל שיעור קומה, שכיהן כמפקח על בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק, והקים יחד עם רעייתו מוסד חינוכי לבנות ברעננה בשם 'ביתנו'. בצעירותו היה מבאי ביתו של רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרע"א בעיירה קלימוביץ ברוסיה לאביו ר' אברהם אבא. בצעירותו התקשר לאדמו"ר הריי"צ ונכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים נעוועל בצל דודו ר' ישראל לוין. בהמשך למד בסניפי הישיבה בחרקוב בפולוצק במלחובקה וביקטרינוסלב, שם התעכב כחצי שנה בשנת תרפ"ז והיה מבאי ביתו של רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי, התחבב על ידי הרבנית ושמע ממנה סיפורים רבים הקשורים לבני המשפחה, ואף נפגש עם הרבי.

לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה, נאסר על ידי אנשי הג.פ.או. ונשלח לרצות עונש של ארבע שנות גלות בסיביר^[1]. לאחר שהשתחרר, התיישב במוסקבה ועסק בשחיטה עבור קהילת חסידי חב"ד המקומית.

בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרצ"ג עלה לארץ הקודש, התיישב ברעננה ובשנת ת"ש הקים יחד עם רעייתו מוסד חינוכי לילדים מחוסרי בית בשם 'ביתנו'. מוסד זה זכה לתמיכה כספית מהרבי, ולמענות מעודדים לאורך כל הדרך.

בשנת תשי"ט לקה בצרידות קשה שהפריעה לו בעבודתו והרבי השיב לו שאדרבה, אולי זאת ההוראה שאכן העיקר והתכלית בחינוך היא שהתלמידים ילמדו ויתפללו בכוחות עצמם, והוא יהיה רק המשגיח המכוון אותם בלימוד^[2].

בשנת תש"כ מונה בהוראת הרבי למפקח הכללי על בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, ובהקשר זה זכה ליחידויות ארוכות ומפורטות אצל הרבי.

במקביל לעבודתו ב'רשת', עסק רבות במבצעי המצוות של הרבי, ולאחר ההכרזה על מבצע תפילין פתח קרן תפילין מיוחדת שהעניקה זוגות תפילין לכל אחד מבוגרי ה'רשת' שהתחייב להקפיד על הנחת תפילין מדי יום. בנו, אורי, מספר: "זכורני כי בהיותי בניו יורק לרגל נסיעותיי בענייני מפעלי ים המלח, הייתי מתארח בשבתות אצל דודתי, אחות אבי, רישא שתחי' שגרה לא רחוק מ-770. לבעלה ז"ל היה מקום מתחת לשולחנו של הרבי, בשולחנות שהיו ניצבים לבמת הרבי, ותמיד כשהייתה התוועדות, הרבי היה קורא לי במשיכת אצבע ואומר: "אורי, בוא הנה". הייתי עולה על השולחן לעיני אלפי החסידים שגדשו את האולם הענק ובא לפני הרבי, שנתן לי בקבוק וודקה ושאל בשלום אבא ואמא". (בהקדמה לספרו עומק הפשט, עמ' 7).

בשנותיו האחרונות לקה במחלת לב, בעקבותיה סגר את המוסד החינוכי שניהל, וכשנה לפני פטירתו עבר בהסכמת הרבי להתגורר בירושלים, בה עמל על כתיבת ספרו 'ילקוט לתורת הנפש על פי תורת חב"ד', ועסק בזה עד לפטירתו בגיל 70 בכ"ח אייר תשמ"א.

בשנת תשע"ה התגלה מקבץ של סיפורי חסידים שהעלה על גבי הכתב, והם פורסמו לקראת חג הפסח בשבועון בית משיח.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, ר' זאב בן נון
בנו, ר' אורי צבי בן נון - מנכ"ל מפעלי ים המלח וחברת החשמל
בתו, מרת רחל שוחטמן, רעייתו של הפרופסור אליאב שוחטמן
בנו, ר' אבינועם בן נון

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילקוט תורת הנפש על פי תורת חב"ד - ביאורים על ספר המאמרים של אדמו"ר הריי"צ, בעריכת הרב אברהם חנוך גליצנשטיין (שתי חלקים, כפר חב"ד, תשמ"ג). (הוצאה חדשה בכרך אחד - מעיינותיך, תשע"ט)

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כה תברכו - לקט סיפורים מפי כתביו של הרב בן נון, שנדפסו כהוספה לתשורה מנישואי ר' משה אריאל רוט, תשרי תשס"ב

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מ' אברמסון, "לחסיד אין שאלות על תניא" - באתר שטורעם
הרב מרדכי מנשה לאופר, רועה ישראל במגזין התקשרות מספר 1146
הרב מרדכי מנשה לאופר, משלשלים הטלית על הראש, ומתפללים במגזין התקשרות מספר 1151
פרקים מתולדות חייו וקשריו עם הרבי, תשורה מנישואי משפחת פיקרסקי סיון תש"פ

הערות שוליים

↑ בעוון נטיותיו הציוניות.
↑ אגרות קודש חלק י"ח עמוד קפט.

[1] בעוון נטיותיו הציוניות.

[2] אגרות קודש חלק י"ח עמוד קפט.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:מצבה אלכסנדר בן נון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של ר' זושא ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]]]
-הרב '''אלכסנדר זושא (בונין) בן-נון''' ([[תרע"א]]-[[כ"ח אייר]] [[תשמ"א]]) היה מחנך בעל שיעור קומה, שכיהן כמפקח על בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]], והקים יחד עם רעייתו מוסד חינוכי לבנות ב[[רעננה]] בשם 'ביתנו'. בצעירותו היה מבאי ביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].
+הרב '''אלכסנדר זושא (בונין) בן-נון''' ([[תרע"א]] - [[כ"ח אייר]] [[תשמ"א]]) היה מחנך בעל שיעור קומה, שכיהן כמפקח על בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]], והקים יחד עם רעייתו מוסד חינוכי לבנות ב[[רעננה]] בשם 'ביתנו'. בצעירותו היה מבאי ביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].
 ==תולדות חיים==
-נולד בשנת [[תרע"א]] בעיירה [[קלימוביץ]] ברוסיה לאביו ר' אברהם אבא. בצעירותו [[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ונכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] בצל דודו ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל לוין]]. בהמשך למד בסניפי הישיבה בחרקוב בפולוצק במלחובקה וב[[יקטרינוסלב]], שם התעכב כחצי שנה בשנת [[תרפ"ז]] והיה מבאי ביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, התחבב על ידי הרבנית ושמע ממנה סיפורים רבים הקשורים לבני המשפחה, ואף נפגש עם הרבי.
+נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[עיירה]] [[קלימוביץ]] ב[[רוסיה]] לאביו [[אברהם אבא בונין|ר' אברהם אבא]]. בצעירותו [[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ונכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] בצל דודו ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל לוין]]. בהמשך למד בסניפי הישיבה בחרקוב בפולוצק במלחובקה וב[[יקטרינוסלב]], שם התעכב כחצי שנה בשנת [[תרפ"ז]] והיה מבאי ביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, התחבב על ידי הרבנית ושמע ממנה סיפורים רבים הקשורים לבני המשפחה, ואף נפגש עם הרבי.
-לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה, נאסר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב]] ונשלח לרצות עונש של ארבע שנות גלות בסיביר{{הערה|בעוון נטיותיו הציוניות.}}. לאחר שהשתחרר, התיישב ב[[מוסקבה]] ועסק בשחיטה עבור קהילת חסידי חב"ד המקומית.
+לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה, נאסר על ידי אנשי ה[[ג.פ.או.]] ונשלח לרצות עונש של ארבע שנות גלות ב[[סיביר]]{{הערה|בעוון נטיותיו הציוניות.}}. לאחר שהשתחרר, התיישב ב[[מוסקבה]] ועסק בשחיטה עבור קהילת חסידי חב"ד המקומית.
 ===בארץ הקודש===
 [[קובץ:אסיפת מורים רשת אהלי יוסף יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן נון בכנס מורים מטעם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מימין לשמאל: הרב [[משה סלונים]], הרב [[אברהם הרשקוביץ]], '''הרב בן נון''', ר' עקיבא פרידמן, ר' מאיר בר, ר' שמעון דדון, ר' אליהו ריבקין]]
-בשנת [[תרצ"ג]] עלה לארץ הקודש, התיישב ב[[רעננה]] ובשנת ת"ש הקים יחד עם רעייתו מוסד חינוכי לילדים מחוסרי בית בשם 'ביתנו'. מוסד זה זכה לתמיכה כספית מהרבי, ולמענות מעודדים לאורך כל הדרך.
+בשנת [[תרצ"ג]] עלה לארץ הקודש, התיישב ב[[רעננה]] ובשנת [[ת"ש]] הקים יחד עם רעייתו מוסד חינוכי לילדים מחוסרי בית בשם 'ביתנו'. מוסד זה זכה לתמיכה כספית מהרבי, ולמענות מעודדים לאורך כל הדרך.
+בשנת [[תשי"ט]] לקה בצרידות קשה שהפריעה לו בעבודתו והרבי השיב לו שאדרבה, אולי זאת ההוראה שאכן העיקר והתכלית בחינוך היא שהתלמידים ילמדו ויתפללו בכוחות עצמם, והוא יהיה רק המשגיח המכוון אותם בלימוד{{הערה|1=[https://www.igrot.com/answer/18/189 אגרות קודש חלק י"ח עמוד קפט].}}.
 בשנת [[תש"כ]] מונה בהוראת הרבי למפקח הכללי על בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], ובהקשר זה זכה ל[[יחידות|יחידויות]] ארוכות ומפורטות אצל הרבי.
-במקביל לעבודתו ב'רשת', עסק רבות ב[[מבצעי המצוות]] של הרבי, ולאחר ההכרזה על [[מבצע תפילין]] פתח קרן תפילין מיוחדת שהעניקה זוגות תפילין לכל אחד מבוגרי ה'רשת' שהתחייב להקפיד על הנחת תפילין מידי יום.
+במקביל לעבודתו ב'רשת', עסק רבות ב[[מבצעי המצוות]] של הרבי, ולאחר ההכרזה על [[מבצע תפילין]] פתח קרן תפילין מיוחדת שהעניקה זוגות תפילין לכל אחד מבוגרי ה'רשת' שהתחייב להקפיד על הנחת תפילין מדי יום.
+בנו, אורי, מספר: "זכורני כי בהיותי בניו יורק לרגל נסיעותיי בענייני מפעלי ים המלח, הייתי מתארח בשבתות אצל דודתי, אחות אבי, רישא שתחי' שגרה לא רחוק מ-770.  לבעלה ז"ל היה מקום מתחת לשולחנו של הרבי, בשולחנות שהיו ניצבים לבמת הרבי, ותמיד כשהייתה התוועדות, הרבי היה קורא לי במשיכת אצבע ואומר: "אורי, בוא הנה". הייתי עולה על השולחן לעיני אלפי החסידים שגדשו את האולם הענק ובא לפני הרבי, שנתן לי בקבוק וודקה ושאל בשלום אבא ואמא". (בהקדמה לספרו עומק הפשט, עמ' 7).
 בשנותיו האחרונות לקה במחלת לב, בעקבותיה סגר את המוסד החינוכי שניהל, וכשנה לפני פטירתו עבר בהסכמת הרבי להתגורר ב[[ירושלים]], בה עמל על כתיבת ספרו 'ילקוט לתורת הנפש על פי תורת חב"ד', ועסק בזה עד לפטירתו בגיל 70 ב[[כ"ח אייר]] [[תשמ"א]].
@@ שורה 20: / שורה 23: @@
 ==משפחתו==
+*בנו, ר' זאב בן נון
 *בנו, ר' אורי צבי בן נון - מנכ"ל מפעלי ים המלח וחברת החשמל
 *בתו, מרת רחל שוחטמן, רעייתו של הפרופסור אליאב שוחטמן
+*בנו, ר' אבינועם בן נון
 ==חיבוריו==
-*'''ילקוט תורת הנפש על פי תורת חב"ד''' - שתי חלקים, בעריכת הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] (כפר חב"ד, תשמ"ג).
+*'''ילקוט תורת הנפש על פי תורת חב"ד''' - ביאורים על [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]], בעריכת הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] (שתי חלקים, כפר חב"ד, תשמ"ג). (הוצאה חדשה בכרך אחד - מעיינותיך, תשע"ט)
 ==לקריאה נוספת==
-*'''כה תברכו''' - לקט סיפורים מפי כתביו של הרב בן נון, שנדפסו כהוספה ל[[תשורה]] מנישואי ר' משה אריאל רוט, תשרי תשס"ב
+*'''כה תברכו''' - לקט סיפורים מפי כתביו של הרב בן נון, שנדפסו כהוספה ל[[תשורה]] מנישואי ר' משה אריאל רוט, [[תשרי]] תשס"ב
 ==קישורים חיצוניים==
 *{{קישור שטורעם|237|artdays|"לחסיד אין שאלות על תניא"|מ' אברמסון|כ"ט בכסלו תשס"ו}}
+*{{קישור התקשרות צאח|2076|12519|1146|רועה ישראל|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
+*{{קישור התקשרות צאח|2086|12621|1151|משלשלים הטלית על הראש, ומתפללים|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
+*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/פיקרסקי%20-%20בלוי.%20כ״ו%20סיון%20תש״פ.pdf פרקים מתולדות חייו וקשריו עם הרבי]''', תשורה מנישואי משפחת פיקרסקי סיון תש"פ
 {{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:בן נון, אלכסנדר}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:קהילת חב"ד רעננה: אישים]]
+[[קטגוריה:אישים ברעננה]]
 [[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
 [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]
@@ שורה 43: / שורה 51: @@
 [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מלחובקה]]
 [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולוצק]]
-[[קטגוריה:קהילת חב"ד מוסקבה: אישים]]
 [[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
-[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
+[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"א]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]]
+[[קטגוריה:מחברים תורניים]]