משה רובינסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דור השביעי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (32 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''משה רובינסון''' (?-[[כ"ג | {{אין תמונה}} | ||
ר' '''משה רובינסון''' (? - [[כ"ג טבת]] [[תש"ט]]) היה מנהל ישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]], וראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לר' [[בן ציון רובינסון]] וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] תחת ההנהלה של [[אדמו"ר הריי" | נולד לר' [[בן ציון רובינסון]] וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] תחת ההנהלה של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל את הישיבה המחתרתית [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של [[התוועדות]] [[כ"ד טבת]] יחד עם ר' [[בערל גורביץ]] ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו. | לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל את הישיבה המחתרתית [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של [[התוועדות]] [[כ"ד טבת]] יחד עם ר' [[בערל גורביץ]] ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו. | ||
הוא נחקר על ידי ה[[קומוניסטים]] ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע ל[[סמרקנד]] שם כבר הייתה קהילה גדולה של [[חסידי חב"ד]]. | הוא נחקר על ידי ה[[קומוניסטים]] ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע ל[[סמרקנד]] שם כבר הייתה קהילה גדולה של [[חסידי חב"ד]]. | ||
התחתן עם מרת בת שבע רבינוביץ. | התחתן עם מרת בת שבע{{הערה|1=לאחר פטירתו בגיל צעיר נישאה לר' [[יקותיאל דובער קלמנסון]], וילדה ממנו מספר ילדים.}} בת ר' יחיאל רבינוביץ. | ||
ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה דרך לבוב]] (בשנת [[תש"ו]]), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע ל[[ברינוא]], שם שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ב[[רוסיה]], והוא נפטר ב[[כ"ג | ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה דרך לבוב]] (בשנת [[תש"ו]]), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע ל[[ברינוא]], שם שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ב[[רוסיה]], והוא נפטר ב[[כ"ג טבת]] [[תש"ט]]. נטמן ב[[בית עלמין העתיק טבריה]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בתו מרת דאבא, אשת ר' [[משה יצחק פורסט]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[הולנד]]. | * בתו, מרת דאבא, אשת ר' [[משה יצחק פורסט]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[הולנד]]. | ||
* בתו מרת חיה | * בתו, מרת חיה סימא, אשת ר' [[יוסף הומינער]], [[קראון הייטס]]. | ||
גדלו וחונכו אצל אביהם החורג הרה"ח [[יקותיאל דובער קלמנסון]]. | |||
* אחיו, ר' בערל רובינסון. | |||
* אחותו, מרת לאה, אשת ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. | |||
* אחותו, מרת רבקה, אשת ר' [[יהושע קארף]]. | |||
* אחותו, מרת ראניע חריטאנאוו. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:רובינסון, משה}} | {{מיון רגיל:רובינסון, משה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רובינסון]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]] | ||
[[קטגוריה:צוות | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]] | ||
[[קטגוריה:תומכי תמימים | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:17, 1 במאי 2024
ר' משה רובינסון (? - כ"ג טבת תש"ט) היה מנהל ישיבת תומכי תמימים ברדיצ'ב, וראש ישיבת תומכי תמימים ברינואה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לר' בן ציון רובינסון וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד בתומכי תמימים בליובאוויטש תחת ההנהלה של אדמו"ר הריי"צ.
לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל את הישיבה המחתרתית תומכי תמימים ברדיצ'ב. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של התוועדות כ"ד טבת יחד עם ר' בערל גורביץ ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו. הוא נחקר על ידי הקומוניסטים ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע לסמרקנד שם כבר הייתה קהילה גדולה של חסידי חב"ד.
התחתן עם מרת בת שבע[1] בת ר' יחיאל רבינוביץ.
בבריחה הגדולה דרך לבוב (בשנת תש"ו), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע לברינוא, שם שימש כראש הישיבה. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ברוסיה, והוא נפטר בכ"ג טבת תש"ט. נטמן בבית עלמין העתיק טבריה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, מרת דאבא, אשת ר' משה יצחק פורסט, שליח הרבי בהולנד.
- בתו, מרת חיה סימא, אשת ר' יוסף הומינער, קראון הייטס.
גדלו וחונכו אצל אביהם החורג הרה"ח יקותיאל דובער קלמנסון.
- אחיו, ר' בערל רובינסון.
- אחותו, מרת לאה, אשת המשפיע ר' מענדל פוטרפס.
- אחותו, מרת רבקה, אשת ר' יהושע קארף.
- אחותו, מרת ראניע חריטאנאוו.
הערות שוליים
- ↑ לאחר פטירתו בגיל צעיר נישאה לר' יקותיאל דובער קלמנסון, וילדה ממנו מספר ילדים.