תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (שוחזר מעריכות של 147.235.208.30 (שיחה) לעריכה האחרונה של ב. א. א.)
תגית: שחזור
 
(130 גרסאות ביניים של 43 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תלמוד תורה]] '''אהלי תורה כפר חב"ד''' (מכונה גם: '''חיידש אידיש''') הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] ב[[כפר חב"ד]] מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה [[אידיש]] ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'.
{{תלמוד תורה|
|שם=אהלי תורה כפר חב"ד
|תמונה=[[קובץ:חיידר אידיש.jpg|ללא מסגרת|250px]]
|כתובית=מעמד חלוקת התעודות של סיום המבצע השנתי ללימוד משניות בע"פ - "דעם רבינ'ס קינדער"
|אפיון=מוסדות חינוך על טהרת הקודש, לימוד אידיש
|תאריך יסוד=[[תשל"ג]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[כפר חב"ד]]
|מייסד=המשפיע [[מנחם מענדל פוטרפס]], ר' [[משה וישצקי]]
|מנכ"ל=הרב [[משה וישצקי]]
|מנהל גשמי=[[בן ציון וישצקי]]
|מנהל חינוכי=[[יוסף הרשקוביץ]]
|דמויות משמעותיות=
|מספר תלמידים=500
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[חיידר]] '''אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד''' (מכונה גם: '''חיידר אידיש''') הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]]
ב[[כפר חב"ד]] מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה [[אידיש]] (אם כי רוב השנים רק באופן חלקי) ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'.
 
נכון לשנת [[תש"פ]] לומדים במוסד מעל ל500 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרב [[בן ציון וישצקי]], תחת פיקוחו של המנהל החינוכי הרב [[יוסף הרשקוביץ]].


כיום לומדים במוסד כ-300 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרב [[בן ציון וישצקי]], תחת פיקוחו של המנהל החינוכי הרב יוסף הרשקוביץ.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
לקראת שנת הלימודים [[תשל"ג]] נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] והרב [[משה וישצקי]]. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת [[אהלי תורה קראון הייטס|המוסד בקראון הייטס]] שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן.
לקראת שנת הלימודים [[תשל"ג]] נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]]. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת שם [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|המוסד בקראון הייטס]] שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן מאותה הסיבה.


בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעד תקצוב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו ב[[בית הכנסת 'המרכזי' (כפר חב"ד)|בית הכנסת 'המרכזי']].
בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת 'המרכזי']].


בשנת [[תשל"ו]] נכנס מנהל המוסד הרב [[משה וישצקי]] ל[[יחידות]] יחד עם בנו בן ה-7, והרבי שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של הרבי, פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידש ב[[אידיש]]?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה [[אידיש]].
בשנת [[תשל"ו]] נכנס מנהל המוסד הרב [[בן ציון וישצקי]] ל[[יחידות]] יחד עם בנו בן ה-7, ו[[הרבי]] שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של הרבי, פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר ב[[אידיש]]?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה אידיש.


בשנת [[תש"מ]] מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים{{הערה|על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.}}, והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי בחודש שבט מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"{{הערה|הובא ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 4 עמוד 20.}}. רק בשנת [[תשמ"ה]] עבר הבנין למבנה קבע.
בשנת [[תש"מ]] מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים{{הערה|על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.}}, והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי ב[[חודש שבט]] מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"{{הערה|הובא ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 4 עמוד 20.}}. רק בשנת [[תשמ"ה]] עבר הבנין למבנה קבע.
[[קובץ:חדר_אידיש_כפר_חב"ד.jpeg|שמאל|250px|חדר אידיש כפר חב"ד]]


בשנת [[תשע"א]] חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|62952|נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה||י"ז תמוז תשע"א}}}}.
בשנת [[תשע"א]] חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|62952|נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה||י"ז תמוז תשע"א}}}}.


נכון לשנת [[תשע"ו]] מונה המוסד כ-300 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים בכפר חב"ד{{הערה|בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.}}.
בשנת [[תש"פ]], הרחיבו והוסיפו לחידר בניין שלישי{{הערה|[https://col.org.il/feed/p/6208 תמונות היום;כפר חב"ד:חיידר אהלי תורה בסדר ניגונים מיוחד לתוך הלילה עם המחנכים וצוות ההנהלה בליווי מוזיקלי בגג החיידר - כ"ו אלול ה׳תשפ״א{{col}}]}}, כמו כן, בשנה זו פתח הרב לוי יצחק ליפש את מבצע הדגל של החיידר "חיילי בית דוד", אשר מתמקד בהנהגה חסידית של התלמידים.
 
נכון לשנת [[תשפ"א]] מונה המוסד כ-500 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.}}.
 
משנת [[תשפ"ב]], מתקיימת פעם בשנה שבת חסידית למצטייני הארגון 'חיילי בית דוד'.
בתשפ"ב היה זה בקמפוס [[כפר סיטרין]]{{הערה|[https://col.org.il/news/137875 שבת האחדות של תלמידי חיידר 'אהלי תורה' בכפר חב"ד • צפו {{col}}]}}
.
 
לקראת [[פסח]] [[תשפ"ב]], יצא לאור קובץ חידושים ופלפולים של תלמידי החיידר בשם "קובץ תורת אהלי תורה".


==צוות המוסד==
==צוות המוסד==
בשנותיו הראשונות נמנו על צוות המוסד:
{{טורים|תוכן=
;הנהלה:
*הרב [[חיים בן ציון וישצקי]] - מנכ"ל
*הרב שלמה וישצקי - סמנכ"ל
*הרב [[יוסף הרשקוביץ]] - מנהל חינוכי
*הרב [[שניאור זלמן קוביטשעק]] - [[משפיע]]
;עוזרי מלמד - "ריש דוכנא"
*הרב חיים בן נתן
*הרב משה מיידנצ'יק
;מחנכים:
כיתות א':
*הרב [[שלמה גרינפלד]]
כיתות ב':
*הרב חיים בורגן
*הרב אפרים פישל הניג
כיתות ג':
*הרב לוי יצחק סוסובר
*הרב יהודה קוזלובסקי
כיתות ד':
*הרב מנחם מענדל הרשקוביץ
*הרב לוי לוין
כיתות ה':
*הרב לוי יצחק ליפש
*הרב מנחם מענדל ליסון
כיתות ו':
*הרב שייע גופין
*הרב צבי וויס
כיתות ז':
*הרב [[אליעזר קרוגליאק]]
*הרב מנחם מענדל הכהן
כיתות ח':
*הרב משה עוזיאל אסולין
*הרב שאול לידר
כיתות ט':
*הרב [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)|דוד פלדמן]]
*הרב יוסף יצחק חמו
כיתות י':
*הרב [[דוד זילברשטרום]]
*הרב לוי זילברשטרום
;מורים אחה"צ:
כיתות ה':
*הרב מנחם מענדל ליסון
*הרב [[אפרים פישל הניג]]
כיתות ו':
*הרב [[לוי יצחק ליפש]]
*[[אליעזר קרוגליאק|הרב אליעזר קרוגליאק]]
כיתות ז':
*הרב שאול לידר
*הרב
כיתות ח':
*הרב שניאור זלמן קוביטשעק
*
כיתות ט':
*הרב לוי יצחק זילברשטרום
*הרב [[פנחס סלפושניק]]
כיתות יו"ד :
*הרב יוסף יצחק חמו
*הרב משה עזריאל אסולין
}}


==צוות המוסד בעבר==
;חברי הנהלה:
;חברי הנהלה:
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
*הרב [[אהרן הלפרין]]
*הרב [[אהרן הלפרין]]
*הרב [[יונה לבנהרץ]]
*הרב [[יונה לבנהרץ]]
*הרב [[חיים בן ציון וישצקי]]
*הרב [[שמשון אשכנזי]]{{הערה|ניהל את החידר בשנת [[תשמ"א]], כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור על ידי החידר באותה שנה. אינו מחסידי חב"ד. בהמשך, היה מנהל ה[[תלמוד תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה בכפר חב"ד]]}}
*הרב [[שמשון אשכנזי]]{{הערה|ניהל את התלמוד תורה בשנת [[תשמ"א]], כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור באותה שנה על ידי התלמוד תורה.}}
*הרב [[יונתן בנימין בורגן]]
*הרב יונתן בנימין בורגן - מנהל חינוכי
*הרב חיים בן ציון וישצקי
 
;מורים:
;מורים:
*הרב [[אהרן דב הלפרין]]
*הרב [[אהרן דב הלפרין]]
*הרב [[זלמן גופין]] (מנהל רוחני)
*הרב [[מיכאל טייב]]
*הרב דוד זילברשטרום
*הרב [[זלמן גופין]]
*הרב יעקב אצרף
*הרב [[שלום דובער מישולובין]]
*הרב [[יעקב אצרף]]
*הרב [[צבי הרשקוביץ]]
*הרב חיים משה אלפרוביץ'
*הרב [[משה יצחק רוזנפלד]]
*הרב וולוסוב
*הרב בניידמן
*הרב רויטמן
*הרב ניימרק
*הרב אברהם סטניסלבסקי
*הרב לסקר
*הרב ברוך שלום זוהר


==ראו גם==
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]
*[[חדר אור ליובאוויטש]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]


צוות המוסד כיום:
==קישורים חיצוניים==
*הרב יוסף הרשקוביץ - מנהל חינוכי
*[https://col.org.il/news/139580 150 תלמידי חדר 'אהלי תורה' שיננו 12 פרקי תניא בע"פ {{col}}]
 
*[https://col.org.il/news/147253 הכתבת השתוממה: איך מלמדים קריאה כבר מגיל 4?{{וידאו}}{{COL}}]
==ראו גם==
*[[אהלי תורה קראון הייטס]]
*[[אהלי תורה לונדון]]
*[[אהלי תורה מיאמי]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]

גרסה אחרונה מ־20:55, 9 בדצמבר 2024

אהלי תורה כפר חב"ד

מעמד חלוקת התעודות של סיום המבצע השנתי ללימוד משניות בע"פ - "דעם רבינ'ס קינדער"
אפיון מוסדות חינוך על טהרת הקודש, לימוד אידיש
תאריך יסוד תשל"ג
מיקום כפר חב"ד
מייסד המשפיע מנחם מענדל פוטרפס, ר' משה וישצקי
מנכ"ל הרב משה וישצקי
מנהל גשמי בן ציון וישצקי
מנהל חינוכי יוסף הרשקוביץ
מספר תלמידים 500

חיידר אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד (מכונה גם: חיידר אידיש) הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב מנחם מענדל פוטרפס, הרב מרדכי שמואל אשכנזי והרב בן ציון וישצקי בכפר חב"ד מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה אידיש (אם כי רוב השנים רק באופן חלקי) ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'.

נכון לשנת תש"פ לומדים במוסד מעל ל500 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרב בן ציון וישצקי, תחת פיקוחו של המנהל החינוכי הרב יוסף הרשקוביץ.


היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת שנת הלימודים תשל"ג נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב מנחם מענדל פוטרפס, הרב מרדכי שמואל אשכנזי והרב בן ציון וישצקי. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת שם המוסד בקראון הייטס שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן מאותה הסיבה.

בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו בבית הכנסת 'המרכזי'.

בשנת תשל"ו נכנס מנהל המוסד הרב בן ציון וישצקי ליחידות יחד עם בנו בן ה-7, והרבי שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של הרבי, פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר באידיש?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה אידיש.

בשנת תש"מ מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים[1], והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי בחודש שבט מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"[2]. רק בשנת תשמ"ה עבר הבנין למבנה קבע.

חדר אידיש כפר חב"ד
חדר אידיש כפר חב"ד

בשנת תשע"א חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה[3].

בשנת תש"פ, הרחיבו והוסיפו לחידר בניין שלישי[4], כמו כן, בשנה זו פתח הרב לוי יצחק ליפש את מבצע הדגל של החיידר "חיילי בית דוד", אשר מתמקד בהנהגה חסידית של התלמידים.

נכון לשנת תשפ"א מונה המוסד כ-500 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים בכפר חב"ד[5].

משנת תשפ"ב, מתקיימת פעם בשנה שבת חסידית למצטייני הארגון 'חיילי בית דוד'. בתשפ"ב היה זה בקמפוס כפר סיטרין[6] .

לקראת פסח תשפ"ב, יצא לאור קובץ חידושים ופלפולים של תלמידי החיידר בשם "קובץ תורת אהלי תורה".

צוות המוסד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנהלה
עוזרי מלמד - "ריש דוכנא"
  • הרב חיים בן נתן
  • הרב משה מיידנצ'יק
מחנכים

כיתות א':

כיתות ב':

  • הרב חיים בורגן
  • הרב אפרים פישל הניג

כיתות ג':

  • הרב לוי יצחק סוסובר
  • הרב יהודה קוזלובסקי

כיתות ד':

  • הרב מנחם מענדל הרשקוביץ
  • הרב לוי לוין

כיתות ה':

  • הרב לוי יצחק ליפש
  • הרב מנחם מענדל ליסון

כיתות ו':

  • הרב שייע גופין
  • הרב צבי וויס

כיתות ז':

כיתות ח':

  • הרב משה עוזיאל אסולין
  • הרב שאול לידר

כיתות ט':

כיתות י':

מורים אחה"צ

כיתות ה':

כיתות ו':

כיתות ז':

  • הרב שאול לידר
  • הרב

כיתות ח':

  • הרב שניאור זלמן קוביטשעק

כיתות ט':

כיתות יו"ד :

  • הרב יוסף יצחק חמו
  • הרב משה עזריאל אסולין

צוות המוסד בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

חברי הנהלה
מורים

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.
  2. הובא בשבועון כפר חב"ד גליון 4 עמוד 20.
  3. נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה - באתר י"ז תמוז תשע"א
  4. תמונות היום;כפר חב"ד:חיידר אהלי תורה בסדר ניגונים מיוחד לתוך הלילה עם המחנכים וצוות ההנהלה בליווי מוזיקלי בגג החיידר - כ"ו אלול ה׳תשפ״א
  5. בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.
  6. שבת האחדות של תלמידי חיידר 'אהלי תורה' בכפר חב"ד • צפו
  7. ניהל את החידר בשנת תשמ"א, כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור על ידי החידר באותה שנה. אינו מחסידי חב"ד. בהמשך, היה מנהל התלמוד תורה בכפר חב"ד