משה לברטוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ע"ה" ב־"") |
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| (42 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:משה לברטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה לברטוב בקבלת [[כוס של ברכה]] מ[[הרבי]]]] | ||
הרב '''משה לברטוב''' | הרב '''משה לברטוב''' ([[כ"ט באב]] [[תרפ"ט]] – [[ה' באלול]] [[תשס"ה]]) היה מייסד ומנהל [[לשכת עזרת אחים]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[כ"ט באב|ערב ר"ח אלול]] [[תרפ"ט]], לאביו הרב [[דובער לברטוב]]. אביו היה נין ונכד מיוצאי חלציו של [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
היה | |||
אחרי מחלה ממושכת, וקבלת יסורים באהבה, הוא נפטר בחליו | זכה להיות בין הבחורים שנבחרו בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. | ||
היה ממייסדי ומהמנהלים של '[[לשכת עזרת אחים]]'. | |||
אחרי מחלה ממושכת, וקבלת [[יסורים]] באהבה, הוא נפטר בחליו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מאנט סיני שבניו יורק, ב[[ה' אלול]] [[תשס"ה]] אחר חצות. | |||
==שנות ילדותו== | ==שנות ילדותו== | ||
בימי ילדותו, גר ר' משה עם משפחתו בעיר [[מוסקבא]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י "[[מארינע ראשצע]]", שאביו היה העסקן הראשי בניהולו והחזקתו. | בימי ילדותו, גר ר' משה עם משפחתו בעיר [[מוסקבא]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י "[[מארינע ראשצע]]", שאביו היה העסקן הראשי בניהולו והחזקתו. | ||
באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הגדול ר' שלום. שני האחים ר' משה ואחיו ר' שלום היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים. | באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הגדול ר' שלום. שני האחים ר' משה ואחיו ר' שלום היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים. | ||
הבר-מצוה שלו נערכה בהסתר ובהחבא במעמד שלשה נוכחים: הוא (הר' משה), אביו והרב [[בערל גורביץ]]. ו"[[לחיים]]" נאמר אז על כוסיות של חלב. | הבר-מצוה שלו נערכה בהסתר ובהחבא במעמד שלשה נוכחים: הוא (הר' משה), אביו והרב [[בערל גורביץ]]. ו"[[לחיים]]" נאמר אז על כוסיות של [[חלב]]. | ||
אחרי שהחלה המלחמה, פינו את כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים. אביו ר' דובער חלה אז מאד, והוא נאלץ ללמוד בעצמו. חלק מזמנו עבד | אחרי שהחלה המלחמה, פינו את כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים. אביו ר' דובער חלה אז מאד, והוא נאלץ ללמוד בעצמו. חלק מזמנו עבד ב[[שדה]] בקולחוז בכדי להרויח מעט קמח למחיית המשפחה. בתום המלחמה, כאשר חזרו לעיר מוסקבה, היה אביו חולה עדיין, וכך, למרות צעירותו נפל עליו עול העסקנות של ניהול [[בית הכנסת]] במקום אביו. הוא הצליח בעז"ה לייסד מנין בכל יום, הוא בעצמו היה הבעל-קורא. | ||
בשנת [[תש"ד]] בהיותו בגיל 15, נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]. לאחר שנה וחצי של לימודים, נשלח לעיר [[קוטאיס]] שבמדינת גרוזיה. | בשנת [[תש"ד]] בהיותו בגיל 15, נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]. לאחר שנה וחצי של לימודים, נשלח לעיר [[קוטאיס]] שבמדינת גרוזיה. | ||
==בריחה מרוסיה== | ==בריחה מרוסיה== | ||
לא חלפו שבועיים מאז הגיע לקוטאיס, ונודע לו על הבריחה של אנ"ש מרוסיה. בדרך לא דרך ובהשגחה פרטית ונסים רבים הגיעו גם ר' משה ואחיו ר' שלום ל[[לבוב]], ואחרי ששהו חצי שנה בעיר לבוב הגיע ההזדמנות והשנים עלו על הרכבת שחצתה את הגבול. משם הגיעו לאוסטריה, ושם נוסדה הישיבה מחדש. לאחר תקופה עבר ר' משה ביחד עם כל הישיבה לעיר [[תומכי תמימים ברינוא|ברינוא צרפת]], שם קיימת הישיבה עד היום הזה. הוא זכה להיות מתלמידיה הראשונים. | לא חלפו שבועיים מאז הגיע לקוטאיס, ונודע לו על הבריחה של אנ"ש מרוסיה. בדרך לא דרך ובהשגחה פרטית ונסים רבים הגיעו גם ר' משה ואחיו ר' שלום ל[[לבוב]], ואחרי ששהו חצי שנה בעיר לבוב הגיע ההזדמנות והשנים עלו על הרכבת שחצתה את הגבול. משם הגיעו לאוסטריה, ושם נוסדה הישיבה מחדש. לאחר תקופה עבר ר' משה ביחד עם כל הישיבה לעיר [[תומכי תמימים ברינוא|ברינוא צרפת]], שם קיימת הישיבה עד היום הזה. הוא זכה להיות מתלמידיה הראשונים. | ||
במשך כמה שנים ישב ר' משה על התורה ועל העבודה בישיבה בברינוא. ואחרי זה בשנת [[תש"י]] זכה להיות בין הבחורים שנבחרו בהוראת | במשך כמה שנים ישב ר' משה על התורה ועל העבודה בישיבה בברינוא. ואחרי זה בשנת [[תש"י]] זכה להיות בין הבחורים שנבחרו בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. | ||
לפני שעזבו את ברינוא בשנת תש"י נסתלק | לפני שעזבו את ברינוא בשנת [[תש"י]] נסתלק אדמו"ר הריי"צ, וקיבלו אז הוראה מ[[הרבי]] [[מלך המשיח]] שעליהם לבוא, באמרו: "היות והרבי אמר שתבואו, בטח חייבים אתם לבוא". | ||
==במחיצת הרבי== | ==במחיצת הרבי== | ||
בעת [[התוועדות]] [[שמיני עצרת]] ה'[[תשי"א]], התעניין הרבי אצל הבחורים האם הת' משה לברטוב (שהיה על האניה בדרכו מפאריז) כבר הגיע לארה"ב. | בעת [[התוועדות עם הרבי]] [[שמיני עצרת]] ה'[[תשי"א]], התעניין הרבי אצל הבחורים האם הת' משה לברטוב (שהיה על האניה בדרכו מפאריז) כבר הגיע לארה"ב. | ||
באותם ימי בראשית, זכה ר' משה להיות מבחירי התמימים ב[[770]]. הוא גם זכה להיות ראשון לדבר שבקדושה להנציח בעט עופרת כמה מהאירועים ואימרות קודש (ב"[[יחידות]]" ו"התוועדות") של שנים ההם. חלק מיומנו התפרסם בספר "[[ימי בראשית]]" (רובו של יומן זה נמצא בכתובים ולא נתפרסם עדיין). ר' משה גם נמנה אז על ה"[[חוזרים]]", וקרה לפעמים שכאשר החוזר הרב [[יואל כהן]] לא היה נוכח בעת אמירת השיחה, השתמש הרבי (לעריכת ההגהות וכו') ברשימה שנערכה על ידי ר' משה. | |||
באותן שנים זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, וכמה פעמים נקרא על ידי הרב [[חודקוב]] אל הרבי ליחידויות מיוחדות. כמה פעמים פנה אליו הרבי בהוראה מיוחדת בעת ההתוועדויות, כאשר מסופרים פרטי הדברים ביומנו שרשם בשנים ההם. | |||
אחר לימודיו בישיבת תומכי תמימים בברוקלין במשך כמה שנים, נשלח על ידי הרבי לעיר פיטסבורג לשמש בתור [[משגיח]] רוחני במתיבתא שם. בתקופה זו התחתן ונשא לאשה את זוגתו מרת ברכה (לבית מוסקאל), כאשר [[מסדר קידושין|מסדר הקידושין]] היה הרבי בעצמו. | |||
ב[[תשי"ט]] נסגרה הישיבה ור' משה חזר לניו יורק, שם עבד כמגיד שיעור ו[[משפיע]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים ברונקס]]. | |||
בשנת [[תשכ"ד]], ייסד וניהל את '[[לשכת עזרת אחים]]'. | |||
ר' משה היה גם סופר סת"ם מומחה, והתמסר בשנותיו האחרונות לכתיבת פרשיות [[תפילין]] ומזוזות, במיוחד עבור ה[[שלוחים]] ברחבי ארה"ב. | |||
ר' | בשנים האחרונות כתב גם ספר של זכרונות אודות ימי ה[[מסירות נפש]] ועסקנות של אביו ר' דובער, ותורגם ל[[אנגלית]] בשם "[[האיש שניצח את הקג"ב]]". | ||
מלבד היותו מפורסם כתלמיד-חכם מופלג עם ידיעה עצומה בנגלה ו[[דא"ח]]. היה גם מעורב בארגון עניני [[צדקה]] וחסד לזולת. | |||
הוא גם זכה כמה פעמים להיות [[ניגוני חב"ד לימים נוראים|הש"ץ בימים נוראים]] [[התפילה ב-770|בבית הכנסת 770]] במנין של הרבי. ובמשך כמה שנים הוא היה הבעל קורא (ביחד עם הרב [[דוד רסקין]]) במנין של הרבי. | |||
בשנים האחרונות היה המגיד שיעור ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] ב[[ | בשנים האחרונות היה המגיד שיעור ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] ב[[770]]. | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
אחרי מחלה ממושכת, וקבלת יסורים באהבה, הוא נפטר בחליו | אחרי מחלה ממושכת, וקבלת [[יסורים]] באהבה, הוא נפטר בחליו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מאנט סיני שבניו יורק, ביום שישי [[ה' אלול]] [[תשס"ה]] אחר חצות. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* רעייתו - מרת ברכה לברטוב ע"ה - מנהלת המקווה ברחוב יוניון - נפטרה ב[[כ"ה בתשרי]] [[ה'תשפ"ה]]. | |||
* הרב יוסף יצחק - שליח בעיר אוסטין, טקסס. | * בנו,הרב יוסף יצחק - שליח בעיר אוסטין, טקסס. | ||
* הרב דובער - שליח בעיר ס. פה ניו מקסיקו. | * בנו,הרב דובער - שליח בעיר ס. פה ניו מקסיקו. | ||
* הרב נטע - שליח בעיר אובערוויל צרפת. | * בנו,הרב נטע - שליח בעיר אובערוויל צרפת. | ||
===חתניו=== | ===חתניו=== | ||
*הרב [[אליהו מטוסוב]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]]. | *הרב [[אליהו מטוסוב]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]]. | ||
*הרב לוי מרוזוב - שליח בעיר מלבורן אוסטרליה. | *הרב לוי מרוזוב - שליח בעיר מלבורן אוסטרליה. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''הרבי קרא את 'כתב ההתקשרות' מתוך בכיות''', מכתבים ששלח לידידיו בהם מספר על מאורעות תקופת קבלת הנשיאות - בתוך 'גניזת דטרויט' פרק שביעי, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1863 עמוד 109 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://drive.google.com/file/d/1Vdlehh0qRmGP3jpV5MT0N57B1N9TX-w0/view?usp=sharing "הרה"ח ר' משה ע"ה לברטוב"], '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 524 (י"ב באלול תשס"ה), עמ' 70–71. | |||
{{מיון רגיל:לברטוב, משה}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת לברטוב]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:54, 29 באוקטובר 2024
הרב משה לברטוב (כ"ט באב תרפ"ט – ה' באלול תשס"ה) היה מייסד ומנהל לשכת עזרת אחים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בערב ר"ח אלול תרפ"ט, לאביו הרב דובער לברטוב. אביו היה נין ונכד מיוצאי חלציו של אדמו"ר הזקן.
זכה להיות בין הבחורים שנבחרו בהוראת אדמו"ר הריי"צ לבוא ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.
היה ממייסדי ומהמנהלים של 'לשכת עזרת אחים'.
אחרי מחלה ממושכת, וקבלת יסורים באהבה, הוא נפטר בחליו בבית הרפואה מאנט סיני שבניו יורק, בה' אלול תשס"ה אחר חצות.
שנות ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימי ילדותו, גר ר' משה עם משפחתו בעיר מוסקבא, בסמיכות לבית הכנסת החבד"י "מארינע ראשצע", שאביו היה העסקן הראשי בניהולו והחזקתו.
באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הגדול ר' שלום. שני האחים ר' משה ואחיו ר' שלום היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.
הבר-מצוה שלו נערכה בהסתר ובהחבא במעמד שלשה נוכחים: הוא (הר' משה), אביו והרב בערל גורביץ. ו"לחיים" נאמר אז על כוסיות של חלב.
אחרי שהחלה המלחמה, פינו את כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים. אביו ר' דובער חלה אז מאד, והוא נאלץ ללמוד בעצמו. חלק מזמנו עבד בשדה בקולחוז בכדי להרויח מעט קמח למחיית המשפחה. בתום המלחמה, כאשר חזרו לעיר מוסקבה, היה אביו חולה עדיין, וכך, למרות צעירותו נפל עליו עול העסקנות של ניהול בית הכנסת במקום אביו. הוא הצליח בעז"ה לייסד מנין בכל יום, הוא בעצמו היה הבעל-קורא.
בשנת תש"ד בהיותו בגיל 15, נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד. לאחר שנה וחצי של לימודים, נשלח לעיר קוטאיס שבמדינת גרוזיה.
בריחה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לא חלפו שבועיים מאז הגיע לקוטאיס, ונודע לו על הבריחה של אנ"ש מרוסיה. בדרך לא דרך ובהשגחה פרטית ונסים רבים הגיעו גם ר' משה ואחיו ר' שלום ללבוב, ואחרי ששהו חצי שנה בעיר לבוב הגיע ההזדמנות והשנים עלו על הרכבת שחצתה את הגבול. משם הגיעו לאוסטריה, ושם נוסדה הישיבה מחדש. לאחר תקופה עבר ר' משה ביחד עם כל הישיבה לעיר ברינוא צרפת, שם קיימת הישיבה עד היום הזה. הוא זכה להיות מתלמידיה הראשונים.
במשך כמה שנים ישב ר' משה על התורה ועל העבודה בישיבה בברינוא. ואחרי זה בשנת תש"י זכה להיות בין הבחורים שנבחרו בהוראת אדמו"ר הריי"צ לבוא ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.
לפני שעזבו את ברינוא בשנת תש"י נסתלק אדמו"ר הריי"צ, וקיבלו אז הוראה מהרבי מלך המשיח שעליהם לבוא, באמרו: "היות והרבי אמר שתבואו, בטח חייבים אתם לבוא".
במחיצת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעת התוועדות עם הרבי שמיני עצרת ה'תשי"א, התעניין הרבי אצל הבחורים האם הת' משה לברטוב (שהיה על האניה בדרכו מפאריז) כבר הגיע לארה"ב.
באותם ימי בראשית, זכה ר' משה להיות מבחירי התמימים ב770. הוא גם זכה להיות ראשון לדבר שבקדושה להנציח בעט עופרת כמה מהאירועים ואימרות קודש (ב"יחידות" ו"התוועדות") של שנים ההם. חלק מיומנו התפרסם בספר "ימי בראשית" (רובו של יומן זה נמצא בכתובים ולא נתפרסם עדיין). ר' משה גם נמנה אז על ה"חוזרים", וקרה לפעמים שכאשר החוזר הרב יואל כהן לא היה נוכח בעת אמירת השיחה, השתמש הרבי (לעריכת ההגהות וכו') ברשימה שנערכה על ידי ר' משה.
באותן שנים זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, וכמה פעמים נקרא על ידי הרב חודקוב אל הרבי ליחידויות מיוחדות. כמה פעמים פנה אליו הרבי בהוראה מיוחדת בעת ההתוועדויות, כאשר מסופרים פרטי הדברים ביומנו שרשם בשנים ההם.
אחר לימודיו בישיבת תומכי תמימים בברוקלין במשך כמה שנים, נשלח על ידי הרבי לעיר פיטסבורג לשמש בתור משגיח רוחני במתיבתא שם. בתקופה זו התחתן ונשא לאשה את זוגתו מרת ברכה (לבית מוסקאל), כאשר מסדר הקידושין היה הרבי בעצמו.
בתשי"ט נסגרה הישיבה ור' משה חזר לניו יורק, שם עבד כמגיד שיעור ומשפיע בסניף ישיבת תומכי תמימים ברונקס.
בשנת תשכ"ד, ייסד וניהל את 'לשכת עזרת אחים'.
ר' משה היה גם סופר סת"ם מומחה, והתמסר בשנותיו האחרונות לכתיבת פרשיות תפילין ומזוזות, במיוחד עבור השלוחים ברחבי ארה"ב.
בשנים האחרונות כתב גם ספר של זכרונות אודות ימי המסירות נפש ועסקנות של אביו ר' דובער, ותורגם לאנגלית בשם "האיש שניצח את הקג"ב".
מלבד היותו מפורסם כתלמיד-חכם מופלג עם ידיעה עצומה בנגלה ודא"ח. היה גם מעורב בארגון עניני צדקה וחסד לזולת.
הוא גם זכה כמה פעמים להיות הש"ץ בימים נוראים בבית הכנסת 770 במנין של הרבי. ובמשך כמה שנים הוא היה הבעל קורא (ביחד עם הרב דוד רסקין) במנין של הרבי.
בשנים האחרונות היה המגיד שיעור בכולל תפארת זקנים לוי יצחק ב770.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחרי מחלה ממושכת, וקבלת יסורים באהבה, הוא נפטר בחליו בבית הרפואה מאנט סיני שבניו יורק, ביום שישי ה' אלול תשס"ה אחר חצות.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו - מרת ברכה לברטוב ע"ה - מנהלת המקווה ברחוב יוניון - נפטרה בכ"ה בתשרי ה'תשפ"ה.
- בנו,הרב יוסף יצחק - שליח בעיר אוסטין, טקסס.
- בנו,הרב דובער - שליח בעיר ס. פה ניו מקסיקו.
- בנו,הרב נטע - שליח בעיר אובערוויל צרפת.
חתניו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו מטוסוב - חבר מערכת אוצר החסידים.
- הרב לוי מרוזוב - שליח בעיר מלבורן אוסטרליה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי קרא את 'כתב ההתקשרות' מתוך בכיות, מכתבים ששלח לידידיו בהם מספר על מאורעות תקופת קבלת הנשיאות - בתוך 'גניזת דטרויט' פרק שביעי, שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 109
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "הרה"ח ר' משה ע"ה לברטוב", בית משיח גליון 524 (י"ב באלול תשס"ה), עמ' 70–71.