רפאל כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(62 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרה"ח הרה"ג ר' '''רפאל הכהן''' הי"ד, נולד בשנת [[תרמ"ט]] ב[[גרמנוביץ]]' (פלך וילנא גליל [[דיסנא]]), לאביו הרה"ח ר' [[שניאור זלמן חיים הכהן]] מ[[קריסלווא]].
[[קובץ:Kahan, Rephoel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רפאל כהן]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל כהן|אחר=רפאל נחמן כהן (פולע כהן)|ראו=[[רפאל נחמן כהן]]}}
הרב '''רפאל הכהן''' ([[תרמ"ט]] - [[י' כסלו]] [[תש"ב]]) מחשובי רבני חב"ד בדור שלפני השואה. היה נקרא בפי [[אנ"ש]] - ולא רק אנשי עירו: "ר' רפאל דער רב" (הרב){{דרוש מקור}}.


למד בישיבת תומכי [[תמימים ליובאוויטש]], וגם כמה שנים אצל הרה"ח הרה"ג ר' [[מענדל חן]] מ[[ניעזין]] הי"ד, ואף נסמך על-ידו לרבנות.
== תולדות חיים ==
נולד בשנת [[תרמ"ט]] ב[[גרמנוביץ']] (פלך [[וילנא]] גליל [[דיסנא]]), לאביו הרב [[שניאור זלמן חיים הכהן]] מ[[קריסלבה]]{{דרושה הבהרה|האם הוא מגרמנוביץ' או מקריסלבה?}}.


נתפרסם כבעל-כישרון נפלא ותלמיד-חכם גדול. היה נקרא בפי [[אנ"ש]] – ולא רק אנשי עירו: ר' רפאל דער רב (הרב).
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וגם כמה שנים אצל הרב [[מענדל חן]] מ[[ניעז'ין]], וקיבל ממנו [[סמיכה לרבנות]].


כהונת הרבנות הראשונה שלו היתה ב[[אוסוויאט]] (פלך ויטבסק) – בשנת [[תרע"א]] – כממלא מקומו של חותנו הרה"ח ר' [[יואל דוידזון]], שבאותה שעה היה חולה ונפטר כעבור תקופה קצרה. חתונתו עם מרת שרה וקבלת הרבנות, באו כאחד.
==== שנות רבנותו הראשונות ====
עם נישואיו בשלהי שנת [[תרע"א]] למרת שרה פריידא, בת הרב [[יואל דוידסון]], התמנה למלא את מקום חותנו ברבנות [[אסוועט]] מחוז ויטבסק. כהונתו זו נמשכה עד אחר פטירת הרב [[יהודה לייב אסתרין]], באדר [[תער"ב]], אז נקרא למלא את מקומו ברבנות העיירה [[שצעדרין]]. כהונה זו התפרסה על פני כעשור שנים.


כעבור זמן לא ארוך קיבל את הרבנות ב[[שצעדרין]] ושם כיהן במשך עשר שנים.
בשנת [[תרפ"ב]] נבחר לרבה של [[נעוועל]], למלא את מקומו של הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק]]{{הערה|ר' רפאל והרב מוועליז נותרו אחרונים מבין המועמדים הרבים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בחר את ר' רפאל.}}.


בשנת [[תרפ"ב]] נבחר לרבה של [[נעוועל]], למלא את מקומו של הרה"ח ר' [[יחזקאל פייביש ניימרק]] (ר' רפאל והרב מוועליז נותרו אחרונים מבין המועמדים הרבים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בחר את ר' רפאל).
בשנת [[תרפ"ט]], עקב המאסרים בנעוול, אולץ בשל הנסיבות לברוח, ושימש כ[[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים ב[[ויטבסק]] וב[[מוסקבה]].


היתה זו התקופה הקשה שלאחרי המהפכה והתחלת הרדיפות על הדת, והררפאל המשיך להתעסק בהחזקת היהדות בעירו וגם בסביבתה.
ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת [[טבת]] יצר עמו [[אדמו"ר הריי"צ]] - שהיה אז ב[[ורשה]] - קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות מצב החסידים ב[[רוסיה]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמוהריי"צ]], חלק יא, עמוד תיג.}}.


בשנת [[תר"]] נאלץ לברוח מנעוויל, ועסק בהרבצת תורה בישיבות [[חב"ד]] המחתרתיות; פעם מוצאים אנו אותו אומר פלפול במס' כתובות בפני [[תומכי תמימים וויטבסק|התלמידים בוויטבסק]]]ופעם בישיבה שבמלחובקא (שליד מוסקבא).
==== רבנותו בריגא ====
ב[[אדר ב']] [[תרצ"ה]] נבחר הרב רפאל על ידי פרנסי [[ריגא]] לכהן במשרת מורה הוראה, וכרבם של ה[[חסיד]]ים.


ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת טבת יצר עמו אדמו"ר הריי"צ – שכבר היה אז בוורשא – קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות רוסיא (אג"ק, יא, עמ' תיג).
בשנת [[תרח"ץ]] ערך הר"ר רפאל לדפוס את הקונטרס "[[אמונה וזכירה]]", ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב לו מכתב "הסכמה": {{ציטוטון|כללות הענין אמת ויציב, וראוי לבוא בדפוס}}.


באדר ב' [[תרצ"ה]] נבחר הר"ר רפאל על-ידי פרנסי ריגא לכהן במישרת מורה הוראה, וכרבם של ה[[חסיד]]ים.
במכתב אל הרב [[יצחק הלוי הורביץ]] ("ר' איטשע מתמיד"), מ[[חודש כסלו]] [[תש"א]], כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הרב רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם.


בשנת [[תרח"ץ]] ערך הר"ר רפאל לדפוס את הקונטרס "[[אמונה וזכירה]]", ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב לו מכתב "הסכמה": כללות הענין אמת ויציב, וראוי לבוא בדפוס.
==== רציחתו על ידי הנאצים ====
ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] קיבצו הנאצים יהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחמ"כ העלו את [[בית הכנסת]] באש עם כל הנמצאים בתוכו. הרב רפאל כהן רץ להציל את הספרי תורה, וסגרו הדלת עליו, ונשרף על קידוש ה'{{הערה|ראו [[שלום דובער לוין]], '''תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא''', עמ' סג.}} יחד עם החסידים שהיו עמו אז:
הרב [[יצחק מתמיד|יצחק הורביץ]],
הרב [[אליהו חיים אלטהויז]],  
הרב [[יחזקאל פייגין]],  
והרב [[יהודה הבר]].


במכתב אל הרה"ח הנודע ר' [[יצחק הלוי הורביץ]] הי"ד ("ר' איטשע מתמיד"), מחודש כסלו [[תש"א]], כותב אדמו"ר הריי"צ שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הר"ר רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם.
על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת [[בית הכנסת]] עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך [[בית הכנסת]] נאספו כל גדולי החסידים, והרב יצחק הורביץ, אמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד יחד עם הרב יחזקאל פייגין, ובתוך כך הבעירו הנאצים את [[בית הכנסת]] ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו.{{הערה|נחום שמריה ששונקין, '''זכרונותי''', עמ' 228.}}


בחוברות "[[התמים]]" שהופיעו באותן שנים – במדור "שערי חסידות" – נתפרסמו כמה ביאורים מפרי עטו של הר"ר רפאל הכהן, וכולם דברי חסידות המבוססים על ה'נגלה' וההלכה; בגל' תמוז תרצ"ו וניסן תרצ"ז, ביאור במאמר דא"ח, ובגל' כסלו כסלו תרח"ץ – ביאור במדריגת ה"בינוני" וגדרי התשובה. המאמר האחרון לא נשלם, ונרשם בסופו "המשך יבוא". אך הופעת "התמים" נפסקה, בעלות הכורת על יהדות אירופה, והר"ר רפאל הכהן בתוכם.
לעדות ר' [[יהודה לייב גרונר]], בשנת [[תש"ה]], כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] קיבל מכתב שתיאר בפרוטרוט את אופן פטירתם, התעלף [[הרבי הריי"ץ#הרבי|הרבי הריי"ץ]] מרוב צערו. בשל כך הפסיקו להעביר לרבי ידיעות מעציבות{{הערה|[[ישראל אלפנביין]], '''יראת ה' אוצרו''', עמ' 280-281}}.


ביו"ד כסלו [[תש"ב]] הועלה הרה"ח ר' רפאל באש על-ידי הצוררים ימ"ש, עם עוד רבים מאנ"ש (וביניהם ר' איטשע "דער מתמיד"), ב"מנין דרייסין" שבריגא, וספר-תורה בידו.
==== משפחתו ====
*בנו ר' [[יואל כגן]].
*בנו ר' צבי הירש.
*בנו ר' שלום.
*בנו ר' ישראל.
*בתו רבקה אשת הרב [[הלל הורביץ]], בנו של הרב [[יצחק הורביץ]])
*בתו (?) אשת הרב [[ישעיה חנוך ברכהן]].
*גיסיו, חתני הרב [[יואל דוידסון]], הם: הרב [[רפאל נחמן כהן]], הרב [[אריה דב איידלמן]], [[שמואל ניסנביץ]], [[אברהם דוד ינובסקי]].


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|כהן רפאל]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|כהן רפאל]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|כהן רפאל]]
==== ביאורים שכתב ====
בחוברות "[[התמים]]" שהופיעו באותן שנים - במדור "שערי חסידות" - נתפרסמו כמה ביאורים מפרי עטו של הרב רפאל הכהן, וכולם דברי חסידות המבוססים על ה'נגלה' וההלכה; בגליון [[תמוז]] [[תרצ"ו]] ו[[ניסן]] [[תרצ"ז]], ביאור ב[[מאמר]] דא"ח, ובגליון כסלו [[תרח"ץ]] - ביאור במדריגת ה"[[בינוני]]" וגדרי התשובה. המאמר האחרון לא נשלם, ונרשם בסופו "המשך יבוא". אך הופעת "התמים" נפסקה, והמשכו לא נשלם.
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן רפאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]]
[[קטגוריה:אישים בשצעדרין]]

גרסה אחרונה מ־23:54, 20 באוגוסט 2024

הרב רפאל כהן

הרב רפאל הכהן (תרמ"ט - י' כסלו תש"ב) מחשובי רבני חב"ד בדור שלפני השואה. היה נקרא בפי אנ"ש - ולא רק אנשי עירו: "ר' רפאל דער רב" (הרב)[דרוש מקור].

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרמ"ט בגרמנוביץ' (פלך וילנא גליל דיסנא), לאביו הרב שניאור זלמן חיים הכהן מקריסלבה[דרושה הבהרה].

למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, וגם כמה שנים אצל הרב מענדל חן מניעז'ין, וקיבל ממנו סמיכה לרבנות.

שנות רבנותו הראשונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם נישואיו בשלהי שנת תרע"א למרת שרה פריידא, בת הרב יואל דוידסון, התמנה למלא את מקום חותנו ברבנות אסוועט מחוז ויטבסק. כהונתו זו נמשכה עד אחר פטירת הרב יהודה לייב אסתרין, באדר תער"ב, אז נקרא למלא את מקומו ברבנות העיירה שצעדרין. כהונה זו התפרסה על פני כעשור שנים.

בשנת תרפ"ב נבחר לרבה של נעוועל, למלא את מקומו של הרב יוסף יחזקאל ניימרק[1].

בשנת תרפ"ט, עקב המאסרים בנעוול, אולץ בשל הנסיבות לברוח, ושימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים בויטבסק ובמוסקבה.

בתשרי תרצ"ד הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת טבת יצר עמו אדמו"ר הריי"צ - שהיה אז בורשה - קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות מצב החסידים ברוסיה[2].

רבנותו בריגא[עריכה | עריכת קוד מקור]

באדר ב' תרצ"ה נבחר הרב רפאל על ידי פרנסי ריגא לכהן במשרת מורה הוראה, וכרבם של החסידים.

בשנת תרח"ץ ערך הר"ר רפאל לדפוס את הקונטרס "אמונה וזכירה", ואדמו"ר הריי"צ כתב לו מכתב "הסכמה": "כללות הענין אמת ויציב, וראוי לבוא בדפוס".

במכתב אל הרב יצחק הלוי הורביץ ("ר' איטשע מתמיד"), מחודש כסלו תש"א, כתב אדמו"ר הריי"צ שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הרב רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם.

רציחתו על ידי הנאצים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי' בכסלו תש"ב קיבצו הנאצים יהודים לבית הכנסת בריגא ולאחמ"כ העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. הרב רפאל כהן רץ להציל את הספרי תורה, וסגרו הדלת עליו, ונשרף על קידוש ה'[3] יחד עם החסידים שהיו עמו אז: הרב יצחק הורביץ, הרב אליהו חיים אלטהויז, הרב יחזקאל פייגין, והרב יהודה הבר.

על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת בית הכנסת עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך בית הכנסת נאספו כל גדולי החסידים, והרב יצחק הורביץ, אמר: "אנו זוכים לקיים מצות מסירות נפש על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה" ופרץ בריקוד יחד עם הרב יחזקאל פייגין, ובתוך כך הבעירו הנאצים את בית הכנסת ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו.[4]

לעדות ר' יהודה לייב גרונר, בשנת תש"ה, כאשר אדמו"ר הריי"צ קיבל מכתב שתיאר בפרוטרוט את אופן פטירתם, התעלף הרבי הריי"ץ מרוב צערו. בשל כך הפסיקו להעביר לרבי ידיעות מעציבות[5].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביאורים שכתב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחוברות "התמים" שהופיעו באותן שנים - במדור "שערי חסידות" - נתפרסמו כמה ביאורים מפרי עטו של הרב רפאל הכהן, וכולם דברי חסידות המבוססים על ה'נגלה' וההלכה; בגליון תמוז תרצ"ו וניסן תרצ"ז, ביאור במאמר דא"ח, ובגליון כסלו תרח"ץ - ביאור במדריגת ה"בינוני" וגדרי התשובה. המאמר האחרון לא נשלם, ונרשם בסופו "המשך יבוא". אך הופעת "התמים" נפסקה, והמשכו לא נשלם.

הערות שוליים

  1. ר' רפאל והרב מוועליז נותרו אחרונים מבין המועמדים הרבים, ואדמו"ר הריי"צ בחר את ר' רפאל.
  2. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק יא, עמוד תיג.
  3. ראו שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' סג.
  4. נחום שמריה ששונקין, זכרונותי, עמ' 228.
  5. ישראל אלפנביין, יראת ה' אוצרו, עמ' 280-281