עמנואל: הבדלים בין גרסאות בדף
(←קישורים: הגהה, הפרת זכויות יוצרים, הועבר, תקלדה, תקלדה, שחזור, הפרת זכויות יוצרים) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (37 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קהילת חב"ד| | {{קהילת חב"ד| | ||
|שם=קהילת חב"ד | |שם=קהילת חב"ד עמנואל | ||
|תמונה=[[ | |תמונה=[[קובץ:עמנואל-מראה-כללי.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]] | ||
|כתובית=עמנואל - מראה כללי | |כתובית=עמנואל - מראה כללי | ||
|עיר=עמנואל | |עיר=עמנואל | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|מייסדי הקהילה= | |מייסדי הקהילה= | ||
|רב הקהילה=הרב [[חיים קיז'נר]] | |רב הקהילה=הרב [[חיים קיז'נר]] | ||
|משפיע הקהילה=הרב יהודה אלחרר | |[[משפיע]] הקהילה=הרב יהודה אלחרר | ||
|מוסדות בקהילה=גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, ישיבה קטנה, ארגון שפרה ופועה, נשי ובנות חב"ד, | |מוסדות בקהילה=גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, ישיבה קטנה, ארגון שפרה ופועה, נשי ובנות חב"ד, | ||
|שלוחים מרכזיים= | |שלוחים מרכזיים= | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
|ראו גם= | |ראו גם= | ||
|אישים בקהילה (קטגוריה)= | |אישים בקהילה (קטגוריה)= | ||
|מוסדות | |מוסדות בקהילה (קטגוריה)= | ||
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)= | |שלוחים בקהילה (קטגוריה)= | ||
}} | }} | ||
'''עמנואל''' הינו יישוב יהודי במרכז השומרון. | '''עמנואל''' הינו יישוב יהודי במרכז השומרון. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת [[תשמ"ה]] (1985), לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשס"ט]], יש בעמנואל 2,900 תושבים והאוכלוסייה גדלה בקצב שנתי של 2.6%. המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. בעיר ישנם כ-100 משפחות [[חסידי חב"ד]] (נכון לשנת [[תשפ"ג]]), וזהו הריכוז הגדול ביותר של חסידי חב"ד בשומרון. | ||
== | == קהילת חב"ד בעיר == | ||
בין מייסדי היישוב, נמנה הר' [[שלום דובער ברוק]], מחסידי חב"ד. | |||
בעקבות מספר מכתבים מ[[הרבי]], שקיבלו כמה מחסידי חב"ד ביישוב (ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אמצעות האגרות קודש]]) בהם נכתב על פתיחת מוסדות חב"ד בעירו, הוחלט להקים מוסדות חב"ד ביישוב. החסידים בעיר פנו לראש-המועצה אך התברר כי אין לו מבנה להציע עבור בית-הספר. מספר נשים מהיישוב החליטו להתחיל עם הקמת בית ספר לבנות. למרות קשיים רבים הצליחו הנשים לארגן בית ספר לבנות שנפתח עם חמש כיתות, מא' עד ה', בשם "תפארת חיה-מושקא", תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. בשנת [[תשע"א]] קיבל בית הספר בניין קבע. כיום בית הספר מונה כ-100 תלמידות כ"י מכיתה א'-ח'. (בשנת התשע"ד נפתח תיכון לבנות וניסגר מיד בסיום שנת הלימודים). | |||
לצד בית הספר לבנות, הוקם בשנת [[תשס"ב]] [[תלמוד תורה אור מנחם עמנואל]] בו מחנכים ל[[חינוך]] [[חסיד]]י על טהרת הקודש בתלמוד תורה קיימים כיתות א'-ח', בשנת תשפ"ג עבר למבנה של קבע. | |||
בין השנים [[תשע"ג]] - [[תשע"ה]], התקיימה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים]], בראשות הרב [[חיים קיז'נר]]. | |||
== בעלי תפקידים בקהילה == | == בעלי תפקידים בקהילה == | ||
*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב הקהילה, דיין וראש [[תומכי תמימים עמנואל|ישיבת חב"ד בעיר]]. | *הרב [[חיים קיז'נר]] - רב הקהילה, דיין וראש [[תומכי תמימים עמנואל|ישיבת חב"ד בעיר]]. | ||
*הרב [[יהודה אלחרר]] - שליח | *הרב [[יהודה אלחרר]] - שליח ומשפיע הקהילה. | ||
*הרב [[ | *הרב [[אפרים מלוב]] | ||
[[ | *הרב [[לוי כהן]] - מנהל התלמוד תורה. | ||
[[ | *הרב [[ישראל שטיפל]] - חבר מועצת העיר מטעם קהילת חב"ד. | ||
*הרב [[אייל פלד]] - מו"צ וראש כולל הוראה לאברכים. | |||
==התיחסויות הרבי לעיר ולחב"ד בה== | |||
במענה למכתבו של ר' לפנחס אליהו ארנרייך{{הערה|עסקן חסיד [[גור]] שהיה ממקימי עמנואל}} מז' אלול תשמ"ב בו כתב אודות תכנית הקמת העיר חרדית בשם "עמנואל" וביקש מהרבי שחסידי חב"ד יצטרפו לפרויקט ויקימו שכונה חב"דית בעיר, השיב הרבי: {{ציטוטון|לעת עתה (על כל פנים) - איני רואה כמעשית תכנית הקמת קרית חב"ד בעירו (והכוונה רצויה וכו')}}{{הערה|אגרות קודש חל"ד ע' רסה}}. | |||
ב[[חלוקת דולרים]] של [[א' תמוז]] [[תשמ"ז]] עבר ראש המועצה של עמנואל ומסר לרבי את מפתח העיר עמנואל. הרבי בירכו (בין השאר) שב[[ביאת המשיח]] בקרוב נגאל, כאן ותושבי עמנואל, ונבוא כולנו ביחד לירושלים עיר הקודש וכו', הרבי העניק לו שלושה דולרים לשים אותם בקופה הכללית של עמנואל{{הערה|יומן הת' [[מאיר יחיאל הרשקוביץ]]}}. | |||
במענה קודש{{הערה|מי' [[מנחם אב]] באחת השנים}} כתב הרבי בקשר לעיר{{הערה|כנראה אודות בעיה כלשהיא שהועלתה בהקשר לעיר}}: {{ציטוטון|הרי זה ברוב דכל עיר ואם בארץ הקודש. ואולי בכל עיר ואם בארץ הקודש. [[אזכיר על הציון]] שיקויים בכל הנ"ל כשמו: עמנו – א-ל}}{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D%E2%80%93%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F.pdf תשורה גראסבוים – שמאטקין כ"ח סיון תשפ"ב] (ע' 9)}}. | |||
כמה חודשים לאחר שהרב [[יהודה אלחרר]] הגיע להתגורר בעמנואל נסע הוא לרבי ובזמן חלוקת [[כוס של ברכה]] ראה שהרבי מעניק בקבוק משקה קטן למנהלי מוסדות וכיו"ב ורצה לקבל אף הוא, אך הוא לא עמד בראשות מוסד כלשהו שיצדיק זאת. כשעבר ליד הרבי ביקש לקבל והרבי סימן בידו כשואל "עבור מה?" והוא השיב עבור חב"ד בעמנואל, אך הרבי לא נתן לו בקבוק. בעודו ממשיך הלאה שמע את המזכיר הרב יהודה לייב גרונר אומר לרבי: "בית חב"ד בעמנואל", ואז קרא לו הרבי בחזרה והעניק לו בקבוק באומרו: {{ציטוטון|בית חב"ד בעמנואל, שיהיה בהצלחה רבה}}. מיד כשחזר פתח הרב אלחרר בית חב"ד בעיר והקים מערך שיעורי תורה לצד פעילות עם חיילים וכו'{{הערה|מפי הרב אלחרר - בית משיח גל' 745}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''עמנואל החדשה''', שבועון כפר חב"ד 1939 עמוד 57 | |||
== קישורים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1372 שליחי העיר עמנואל בראשות הרב מוסרים מכתב ברכה לרבי (18:22)] | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55541 סקירה על הקהילה] {{אינפו}} | *[https://chabad.info/news/1095136/ אנ"ש עמנואל התאחדו בסעודת שבת] {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55541 סקירה על הקהילה] {{אינפו}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/134377 אחרי שנים בקראוונים: עמנואל חוגגת מבנה מפואר לת"ת חב"ד]''', כ' חשוון תשפ"ב {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ישובים בישראל]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:04, 18 בדצמבר 2024
| קהילת חב"ד עמנואל | |
|---|---|
 עמנואל - מראה כללי | |
| עיר | עמנואל |
| מדינה | ארץ ישראל |
| רב הקהילה | הרב חיים קיז'נר |
| מוסדות | גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, ישיבה קטנה, ארגון שפרה ופועה, נשי ובנות חב"ד, |
| מספר משפחות בקהילה | כ-100 |
עמנואל הינו יישוב יהודי במרכז השומרון. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת תשמ"ה (1985), לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לתשס"ט, יש בעמנואל 2,900 תושבים והאוכלוסייה גדלה בקצב שנתי של 2.6%. המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. בעיר ישנם כ-100 משפחות חסידי חב"ד (נכון לשנת תשפ"ג), וזהו הריכוז הגדול ביותר של חסידי חב"ד בשומרון.
קהילת חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בין מייסדי היישוב, נמנה הר' שלום דובער ברוק, מחסידי חב"ד.
בעקבות מספר מכתבים מהרבי, שקיבלו כמה מחסידי חב"ד ביישוב (באמצעות האגרות קודש) בהם נכתב על פתיחת מוסדות חב"ד בעירו, הוחלט להקים מוסדות חב"ד ביישוב. החסידים בעיר פנו לראש-המועצה אך התברר כי אין לו מבנה להציע עבור בית-הספר. מספר נשים מהיישוב החליטו להתחיל עם הקמת בית ספר לבנות. למרות קשיים רבים הצליחו הנשים לארגן בית ספר לבנות שנפתח עם חמש כיתות, מא' עד ה', בשם "תפארת חיה-מושקא", תחת רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. בשנת תשע"א קיבל בית הספר בניין קבע. כיום בית הספר מונה כ-100 תלמידות כ"י מכיתה א'-ח'. (בשנת התשע"ד נפתח תיכון לבנות וניסגר מיד בסיום שנת הלימודים).
לצד בית הספר לבנות, הוקם בשנת תשס"ב תלמוד תורה אור מנחם עמנואל בו מחנכים לחינוך חסידי על טהרת הקודש בתלמוד תורה קיימים כיתות א'-ח', בשנת תשפ"ג עבר למבנה של קבע.
בין השנים תשע"ג - תשע"ה, התקיימה בעיר ישיבת תומכי תמימים, בראשות הרב חיים קיז'נר.
בעלי תפקידים בקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב חיים קיז'נר - רב הקהילה, דיין וראש ישיבת חב"ד בעיר.
- הרב יהודה אלחרר - שליח ומשפיע הקהילה.
- הרב אפרים מלוב
- הרב לוי כהן - מנהל התלמוד תורה.
- הרב ישראל שטיפל - חבר מועצת העיר מטעם קהילת חב"ד.
- הרב אייל פלד - מו"צ וראש כולל הוראה לאברכים.
התיחסויות הרבי לעיר ולחב"ד בה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במענה למכתבו של ר' לפנחס אליהו ארנרייך[1] מז' אלול תשמ"ב בו כתב אודות תכנית הקמת העיר חרדית בשם "עמנואל" וביקש מהרבי שחסידי חב"ד יצטרפו לפרויקט ויקימו שכונה חב"דית בעיר, השיב הרבי: "לעת עתה (על כל פנים) - איני רואה כמעשית תכנית הקמת קרית חב"ד בעירו (והכוונה רצויה וכו')"[2].
בחלוקת דולרים של א' תמוז תשמ"ז עבר ראש המועצה של עמנואל ומסר לרבי את מפתח העיר עמנואל. הרבי בירכו (בין השאר) שבביאת המשיח בקרוב נגאל, כאן ותושבי עמנואל, ונבוא כולנו ביחד לירושלים עיר הקודש וכו', הרבי העניק לו שלושה דולרים לשים אותם בקופה הכללית של עמנואל[3].
במענה קודש[4] כתב הרבי בקשר לעיר[5]: "הרי זה ברוב דכל עיר ואם בארץ הקודש. ואולי בכל עיר ואם בארץ הקודש. אזכיר על הציון שיקויים בכל הנ"ל כשמו: עמנו – א-ל"[6].
כמה חודשים לאחר שהרב יהודה אלחרר הגיע להתגורר בעמנואל נסע הוא לרבי ובזמן חלוקת כוס של ברכה ראה שהרבי מעניק בקבוק משקה קטן למנהלי מוסדות וכיו"ב ורצה לקבל אף הוא, אך הוא לא עמד בראשות מוסד כלשהו שיצדיק זאת. כשעבר ליד הרבי ביקש לקבל והרבי סימן בידו כשואל "עבור מה?" והוא השיב עבור חב"ד בעמנואל, אך הרבי לא נתן לו בקבוק. בעודו ממשיך הלאה שמע את המזכיר הרב יהודה לייב גרונר אומר לרבי: "בית חב"ד בעמנואל", ואז קרא לו הרבי בחזרה והעניק לו בקבוק באומרו: "בית חב"ד בעמנואל, שיהיה בהצלחה רבה". מיד כשחזר פתח הרב אלחרר בית חב"ד בעיר והקים מערך שיעורי תורה לצד פעילות עם חיילים וכו'[7].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עמנואל החדשה, שבועון כפר חב"ד 1939 עמוד 57
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שליחי העיר עמנואל בראשות הרב מוסרים מכתב ברכה לרבי (18:22)
- אנ"ש עמנואל התאחדו בסעודת שבת
- סקירה על הקהילה
- אחרי שנים בקראוונים: עמנואל חוגגת מבנה מפואר לת"ת חב"ד, כ' חשוון תשפ"ב
