שמואל בצלאל שפטיל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(29 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב ה[[חסיד]] '''שמואל בצלאל שפטיל''' - הרשב"ץ - היה מחשובי החסידים אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומגדולי חסידיהם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].  
הרב ה[[חסיד]] '''שמואל בצלאל שפטיל''' (מכונה '''הרשב"ץ''') (תקפ"ט לערך-[[ט"ו סיון]] [[תרס"ה]]) היה מחשובי החסידים אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומגדולי החסידים של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].
התיתם מאביו בצעירותו, אמו התחתנה עם אדם קשה שהיה מפשוטי ה[[מתנגדים]], נחשב כעילוי בצעירותו, כשנתוודע ונמשך לתורת החסידות עבר סבל רב מצד הסובבים אותו, באחד הפעמים הכו את הרשב"ץ בפיקוח נפש. היה לו חריץ בקדקדו, רושם ממכה שהכוהו המתנגדים בקאצעלקע (בול עץ) כשמצאו אצלו ספר התניא.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=2fc677d6-8fdc-49b7-9f8a-46aa5a22a507&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&pgnum=90 רשימות]</REF>


בפעם הראשונה שהגיע הרשב"ץ ל[[ליובאוויטש]] הייתה ביום א' של [[ראש חודש]] אדר א' בשנת [[תר"ח]].
== תולדות חיים ==
נולד ב[[שווינציאן]] והתייתם מאביו בצעירותו, לאחר פטירת אביו התחתנה אמו עם אדם קשה שהיה מפשוטי ה[[מתנגדים]]. הרשב"ץ נחשב כעילוי בצעירותו, כשנתוודע ונמשך ל[[תורת החסידות]] עבר סבל רב מצד הסובבים אותו, באחד הפעמים הכו את הרשב"ץ מכות נמרצות עד כדי פיקוח נפש וכמעט הרגוהו, וכל ימיו היה לו חריץ בקדקדו, רושם ממכה שהכוהו ה[[מתנגדים]] בקאצעלקע (בול עץ), בשעה שמצאו אצלו ספר התניא.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=2fc677d6-8fdc-49b7-9f8a-46aa5a22a507&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&pgnum=90 רשימות, חוברת קכב, עמ' 90]}}


הוא היה גם תלמידו של החסיד רבי [[מיכעלע אפאצ'קער]].<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=2fc677d6-8fdc-49b7-9f8a-46aa5a22a507&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&pgnum=90 רשימות]</REF>
נתקבל ללימוד החסידות על ידי קהילת חסידי חב"ד בוילנא, ובקרב החסידים היה נחשב לו כ"זכות" המכות שהיכו אותו על התקרבותו לתורת החסידות.


בשנת [[תרכ"ז]] [[אדמו"ר המהר"ש]] מינה את [[הרשב"ץ]] ל[[שד"ר]] ב[[קרמנטשוג]], [[חרסון]] ופלכי', [[ניקולייב]] ופלכי'{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' עמ' שס"ח, וראה גם [[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 20.}}, [[ויטבסק]], [[מינסק]], [[צ'רניגוב]] ו[[פולטבה]], במסגרת זו [[חוזר|חזר]] גם [[דא"ח]]. בתפקיד זה שימש עד [[תרל"א]]{{הערת שוליים|רשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] [[התמים (ורשה)]] גליון א' עמ' ע"ח.}}.
בפעם הראשונה שהגיע הרשב"ץ ל[[ליובאוויטש]] הייתה ביום שישי לפר' משפטים, יום א' של [[ראש חודש]] אדר א' בשנת [[תר"ח]].  


[[אדמו"ר הרש"ב]] מינה את הרשב"ץ למחנכו ומדריכו של בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת [[תרנ"ד]] עד שנת [[תר"ס]]. אז נתמנה הרשב"ץ ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים]] כאשר בתפקיד זה שימש עד פטירתו ב[[ט"ו סיון תרס"ה]].  
בדרכו ל[[ליובאוויטש]], עבר אצל החסיד רבי [[מיכעלע אפאצ'קער]], שאצלו התחנך.
 
בשנת [[תרכ"ז]] מינה [[אדמו"ר המהר"ש]] את [[הרשב"ץ]] ל[[שד"ר]] ב[[קרמנטשוג]], [[ויטבסק]], [[מינסק]], [[צ'רניגוב]] [[פולטבה]], [[חרסון]] ופלכי', ו[[ניקולייב]] ופלכי',{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' עמ' שס"ח, וראה גם [[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 20.}} במסגרת זו היה גם [[חוזר|חזר]] [[דא"ח]] בקהילות היהודיות. בתפקיד זה שימש עד שנת [[תרל"א]].
 
בשנת תרנ"ד מינה [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרשב"ץ למחנכו ומדריכו של בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], בתפקיד זה שימש עד שנת [[תר"ס]], אז נתמנה הרשב"ץ ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים]] כאשר בתפקיד זה שימש עד פטירתו.
 
נפטר ב[[ט"ו סיון]] [[תרס"ה]].  
 
לפי בקשתו, נטמן ב[[בית העלמין בליובאוויטש]] בתוך החמישים אמה של אהלי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]].
 
==לקריאה נוספת==
*'''זכה להדריך שלושה אדמו"רים בצעירותם''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]]  ע' 193-198.
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 51-57.
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49984&st=&pgnum=101 דברי ימי החסידים] רשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] בגליון [[התמים (ורשה)|התמים]] גליון א' עמ' סז ואילך.
*תולדות חייו מעובדים לילדים: '''[https://col.org.il/news/131236 פרק ראשון - כששמואל בצלאל נקלע לבית הכנסת החסידי]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/131261 פרק שני – הסוד הגדול מתגלה]''' {{COL}}


הוא הובא לקבורה כפי בקשתו בתוך החמישים אמה של אהלי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שפטיל, שמואל בצלאל}}
{{מיון רגיל:שפטיל, שמואל בצלאל}}
שורה 16: שורה 31:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:מלמדי רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:מלמדי רבותינו נשיאנו]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ה]]
[[קטגוריה:אישים בשווינציאן]]

גרסה אחרונה מ־23:54, 28 באוגוסט 2024

הרב החסיד שמואל בצלאל שפטיל (מכונה הרשב"ץ) (תקפ"ט לערך-ט"ו סיון תרס"ה) היה מחשובי החסידים אצל אדמו"ר הצמח צדק ומגדולי החסידים של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשווינציאן והתייתם מאביו בצעירותו, לאחר פטירת אביו התחתנה אמו עם אדם קשה שהיה מפשוטי המתנגדים. הרשב"ץ נחשב כעילוי בצעירותו, כשנתוודע ונמשך לתורת החסידות עבר סבל רב מצד הסובבים אותו, באחד הפעמים הכו את הרשב"ץ מכות נמרצות עד כדי פיקוח נפש וכמעט הרגוהו, וכל ימיו היה לו חריץ בקדקדו, רושם ממכה שהכוהו המתנגדים בקאצעלקע (בול עץ), בשעה שמצאו אצלו ספר התניא.[1]

נתקבל ללימוד החסידות על ידי קהילת חסידי חב"ד בוילנא, ובקרב החסידים היה נחשב לו כ"זכות" המכות שהיכו אותו על התקרבותו לתורת החסידות.

בפעם הראשונה שהגיע הרשב"ץ לליובאוויטש הייתה ביום שישי לפר' משפטים, יום א' של ראש חודש אדר א' בשנת תר"ח.

בדרכו לליובאוויטש, עבר אצל החסיד רבי מיכעלע אפאצ'קער, שאצלו התחנך.

בשנת תרכ"ז מינה אדמו"ר המהר"ש את הרשב"ץ לשד"ר בקרמנטשוג, ויטבסק, מינסק, צ'רניגוב פולטבה, חרסון ופלכי', וניקולייב ופלכי',[2] במסגרת זו היה גם חזר דא"ח בקהילות היהודיות. בתפקיד זה שימש עד שנת תרל"א.

בשנת תרנ"ד מינה אדמו"ר הרש"ב את הרשב"ץ למחנכו ומדריכו של בנו אדמו"ר הריי"צ, בתפקיד זה שימש עד שנת תר"ס, אז נתמנה הרשב"ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים כאשר בתפקיד זה שימש עד פטירתו.

נפטר בט"ו סיון תרס"ה.

לפי בקשתו, נטמן בבית העלמין בליובאוויטש בתוך החמישים אמה של אהלי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • זכה להדריך שלושה אדמו"רים בצעירותם, רפאל בכר, ספר דמותו של חסיד ע' 193-198.
  • זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 51-57.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים