משה חיים ספוצ'קינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(37 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:משה חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ספוצ'קינסקי מחזיק את התמונה שלו עם חברו יהושוע והראש ישיבה ברוך בער מקמניץ]]
[[קובץ:משה חיים ספוצ'קינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ספוצ'קינסקי]]
ר' '''משה חיים ספוצ'קינסקי''' נולד בט"ז אלול [[תשפ"ד]] בבכפר הקטן ב[[פולין]] של סובלק עיר שלא היה בה אף חסיד אחד,
ר' '''משה חיים ספוצ'קינסקי''' ([[ט"ז אלול]] [[תרפ"ד]] - [[כ' אלול]] [[תשע"ד]]) היה [[שוחט]] בקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]], ורב בית הכנסת נוסח [[האר"]]י במשך שישים שנה. בצעירותו היה מתלמידיו הקרובים של הגאון ר' [[ברוך בער ליבוביץ']].
בהיותו בן 14 אמו חלתה בדלקת פרקים והרופא שלה שלחה לבלות את חודשי הקיץ באוויר המרפא של עיירת נופש, דרוסקניק, קרבתו לוילנה וגרודנה עשתה דרוסקניק בית הקיץ של גאונים גדולים: הרב חיים עוזר, הרב שמעון שקופ, הרב אהרן קוטלר, והרב ברוך בער, בילו את הקיץ שלהם שם, כפי שעשו רבים ממנהיגי חסידות. למעשה, נראה היה שכולם רצו חלק בדרוסקניק. כל בית הפך למלון, כל מטבח מסעדה, והיהודים המסכנים של העיר ציפו לצפיפות הכלכלית השנתית בחודשי הקיץ, הרב של דרוסקניק הקים ועדה כדי לעזור לכל בחור למצוא מיטה בעיר לימי בין הזמנים, 


       משה חיים, שהגיע מהחיידר, זכה ללוות את אמו כדי ליהנות מאוויר המדינה בדרוסקניק. כפי שילדים עושים, הוא הלך לבית הכנסת ועד מהרה מצא לעצמו חבר, ילד אחר בגילו. שני ילדים בילו אחר צהריים שמחים לשחק ביחד.  
==תולדות חיים==
[[קובץ:משה חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ספוצ'קינסקי מחזיק את התמונה מילדותו עם חברו יהושוע מאחורי הרב ברוך בער מקמניץ]]
נולד ב[[ט"ז אלול]] [[תרפ"ד]] בכפר קטן ב[[פולין]].


      הנער, ששמו היה יהושע, שאל משה חיים אם הוא רצה לפגוש את הסבא שלו.  
בהיותו בן 14 חלתה אמו בדלקת פרקים ונשלחה לבלות את חודשי הקיץ באוויר המרפא של עיירת נופש, דרוסקניק. קרבתה לוילנה וגרודנה עשתה את דרוסקניק בית הקיץ של רבנים רבים: הרב [[חיים עוזר גורודזינסקי]], הרב [[שמעון שקופ]], והרב [[ברוך בער לייבוביץ']], בילו את הקיץ שלהם שם, כפי שעשו רבים מגדולי הדור באותה תקופה.


       "מי זה הסבא שלך?"  
בעקבות חברותו עם נער בשם יהושע, נכדו של רבי [[ברוך בער לייבוביץ'|ברוך בער]] זכה הנער משה חיים לקרבה אל הגרב"ב. פעם אחת שאל ר' ברוך בער את משה חיים במה הוא לומד. הוא ענה שהוא סיים את לימודיו ב"חיידר" ב'סובלק' ונראה שילך לישיבה בלומז'ה, כפי שעשו רבים מהנערים בעירו, אך רבי ברוך בער הציע לו ללמוד בישיבתו והבטיח לדאוג לכל צרכיו. אמו באה לראש הישיבה לברר פרטים על כך ונענתה שוב מראש הישיבה רבי ברוך בער כי הוא פורש עליו את חסותו וידאג לכל מחסורו ברוחניות ובגשמיות.


       "ראש ישיבת קמניץ, הרב ברוך בער," הייתה התשובה.  
היא כתבה מכתב לבעלה, בקשה את רשותו, אבל הוא לא הכיר את קמניץ ואת הראש ישיבה. אבל הוא ביקש מהרב של ה"חיידר" בסובלק, הרב צימרמן, שהבטיח לו שהקמניץ היא ישיבה 'טובה', והוא נתן את הסכמתו.


      הילד מעולם לא שמע על קמניץ או ראש הישיבה שלו, אבל הוא לקח את החבר החדש שלו על ההצעה. יחד, הם נכנסו אל תוך היער, שבו, מוקף בחומה של עצי אורן, הרב ברוך בער ישב על כיסא פסי חוף, שקוע בלימוד.
יש תמונה מפורסמת של ר' ברוך בער יושבת על כיסאו ביער של דרוסקעניק, עם שני נערים שעמדו מאחוריו. אחד מהם הוא נכדו, יהושע, והשני, הוא ר' משה חיים.
 
       הוא הרים את המבט וברך את הנכד, שהציג את החבר החדש שלו. ר 'ברוך בער' ברך אותו בחום.
 
       במהלך הימים הבאים, משה חיים ויהושע יצרו קשר עמוק, משה חיים בילו יותר ויותר זמן בסמיכות לראש הישיבה הקדושה. יום אחד, ר 'ברוך בער שאל את הילד שבו הוא למד. הוא ענה שהוא סיים את לימודיו ב"חיידר" ב'סובלק' וסביר הייתי הולך לישיבה בלומז'ה, כפי שעשו רוב הבנים בעיר הולדתו.
 
       "בואו ללמוד על ידינו, יש ישיבה  קטנה נפלאה בקמנץ, לבני גילך, ואני אדאג לך."
 
      הנער היה סקרן, והלך לשאול את האמא שלו.  אמו עשתה את דרכה ביער והתקרבה לראש הישיבה.
 
       "מי יטפל בו?" היא שאלה.
 
       "הרבנית שלי תתייחס אליו כמו בן, ואנו נבטיח כי הוא יאכל טוב וישן טוב."
 
       היא כתבה מכתב לבעלה, בקשה את רשותו, אבל הוא לא ידע הרבה על קמניץ והראש ישיבה.
 
       "אבל הוא ביקש מהרב של ה"חיידר" בסובלק, הרב צימרמן, שהבטיח לו שהקמניץ היא ישיבה 'טובה', והוא נתן את הסכמתו. חודשים לאחר מכן, כשחזרתי הביתה לפסח, הרב, הרב דוד סובאלקר, ברך אותי בהתרגשות, שרוצה לדעת הכל על קמניץ, ור 'ברוך בער. רק אז היה האבא שלי באמת משוכנע. "
 
       יש תמונה מפורסמת של ר 'ברוך בער יושבת על כיסאו ביער של דרוסקעניק, עם שני נערים שעמדו מאחוריו. אחד מהם הוא נכדו, יהושע, והשני, ברוב הספרים, עדיין לא מזוהה. עד עכשיו. זה יהודי עם עיניים כחולות בהירות שישבו לידי, ר 'משה חיים. הוא מגיע לארנק שלו וייסוג המקורי, מראה לי את כתב היד על הגב.
 
       "זה כתב היד של האמא שלי, זה כל מה שיש לי ממנה. מה שקרה הוא שביום הראשון, היה צלם שם בחוץ ביער, כך יהושע ואני עמדנו מאחורי סבו לתמונה. האמא שלי הייתה כל כך נרגשת עם זה שהיא שלחה עותק לאחיה באמריקה עם פתק על הגב. מאוחר יותר, כשהגעתי לאמריקה, הלכתי לבקר את הדוד של זה בואל, מסצ'וסטס. הוא הושיט לי את התמונה, תזכורת לזמנים פשוטים יותר, כמה שבועות השקטים ביותר של החיים שלי. "
 
       וכך, כאשר הגיעה לחופשה קרובה, הצטרפו משה חיים, יהושע והסבא והסבתא שלו לנסיעה לקמניץ. הם נסעו ברכבת לבריסק, ומשם, עגלה לקמניץ. נאמן למילה שלו, ר 'ברוך בער דאג לילד לאורך כל הטיול.  


משם עבר לקובה שב[[יפן]] עד שהגיע ל[[שנחאי]] שם למד ב[[תומכי תמימים שנחאי|ישיבה]] עד סגירתה בשנת [[תש"ו]].
משם עבר לקובה שב[[יפן]] עד שהגיע ל[[שנחאי]] שם למד ב[[תומכי תמימים שנחאי|ישיבה]] עד סגירתה בשנת [[תש"ו]].


בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ניו יורק]], שם פגש את [[אדמו"ר הריי"צ]] שלאחר כמה שנים, בשנת [[תש"ט]], שלח אותו ל[[שליחות]] ב[[מונטריאול]], על מנת שישמש כשוחט בקהילה.
בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ניו יורק]], שם פגש את [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[התקשרות|התקשר אליו]] והפך לחסידו המובהק, ושלוש שנים לאחר מכן בשנת [[תש"ט]], נשלח על ידו ל[[מונטריאול]], על מנת שישמש כשוחט בקהילה.


הוא היה משפיע [[אנ"ש]] בקהילת מונטריאל, ורב בבית הכנסת נוסח האר"י, 5001 וועזינא,  במשך שישים שנה, נכדיו משמשים כ[[שלוחים]] ברחבי העולם.
ברבות השנים התמנה כ[[משפיע]] בקהילת אנ"ש ב[[מונטריאול]], והתמנה לרב בבית הכנסת נוסח האר"י, שם כיהן במשך שישים שנה. נכדיו משמשים כ[[שליח|שלוחי הרבי]] ברחבי העולם.


ר' משה כתב את ספר "זכרונותי".
ר' משה כתב את ספר "זכרונותי".


הלך לעולמו בגיל 90 בכ' אלול [[תשע"ד]].
הלך לעולמו בגיל 90 ב[[כ' אלול]] [[תשע"ד]].
 


==משפחתו==
*אשתו שרה לאה.


אשתו: שרה לאה,
'''ילדיו''':
ילדיו: חנה קפלנד (קולומבוס, אוהיו), רבקה לייני (ברוקלין, ניו יורק), ורחל אבן ספיר (גרשוביץ) (חשמונאי, ישראל) והרב יצחק זאב ספוצ'קינסקי (וועסט לייק, קאליפורניה)
*חנה קפלנד, קולומבוס, אוהיו.
*רבקה ליין, [[ברוקלין]], [[ניו יורק]].
*רחל אבן ספיר (גרשוביץ), חשמונאים, [[ארץ הקודש]].
*הרב יצחק זאב ספוצ'קינסקי, וועסט לייק, [[קליפורניה]].


==קישורים חיצוניים==
*'''[https://anash.org/that-young-boy-was-me/ "הילד הצעיר הזה - הייתי אני"]''', תולדות חייו בצירוף תמונות וקטע וידאו {{אנש}}
*'''[https://files.anash.org/uploads/2021/05/Berels-Wedding-Teshura-lechalek-sm.pdf מכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו {{PDF}}{{אנש}}


קישור:/
mishpacha.com/Browse/Article/340/If-Not-for-My-Rebbi-I-Wouldnt-Be-Here-TodAY
{{מיון רגיל: ספוצ'קינסקי משה חיים}}
{{מיון רגיל: ספוצ'קינסקי משה חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]
[[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חבמונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]

גרסה אחרונה מ־23:48, 10 באפריל 2024

הרב ספוצ'קינסקי

ר' משה חיים ספוצ'קינסקי (ט"ז אלול תרפ"ד - כ' אלול תשע"ד) היה שוחט בקהילת חב"ד במונטריאול, ורב בית הכנסת נוסח האר"י במשך שישים שנה. בצעירותו היה מתלמידיו הקרובים של הגאון ר' ברוך בער ליבוביץ'.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ספוצ'קינסקי מחזיק את התמונה מילדותו עם חברו יהושוע מאחורי הרב ברוך בער מקמניץ

נולד בט"ז אלול תרפ"ד בכפר קטן בפולין.

בהיותו בן 14 חלתה אמו בדלקת פרקים ונשלחה לבלות את חודשי הקיץ באוויר המרפא של עיירת נופש, דרוסקניק. קרבתה לוילנה וגרודנה עשתה את דרוסקניק בית הקיץ של רבנים רבים: הרב חיים עוזר גורודזינסקי, הרב שמעון שקופ, והרב ברוך בער לייבוביץ', בילו את הקיץ שלהם שם, כפי שעשו רבים מגדולי הדור באותה תקופה.

בעקבות חברותו עם נער בשם יהושע, נכדו של רבי ברוך בער זכה הנער משה חיים לקרבה אל הגרב"ב. פעם אחת שאל ר' ברוך בער את משה חיים במה הוא לומד. הוא ענה שהוא סיים את לימודיו ב"חיידר" ב'סובלק' ונראה שילך לישיבה בלומז'ה, כפי שעשו רבים מהנערים בעירו, אך רבי ברוך בער הציע לו ללמוד בישיבתו והבטיח לדאוג לכל צרכיו. אמו באה לראש הישיבה לברר פרטים על כך ונענתה שוב מראש הישיבה רבי ברוך בער כי הוא פורש עליו את חסותו וידאג לכל מחסורו ברוחניות ובגשמיות.

היא כתבה מכתב לבעלה, בקשה את רשותו, אבל הוא לא הכיר את קמניץ ואת הראש ישיבה. אבל הוא ביקש מהרב של ה"חיידר" בסובלק, הרב צימרמן, שהבטיח לו שהקמניץ היא ישיבה 'טובה', והוא נתן את הסכמתו.

יש תמונה מפורסמת של ר' ברוך בער יושבת על כיסאו ביער של דרוסקעניק, עם שני נערים שעמדו מאחוריו. אחד מהם הוא נכדו, יהושע, והשני, הוא ר' משה חיים.

משם עבר לקובה שביפן עד שהגיע לשנחאי שם למד בישיבה עד סגירתה בשנת תש"ו.

בשנת תש"ו הגיע לניו יורק, שם פגש את אדמו"ר הריי"צ והתקשר אליו והפך לחסידו המובהק, ושלוש שנים לאחר מכן בשנת תש"ט, נשלח על ידו למונטריאול, על מנת שישמש כשוחט בקהילה.

ברבות השנים התמנה כמשפיע בקהילת אנ"ש במונטריאול, והתמנה לרב בבית הכנסת נוסח האר"י, שם כיהן במשך שישים שנה. נכדיו משמשים כשלוחי הרבי ברחבי העולם.

ר' משה כתב את ספר "זכרונותי".

הלך לעולמו בגיל 90 בכ' אלול תשע"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אשתו שרה לאה.

ילדיו:

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]