דוד לייב חן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:51, 16 במאי 2024

הרב דוד לייב חן (ח' שבט תרע"ד - י' חשוון תשס"א), היה מחסידי חב"ד בלבוב שסייע לוועד הבריחה במסגרת 'יציאת רוסיה תש"ו', ואף נאסר בשל כך על ידי הנ.ק.וו.ד. ונשלח לגלות למשך שבע שנים. לאחר יציאתו מרוסיה התיישב בירושלים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בח' שבט תרע"ד בעיירה החסידית נעוועל לאביו הרב פרץ חן ולאמו מרת חנה פריידע דבורה. בילדותו החרימה הממשלה את כל הרכוש של המשפחה ושלחה אותה מנעוול והם קבעו דירתם בקרמנצ'וג שם ר' דוד לייב נכנס ללמוד בתומכי תמימים קרמנצ'וג. בחודש אייר תר"צ כשהשלטונות עצרו את המגיד שיעור הרב מנחם מענדל גריבוב התפזרה הישיבה ור' דוד לייב נדד בין סניפי תומכי תמימים המחתרתיים בויטבסק, רוסטוב, יקטרינוסלב ולבסוף הגיע לישיבה שהתקיימה בכותאיס, גרוזיה.

בשנת תרצ"ט נסע לבקר את משפחתו שבנתיים עברו למוסקבה, ובמהלך הביקור השתדך עם רעייתו מרת רבקה בתו הבכורה של הרב נחמן שטראקס מחסידי ברסלב^[1], שבאותה שנה חזר ממחנה עבודה בגין היותו שומר מצוות.

לאחר נישואיו התגורר תקופה קצרה במוסקבה עד שפרצה מלחמת העולם השנייה והם ברחו לעומך רוסיה עד לעיירה קרנגדה שבקזחסטן שם שהו כמה משפחות מאנ"ש. הקים יחד עם אביו בית כנסת במקום ושם נולד בנו בכורו יוסף.

בתום המלחמה היה מהראשונים שהתיישבו בלבוב במטרה לצאת משם את רוסיה. עם התארגנותם של החסידים ב'יציאת רוסיה תש"ו' הוא הפך את ביתו לבסיס כללי לאנ"ש שעברו דרך העיר על אף הסכנה שהייתה כרוכה בדבר, הוא איפשר להם להתאכסן בביתו ולערוך שם התוועדויות ומניני תפילה.

הבית היווה למעשה מוקד לזיוף הדרכונים עמם יצאו אנ"ש מברית המועצות. בבית זה שכלל שני חדרים בלבד לנו עשרות אורחים, ביניהם מארגני הבריחה, ושם גם נערכו הפגישות החשאיות.

למרות המאמצים, לא הצליחו האחים חן וביניהם ר' דוד לייב ומשפחתו לצאת את ברית המועצות. בחורף תש"ז עצרו אנשי הק.ג.ב. חסידים רבים שהיו קשורים לארגון הבריחה ורק בדרך נס לא עלו על עקבותיהם של האחים חן. ר' דוד לייב ומשפחתו נותרו להתגורר בלבוב.

בחורף של שנת תש"י נעצר בלבוב יחד עם אחיו אברהם אהרן על ידי הנ.ק.וו.ד. בחשד שהשתתף בארגון הבריחה ההמונית ב'יציאת רוסיה תש"ו', ובאשמת הפצת יהדות וחתירה תחת השלטון. במשך כמה חודשים נחקר עונה כדי להוציא ממנו ידיעות נוספות על חסידים נוספים אך בגבורה הוא לא הפליל איש. בחג הפסח במסירות נפש ניזון מסוכר ומים ולא נכשל באכילת חמץ.

לאחר מעצרו נשפט ונשלח לעשר שנות גלות ועבודת פרך. במחנה שמר תורה ומצוות במסירות נפש ועל השבת לא וויתר. באחד המשלוחים שקיבל מרעייתו הגיע אליו באורח פלא ספר תהלים, אך בגלל שהספר היה גדול, ר' דוד לייב העתיק אותו על פיסות נייר קטנות אותם כרך לספר קטן. בהמשך לאחר יציאתו מרוסיה רצה להעניק את הספר לרבי אך הרבי הורה לו שישאיר את התהלים אצלו וממנו יאמר מדי שבת מברכים.

מאסרו נמשך עד שנת תשט"ז. לאחר מכן במשך כעשור ניסה לצאת מגבולות ברית המועצות ללא הצלחה ורק בשנת תשכ"ט קיבל על ידי שוחד את היתר היציאה והוא ומשפחתו יצאו את גבולות המדינה והתיישבו על פי הוראת הרבי בירושלים על יד חמיו.

בירושלים עבד בקרית הנוער וקבע עיתים לתורה בבוקר ובערב. תפילתו היתה ייחודית ונמשכה שעה ארוכה. היה מקושר לרבי וזכה להיכנס כמה פעמים ליחידות. בשנת תשמ"ג הגיעה הוראה מהמזכירות למנות כחבר בכולל חב"ד בירושלים. מדי שבת וגם לעת זקנתו הלך רגלי מרחק רב עד לכותל המערבי והתפלל בבית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה.

נפטר בי' חשוון תשס"א ונטמן בחלקת חב"ד הר המנוחות בירושלים על יד אביו.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, ר' יוסף חן
בנו, ר' מאיר שמחה חן

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור ברגר, אבני חן, הוצאת קה"ת תשע"ה
מנחם זיגלבוים, סוערות בדממה עמ' 94-103

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור ברגר, החסיד שהתכתב עם נשיא ברית המועצות בית משיח גיליון מס' 302 עמ' 22
תמונות מחייו של ר' ברק'ה חן • מכיל גם תמונות של ר' דוד לייב - באתר ד' סיון תשע"ח
הכרטיס שלו בספר החסידים

עץ משפחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ משפחת חן

אלחנן חן

שלמה מנחם מענדל חן

הרב פרץ חן
רבה של צ'רניגוב

אברהם יהודה חן

דוד צבי הירש חן

אברהם אהרון חן (בן פרץ)

משה לייב ליין (חן)

שלום שלמה שניאורסון
אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון

מרת רחל שניאורסון

מאיר שמחה חן

זלדה מישקובסקי (שניאורסון)
בת דודתו של הרבי

פרץ חן

דוד לייב חן

אברהם אהרון חן

דובער חן
(בערק'ה)

מרת פייגא
בת ר' שניאור זלמן קלמנסון

מאיר שמחה חן

מרדכי חן
משפיע בקראון הייטס

מרת חנה פריידא דבורה
אשת הרב אליהו אריה פרידמן

הערות שוליים

↑ סבא של יוסלה שוחמכר הידוע מפרשת יוסל'ה שוחמכר.

[1] סבא של יוסלה שוחמכר הידוע מפרשת יוסל'ה שוחמכר.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''דוד לייב חן''' היה מחסידי חב"ד ב[[לבוב]] שסייע לוועד הבריחה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ואף נאסר בשל כך על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלח לגלות למשך עשר שנים. לאחר יציאתו מרוסיה התיישב ב[[ירושלים]], עד פטירתו ב[[א' סיון]] [[תשנ"א]].
+[[קובץ:דוד לייב חן.png|250px|ממוזער|הרב דוד לייב חן]]
+[[קובץ:פרץ חן.jpg|ממוזער|ממוזער|שמאל|ר' דוד לייב חן (שני מימין) עם אחיו ואביו. מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]], ר' [[אברהם אהרון חן|אברהם אהרן]], ר' [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ]], ר' [[חיים דובער חן|ברק'ה]] (תרפ"ד)]]
+הרב '''דוד לייב חן''' ([[ח' שבט]] [[תרע"ד]] - [[י' חשוון]] [[תשס"א]]), היה מחסידי חב"ד ב[[לבוב]] שסייע לוועד הבריחה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ואף נאסר בשל כך על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלח לגלות למשך שבע שנים. לאחר יציאתו מרוסיה התיישב ב[[ירושלים]].
-==קורות חיים==
+==תולדות חיים==
-נולד ב[[עיירה|עיירה החסידית]] [[נעוועל]] לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]].
+נולד ב[[ח' שבט]] [[תרע"ד]] בעיירה החסידית [[נעוועל]] לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]] ולאמו מרת חנה פריידע דבורה. בילדותו החרימה הממשלה את כל הרכוש של המשפחה ושלחה אותה מנעוול והם קבעו דירתם ב[[קרמנצ'וג]] שם ר' דוד לייב נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. בחודש אייר [[תר"צ]] כשהשלטונות עצרו את המגיד שיעור הרב [[מנחם מענדל גריבוב]] התפזרה הישיבה ור' דוד לייב נדד בין סניפי תומכי תמימים המחתרתיים ב[[ויטבסק]], [[רוסטוב]], [[יקטרינוסלב]] ולבסוף הגיע לישיבה שהתקיימה ב[[כותאיס]], [[גרוזיה]].
-לאחר נישואיו לרעייתו ריבה, התיישב ב[[לבוב]] ועם התארגנותם של החסידים ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]'' הפך את ביתו לבסיס כללי לאנ"ש שעברו דרך העיר, והתאכסנו בביתו וערכו שם התוועדויות ומניני תפילה על אף הסכנה שהייתה כרוכה בדבר.
+בשנת [[תרצ"ט]] נסע לבקר את משפחתו שבנתיים עברו ל[[מוסקבה]], ובמהלך הביקור השתדך עם רעייתו מרת רבקה בתו הבכורה של הרב נחמן שטראקס מחסידי ברסלב{{הערה|סבא של יוסלה שוחמכר הידוע מ[[פרשת יוסל'ה שוחמכר]].}}, שבאותה שנה חזר ממחנה עבודה בגין היותו שומר מצוות.
-בחורף של שנת [[תשי"א]] נעצר בלבוב יחד עם אחיו אהרן על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] בחשד שהשתתף בארגון הבריחה ההמונית ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ובאשמת הפצת יהדותמ וחתירה תחת השלטון.
+לאחר נישואיו התגורר תקופה קצרה במוסקבה עד שפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] והם ברחו לעומך רוסיה עד לעיירה קרנגדה שבקזחסטן שם שהו כמה משפחות מאנ"ש. הקים יחד עם אביו בית כנסת במקום ושם נולד בנו בכורו יוסף.
-מאסרו נמשך עשר שנים, ולאחריו הצליח לצאת את גבולות ברית המועצות והתיישב בירושלים.
+בתום המלחמה היה מהראשונים שהתיישבו ב[[לבוב]] במטרה לצאת משם את רוסיה. עם התארגנותם של החסידים ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' הוא הפך את ביתו לבסיס כללי לאנ"ש שעברו דרך העיר על אף הסכנה שהייתה כרוכה בדבר, הוא איפשר להם להתאכסן בביתו ולערוך שם התוועדויות ומניני תפילה.
-נפטר ב[[א' סיון]] [[תשנ"א]] ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.
+הבית היווה למעשה מוקד לזיוף הדרכונים עמם יצאו אנ"ש מברית המועצות. בבית זה שכלל שני חדרים בלבד לנו עשרות אורחים, ביניהם מארגני הבריחה, ושם גם נערכו הפגישות החשאיות.
+למרות המאמצים, לא הצליחו האחים חן וביניהם ר' דוד לייב ומשפחתו לצאת את ברית המועצות. בחורף תש"ז עצרו אנשי הק.ג.ב. חסידים רבים שהיו קשורים לארגון הבריחה ורק בדרך נס לא עלו על עקבותיהם של האחים חן. ר' דוד לייב ומשפחתו נותרו להתגורר בלבוב.
+בחורף של שנת [[תש"י]] נעצר בלבוב יחד עם אחיו [[אברהם אהרן חן|אברהם אהרן]] על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] בחשד שהשתתף בארגון הבריחה ההמונית ב'יציאת רוסיה תש"ו', ובאשמת הפצת יהדות וחתירה תחת השלטון. במשך כמה חודשים נחקר עונה כדי להוציא ממנו ידיעות נוספות על חסידים נוספים אך בגבורה הוא לא הפליל איש. בחג הפסח במסירות נפש ניזון מסוכר ומים ולא נכשל באכילת חמץ.
+לאחר מעצרו נשפט ונשלח לעשר שנות גלות ועבודת פרך. במחנה שמר תורה ומצוות במסירות נפש ועל השבת לא וויתר. באחד המשלוחים שקיבל מרעייתו הגיע אליו באורח פלא ספר תהלים, אך בגלל שהספר היה גדול, ר' דוד לייב העתיק אותו על פיסות נייר קטנות אותם כרך לספר קטן. בהמשך לאחר יציאתו מרוסיה רצה להעניק את הספר לרבי אך הרבי הורה לו שישאיר את התהלים אצלו וממנו יאמר מדי שבת מברכים.
+מאסרו נמשך עד שנת [[תשט"ז]]. לאחר מכן במשך כעשור ניסה לצאת מגבולות ברית המועצות ללא הצלחה ורק בשנת [[תשכ"ט]] קיבל על ידי שוחד את היתר היציאה והוא ומשפחתו יצאו את גבולות המדינה והתיישבו על פי הוראת [[הרבי]] ב[[ירושלים]] על יד חמיו.
+בירושלים עבד בקרית הנוער וקבע עיתים לתורה בבוקר ובערב. תפילתו היתה ייחודית ונמשכה שעה ארוכה. היה מקושר לרבי וזכה להיכנס כמה פעמים ל[[יחידות]]. בשנת [[תשמ"ג]] הגיעה הוראה מ[[המזכירות]] למנות כחבר ב[[כולל חב"ד]] בירושלים. מדי שבת וגם לעת זקנתו הלך רגלי מרחק רב עד ל[[כותל המערבי]] והתפלל ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר העתיקה.
+נפטר ב[[י' חשוון]] [[תשס"א]] ונטמן בחלקת חב"ד הר המנוחות בירושלים על יד אביו.
+==משפחתו==
+*בנו, ר' יוסף חן
+*בנו, ר' מאיר שמחה חן
+==לקריאה נוספת==
+*[[שניאור ברגר]], '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]
+*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סוערות בדממה]]''' עמ' 94-103
+==קישורים חיצוניים==
+*[[שניאור ברגר]], '''[https://drive.google.com/file/d/1IM2gVLEZMuz0yvYGkf75J6D4XNwhthm9/view?usp=drivesdk החסיד שהתכתב עם נשיא ברית המועצות]''' [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון מס' 302 עמ' 22
+* {{קישור חבד און ליין|104614|תמונות מחייו של ר' ברק'ה חן • מכיל גם תמונות של ר' דוד לייב||ד' סיון תשע"ח}}
+*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/08_058.jpg הכרטיס שלו בספר החסידים]'''
+== עץ משפחה ==
+{{עץ משפחת חן}}
+{{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:חן, דוד לייב}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כותאיס]]
+[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
 [[קטגוריה:משפחת חן]]
-[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
+[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
+[[קטגוריה: אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]
+[[קטגוריה:משפחת שטראקס]]