אופנים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{ערך מורחב|[ערך=[[" ב־"{{ערך מורחב|ערך=[[") |
(←ענינם: תקנתי שגיאת מקור) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (13 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מלאכים}} | {{מלאכים}} | ||
'''אופנים''' הוא שמם של [[מלאכים]] המוזכרים ב[[מעשה מרכבה|מרכבת יחזקאל]]. ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי [[מלאכים]] אלו הם ב[[עולם | '''אופנים''' הוא שמם של [[מלאכים]] המוזכרים ב[[מעשה מרכבה|מרכבת יחזקאל]]. ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי [[מלאכים]] אלו הם ב[[עולם העשייה]]. | ||
==ענינם== | ==ענינם== | ||
ה[[מלאכים]] שנקראים אופנים נזכרים ב[[מעשה מרכבה|מרכבת יחזקאל]]{{ | ה[[מלאכים]] שנקראים אופנים נזכרים ב[[מעשה מרכבה|מרכבת יחזקאל]]{{הערה|יחזקאל א, טז.}}: "מראה ה'''אופנים''' ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן..." ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי [[חיות הקודש]] הם ה[[מלאכים]] ב[[עולם היצירה]], והאופנים הם ה[[מלאכים]] ב[[עולם העשייה]]. | ||
על האופנים נאמר בפסוק ש"מראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן", שפירוש פסוק זה הוא שפעולת מלאכים אלו היא בדרגה שאין משמעות כלל ל[[מקום]], שיכול להיות נמוך וגבוה ביחד, מכיון שמעלה ומטה שוים לפניו כמו שכשאופן (גלגל) קטן נמצא בתוך אופן גדול, בצד העליון האופן הגדול גבוה יותר, ובצד התחתון האופן הגדול נמוך יותר, ואדרבה ככל שהדבר גבוה יותר הוא יורד למטה יותר ולכן אף שהאופנים נמוכים מ[[חיות הקודש]], ועל כן הם נמצאים בעולם נמוך יותר, בעולם | על האופנים נאמר בפסוק ש"מראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן", שפירוש פסוק זה הוא שפעולת [[מלאכים]] אלו היא בדרגה שאין משמעות כלל ל[[מקום]], שיכול להיות נמוך וגבוה ביחד, מכיון שמעלה ומטה שוים לפניו כמו שכשאופן (גלגל) קטן נמצא בתוך אופן גדול, בצד העליון האופן הגדול גבוה יותר, ובצד התחתון האופן הגדול נמוך יותר, ואדרבה ככל שהדבר גבוה יותר הוא יורד למטה יותר ולכן אף שהאופנים נמוכים מ[[חיות הקודש]], ועל כן הם נמצאים בעולם נמוך יותר, בעולם העשייה, אף על פי כן עבודתם מגעת במקום גבוה יותר{{הערה|לקוטי תורה האזינו עז, ב.}}. | ||
ועל פי זה מובן גם מה שנאמר בהמשך הפסוק שם{{הערה|פסוק | ועל פי זה מובן גם מה שנאמר בהמשך הפסוק שם{{הערה|פסוק כ.}}: "כי רוח החיה באופנים", שנאמר רוח החיה ולא רוח החיות, מכיון שהכוונה היא לא ל[[מלאכים]] הנקראים חיות הקודש אלא לכללות ארבעת ה[[חיות]] שיוצרים את בחינת ה[[אדם]] שעל הכסא, שחיות הקודש נחלקות ל"פני אריה אל הימין ופני שור אל השמאל", שיש חילוקי מקום, מה שאין כן בבחינת אדם שאין בו ימין ושמאל. | ||
==עבודתם== | ==עבודתם== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==שמם== | ==שמם== | ||
האופנים נקראים בשם זה על שם עבודתם, כי "אופן" פירושו "גלגל" שהוא [[עגולים ויושר|עיגול]], | האופנים נקראים בשם זה על שם עבודתם, כי "אופן" פירושו "גלגל" שהוא [[עגולים ויושר|עיגול]], דבר המורה על עבודתם בבחינת מקיף וסובב ללא הבנה והשגה. | ||
==מקורם== | ==מקורם== | ||
ה[[אופנים]] מקבלים את שפעם מ[[מלכות דמלכות]] של [[עולם | ה[[אופנים]] מקבלים את שפעם מ[[מלכות דמלכות]] של [[עולם העשייה]]. | ||
==השפעתם== | ==השפעתם== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
מן [[שמרי האופנים]] שהוא הדרגה האחרונה והפסולת שבהם, נמשך ל[[שבעים שרים]], ומהם נשפע ל[[מזלות]], ועל ידם נמשכים עניני עולם הזה. | מן [[שמרי האופנים]] שהוא הדרגה האחרונה והפסולת שבהם, נמשך ל[[שבעים שרים]], ומהם נשפע ל[[מזלות]], ועל ידם נמשכים עניני עולם הזה. | ||
המשכה זו נחלקת בכללות לשתי בחינות: מפנימיות שמרי האופנים נמשך [[נפש הבהמית]], שיש לה שכל ומדות, ומחיצוניות שמרי האופנים נמשך נפש בהמה ממש, ושאר השפעות חיצוניות. | המשכה זו נחלקת בכללות לשתי בחינות: מפנימיות שמרי האופנים נמשך [[נפש הבהמית]], שיש לה שכל ומדות, ומחיצוניות שמרי האופנים נמשך [[נפש]] [[בהמה]] ממש, ושאר השפעות חיצוניות. | ||
באמירת [[ברכות קריאת שמע]] של [[שחרית]], על ידי הבנת וידיעת שורשה של נפש הבהמית משמרי האופנים, והבנת וידיעת ביטולם, נחלשת הנפש הבהמית ויוצאת ממעמדה ומצבה ונעשית כלי מוכשר לאור האלוקי{{הערה|ראה לדוגמא מאמר ד"ה נעשה נא עליית קיר תרצ"א.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ערך חסר}} | {{ערך חסר}} | ||
[[קטגוריה:מלאכים]] | [[קטגוריה:מלאכים]] | ||
[[קטגוריה:סדר השתלשלות]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:14, 16 ביולי 2023
| מלאכים |
|---|
| סוגי מלאכים |
| אופנים · חיות הקודש · שרפים |
| מושגים שונים |
| מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך |
אופנים הוא שמם של מלאכים המוזכרים במרכבת יחזקאל. בקבלה ובחסידות מבואר כי מלאכים אלו הם בעולם העשייה.
ענינם[עריכה | עריכת קוד מקור]
המלאכים שנקראים אופנים נזכרים במרכבת יחזקאל[1]: "מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן..." בקבלה ובחסידות מבואר כי חיות הקודש הם המלאכים בעולם היצירה, והאופנים הם המלאכים בעולם העשייה.
על האופנים נאמר בפסוק ש"מראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן", שפירוש פסוק זה הוא שפעולת מלאכים אלו היא בדרגה שאין משמעות כלל למקום, שיכול להיות נמוך וגבוה ביחד, מכיון שמעלה ומטה שוים לפניו כמו שכשאופן (גלגל) קטן נמצא בתוך אופן גדול, בצד העליון האופן הגדול גבוה יותר, ובצד התחתון האופן הגדול נמוך יותר, ואדרבה ככל שהדבר גבוה יותר הוא יורד למטה יותר ולכן אף שהאופנים נמוכים מחיות הקודש, ועל כן הם נמצאים בעולם נמוך יותר, בעולם העשייה, אף על פי כן עבודתם מגעת במקום גבוה יותר[2].
ועל פי זה מובן גם מה שנאמר בהמשך הפסוק שם[3]: "כי רוח החיה באופנים", שנאמר רוח החיה ולא רוח החיות, מכיון שהכוונה היא לא למלאכים הנקראים חיות הקודש אלא לכללות ארבעת החיות שיוצרים את בחינת האדם שעל הכסא, שחיות הקודש נחלקות ל"פני אריה אל הימין ופני שור אל השמאל", שיש חילוקי מקום, מה שאין כן בבחינת אדם שאין בו ימין ושמאל.
עבודתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
שורשם של האופנים הוא במידות נה"י ולכן עבודת האופנים היא באופן של עיגול, סובב ומקיף, מפני שאין הם משיגים כלל באור אין סוף, ורק עובדים את הקדוש ברוך הוא בגלל אהבתם הטבעית בבחינת הודאה, בשונה מעבודת השרפים שהם בבחינת יושר, מכיון שהם משיגים באור אין סוף, ולכן נאמר על עבודתם "ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים", שבשעה שהם שומעים את השבח "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו", שזה הוא למעלה מהשגתם, הם מתפעלים כמו אדם ששומע דבר שאינו מבין אבל יודע שהוא דבר גדול.
| ערך מורחב – ברוך כבוד ה' לעולם |
שמם[עריכה | עריכת קוד מקור]
האופנים נקראים בשם זה על שם עבודתם, כי "אופן" פירושו "גלגל" שהוא עיגול, דבר המורה על עבודתם בבחינת מקיף וסובב ללא הבנה והשגה.
מקורם[עריכה | עריכת קוד מקור]
האופנים מקבלים את שפעם ממלכות דמלכות של עולם העשייה.
השפעתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
השפעת האופנים נקראת בשם "שמרי האופנים" שהיא בחינת החיצוניות של האופנים, והפסולת שבהם, כמו שמרי היין שהם הפסולת של היין.
מן שמרי האופנים שהוא הדרגה האחרונה והפסולת שבהם, נמשך לשבעים שרים, ומהם נשפע למזלות, ועל ידם נמשכים עניני עולם הזה.
המשכה זו נחלקת בכללות לשתי בחינות: מפנימיות שמרי האופנים נמשך נפש הבהמית, שיש לה שכל ומדות, ומחיצוניות שמרי האופנים נמשך נפש בהמה ממש, ושאר השפעות חיצוניות.
באמירת ברכות קריאת שמע של שחרית, על ידי הבנת וידיעת שורשה של נפש הבהמית משמרי האופנים, והבנת וידיעת ביטולם, נחלשת הנפש הבהמית ויוצאת ממעמדה ומצבה ונעשית כלי מוכשר לאור האלוקי[4].