חיים צבי ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף
| (39 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ליפסקר הדפסת התניא פאיד.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפסקר (במרכז) לבוש במדי [[צה"ל]] בעת [[הדפסת התניא]] בפאיד מצדה המערבי של תעלת סואץ בבסיס שתחת פיקודו בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]]. מימינו: מזכירו של הרבי - הרב [[ניסן מינדל]]. משמאלו - יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]]] | |||
הרב '''חיים צבי ליפסקר''' ([[י"ט שבט]] [[תרצ"ד]] – [[כ"ח תשרי]] [[תשס"ב]]) היה חסיד חב"ד תושב [[פתח תקווה]] שנמנה על חשובי קהילת חב"ד בעיר ומעמודי התווך שלה. סגן אלוף במערך הלוגיסטי, נלחם כאיש מילואים ב[[מלחמת יום הכיפורים]] וב[[מלחמת שלום הגליל]], והיה שותף בהקמת ישיבת [[חזון אליהו (תל אביב)|חזון אליהו]] ב[[תל אביב]] ובישיבת 'נועם מנחם' של הרב [[ישעיהו ובר]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[י"ט שבט]] [[תרצ"ד]] בכותאיס שבגרוזיה להוריו הרב [[אריה זאב ליפסקר|אריה זאב]] ומלכה ליפסקר, שהגיעו לשם בשליחותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] על מנת לפעול עם יהודי האזור. ב[[ברית מילה]] נקרא על שם סבו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] - רב העיר [[פולטבה]]. | |||
בשנת [[תש"ו]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת [[אדמו"ר הריי"צ]] בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת. | |||
בהמשך נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]] ובישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולאחר לימודיו [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת שפרה, בתו של ר' נפתלי שטרנברג. | |||
===שירותו בצה"ל=== | ===שירותו בצה"ל=== | ||
לאחר נישואיו התיישב ב[[פתח תקווה]] והתגייס ל[[צה"ל]] שם שירת במשך למעלה מעשר שנים והשתחרר בדרגת אלוף משנה. | |||
לאחר נישואיו התיישב ב[[פתח תקווה]] והתגייס ל[[צה"ל]] שם שירת במשך למעלה מעשר שנים והשתחרר בדרגת | |||
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] לחם לצידו של [[אריאל שרון]] כאיש מילואים שפיקד על המערך הלוגיסטי שסיפק מזון ותחמושת לאנשי הצבא שחצו את תעלת סואץ, ובעקבות פעילותו | ב[[מלחמת יום הכיפורים]] לחם לצידו של [[אריאל שרון]] כאיש מילואים שפיקד על המערך הלוגיסטי שסיפק [[מזון]] ותחמושת לאנשי הצבא שחצו את תעלת סואץ, ובעקבות פעילותו ובפקודת הרמטכ"ל הועלה לדרגת סגן אלוף. | ||
ב[[מלחמת שלום הגליל]] שירת שוב במילואים והופקד על היחידה הלוגיסטית שפעלה בעומק השטח הלבנוני הכבוש. | ב[[מלחמת שלום הגליל]] שירת שוב במילואים והופקד על היחידה הלוגיסטית שפעלה בעומק השטח הלבנוני הכבוש. | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
===בחיים הציבוריים=== | ===בחיים הציבוריים=== | ||
עם | עם שחרורו מהצבא, קיבל הוראה מהרבי לנצל את עברו כקצין צבאי בכיר לפעול לשכנוע דעת הקהל בארץ על הסכנה המסירת שטחים לידי האויב תמורת שלום, ועל ההכרח הבטחוני לשמור על [[שלימות הארץ]]. | ||
כשהתפנה משירותו הצבאי, הקדיש זמן רב יותר לניהול עניני קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]] ובראשם להרחבת בית הכנסת החב"די המרכזי בעיר בו שימש כגבאי וכבעל תפילה. | כשהתפנה משירותו הצבאי, הקדיש זמן רב יותר לניהול עניני קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]] ובראשם להרחבת [[בית הכנסת]] החב"די המרכזי בעיר בו שימש כגבאי וכבעל תפילה. | ||
במשך מספר שנים עסק לפרנסתו בניהול המערכות הלוגיסטיות של חברת 'עלית', ולאחר מכן חבר לחסיד הרב [[ישעיהו ובר]] והקים איתו ישיבה מיוחדת לנוער החב"די הנושר בשם 'נועם מנחם'. | במשך מספר שנים עסק לפרנסתו בניהול המערכות הלוגיסטיות של חברת 'עלית', ולאחר מכן חבר לחסיד הרב [[ישעיהו ובר]] והקים איתו ישיבה מיוחדת לנוער החב"די הנושר בשם 'נועם מנחם'. | ||
פעילותו הארגונית זכתה לשבחים רבים ובעקבותיה התבקש על ידי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] לסייע בהקמת ישיבת [[חזון אליהו]] | פעילותו הארגונית זכתה לשבחים רבים ובעקבותיה התבקש על ידי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] לסייע בהקמת ישיבת [[חזון אליהו]] ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ב[[תל אביב]]. הרב ליפסקר קיבל על עצמו את התפקיד, ועסק בו עד יומו האחרון. | ||
ביום [[איסרו חג]] של [[חג הסוכות]] [[תשס"ב]] קיבל אירוע מוחי קשה במשרד ההנהלה של ישיבת חזון אליהו, ונפטר חמישה ימים לאחר מכן בגיל 67 ב[[כ"ח תשרי]] [[תשס"ב]]. נטמן ב[[בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. | |||
ר' חיים צבי רשם כמה מניגוני חב"ד שנשתמרו בזכותו, כגון [[ניגון אשרנו]], ניגון רע"ג, רע"ד ועוד. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו | *בנו הרב [[מרדכי ליפסקר]] מנהל [[ בית ספר למלאכה ]] ב[[ נחלת הר חב"ד ]] רעייתו רחל | ||
*בנו | *בנו הרב [[נפתלי ליפסקר]] | ||
*בתו בת שבע רעיית הרב [[מיכאל חיים דרגן]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marilus-Lipsker%20-%20Shevat%2022,%205768.pdf תשורה משמחת | *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marilus-Lipsker%20-%20Shevat%2022,%205768.pdf תשורה משמחת ה[[נישואין]] של מנחם מענדל וחנה מרילוס], כ"ב שבט תשס"ח | ||
{{מיון רגיל:ליפסקר, חיים צבי}} | {{מיון רגיל:ליפסקר, חיים צבי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | |||
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]] | |||
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]] | [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]] | |||
[[קטגוריה:גבאים]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:30, 20 בספטמבר 2024
הרב חיים צבי ליפסקר (י"ט שבט תרצ"ד – כ"ח תשרי תשס"ב) היה חסיד חב"ד תושב פתח תקווה שנמנה על חשובי קהילת חב"ד בעיר ומעמודי התווך שלה. סגן אלוף במערך הלוגיסטי, נלחם כאיש מילואים במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת שלום הגליל, והיה שותף בהקמת ישיבת חזון אליהו בתל אביב ובישיבת 'נועם מנחם' של הרב ישעיהו ובר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ט שבט תרצ"ד בכותאיס שבגרוזיה להוריו הרב אריה זאב ומלכה ליפסקר, שהגיעו לשם בשליחותו של אדמו"ר הריי"צ על מנת לפעול עם יהודי האזור. בברית מילה נקרא על שם סבו הרב חיים צבי ליפסקר - רב העיר פולטבה.
בשנת תש"ו הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם יציאת רוסיה תש"ו, ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו תש"ט עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה בלוד והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.
בהמשך נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים תל אביב ובישיבת תומכי תמימים לוד, ולאחר לימודיו נשא את רעייתו מרת שפרה, בתו של ר' נפתלי שטרנברג.
שירותו בצה"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר נישואיו התיישב בפתח תקווה והתגייס לצה"ל שם שירת במשך למעלה מעשר שנים והשתחרר בדרגת אלוף משנה.
במלחמת יום הכיפורים לחם לצידו של אריאל שרון כאיש מילואים שפיקד על המערך הלוגיסטי שסיפק מזון ותחמושת לאנשי הצבא שחצו את תעלת סואץ, ובעקבות פעילותו ובפקודת הרמטכ"ל הועלה לדרגת סגן אלוף.
במלחמת שלום הגליל שירת שוב במילואים והופקד על היחידה הלוגיסטית שפעלה בעומק השטח הלבנוני הכבוש.
בזמן שירותו הצבאי, סייע רבות לפעילות החב"דית בבסיסי הצבא, ועזר למילוי פקודות שונות שהתקבלו מהרבי, ביניהם סייע למבצע הדפסת התניא בצידה המערבי של תעלת סואץ שהודפס במשרדו האישי.
בחיים הציבוריים[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם שחרורו מהצבא, קיבל הוראה מהרבי לנצל את עברו כקצין צבאי בכיר לפעול לשכנוע דעת הקהל בארץ על הסכנה המסירת שטחים לידי האויב תמורת שלום, ועל ההכרח הבטחוני לשמור על שלימות הארץ.
כשהתפנה משירותו הצבאי, הקדיש זמן רב יותר לניהול עניני קהילת חב"ד בפתח תקווה ובראשם להרחבת בית הכנסת החב"די המרכזי בעיר בו שימש כגבאי וכבעל תפילה.
במשך מספר שנים עסק לפרנסתו בניהול המערכות הלוגיסטיות של חברת 'עלית', ולאחר מכן חבר לחסיד הרב ישעיהו ובר והקים איתו ישיבה מיוחדת לנוער החב"די הנושר בשם 'נועם מנחם'.
פעילותו הארגונית זכתה לשבחים רבים ובעקבותיה התבקש על ידי הרב יוסף שמואל גרליצקי לסייע בהקמת ישיבת חזון אליהו לבעלי תשובה בתל אביב. הרב ליפסקר קיבל על עצמו את התפקיד, ועסק בו עד יומו האחרון.
ביום איסרו חג של חג הסוכות תשס"ב קיבל אירוע מוחי קשה במשרד ההנהלה של ישיבת חזון אליהו, ונפטר חמישה ימים לאחר מכן בגיל 67 בכ"ח תשרי תשס"ב. נטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.
ר' חיים צבי רשם כמה מניגוני חב"ד שנשתמרו בזכותו, כגון ניגון אשרנו, ניגון רע"ג, רע"ד ועוד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הרב מרדכי ליפסקר מנהל בית ספר למלאכה בנחלת הר חב"ד רעייתו רחל
- בנו הרב נפתלי ליפסקר
- בתו בת שבע רעיית הרב מיכאל חיים דרגן
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשורה משמחת הנישואין של מנחם מענדל וחנה מרילוס, כ"ב שבט תשס"ח