חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:24, 18 בנובמבר 2024

הרבנית חיה מושקא (תק"נ - ח' טבת תרכ"א), הייתה אשתו של אדמו"ר הצמח צדק ובתו של אדמו"ר האמצעי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדה בעיירה ליאזנא בשנת תק"נ לאביה אדמו"ר האמצעי.

ביום ה' כסלו תקס"ג, נישאה לאדמו"ר הצמח צדק.

כשלוש שנים לאחר נישואיה, בשנת תקס"ז ביקש ממנה אדמו"ר הזקן שתביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה המאמר "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לרבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן) ולרב פינחס רייצס וביקשם לענות "אמן" על שהוא חייב לברך "שהחיינו".

הדבר נודע לחסידים ואלו החלו לכבד את הצמח צדק. משנודע לצמח צדק פשר הדבר, התרגש מאד ורצה לגרש את הרבנית על שעשתה זאת ללא ידיעתו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא - אדמו"ר הזקן, כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלה יתחרט, לאחר מכן סיפרה על כך לאביה. אדמו"ר האמצעי שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין.

בשבת פרשת מקץ לאחר שאדמו"ר הזקן אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". במוצאי שבת פרשת ויגש נכנסה הרבנית אל אדמו"ר הזקן והודתה לו על שלום הבית ועל הברכה.

בכל יום הייתה מרבה באמירת תהלים.

פטירתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבנית נסתלקה בערב שבת פרשת ויגש ח' טבת תרכ"א ומנוחתה כבוד בליובאוויטש באהל זקנתה הרבנית סטערנא ואמה הרבנית שיינא.

במוצאי שבת אמר הצמח צדק לבנו ר' שמואל - אדמו"ר המהר"ש כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו"ר הזקן - עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה".

בהסתלקותה אמר בעלה אדמו"ר הצמח צדק "עולמי חשך בעדי".

לאחר הסתלקותה אמר אדמו"ר הצמח צדק לבניו: "עד עכשיו הייתה לכם אמא פה, בעולם הזה, ומעכשיו תהיה לכם אמא בגן עדן. אבל לי היא חסרה..." מאז הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ליחידות באמרו כי כעת הוא שרוי ללא עצה.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-נולדה בעיירה ליאזנא בשנת ה'תק"ן ונסתלקה בערב שבת פרשת ויגש ח' טבת בשנת ה'תרכ"א. מנוחתה כבוד בליובאוויטש באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]].
+[[קובץ:אהל הרבניות בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבניות ב[[ליובאוויטש]]: הרבנית חיה מושקא, הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]] (אשת [[אדמו"ר האמצעי]]) והרבנית [[סטערנא]] (אשת [[אדמו"ר הזקן]])]]
-בכל יום הייתה מרבה באמירת תהילים. נישאה לאדמו"ר [[הצמח צדק]] בשנת ה'תקס"ד. כשלוש שנים לאחר נישואיה, בשנת ה'תקס"ז ביקש ממנה [[אדמו"ר הזקן]] שתביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה המאמר "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לר' יהודה לייב (אחיו) ולר' פינחס רייצס וביקשם לענות "אמן" על שהוא חייב לברך "שהחיינו".
+'''הרבנית חיה מושקא''' ([[תק"נ]] -  [[ח' טבת]] [[תרכ"א]]),  הייתה אשתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובתו של [[אדמו"ר האמצעי]].
-הדבר נודע לחסידים ואלו החלו לכבד את הצ"צ. משנודע לצ"צ לפשר הדבר, התרגש מאד ורצה לגרש את הרבנית על שעשתה זאת ללא ידיעתו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא – אדמו"ר הזקן, כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אב. הצ"צ השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלה יתחרט, לאחר מכן סיפרה על כך לאביה. אדמו"ר האמצעי שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין.
+== תולדות חיים ==
+נולדה ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] בשנת [[תק"נ]] לאביה [[אדמו"ר האמצעי]].
-בשבת פרשת מקץ לאחר שאדמו"ר הזקן אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצ"צ ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצ"צ והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים...  ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". במוצאי שבת פרשת ויגש נכנסה הרבנית אל אדמו"ר הזקן והודתה לו על שלום הבית ועל הברכה.
+ביום [[ה' כסלו תקס"ג]], נישאה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]].
-הרבנית נסתלקה בערב שבת פרשת ויגש ח' טבת בשנת ה'תרכ"א ומנוחתה כבוד בליובאוויטש באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]].
+כשלוש שנים לאחר נישואיה, בשנת [[תקס"ז]] ביקש ממנה [[אדמו"ר הזקן]] שתביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה ה[[מאמר]] "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לרבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]] ולרב [[פינחס רייצס]] וביקשם לענות "אמן" על שהוא חייב לברך "שהחיינו".
-במוצאי שבת אמר הצ"צ לבנו ר' שמואל כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו"ר הזקן – עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה".
+הדבר נודע [[חסיד|לחסידים]] ואלו החלו לכבד את הצמח צדק. משנודע לצמח צדק פשר הדבר, התרגש מאד ורצה [[גירושין|לגרש]] את הרבנית על שעשתה זאת ללא ידיעתו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא - אדמו"ר הזקן, כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלה יתחרט, לאחר מכן סיפרה על כך לאביה. [[אדמו"ר האמצעי]] שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל [[אדמו"ר הזקן]] ושטח בפניו את העניין.
-בהסתלקותה אמר בעלה אדמו"ר הצמח צדק "עולמי חשך בעדי".
+ב[[שבת]] פרשת מקץ לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו [[גירושין|לגרש]] את זוגתו. [[אדמו"ר הזקן]] הבטיח ללמוד עמו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". ב[[מוצאי שבת]] פרשת ויגש נכנסה הרבנית אל [[אדמו"ר הזקן]] והודתה לו על שלום הבית ועל הברכה.
-לאחר הסתלקותה אר כ"ק אדמו"ר הצ"צ לבניו: "עד עכשיו הייתה לכם אמא פה, בעולם הזה, ומעכשיו תהיה לכם אמא בגן עדן. אבל לי היא חסרה...".
+בכל יום הייתה מרבה באמירת תהלים.
+== פטירתה ==
+הרבנית נסתלקה ב[[ערב שבת]] פרשת ויגש [[ח' טבת תרכ"א]] ומנוחתה כבוד ב[[ליובאוויטש]] באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]].
-אחרי הסתלקותה הפסיק אדמו"ר הצ"צ לקבל אנשים ליחידות באמרו כי כעת הוא שרוי ללא עצה.
+ב[[מוצאי שבת]] אמר הצמח צדק לבנו ר' שמואל - [[אדמו"ר המהר"ש]] כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו"ר הזקן]] - עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה".
-הרבנית חיה מושקא הייתה מוקפת מכל צדדיה ברבותינו נשיאנו: הייתה אשת רבי - אדמו"ר הצ"צ, בת רבי - אדמו"ר האמצעי, נכדת רבי - אדמו"ר הזקן, אם רבי - אדמו"ר המהר"ש, אם זקנתו של רבי - אדמו"ר הריי"צ וזקנת זקנתו של רבי - אדמו"ר שליט"א.
+בהסתלקותה אמר בעלה [[אדמו"ר הצמח צדק]] "עולמי חשך בעדי".
-==משפחתה==
+לאחר הסתלקותה אמר אדמו"ר הצמח צדק לבניו: "עד עכשיו הייתה לכם אמא פה, בעולם הזה, ומעכשיו תהיה לכם אמא בגן עדן. אבל לי היא חסרה..." מאז הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ל[[יחידות]] באמרו כי כעת הוא שרוי ללא עצה.
-*אביה: [[אדמו"ר האמצעי]].
+הרבנית חיה מושקא הייתה מוקפת מכל צדדיה בכל רבותינו נשיאנו: הייתה אשת רבי - [[אדמו"ר הצמח צדק]], בת רבי - [[אדמו"ר האמצעי]], נכדת רבי - [[אדמו"ר הזקן]], אם רבי - [[אדמו"ר המהר"ש]], זקנת רבי [[אדמו"ר הרש"ב]], אם זקנתו של רבי - [[אדמו"ר הריי"צ]] וזקנת זקנתו של רבי - [[הרבי]].
-*אמה: [[הרבנית שיינא]].
-*בעלה: [[אדמו"ר הצמח צדק]].
+===משפחתה===
-*בניה: רבי [[ברוך שלום]], רבי יהודה ליב, רבי חיים שניאור זלמן, רבי ישראל נח, רבי יוסף יצחק, רבי יעקב ורבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]].
+היו לה שבעה בנים{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מובא של צמח צדק היה בן נוסף, בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל.}}, ושתי בנות:
-*בנותיה: הרבנית ראדע פריידא (בעלה ר' שניאור) והרבנית דבורה לאה (בעלה ר' לוי יצחק).
-*נכד: [[אדמו"ר הרש"ב]].
+'''בניה'''
-*סבא: [[אדמו"ר הזקן]] (מצד אביה).
+*בנה - רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]].
+*בנה - אדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]].
+*בנה - אדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]].
+*בנה - אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן מניעז'ין]].
+*בנה - אדמו"ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הריי"צ מאוורוטש]].
+*בנה - הרה"ק רבי [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יעקב מארשא]].
+*בנה - אדמו"ר [[שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|המהר"ש]].
+'''בנותיו'''
+*בתה - הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)|ראדע פריידא שניאורסון]] אשת הרב [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]].
+*בתה - הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה זלמנסון]] אשת הרב [[לוי יצחק זלמנסון]].
+{{הערות שוליים}}
+{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
+{{מיון רגיל:שניאורסון, חיה מושקא}}
+[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|3]]
+[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]
+[[קטגוריה:אישים בליאזנא]]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן	זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל \| הורים: ישראל ברוך · רבקה \| חמיו: יהודה ליב \| אשתו: סטערנא \| אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה \| גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין \| בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל \| חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס \| שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי	הורים: שניאור זלמן · סטערנא \| אשתו: שיינא \| חמיו: ר' יעקב מינוביץ' \| אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל \| גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם \| בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים \| חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק	הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: דובער חמותו: שיינא \| אחים/יות: דבורה \| גיסים/ות: חיים חייקיל \| בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה \| חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש	הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא \| אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) \| חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) \| אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה \| גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ \| בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב	הורים: שמואל · רבקה \| אשתו: שטערנא שרה \| חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק \| חמותו: חנה \| אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| בנים: יוסף יצחק \| גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין \| כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ	הורים: שלום דובער · שטערנא שרה \| אשתו: נחמה דינה \| חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון \| בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא \| חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין \| נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א	הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: יוסף יצחק \| חמותו: נחמה דינה \| אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) \| גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון

חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:24, 18 בנובמבר 2024

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פטירתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

תפריט ניווט