הבדלים בין גרסאות בדף "מסכת עוקצין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ח"א " ב־" חלק א' ")
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מסכת עוקצין''' היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים למזון ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. במסכת עוקצין יש שלשה פרקים.
+
'''מסכת עוקצין''' היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת ה[[מזון]] הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים ל[[מזון]] ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. מסכת עוקצין מחולקת לשלשה פרקים.
  
 
==ביאורי הרבי==
 
==ביאורי הרבי==
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=222 תשל"ב].}} מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן [[רבן שמעון בן גמליאל]] שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף [[מסכת הוריות]]{{הערת שוליים|ראה בערך על [[רבן שמעון בן גמליאל]].}}, ולכן כאשר [[רב יהודה]] היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת.
+
[[הרבי]]{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=222 תשל"ב].}} מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן [[רבן שמעון בן גמליאל]] שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף [[מסכת הוריות]]{{הערה|ראה בערך על [[רבן שמעון בן גמליאל]].}}, ולכן כאשר [[רב יהודה]] היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת.
  
 
===ביאורים נוספים===
 
===ביאורים נוספים===
שורה 9: שורה 9:
 
*'''פ"ג מי"א.''' חלות דבש, מחלוקת [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] (ולשיטתם בכל הש"ס.) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)]
 
*'''פ"ג מי"א.''' חלות דבש, מחלוקת [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] (ולשיטתם בכל הש"ס.) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)]
  
*'''פ"ג משניות י' י"א י"ב.''' כוורת דבורים. חלות דבש. עתיד [[הקב"ה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=307 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' ד' (עמ' 307)]
+
*'''פ"ג [[משניות]] י' י"א י"ב.''' כוורת דבורים. חלות דבש. עתיד [[הקב"ה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=307 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' ד' (עמ' 307)]
  
*'''פ"ג מי"ב:''' '''אמר [[רבי שמעון בן חלפתא]] לא מצא הקב"ה כו'.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=5ede0981-142e-48b4-88f0-48a6497ad77d&st=%u05dc תורת מנחם תשי"ט חלק א' עמ' 294 (עמ' 262)]
+
*'''פ"ג מי"ב:''' '''אמר [[רבי שמעון בן חלפתא]] לא מצא [[הקב"ה]] כו'.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=5ede0981-142e-48b4-88f0-48a6497ad77d&st=%u05dc תורת מנחם [[תשי"ט]] חלק א' עמ' 294 (עמ' 262)]
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{שס}}
 
{{שס}}
 
[[קטגוריה:ש"ס]]
 
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה אחרונה מ־06:35, 24 באוגוסט 2020

מסכת עוקצין היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים למזון ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. מסכת עוקצין מחולקת לשלשה פרקים.

ביאורי הרבי[עריכה]

הרבי[1] מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן רבן שמעון בן גמליאל שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף מסכת הוריות[2], ולכן כאשר רב יהודה היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות דאביי ורבא חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת.

ביאורים נוספים[עריכה]

הערות שוליים