שי למורא (בית הוצאה לאור): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "הרבי שליט"א" ב־"הרבי") |
משיח בכיכר (שיחה | תרומות) |
||
| (30 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שי למורא סמל.JPG|שמאל|ממוזער | [[קובץ:שי למורא סמל.JPG|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]] | ||
'''"שי למורא"''' הינה הוצאה לאור חב"דית בעיר [[ירושלים]] בניהולו של הרב | '''"שי למורא"''' הינה הוצאה לאור חב"דית בעיר [[ירושלים]] בניהולו של הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]], המהדירה ספרי יסוד יהודיים בצורה ברורה ומאירת עיניים, מתוך מטרה להקל את הבנת הלימוד על הציבור הרחב. מוסד זה הינו אחד מה-[[ועד ע"א מוסדות|71 מוסדות]] שהוקמו לרגל יובל השבעים להולדתו של [[הרבי]]. | ||
==תולדות הדפוס== | ==תולדות הדפוס== | ||
ייסודה של הוצאת ספרים | ייסודה של הוצאת ספרים שי למורא הינה בעיר [[סאנוק]] שבפולין, שם הוקם בית דפוס מקומי בניהולו של הרב דוד יואל ויינפלד. | ||
בשנת [[תרצ"ו]] [[ארץ הקודש|עלה לארץ]] בנו, הרב יעקב שאול ויינפלד (מחבר הספר "משנת יעקב") והביא יחד עמו באוניה מספר מכונות דפוס מבית הדפוס של אביו. הרב ויינפלד התיישב ב[[ירושלים]], ופתח שם הוצאת ספרים בשם "אשכול" מתוך מטרה להוציא לאור ספרי יסוד יהודיים בדפוס מחודש, באותיות מאירות עיניים, יחד עם הקפדה על כל כללי הדקדוק. | בשנת [[תרצ"ו]] [[ארץ הקודש|עלה לארץ]] בנו, הרב [[יעקב שאול ויינפלד]] (מחבר הספר "משנת יעקב") והביא יחד עמו באוניה מספר מכונות דפוס מבית הדפוס של אביו. הרב ויינפלד התיישב ב[[ירושלים]], ופתח שם הוצאת ספרים בשם "אשכול" מתוך מטרה להוציא לאור ספרי יסוד יהודיים בדפוס מחודש, באותיות מאירות עיניים, יחד עם הקפדה על כל כללי הדקדוק. | ||
ההוצאה לאור פנתה בעיקר לתלמידים, ועל כן הספרים הראשונים בהם עסקה ההוצאה לאור היו משניות, ספר החינוך, סידורי | ההוצאה לאור פנתה בעיקר לתלמידים, ועל כן הספרים הראשונים בהם עסקה ההוצאה לאור היו משניות, ספר החינוך, סידורי תפילה וחוברות גמרא לתלמידים. | ||
בשנת [[תשכ"א]], בעת שהרב שמואל יהודה ויינפלד עזר לאביו בבית הדפוס, נתפסו אצבעותיו בגלילי המכונה ונמחצו בלחץ רב על ידי גלילי הגומי. למעלה מדרך הטבע לגמרי, התרחש הנס, והאצבעות התרפאו לחלוטין ללא להותיר כל זכר. | בשנת [[תשכ"א]], בעת שהרב שמואל יהודה ויינפלד עזר לאביו בבית הדפוס, נתפסו אצבעותיו בגלילי המכונה ונמחצו בלחץ רב על ידי גלילי הגומי. למעלה מדרך הטבע לגמרי, התרחש הנס, והאצבעות התרפאו לחלוטין ללא להותיר כל זכר. | ||
באותו מעמד, גמלה ההחלטה בליבו של הרב ויינפלד (שמואל יהודה), להתחיל לעסוק בחיבור המלקט את הביאורים השונים של מפרשי פירוש [[רש"י]] על התורה, וכך, עוד בחיי אביו, החל לחבר את פירושו '''ש"י למורא''', על שם הפסוק | באותו מעמד, גמלה ההחלטה בליבו של הרב ויינפלד (שמואל יהודה), להתחיל לעסוק בחיבור המלקט את הביאורים השונים של מפרשי פירוש [[רש"י]] על התורה, וכך, עוד בחיי אביו, החל לחבר את פירושו '''ש"י למורא''', על שם הפסוק בתהלים{{הערה|עו, יב.}} "כל סביביו יובילו שי למורא", כשהוא רומז את שמו הפרטי ('''ש'''מואל '''י'''הודה) בראשי תיבות. וכן שי למורא בגימטרייא שמואל יהודה ויינפלד. | ||
העבודה בפועל החלה בשנת [[תשכ"ו]], אך התארכה מעבר למצופה והיה נראה כי המלאכה לא תסתיים לעולם. בשנת [[תשל"ב]] ביקר הרב ויינפלד ב[[770|חצר]] [[הרבי]] לרגל יום הבהיר [[י"א ניסן]] - יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת | העבודה בפועל החלה בשנת [[תשכ"ו]], אך התארכה מעבר למצופה והיה נראה כי המלאכה לא תסתיים לעולם. בשנת [[תשל"ב]] ביקר הרב ויינפלד ב[[770|חצר]] [[הרבי]] לרגל יום הבהיר [[י"א ניסן]] - יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת ה[[התוועדות]] הכריז הרבי על הקמת [[ועד ע"א מוסדות|ע"א מוסדות]] חדשים, כתנופת פעילות לרגל היכנסו לשנת השבעים ואחת. הרב ויינפלד קיבל על עצמו מחדש להירתם לעבודה בכל מרצו, ולהביא את ההחלטה הטובה לידי גמר, כחלק מהע"א מוסדות. | ||
ב[[יחידות]] של הרב ויינפלד אצל הרבי בקשר עם פירוש "שי למורא", שהתקיימה בשנת [[תש"מ]] בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|אלף פעמים ככה}}. | |||
:{{ | |||
בשנת [[תשנ"ח]] נפטר מייסד הוצאת 'אשכול', הרב יעקב שאול ויינפלד, ובניו חילקו ביניהם את זכויות ההוצאה לאור של הספרים שבהוצאת אביהם. חלק גדול מספרי ההוצאה לאור, הועברו להוצאת ספרים "שי למורא" בניהולו של הרב שמואל יהודה ויינפלד, והשאר נותרו בידי אחיו - הרב יוסף ויינפלד, תחת שם ההוצאה לאור המקורית - "אשכול". | בשנת [[תשנ"ח]] נפטר מייסד הוצאת 'אשכול', הרב [[יעקב שאול ויינפלד]], ובניו חילקו ביניהם את זכויות ההוצאה לאור של הספרים שבהוצאת אביהם. חלק גדול מספרי ההוצאה לאור, הועברו להוצאת ספרים "שי למורא" בניהולו של הרב שמואל יהודה ויינפלד, והשאר נותרו בידי אחיו - הרב יוסף ויינפלד, תחת שם ההוצאה לאור המקורית - "אשכול". | ||
==הוצאה לאור== | ==הוצאה לאור== | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
*'''הלכות תשובה להרמב"ם''' - עם פירוש "שי למורא". | *'''הלכות תשובה להרמב"ם''' - עם פירוש "שי למורא". | ||
*'''זמירות לשבת''' - עם פירוש "שי למורא" חשון תשע"ב. | *'''זמירות לשבת''' - עם פירוש "שי למורא" חשון תשע"ב. | ||
*'''חמשה חומשי תורה''' - עם פירוש "שי למורא", ו"כתר תורה" לבירור חילופי הגרסאות ברש"י. | *'''חמשה חומשי תורה''' - עם פירוש "שי למורא", ו"כתר תורה" לבירור חילופי הגרסאות ברש"י. הפירוש מתייחד בכך שהוא מיוסד על שיטת הרבי להבנת דברי רש"י שאומר שמכיוון ורש"י אמר "אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא" הרי שההסבר העיקרי בדבריו הוא לפי דרך הפשט (בעוד שאר המהדורות להסברת דברי רש"י לא מתייחסות לכך) בפירושו מעלה הרב ויינפלד שאלות בפירוש רש"י ומתרצם. (לפעמים הלומד רש"י בשטף בלי לעיין בפירוש שי למורא לא מבחין שלפי שיטתו של רש"י ישנו קושי) וכן הגירסאות הוא מבדיקת כתבי יד רבים. וכך נמצא שהלומדים רש"י על התורה וביחוד במסגרת לימודי ה[[חתת]] הפירוש יעיל ביותר. ובכך מתבטאת העובדה שפירוש זה נחשב בעצם כמוסד ונכלל במסגרת [[ע"א מוסדות]] שהוקמו לכבוד יום ההולדת השבעים של הרבי, יצוין כי בחילת הספר מובא מכתב של הרבי לשי למורא. | ||
*'''טעמי המנהגים ומקורי הדינים''' - ההדרה מחודשת בתוספת מפתחות. | *'''טעמי המנהגים ומקורי הדינים''' - ההדרה מחודשת בתוספת מפתחות. | ||
*'''טעמי המקרא''' - כללי טעמי המקרא, בתוספת ביאור על פיוטו של רבינו תם על כללי הטעמים. | *'''טעמי המקרא''' - כללי טעמי המקרא, בתוספת ביאור על פיוטו של [[רבינו תם]] על כללי הטעמים. | ||
*'''כוכב דרך''' - ביאור חיבורו של האבן עזרא, בשבח פירוש רש"י על התורה. | *'''כוכב דרך''' - ביאור חיבורו של האבן עזרא, בשבח פירוש [[רש"י]] על התורה. | ||
*'''מפת הטהרה''' - על מסכת טהרות. | *'''מפת הטהרה''' - על מסכת טהרות. | ||
*'''סידור (נוסח ספרד)''' - עם פירוש "שי למורא". | *'''סידור (נוסח ספרד)''' - עם פירוש "שי למורא". | ||
*'''סידור (נוסח האריז"ל)''' - עם פירוש "שי למורא" (ב' חלקים). | *'''סידור (נוסח האריז"ל)''' - עם פירוש "שי למורא" (ב' חלקים). | ||
*'''[[ | *'''[[תהלים]]''' - עם פירוש "שי למורא" (תשע"ג). | ||
*'''סימני האמרים''' - קיצורים מתומצתים וסימני עזר ללימוד ספר ה'[[תניא]]'. | *'''סימני האמרים''' - קיצורים מתומצתים וסימני עזר ללימוד ספר ה'[[תניא]]'{{הערה|1=[https://col.org.il/news/135560 מענות הרבי בקשר להוצאה לאור של הספר] {{COL}}}}. | ||
*'''פרקי אבות''' - עם פירוש "שי למורא". | *'''פרקי אבות''' - עם פירוש "שי למורא". | ||
*'''ציורים ללימוד''' - אופן קשירת | *'''ציורים ללימוד''' - אופן קשירת ה[[ציצית]] והתפילין לפי כל הנוסחאות | ||
*'''קונטרס בית הבחירה''' - בירור צורת [[בית המקדש]] על פי שיטת [[הרמב"ם]]. | *'''קונטרס בית הבחירה''' - בירור צורת [[בית המקדש]] על פי שיטת [[הרמב"ם]]. | ||
*'''שמונה פרקים להמרב"ם"''' - הקדמת פירוש הרמב"ם לפרק חלק בסנהדרין, עם פירוש "שי למורא". | *'''שמונה פרקים להמרב"ם"''' - הקדמת פירוש [[הרמב"ם]] לפרק חלק בסנהדרין, עם פירוש "שי למורא". | ||
*'''תנא דבי אליהו''' - עם פירוש "שי למורא". | *'''תנא דבי אליהו''' - עם פירוש "שי למורא" (ספר זה קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]] לרגל הוצאתו). | ||
הספרים יוצאים לאור מעוטרים בהסכמותיהם של גדולי ישראל, ובעידודם הנלהב. | הספרים יוצאים לאור מעוטרים בהסכמותיהם של גדולי ישראל, ובראשם [[הרבי]] ובעידודם הנלהב. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]] | [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]] | ||
[[קטגוריה:ע"א מוסדות]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:42, 23 בינואר 2024
"שי למורא" הינה הוצאה לאור חב"דית בעיר ירושלים בניהולו של הרב שמואל יהודה ויינפלד, המהדירה ספרי יסוד יהודיים בצורה ברורה ומאירת עיניים, מתוך מטרה להקל את הבנת הלימוד על הציבור הרחב. מוסד זה הינו אחד מה-71 מוסדות שהוקמו לרגל יובל השבעים להולדתו של הרבי.
תולדות הדפוס[עריכה | עריכת קוד מקור]
ייסודה של הוצאת ספרים שי למורא הינה בעיר סאנוק שבפולין, שם הוקם בית דפוס מקומי בניהולו של הרב דוד יואל ויינפלד.
בשנת תרצ"ו עלה לארץ בנו, הרב יעקב שאול ויינפלד (מחבר הספר "משנת יעקב") והביא יחד עמו באוניה מספר מכונות דפוס מבית הדפוס של אביו. הרב ויינפלד התיישב בירושלים, ופתח שם הוצאת ספרים בשם "אשכול" מתוך מטרה להוציא לאור ספרי יסוד יהודיים בדפוס מחודש, באותיות מאירות עיניים, יחד עם הקפדה על כל כללי הדקדוק.
ההוצאה לאור פנתה בעיקר לתלמידים, ועל כן הספרים הראשונים בהם עסקה ההוצאה לאור היו משניות, ספר החינוך, סידורי תפילה וחוברות גמרא לתלמידים.
בשנת תשכ"א, בעת שהרב שמואל יהודה ויינפלד עזר לאביו בבית הדפוס, נתפסו אצבעותיו בגלילי המכונה ונמחצו בלחץ רב על ידי גלילי הגומי. למעלה מדרך הטבע לגמרי, התרחש הנס, והאצבעות התרפאו לחלוטין ללא להותיר כל זכר.
באותו מעמד, גמלה ההחלטה בליבו של הרב ויינפלד (שמואל יהודה), להתחיל לעסוק בחיבור המלקט את הביאורים השונים של מפרשי פירוש רש"י על התורה, וכך, עוד בחיי אביו, החל לחבר את פירושו ש"י למורא, על שם הפסוק בתהלים[1] "כל סביביו יובילו שי למורא", כשהוא רומז את שמו הפרטי (שמואל יהודה) בראשי תיבות. וכן שי למורא בגימטרייא שמואל יהודה ויינפלד.
העבודה בפועל החלה בשנת תשכ"ו, אך התארכה מעבר למצופה והיה נראה כי המלאכה לא תסתיים לעולם. בשנת תשל"ב ביקר הרב ויינפלד בחצר הרבי לרגל יום הבהיר י"א ניסן - יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת ההתוועדות הכריז הרבי על הקמת ע"א מוסדות חדשים, כתנופת פעילות לרגל היכנסו לשנת השבעים ואחת. הרב ויינפלד קיבל על עצמו מחדש להירתם לעבודה בכל מרצו, ולהביא את ההחלטה הטובה לידי גמר, כחלק מהע"א מוסדות.
ביחידות של הרב ויינפלד אצל הרבי בקשר עם פירוש "שי למורא", שהתקיימה בשנת תש"מ בירך אותו הרבי: "אלף פעמים ככה".
בשנת תשנ"ח נפטר מייסד הוצאת 'אשכול', הרב יעקב שאול ויינפלד, ובניו חילקו ביניהם את זכויות ההוצאה לאור של הספרים שבהוצאת אביהם. חלק גדול מספרי ההוצאה לאור, הועברו להוצאת ספרים "שי למורא" בניהולו של הרב שמואל יהודה ויינפלד, והשאר נותרו בידי אחיו - הרב יוסף ויינפלד, תחת שם ההוצאה לאור המקורית - "אשכול".
הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספרים שבהוצאת "שי למורא" מתייחדים בעימוד ברור ומאיר עיניים, תוך שימת דגש על ניקוד נכון המתאים לכללי הדקדוק בלשון הקודש, ועל פי רב נלווים אליהם ציורים מאירי עיניים במקומות הדרושים, המסייעים להבנה.
עד היום בהוצאת "שי למורא" יצאו לאור עולם והודפסו במהדורה מחודשת:
- אקדמות מילין - ביאור הפיוט 'אקדמות' הנאמר בחג השבועות.
- בית מצודות - ביאור לשלושת המגילות רות, איכה ואסתר, על פי דרכם של בעלי המצודות[2].
- דניאל איש חמודות - ספרים דניאל עזרא ונחמיה עם תרגום מלא ומפורש ללשון הקודש.
- הגדה של פסח - עם פירוש "שי למורא".
- הלכות תשובה להרמב"ם - עם פירוש "שי למורא".
- זמירות לשבת - עם פירוש "שי למורא" חשון תשע"ב.
- חמשה חומשי תורה - עם פירוש "שי למורא", ו"כתר תורה" לבירור חילופי הגרסאות ברש"י. הפירוש מתייחד בכך שהוא מיוסד על שיטת הרבי להבנת דברי רש"י שאומר שמכיוון ורש"י אמר "אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא" הרי שההסבר העיקרי בדבריו הוא לפי דרך הפשט (בעוד שאר המהדורות להסברת דברי רש"י לא מתייחסות לכך) בפירושו מעלה הרב ויינפלד שאלות בפירוש רש"י ומתרצם. (לפעמים הלומד רש"י בשטף בלי לעיין בפירוש שי למורא לא מבחין שלפי שיטתו של רש"י ישנו קושי) וכן הגירסאות הוא מבדיקת כתבי יד רבים. וכך נמצא שהלומדים רש"י על התורה וביחוד במסגרת לימודי החתת הפירוש יעיל ביותר. ובכך מתבטאת העובדה שפירוש זה נחשב בעצם כמוסד ונכלל במסגרת ע"א מוסדות שהוקמו לכבוד יום ההולדת השבעים של הרבי, יצוין כי בחילת הספר מובא מכתב של הרבי לשי למורא.
- טעמי המנהגים ומקורי הדינים - ההדרה מחודשת בתוספת מפתחות.
- טעמי המקרא - כללי טעמי המקרא, בתוספת ביאור על פיוטו של רבינו תם על כללי הטעמים.
- כוכב דרך - ביאור חיבורו של האבן עזרא, בשבח פירוש רש"י על התורה.
- מפת הטהרה - על מסכת טהרות.
- סידור (נוסח ספרד) - עם פירוש "שי למורא".
- סידור (נוסח האריז"ל) - עם פירוש "שי למורא" (ב' חלקים).
- תהלים - עם פירוש "שי למורא" (תשע"ג).
- סימני האמרים - קיצורים מתומצתים וסימני עזר ללימוד ספר ה'תניא'[3].
- פרקי אבות - עם פירוש "שי למורא".
- ציורים ללימוד - אופן קשירת הציצית והתפילין לפי כל הנוסחאות
- קונטרס בית הבחירה - בירור צורת בית המקדש על פי שיטת הרמב"ם.
- שמונה פרקים להמרב"ם" - הקדמת פירוש הרמב"ם לפרק חלק בסנהדרין, עם פירוש "שי למורא".
- תנא דבי אליהו - עם פירוש "שי למורא" (ספר זה קיבל מכתב ברכה מהרבי לרגל הוצאתו).
הספרים יוצאים לאור מעוטרים בהסכמותיהם של גדולי ישראל, ובראשם הרבי ובעידודם הנלהב.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
"פתח דבר" לחמשה חומשי תורה בהוצאת "שי למורא"[4] - ספר בראשית.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ עו, יב.
- ↑ מצודת דוד ומצודת ציון. ביאורם של המחברים עצמם לא הגיעו לידינו, והמחבר ניסה להשלים את המלאכה שהחלה על ידם.
- ↑ מענות הרבי בקשר להוצאה לאור של הספר
- ↑ נדפס בסיום הספר, היות ועל פי דין אין להקדים שום דבר שבדפוס לתורה שבכתב.