שרה אמנו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120 באמצעות HotCat) |
||
| (15 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שרה אימנו''' היא הראשונה מבין [[ארבעת האמהות]], אשתו של [[אברהם אבינו]] ואמו של [[יצחק אבינו]]. | '''שרה אימנו''' היא הראשונה מבין [[ארבעת האמהות]], אשתו של [[אברהם אבינו]] ואמו של [[יצחק אבינו]]. | ||
נולדה בשנת | נולדה בשנת א'תתקנ"ח לאביה הרן בהיותו בגיל 8{{הערה|אברהם היה גדול מהרן בשנתיים (בראשית רבה פרשה לח הל' יד. ילקוט שמעוני לך לך), והיה גדול משרה בעשר שנים (בראשית יז יז).}}. נישאה לאברהם אבינו וילדה את יצחק. | ||
בהיותה ב[[חרן]] עסקה בקירוב ל[[יהדות]]. | בהיותה ב[[חרן]] עסקה בקירוב ל[[יהדות]]. | ||
המדרש מספר שבזכות שרה הייתה ברכה בעיסה, לא מש ענן מעל לאהלה, ולא נכבה הנר. כשנפטרה פסקו הניסים האלה, אך כש[[יצחק]] נשא את [[רבקה]] חזרו הניסים. | המדרש מספר שבזכות שרה הייתה ברכה בעיסה, לא מש ענן מעל לאהלה, ולא נכבה הנר. כשנפטרה פסקו הניסים האלה, אך כש[[יצחק]] [[נישואין|נשא]] את [[רבקה]] חזרו הניסים. | ||
לפי המדרש נפטרה בגלל שהשטן אמר לה בהפתעה ש[[אברהם]] לא שחט לבסוף את [[יצחק]], אלא [[עקדת יצחק]] הייתה נסיון בלבד. נפטרה בשנת ב' אלפים פ"ה לבריאת העולם. | לפי המדרש נפטרה בגלל שהשטן אמר לה בהפתעה ש[[אברהם]] לא שחט לבסוף את [[יצחק]], אלא [[עקדת יצחק]] הייתה נסיון בלבד. נפטרה בשנת ב' אלפים פ"ה לבריאת העולם. | ||
מציגו אצל שרה אמנו, שאצלה היה "נר דלוק | מציגו אצל שרה אמנו, שאצלה היה "נר דלוק מ[[ערב שבת]] לערב שבת". הרבי מסביר כי המשמעות של הדבר הוא, שאור הנר ככל ימי השבוע ("מ[[ערב שבת]] לערב שבת") קשור ונלקח מהאור דנרות שבת קודש.{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] עמ' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16036&hilite=5c141dde-4032-405f-8595-27f9b012cb06&st=%D7%A9%D7%A8%D7%94+%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95 g עמ' 701.].}} | ||
לשון | לשון | ||
התורה בפטירתה הוא: "ויהיו חיי שרה מאה שנה גו' שני חיי שרה". הרבי מקשה: בדרך כלל, כשנאמר סכום שני חיי אדם בתורה, לשון הכתוב היא "ויהיו | התורה בפטירתה הוא: "ויהיו חיי שרה מאה שנה גו' שני חיי שרה". הרבי מקשה: בדרך כלל, כשנאמר סכום שני חיי אדם בתורה, לשון הכתוב היא "ויהיו | ||
ימי.. " או "(ימי) שני חיי גו'", | ימי.." או "(ימי) שני חיי גו'", ואם כן גם כאן | ||
היה לו לומר "ויהיו ימי שרה" או "ויהיו שני שרה" - ומהו הלשון "ויהיו חיי שרה". | היה לו לומר "ויהיו ימי שרה" או "ויהיו שני שרה" - ומהו הלשון "ויהיו חיי שרה". | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
שהן תמימים כך שנותם תמימים", ועד | שהן תמימים כך שנותם תמימים", ועד | ||
(כפרש"י) ש"כולן שוין לטובה", שמדת | (כפרש"י) ש"כולן שוין לטובה", שמדת | ||
ה"טוב" של כל שנותי' | ה"טוב" של כל שנותי' הייתה באופן שווה. | ||
בענין זה ישנו דבר תמוה, כיצד | בענין זה ישנו דבר תמוה, כיצד | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
את מעמדה ומצבה בהיותה באור | את מעמדה ומצבה בהיותה באור | ||
כשדים, וכן בחרן, לגבי מעמדה ומצבה | כשדים, וכן בחרן, לגבי מעמדה ומצבה | ||
לאחרי שבאה "אל הארץ אשר אראך", ולאידך - בקכ"ז שנה אלו נכלל גם הזמן | לאחרי שבאה "אל הארץ אשר אראך", ולאידך - בקכ"ז שנה אלו נכלל גם הזמן שהייתה בבית פרעה וכן בבית אבימלך וכו'. | ||
הרבי מבאר כי התירוץ פשוט, ש"חיי שרה" פירושו - הענינים שבהם חייתה שרה, ו"חיי שרה" היו "שוין לטובה", במשך כל שנותיה שהרי מובן, שהמשמעות האמיתית של "חיי שרה" לא היו חיי | הרבי מבאר כי התירוץ פשוט, ש"חיי שרה" פירושו - הענינים שבהם חייתה שרה, ו"חיי שרה" היו "שוין לטובה", במשך כל שנותיה שהרי מובן, שהמשמעות האמיתית של "חיי שרה" לא היו חיי ה[[גוף]] שלה (אכילה | ||
ו[[שינה]] וכיוצא בזה), שהרי דלא בענינים אלו "חייתה" שרה אמנו. ופשיטא, כאשר הייתה בבית | |||
פרעה או בבית אבימלך, הרי הצד הבלתי רצוי שבזה לא | פרעה או בבית אבימלך, הרי הצד הבלתי רצוי שבזה לא היה חלק מ"חיי שרה" [שהרי אדרבה, היותה סגורה בבית פרעה ובית אבימלך גרם לה צער גדול]. | ||
"חיי שרה" הם החיים הרוחניים | "חיי שרה" הם החיים הרוחניים | ||
שלה, החל מג' המצוות המיוחדות לנשי ישראל, כמובא בפרש"י - "נר דלוק | שלה, החל מג' המצוות המיוחדות לנשי ישראל, כמובא בפרש"י - "נר דלוק מ[[ערב שבת]] לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל" (כמבואר במפרשים" שהם כנגד שלושת המצוות דהדלקת נר שבת, חלה ונדה). וחיים אלו היו "שוין לטובה" כל רגע ורגע בהיותה עלי אדמות וזוהי ההדגשה ויהיו חיי שרה גו'" - דאף שימי ושני שרה, כללו הרבה חילוקים ושינויים במעמדה ומצבה, אבל "חיי שרה" היו באופן שוה במשך כל ימי חייה, "כולן שווין לטובה | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים | [[קטגוריה:האבות]] | ||
[[קטגוריה:נשים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:24, 29 באוגוסט 2023
שרה אימנו היא הראשונה מבין ארבעת האמהות, אשתו של אברהם אבינו ואמו של יצחק אבינו.
נולדה בשנת א'תתקנ"ח לאביה הרן בהיותו בגיל 8[1]. נישאה לאברהם אבינו וילדה את יצחק.
בהיותה בחרן עסקה בקירוב ליהדות.
המדרש מספר שבזכות שרה הייתה ברכה בעיסה, לא מש ענן מעל לאהלה, ולא נכבה הנר. כשנפטרה פסקו הניסים האלה, אך כשיצחק נשא את רבקה חזרו הניסים.
לפי המדרש נפטרה בגלל שהשטן אמר לה בהפתעה שאברהם לא שחט לבסוף את יצחק, אלא עקדת יצחק הייתה נסיון בלבד. נפטרה בשנת ב' אלפים פ"ה לבריאת העולם.
מציגו אצל שרה אמנו, שאצלה היה "נר דלוק מערב שבת לערב שבת". הרבי מסביר כי המשמעות של הדבר הוא, שאור הנר ככל ימי השבוע ("מערב שבת לערב שבת") קשור ונלקח מהאור דנרות שבת קודש.[2]
לשון התורה בפטירתה הוא: "ויהיו חיי שרה מאה שנה גו' שני חיי שרה". הרבי מקשה: בדרך כלל, כשנאמר סכום שני חיי אדם בתורה, לשון הכתוב היא "ויהיו ימי.." או "(ימי) שני חיי גו'", ואם כן גם כאן היה לו לומר "ויהיו ימי שרה" או "ויהיו שני שרה" - ומהו הלשון "ויהיו חיי שרה".
הרבי מבאר, כי עיקר החידוש בכתוב זה הוא להודיע שכל ימי שרה היו ממולאים בעבודת השם בתכלית השלימות, בלשון המדרש "כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים", ועד (כפרש"י) ש"כולן שוין לטובה", שמדת ה"טוב" של כל שנותי' הייתה באופן שווה.
בענין זה ישנו דבר תמוה, כיצד אפשר לומר שכל קכ"ז השנים של שרה היו "שויו לטובה"? הרי מובן, שאין להשוות את מעמדה ומצבה בהיותה באור כשדים, וכן בחרן, לגבי מעמדה ומצבה לאחרי שבאה "אל הארץ אשר אראך", ולאידך - בקכ"ז שנה אלו נכלל גם הזמן שהייתה בבית פרעה וכן בבית אבימלך וכו'.
הרבי מבאר כי התירוץ פשוט, ש"חיי שרה" פירושו - הענינים שבהם חייתה שרה, ו"חיי שרה" היו "שוין לטובה", במשך כל שנותיה שהרי מובן, שהמשמעות האמיתית של "חיי שרה" לא היו חיי הגוף שלה (אכילה ושינה וכיוצא בזה), שהרי דלא בענינים אלו "חייתה" שרה אמנו. ופשיטא, כאשר הייתה בבית פרעה או בבית אבימלך, הרי הצד הבלתי רצוי שבזה לא היה חלק מ"חיי שרה" [שהרי אדרבה, היותה סגורה בבית פרעה ובית אבימלך גרם לה צער גדול].
"חיי שרה" הם החיים הרוחניים שלה, החל מג' המצוות המיוחדות לנשי ישראל, כמובא בפרש"י - "נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל" (כמבואר במפרשים" שהם כנגד שלושת המצוות דהדלקת נר שבת, חלה ונדה). וחיים אלו היו "שוין לטובה" כל רגע ורגע בהיותה עלי אדמות וזוהי ההדגשה ויהיו חיי שרה גו'" - דאף שימי ושני שרה, כללו הרבה חילוקים ושינויים במעמדה ומצבה, אבל "חיי שרה" היו באופן שוה במשך כל ימי חייה, "כולן שווין לטובה
הערות שוליים
- ↑ אברהם היה גדול מהרן בשנתיים (בראשית רבה פרשה לח הל' יד. ילקוט שמעוני לך לך), והיה גדול משרה בעשר שנים (בראשית יז יז).
- ↑ התוועדויות תשמ"ג עמ' g עמ' 701..