דוד ברוך לאו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(45 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:דוד לאו.jpg|שמאל|ממוזער|180px| הרב דוד לאו]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=דוד לאו הרב הראשי '''לשעבר'''|אחר=ישראל מאיר לאו הרב הראשי '''לשעבר'''|ראו=ישראל מאיר לאו}}
הרב '''דוד ברוך לאו''', [[הרב הראשי לישראל|הרב הראשי האשכנזי לישראל]], לשעבר רבה של העיר [[מודיעין]].
{{דמות
|שם=הרב דוד לאו
|תמונה=דוד לאו1.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד לאו, נואם בכנס 'יומא לרבנן' של מכון [[למען ילמדו]] ([[תשפ"ד]])
|תיאור=הרב דוד לאו
|תאריך לידה=[[כ"א טבת]] [[תשכ"ו]]
|מקום לידה=[[תל אביב]], [[ארץ ישראל]]
|תפקידים נוספים=הרב הראשי לעיר [[מודיעין עילית]].
}}
[[קובץ:לאו2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם כמה מ[[בית דין צדק קראון הייטס|רבני קראון הייטס]]]]
[[קובץ:השלוחים באילת עם הרב דוד לאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאו בתמונה עם השלוחים ב[[אילת]].]]


==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
הרב לאו נולד ב[[כ"א טבת]] [[תשכ"ו]] ב[[תל אביב]], לאביו הרב [[ישראל מאיר לאו]], רב העיר [[תל אביב]].
הרב דוד ברוך לאו נולד ב[[כ"א טבת]] [[תשכ"ו]] ב[[תל אביב]], לאביו הרב [[ישראל מאיר לאו]], רב העיר תל אביב.


היה רבו של היישוב שוהם, ומשהוקמה העיר [[מודיעין]] נבחר לרבה האשכנזי של העיר. בתקופת כהונתו ברבנות העיר מודיעין פיתח מערך שיעורי תורה וקידם את ענייני היהדות בעיר.
היה רבו של היישוב שוהם, ומשהוקמה העיר [[מודיעין עילית]] נבחר לרבה האשכנזי של העיר. בתקופת כהונתו ברבנות העיר מודיעין פיתח מערך שיעורי תורה וקידם את ענייני היהדות בעיר.


===בחירתו לרבנות הראשית===
===בחירתו לרבנות הראשית===
ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]] נבחר ל[[הרב הראשי לישראל|רב הראשי האשכנזי לישראל]]. בראיון לכלי התקשורת השונים לאחר הבחרו לרב הראשי סיפר על ברכתו של [[הרבי]] לאביו, הרב [[ישראל מאיר לאו]], על משרת הרבנות "הוא ובניו כל הימים". לדברי אביו, הרבי חזר על המלים שלוש פעמים.
ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]] נבחר ל[[הרב הראשי לישראל|רב הראשי האשכנזי לישראל]]. בראיון לכלי התקשורת השונים לאחר הבחרו לרב הראשי סיפר על ברכתו של [[הרבי]] לאביו, הרב [[ישראל מאיר לאו]], על משרת הרבנות "הוא ובניו כל הימים". לדברי אביו, הרבי חזר על המלים שלוש פעמים.


הרב לאו ידיד חב"ד, ותומך נלהב בפעילות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] בארץ ובעולם. עזר מאוד לביסוס בית חב"ד בעיר מודיעין, ומשתתף קבוע בשיעורים ו[[התוועדות|התוועדויות]]. ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] הוא נוהג מידי שנה לצעוד בראש התהלוכה.
הרב לאו ידיד חב"ד, ותומך נלהב בפעילות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] בארץ ובעולם. עזר מאוד לביסוס בית חב"ד בעיר מודיעין בראשות הרב [[ברוך סלונים]], ומשתתף קבוע בשיעורים ו[[התוועדות|התוועדויות]]. ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] הוא נוהג מידי שנה לצעוד בראש התהלוכה.


בקיץ [[תשע"ג]] ביקר ב-[[770]], והתפלל להצלחתו בבחירות.
בקיץ [[תשע"ג]] ביקר ב-[[770]], והתפלל להצלחתו בבחירות.
בשנת [[תשע"ה]], לאחר פניות מהרב יוסף העכט להסיר את ציור ה"לוחות" העגולות מסמלה הרשמי של הרבנות, בהתאם לקריאת [[הרבי]] בנידון{{הערה|על פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]] יא, א.}} - הורה לשנות את הלוגו הרשמי של הרבנות ל[[לוחות הברית]] מרובעות.{{הערה|[http://chabad.info/news/הרבנות-הראשית-ריבעה-את-לוחות-הברית/ הידיעה ב]{{אינפו|}}}}
בשנת [[תשפ"ג]] כובד בקריאת פרק ק"ל בתהילים ב[[כינוס השלוחים העולמי]].
==ביטויי הערכה על הרבי==
*{{ציטוטון|אין בידי הכלים להעריך ולייקר את דמותו של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש}}.


== ספריו ==
== ספריו ==
שורה 18: שורה 34:
*'''משכיל לדוד''' - ספר [[הלכה]] בנושאי יוחסין, [[גיור]] ודיני צבא.
*'''משכיל לדוד''' - ספר [[הלכה]] בנושאי יוחסין, [[גיור]] ודיני צבא.


==קישורים חיצונים==
==לקריאה נוספת==
[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77171 הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו] {{אינפו}}}}
*'''מעיין בלתי נגמר''', מגזין 'נשמה' ניסן תש"פ עמוד 8
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%93%d7%95%d7%93-%d7%9c%d7%90%d7%95/ תגית: הרב דוד לאו] באתר {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77171 הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/crown_heights/551208/ הרב הראשי לישראל בביקור במוסדות בשכונה] {{אינפו}}


{{סדרה|הקודם=הרב [[יונה יחיאל מצגר]]|הבא=-|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]}}
{{סדרה|הקודם=הרב [[יונה יחיאל מצגר]]|הבא=הרב [[קלמן בר]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]]-[[כ"ט תשרי]] [[תשפ"ה]]}}


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לאו דוד}}
{{מיון רגיל:לאו דוד}}
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

גרסה אחרונה מ־18:10, 31 באוקטובר 2024

הרב דוד לאו

הרב דוד לאו
לידה כ"א טבת תשכ"ו
תל אביב, ארץ ישראל
תפקידים נוספים הרב הראשי לעיר מודיעין עילית.
בפגישה עם כמה מרבני קראון הייטס
הרב לאו בתמונה עם השלוחים באילת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דוד ברוך לאו נולד בכ"א טבת תשכ"ו בתל אביב, לאביו הרב ישראל מאיר לאו, רב העיר תל אביב.

היה רבו של היישוב שוהם, ומשהוקמה העיר מודיעין עילית נבחר לרבה האשכנזי של העיר. בתקופת כהונתו ברבנות העיר מודיעין פיתח מערך שיעורי תורה וקידם את ענייני היהדות בעיר.

בחירתו לרבנות הראשית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"ז מנחם אב תשע"ג נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל. בראיון לכלי התקשורת השונים לאחר הבחרו לרב הראשי סיפר על ברכתו של הרבי לאביו, הרב ישראל מאיר לאו, על משרת הרבנות "הוא ובניו כל הימים". לדברי אביו, הרבי חזר על המלים שלוש פעמים.

הרב לאו ידיד חב"ד, ותומך נלהב בפעילות בתי חב"ד בארץ ובעולם. עזר מאוד לביסוס בית חב"ד בעיר מודיעין בראשות הרב ברוך סלונים, ומשתתף קבוע בשיעורים והתוועדויות. בתהלוכת ל"ג בעומר הוא נוהג מידי שנה לצעוד בראש התהלוכה.

בקיץ תשע"ג ביקר ב-770, והתפלל להצלחתו בבחירות.

בשנת תשע"ה, לאחר פניות מהרב יוסף העכט להסיר את ציור ה"לוחות" העגולות מסמלה הרשמי של הרבנות, בהתאם לקריאת הרבי בנידון[1] - הורה לשנות את הלוגו הרשמי של הרבנות ללוחות הברית מרובעות.[2]

בשנת תשפ"ג כובד בקריאת פרק ק"ל בתהילים בכינוס השלוחים העולמי.

ביטויי הערכה על הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • "אין בידי הכלים להעריך ולייקר את דמותו של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש".

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שו"ת יחל ישראל - שאלות ותשובות של אביו הרב ישראל מאיר לאו (עורך).
  • משכיל לדוד - ספר הלכה בנושאי יוחסין, גיור ודיני צבא.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מעיין בלתי נגמר, מגזין 'נשמה' ניסן תש"פ עמוד 8

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
הרב יונה יחיאל מצגר
הרב הראשי האשכנזי
י"ז מנחם אב תשע"ג-כ"ט תשרי תשפ"ה
הבא:
הרב קלמן בר

הערות שוליים

  1. על פי דברי הגמרא במסכת בבא בתרא יא, א.
  2. הידיעה ב