אחות תמימים: הבדלים בין גרסאות בדף
(פירוש נוסף) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←לקריאה נוספת: הערך עוסק בארגון מתקופת אדמו"ר הריי"צ) |
||
| (33 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי= | {{פירוש נוסף|נוכחי=ארגון הכללי|אחר=ארגון אחות התמימים בארץ הקודש|ראו=אחות התמימים ארץ הקודש}} | ||
'''אחות תמימים''', הינה אגודת בנות חב"ד שהוקמה בהכוונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ונועדה לאחד את הנערות החב"דיות בלימוד עניני חסידות, ובהתוועדויות. | '''אחות תמימים''', הינה אגודת בנות חב"ד שהוקמה בהכוונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ונועדה לאחד את הנערות החב"דיות בלימוד עניני חסידות, ובהתוועדויות. | ||
==הקמת האגודה== | ==הקמת האגודה== | ||
התייסדות האגודה החלה בחורף של שנת [[תרצ"ו]] ב[[ריגא]], ובמשך הזמן הלכה והתפתחה, ובראשה הועמד הרב [[מרדכי חפץ]], שעמל להרחיב ולפתח את האגודה, ולכלול בתוכה כמה שיותר מבנות החסידים. את הקמת והתפתחות האגודה ליווה אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=המכתב הראשון שהגיע לידנו, הנו מתאריך כ"ג | התייסדות האגודה החלה בחורף של שנת [[תרצ"ו]] ב[[ריגא]], ובמשך הזמן הלכה והתפתחה, ובראשה הועמד הרב [[מרדכי חפץ]], שעמל להרחיב ולפתח את האגודה, ולכלול בתוכה כמה שיותר מבנות החסידים. את הקמת והתפתחות האגודה ליווה אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=המכתב הראשון שהגיע לידנו, הנו מתאריך כ"ג [[סיוון]] [[תרצ"ז]] (נדפס ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סב), אך מתוכן הדברים באגרת וכן מאגרות נוספו, מוכח שהאגודה החלה להתייסד עוד חודשים רבים לפני כן.}} בהוראות מפורטות, וביקש לעיתים תדירות שיודיעו לו את פעולות האגודה ותוצאותיה. | ||
נקודת היסוד שעמדה מאחורי הקמת האגודה, | נקודת היסוד שעמדה מאחורי הקמת האגודה, הייתה תביעתו של אדמו"ר הריי"צ, שהחינוך החסידי שייך לא רק אצל בני החסידים, אלא אף אצל בנות החסידים, שצריכות אף הן להתחנך ברוחה של [[תומכי תמימים]] ולקבוע עיתים ללימוד החסידות. | ||
וכך כותב אדמו"ר הריי"צ בקשר עם תפקיד של האגודה{{הערה|1=אגרת תתקסא, | וכך כותב אדמו"ר הריי"צ בקשר עם תפקיד של האגודה{{הערה|1=אגרת תתקסא, חלק ד' עמ' קפו.}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | {{ציטוט|מרכאות=כן| | ||
|מקור=- ממכתב י"ד כסלו תרח"צ - | |מקור=- ממכתב י"ד כסלו [[תרח"צ]] - | ||
|תוכן=חינוכן והדרכתן של בנות החסידים, דורשת אותה שימת לב של ההורים מורים ומדריכים מומחים, בחינוכם והדרכתם של בני החסידים . . כל אחד מאנ"ש והתמימים יחיו, צריך לשום לבו על חינוך והדרכת בנותיו בדרכי החסידות כמו על חינוך והדרכת בניו . . להחיות את לב בנותיהם יחיו בטל תחי' של דרכי נועם החסידות}} | |תוכן=חינוכן והדרכתן של בנות החסידים, דורשת אותה שימת לב של ההורים מורים ומדריכים מומחים, בחינוכם והדרכתם של בני החסידים.. כל אחד מאנ"ש והתמימים יחיו, צריך לשום לבו על חינוך והדרכת בנותיו בדרכי החסידות כמו על חינוך והדרכת בניו.. להחיות את לב בנותיהם יחיו בטל תחי' של דרכי נועם החסידות}} | ||
אדמו"ר הריי"צ שאב נחת רוח רבה מפעולת האגודה{{הערה|1= | ===שלשת הרועים=== | ||
אדמו"ר הריי"צ שאב נחת רוח רבה מפעולת האגודה{{הערה|1=במכתב למערכת 'התמים', ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהעורכים לסקר את פעולות האגודה, מתוך מטרה שיוקמו אגודות מעין אלו במקומות נוספים.}}, וביקש במספר דרכים להרחיב את פעולותיה גם לערים ומקומות נוספים, והעמיד בראש האגודה בריגא שלשה חסידי מגדולי המשפיעים באותה תקופה שידריכו את בנות האגודה, וימסרו להם שיעורים בעניני חסידות לפי ערכן. | |||
המשפיעים שנבחרו לכך היו הרב [[אברהם אליהו אשערוב]], הרב [[מרדכי חפץ]], והרב [[אליהו חיים אלטהויז]]. שלושת משפיעים כונו על ידי אדמו"ר הריי"צ בשם "שלושת הרועים", ודאגו לנהל את האגודה בהתמסרות רבה. | המשפיעים שנבחרו לכך היו הרב [[אברהם אליהו אשערוב]], הרב [[מרדכי חפץ]], והרב [[אליהו חיים אלטהויז]]. שלושת משפיעים כונו על ידי אדמו"ר הריי"צ בשם "שלושת הרועים", ודאגו לנהל את האגודה בהתמסרות רבה. | ||
קודם נסיעתו של אדמו"ר הריי"צ מריגא לארצות הברית, הרבי קיבל לפגישה{{הערה|תוכן הפגישה נדפס בספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד ד'. הפגישה התקיימה ביום חמישי בלילה, אור ל[[פורים קטן]] של שנת [[ת"ש]].}} את התלמידות החברות באגודה, ובמהלכה חזרה נציגה אחת מכל כיתה על תוכן של אחד ממאמרי החסידות שלמדה, ולאחר מכן אדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברים קצרים בהם הביע את קורת רוחו | קודם נסיעתו של אדמו"ר הריי"צ מריגא לארצות הברית, הרבי קיבל לפגישה{{הערה|תוכן הפגישה נדפס בספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד ד'. הפגישה התקיימה ביום חמישי בלילה, אור ל[[פורים קטן]] של שנת [[ת"ש]].}} את התלמידות החברות באגודה, ובמהלכה חזרה נציגה אחת מכל כיתה על תוכן של אחד ממאמרי החסידות שלמדה, ולאחר מכן אדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברים קצרים בהם הביע את קורת רוחו מפעילות האגודה. | ||
זמן פעילותה של האגודה בריגא היה קצר ביותר, וכאשר ריגא נכבשה בשלהי שנת [[ת"ש]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] על ידי הנאצים, יהודי ריגא הושמדו כמעט כליל, ובתוכם - בנות האגודה. | |||
==פעילות האגודה== | ==פעילות האגודה== | ||
פעילותה העיקרית של האגודה | פעילותה העיקרית של האגודה הייתה לימוד קבוצתי מספר פעמים בשבוע בביתו של א' מהמשפיעים, שהיה לומד איתם שיחות של [[הרבי הריי"צ]] ו[[מאמר|מאמרי 'עבודה']] קלים להבנה. | ||
כמו כן נקבע לבנות סדר לימוד אישי, ואף זמנים קבועים בהם יחזרו על חומר לימודיהן. | כמו כן נקבע לבנות סדר לימוד אישי, ואף זמנים קבועים בהם יחזרו על חומר לימודיהן. | ||
בנוסף לכך, פעלה האגודה להשפיע גם על הבנות שבסביבתן, והן היו עורכות, מתרגמות, ומפיצות את דברי החסידות של אדמו"ר הריי"צ. | בנוסף לכך, פעלה האגודה להשפיע גם על הבנות שבסביבתן, והן היו עורכות, מתרגמות, ומפיצות את דברי החסידות של אדמו"ר הריי"צ (ראה: אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ד, עמ' שצא). | ||
לקראת מועדים חסידיים, היו מתאספות בנות האגודה ל[[התוועדות חסידית]], ובמהלכו היו הבנות מנסות להפיק הוראה לפועל מהשיחות והמאמרים שלמדו בתקופה זו. | לקראת מועדים חסידיים, היו מתאספות בנות האגודה ל[[התוועדות חסידית]], ובמהלכו היו הבנות מנסות להפיק הוראה לפועל מהשיחות והמאמרים שלמדו בתקופה זו. | ||
==התפשטות האגודה== | ==התפשטות האגודה== | ||
כבר בשנת תרח"צ התפשטה פעילות האגודה גם לניו יורק, וכשהודיעו על כך לרבי, הוא עודד אותן במכתבים, ואף מינה{{הערה|1=אגרת א'לו.}} שלושה משפיעים (כפי שמינה בריגא) שיעמדו בראשות סניף האגודה בניו יורק: הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]{{הערה|1=בפועל, מלבד אחריות כללית באגודה, הרב ג'ייקובסון לא עסק בפעולות האגודה באופן תדיר, היות והיה טרוד בתפקידו הנוסף כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)]], וקיבל כעין 'פטור' מאדמו"ר הריי"צ מפעילותו באגודת "אחות תמימים".}}, הרב[[שלמה אהרון קזרנובסקי]], והרב [[יוחנן גורדון]]. | כבר בשנת [[תרח"צ]] התפשטה פעילות האגודה גם לניו יורק, וכשהודיעו על כך לרבי, הוא עודד אותן במכתבים, ואף מינה{{הערה|1=אגרת א'לו.}} שלושה משפיעים (כפי שמינה בריגא) שיעמדו בראשות סניף האגודה בניו יורק: הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]{{הערה|1=בפועל, מלבד אחריות כללית באגודה, הרב ג'ייקובסון לא עסק בפעולות האגודה באופן תדיר, היות והיה טרוד בתפקידו הנוסף כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)]], וקיבל כעין 'פטור' מאדמו"ר הריי"צ מפעילותו באגודת "אחות תמימים".}}, הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], והרב [[יוחנן גורדון]]. | ||
עם הקמתם של מוסדות חינוך חב"דיים לבנות ברחבי ארצות הברית (כגון מוסד החינוך '[[בית רבקה]]' ו'[[בית שרה]]'), נחלשה פעילות האגודה, עד שהופסקה כליל. | עם הקמתם של מוסדות חינוך חב"דיים לבנות ברחבי [[ארצות הברית]] (כגון מוסד החינוך '[[בית רבקה]]' ו'[[בית שרה]]'), נחלשה פעילות האגודה, עד שהופסקה כליל. | ||
==האגודה כיום== | ==האגודה כיום== | ||
בשנת [[תשס"ב]] הוקם ארגון דומה, הנושא אף הוא את השם '[[אחות התמימים ארץ הקודש|'''אחות התמימים''' - ארץ הקודש]]', ופועל ברוח הארגון, ללכד את בנות חב"ד בגילאי | בשנת [[תשס"ב]] הוקם ארגון דומה, הנושא אף הוא את השם '[[אחות התמימים ארץ הקודש|'''אחות התמימים''' - ארץ הקודש]]', ופועל ברוח הארגון, ללכד את בנות חב"ד בגילאי על יסודי וסמינר, בכינוסים עונתיים, ימי עיון, מבצעי לימוד נושאי פרסים, והתוועדויות אחדות ארציות. | ||
כמו כן, ישנם מספר ארגונים מקומיים נוספים הנושאים את אותו שם, כגון '[[אחות התמימים כפר חב"ד]]' המסייע להכין נשים צעירות לחתונתם, וארגון דומה בארצות הברית, הפועל בעיקר עם בנות הסמינרים בחו"ל. | כמו כן, ישנם מספר ארגונים מקומיים נוספים הנושאים את אותו שם, כגון '[[אחות התמימים כפר חב"ד]]' המסייע להכין נשים צעירות לחתונתם, וארגון דומה בארצות הברית, הפועל בעיקר עם בנות הסמינרים בחו"ל. | ||
בנוסף קיימים סניפים מקומיים הפועלים כממשיכי הארגון: | בנוסף קיימים סניפים מקומיים הפועלים כממשיכי הארגון: | ||
*'''מוסקבה''': | *'''מוסקבה''': ב[[עברית]] - א. בן-ישי וש. שיפמן. ברוסית - ר. קארפוב ור. סטרקאלוב. | ||
*'''לוד''': הסניף החל לפעול בקיץ תשס"ז. | *'''לוד''': הסניף החל לפעול בקיץ תשס"ז. | ||
==לקריאה נוספת== | == ראו גם == | ||
*תולדות חב"ד | *[[תולדות חב"ד בארצות הברית]] | ||
== לקריאה נוספת == | |||
*'''אחות בבית המלך''', פרקי היסטוריה - לרגל חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז ה'תשע"ט | |||
* תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, פרק יג, עמ' סד-סח. | |||
* [[מענדי קורטס]], '''פרשת משפחת קרמניקוב''', שבועון כפר חב"ד, גיליון 2064 עמוד 48 (תשפ"ד) - סיפורה של רבקה קרמניקוב מהמדריכות הבולטות באחות התמימים בריגה לפני המלחמה | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:פעילות נשית]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:49, 8 בדצמבר 2024
אחות תמימים, הינה אגודת בנות חב"ד שהוקמה בהכוונתו של אדמו"ר הריי"צ, ונועדה לאחד את הנערות החב"דיות בלימוד עניני חסידות, ובהתוועדויות.
הקמת האגודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
התייסדות האגודה החלה בחורף של שנת תרצ"ו בריגא, ובמשך הזמן הלכה והתפתחה, ובראשה הועמד הרב מרדכי חפץ, שעמל להרחיב ולפתח את האגודה, ולכלול בתוכה כמה שיותר מבנות החסידים. את הקמת והתפתחות האגודה ליווה אדמו"ר הריי"צ[1] בהוראות מפורטות, וביקש לעיתים תדירות שיודיעו לו את פעולות האגודה ותוצאותיה.
נקודת היסוד שעמדה מאחורי הקמת האגודה, הייתה תביעתו של אדמו"ר הריי"צ, שהחינוך החסידי שייך לא רק אצל בני החסידים, אלא אף אצל בנות החסידים, שצריכות אף הן להתחנך ברוחה של תומכי תמימים ולקבוע עיתים ללימוד החסידות.
וכך כותב אדמו"ר הריי"צ בקשר עם תפקיד של האגודה[2]:
חינוכן והדרכתן של בנות החסידים, דורשת אותה שימת לב של ההורים מורים ומדריכים מומחים, בחינוכם והדרכתם של בני החסידים.. כל אחד מאנ"ש והתמימים יחיו, צריך לשום לבו על חינוך והדרכת בנותיו בדרכי החסידות כמו על חינוך והדרכת בניו.. להחיות את לב בנותיהם יחיו בטל תחי' של דרכי נועם החסידות
— - ממכתב י"ד כסלו תרח"צ -
שלשת הרועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ שאב נחת רוח רבה מפעולת האגודה[3], וביקש במספר דרכים להרחיב את פעולותיה גם לערים ומקומות נוספים, והעמיד בראש האגודה בריגא שלשה חסידי מגדולי המשפיעים באותה תקופה שידריכו את בנות האגודה, וימסרו להם שיעורים בעניני חסידות לפי ערכן.
המשפיעים שנבחרו לכך היו הרב אברהם אליהו אשערוב, הרב מרדכי חפץ, והרב אליהו חיים אלטהויז. שלושת משפיעים כונו על ידי אדמו"ר הריי"צ בשם "שלושת הרועים", ודאגו לנהל את האגודה בהתמסרות רבה.
קודם נסיעתו של אדמו"ר הריי"צ מריגא לארצות הברית, הרבי קיבל לפגישה[4] את התלמידות החברות באגודה, ובמהלכה חזרה נציגה אחת מכל כיתה על תוכן של אחד ממאמרי החסידות שלמדה, ולאחר מכן אדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברים קצרים בהם הביע את קורת רוחו מפעילות האגודה.
זמן פעילותה של האגודה בריגא היה קצר ביותר, וכאשר ריגא נכבשה בשלהי שנת ת"ש במלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים, יהודי ריגא הושמדו כמעט כליל, ובתוכם - בנות האגודה.
פעילות האגודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעילותה העיקרית של האגודה הייתה לימוד קבוצתי מספר פעמים בשבוע בביתו של א' מהמשפיעים, שהיה לומד איתם שיחות של הרבי הריי"צ ומאמרי 'עבודה' קלים להבנה.
כמו כן נקבע לבנות סדר לימוד אישי, ואף זמנים קבועים בהם יחזרו על חומר לימודיהן.
בנוסף לכך, פעלה האגודה להשפיע גם על הבנות שבסביבתן, והן היו עורכות, מתרגמות, ומפיצות את דברי החסידות של אדמו"ר הריי"צ (ראה: אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ד, עמ' שצא).
לקראת מועדים חסידיים, היו מתאספות בנות האגודה להתוועדות חסידית, ובמהלכו היו הבנות מנסות להפיק הוראה לפועל מהשיחות והמאמרים שלמדו בתקופה זו.
התפשטות האגודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כבר בשנת תרח"צ התפשטה פעילות האגודה גם לניו יורק, וכשהודיעו על כך לרבי, הוא עודד אותן במכתבים, ואף מינה[5] שלושה משפיעים (כפי שמינה בריגא) שיעמדו בראשות סניף האגודה בניו יורק: הרב ישראל ג'ייקובסון[6], הרב שלמה אהרון קזרנובסקי, והרב יוחנן גורדון.
עם הקמתם של מוסדות חינוך חב"דיים לבנות ברחבי ארצות הברית (כגון מוסד החינוך 'בית רבקה' ו'בית שרה'), נחלשה פעילות האגודה, עד שהופסקה כליל.
האגודה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשס"ב הוקם ארגון דומה, הנושא אף הוא את השם 'אחות התמימים - ארץ הקודש', ופועל ברוח הארגון, ללכד את בנות חב"ד בגילאי על יסודי וסמינר, בכינוסים עונתיים, ימי עיון, מבצעי לימוד נושאי פרסים, והתוועדויות אחדות ארציות.
כמו כן, ישנם מספר ארגונים מקומיים נוספים הנושאים את אותו שם, כגון 'אחות התמימים כפר חב"ד' המסייע להכין נשים צעירות לחתונתם, וארגון דומה בארצות הברית, הפועל בעיקר עם בנות הסמינרים בחו"ל.
בנוסף קיימים סניפים מקומיים הפועלים כממשיכי הארגון:
- מוסקבה: בעברית - א. בן-ישי וש. שיפמן. ברוסית - ר. קארפוב ור. סטרקאלוב.
- לוד: הסניף החל לפעול בקיץ תשס"ז.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחות בבית המלך, פרקי היסטוריה - לרגל חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז ה'תשע"ט
- תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, פרק יג, עמ' סד-סח.
- מענדי קורטס, פרשת משפחת קרמניקוב, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2064 עמוד 48 (תשפ"ד) - סיפורה של רבקה קרמניקוב מהמדריכות הבולטות באחות התמימים בריגה לפני המלחמה
הערות שוליים
- ↑ המכתב הראשון שהגיע לידנו, הנו מתאריך כ"ג סיוון תרצ"ז (נדפס באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סב), אך מתוכן הדברים באגרת וכן מאגרות נוספו, מוכח שהאגודה החלה להתייסד עוד חודשים רבים לפני כן.
- ↑ אגרת תתקסא, חלק ד' עמ' קפו.
- ↑ במכתב למערכת 'התמים', ביקש הרבי הריי"צ מהעורכים לסקר את פעולות האגודה, מתוך מטרה שיוקמו אגודות מעין אלו במקומות נוספים.
- ↑ תוכן הפגישה נדפס בספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד ד'. הפגישה התקיימה ביום חמישי בלילה, אור לפורים קטן של שנת ת"ש.
- ↑ אגרת א'לו.
- ↑ בפועל, מלבד אחריות כללית באגודה, הרב ג'ייקובסון לא עסק בפעולות האגודה באופן תדיר, היות והיה טרוד בתפקידו הנוסף כיו"ר אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית), וקיבל כעין 'פטור' מאדמו"ר הריי"צ מפעילותו באגודת "אחות תמימים".