יצחק ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(22 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות}}
{{מפנה|יצחק ריבקין}}
[[קובץ:Rivkin, Yitzchok.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק ריבקין]]
[[קובץ:Rivkin, Yitzchok.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק ריבקין]]
הרב '''יצחק ריבקין''' נולד ב[[שמיני עצרת]] בשנת [[תרנ"ט]] בעיירה [[קורניץ]] שבליטא לאביו הרב [[מנחם צבי ריבקין]].
הרב '''יצחק ריבקין''' ([[כ"ב תשרי]] [[תרנ"ט]] – [[י"ז תשרי]] [[תש"ב]]), היה מרבני חב"ד ב[[עיירה]] [[שווינציאן]]. נרצח ב{{ה|שואה}} על קידוש השם בידי הגרמנים יחד עם כל בני קהילתו.
 
==תולדות חיים==
נולד ב[[שמיני עצרת]] בשנת [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] שב[[ליטא]] לאביו הרב [[מנחם צבי ריבקין]].
 
הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], לאחר מכן למד ולימד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עד שנת [[תרפ"ב]] לערך, שאז הבריח את הגבול ל[[פולין]] כדי להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל [[הסמכה לרבנות]] מרבה של [[וילנא]] הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ומרבני וילנא נוספים.
 
נשא לאשה את ביתו של ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים [[תרצ"א]] - [[תרצ"ב]] לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד [[שחיטה]], היות ולרב שהוא גם [[שוחט]] קל יותר למצוא משרה. בשנת [[תרצ"ג]] נתמנה ל[[שו"ב]] בעיירה קולוניא-נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת [[תרצ"ו]]. מאז ועד שנת [[תש"ב]] היה רבה של קהילת חב"ד ב[[שווינציאן]] שבליטא.


הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], ומאז ועד שנת [[תר"פ]] למד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. משנת [[תרצ"ג]] עד [[תרצ"ו]] היה מורה צדק ושוחט בקולוניה (מושבה) נייקע ליד קורניץ.  
ב[[י"ז תשרי]], יום ב' של [[חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני ה[[עיירה]] [[שווינציאן]]. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]].


משנת [[תרצ"ו]] ועד [[תש"ב]], היה מורה צדק ושוחט בעיירה ניי-שוינצייאן בליטא.
== משפחתו ==
* בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]], [[כפר חב"ד]].


ביום [[י"ז תשרי|ב' של חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] נהרג על קידוש השם יחד עם כל קדושי [[שווינציאן]]. הי"ד.
{{מיון רגיל:ריבקין יצחק}}
{{מיון רגיל:ריבקין יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]

גרסה אחרונה מ־20:10, 24 באפריל 2023

המונח "יצחק ריבקין" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יצחק ריבקין (פירושונים).

הרב יצחק ריבקין

הרב יצחק ריבקין (כ"ב תשרי תרנ"טי"ז תשרי תש"ב), היה מרבני חב"ד בעיירה שווינציאן. נרצח בשואה על קידוש השם בידי הגרמנים יחד עם כל בני קהילתו.

תולדות חייםעריכה

נולד בשמיני עצרת בשנת תרנ"ט בעיירה קורניץ שבליטא לאביו הרב מנחם צבי ריבקין.

הרב ריבקין למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש עד שנת תרע"ה, לאחר מכן למד ולימד בישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג עד שנת תרפ"ב לערך, שאז הבריח את הגבול לפולין כדי להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות מלחמת העולם הראשונה. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל הסמכה לרבנות מרבה של וילנא הרב חיים עוזר גרודזינסקי ומרבני וילנא נוספים.

נשא לאשה את ביתו של ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים תרצ"א - תרצ"ב לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל אדמו"ר הריי"צ שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד שחיטה, היות ולרב שהוא גם שוחט קל יותר למצוא משרה. בשנת תרצ"ג נתמנה לשו"ב בעיירה קולוניא-נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת תרצ"ו. מאז ועד שנת תש"ב היה רבה של קהילת חב"ד בשווינציאן שבליטא.

בי"ז תשרי, יום ב' של חול המועד סוכות תש"ב נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני העיירה שווינציאן. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, ר' אליהו לייב ריבקין.

משפחתועריכה