חיים גראביצר (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←ביקורת) |
||
| (42 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הספר | [[קובץ:גרביצר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ההוצאה החדשה של הספר]] | ||
הספר '''חיים גראביצער - סיפורו של נופל''' הינו סיפור עלילתי שנכתב על ידי ד"ר [[פישל שניאורסון]], המתאר את חיפושיו ותהיותיו של [[חסיד חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר ה'צמח צדק']], שנופל ממדרגותיו הרוחניות, ונודד בחצרות ובפלגים אחרים של היהדות החרדית, ומחפש מרגוע לנפשו. | |||
==הוצאתו לאור== | ==הוצאתו לאור== | ||
חלקו הראשון של הספר נכתב בברלין בשפת ה[[אידית]] בשנת [[תרפ"ב]], ולאחר מכן תורגם לשפה הגרמנית על ידי הוצאת הספרים 'שוקן'. חלקו השני והשלישי של הסיפור, נכתבו יחד ארבע שנים מאוחר יותר בשנת [[תרפ"ו]], | חלקו הראשון של הספר נכתב בברלין בשפת ה[[אידית]] בשנת [[תרפ"ב]], ולאחר מכן תורגם לשפה הגרמנית על ידי הוצאת הספרים 'שוקן'. חלקו השני והשלישי של הסיפור, נכתבו יחד ארבע שנים מאוחר יותר בשנת [[תרפ"ו]], | ||
החלק הרביעי, נכתב על ידי המחבר רק לאחר עלייתו לארץ, בשנת [[תרצ"ז]], והתפרסם כסיפור שבועי בהמשכים בעיתון ' | החלק הרביעי, נכתב על ידי המחבר רק לאחר עלייתו לארץ, בשנת [[תרצ"ז]], והתפרסם כסיפור שבועי בהמשכים בעיתון '[[אלגמיינר ז'ורנאל]]', שיצא לאור בניו יורק. | ||
בזמן יציאתו לאור טענו רבים שהספר מתארי את חיבוטי ליבו של הסופר פישל שניאורסון עצמו שעבר מסלול חיים דומה במהלכו הסתובב במרכזים שונים וגישש את דרכו עד שייצב את עצמו. טענות אלו נסתרו הן על ידי הסופר עצמו והן על ידי קוראים אחרים שטענו שאין כל קשר בין הטענות למציאות. | |||
===תרגומו לעברית=== | ===תרגומו לעברית=== | ||
תרגומו של הספר לראשונה החל בשנת [[תרח"צ]] בעיתון היומי 'הצופה' על ידי הסופר והמשורר [[אברהם שלונסקי]], שם פורסם | תרגומו של הספר לראשונה החל בשנת [[תרח"צ]] בעיתון היומי 'הצופה' על ידי הסופר והמשורר [[אברהם שלונסקי]], שם פורסם מידי שבוע בעיתון של יום שישי פרק נוסף מהסיפור. עם השלמת התרגום בשנת [[ת"ש]], יצא לאור הספר בארבעה כרכים נפרדים בדפוס 'מסדה'. | ||
במשך שנים רבות הספר לא יצא במהדורה מחודשת, נחשב לנדיר, ואף הפך לספר פולחן שעבר מיד ליד בסודי סודות כששמועות שונות מתהלכות בנוגע לאיסור לקרוא בו, או בנוגע לתועלת שבקריאתו. | |||
בשנת [[תשע"ג]] יצא הספר לאור במהדורה מחודשת בכרך אחד, על ידי הוצאת הספרים ידיעות אחרונות. במהדורה זו נוספו הערות שוליים בהם השוו המהדירים את התרגום של העברי עם הסיפור המקורי ועם מקורות מקבילים אחרים בכתביו של המחבר לנקודות שונות במהלך הסיפור. כמו כן, צורף לספר נספח המתאר את קורות חייו של המחבר ואת משנתו הפסיכולוגית. | |||
בשנת [[ | בשנת [[תשפ"ב]] יצא הספר במהדורה חדשה וערוכה תחת השם "חיים גראביצר - גילגולו של חסיד", בהוצאת הרב [[אברהם אלאשוילי]] ו[[מנחם ברונפמן]]{{הערה|[https://www.alysefer.com/gravitzer/ המהדורה החדשה (והערוכה) של היצירה המופתית "חיים גראביצר" - מה ולמה?] באתר עלי ספר.}}. | ||
==עלילת הספר== | ==עלילת הספר== | ||
===חלק א' | ===חלק א' - מעולם חסידי חב"ד=== | ||
חלקו הראשון של הספר פותח בתיאור דמותו של חיים גראביצער, כ[[משפיע]] חסידי מורם משכמו ומעלה, העולה ומתעלה במעלות החסידות, המצליח לקשר [[דעת]]ו ומחשבתו ב[[אחדות ה'|ייחוד האלוקי]], וסוחף אחריו את כל תושבי הכפר ב[[ניגון]] נלהב ובשירה עמוקה המכריזה כי '[[אין עוד מלבדו]]' ואין שום מציאות אחרת מבלעדי ה'. | חלקו הראשון של הספר פותח בתיאור דמותו של חיים גראביצער, כ[[משפיע]] חסידי מורם משכמו ומעלה, העולה ומתעלה במעלות החסידות, המצליח לקשר [[דעת]]ו ומחשבתו ב[[אחדות ה'|ייחוד האלוקי]], וסוחף אחריו את כל תושבי הכפר ב[[ניגון]] נלהב ובשירה עמוקה המכריזה כי '[[אין עוד מלבדו]]' ואין שום מציאות אחרת מבלעדי ה'. | ||
ר' חיים יוצא בראש אנשי הכפר אל השדות בשירה שמחה וסוחפת, אך באמצע ה'תהלוכה' מגיעה השמועה המצערת כי בנו של חיים נפטר. ר' חיים לא נופל ברוחו, וממשיך עם התהלוכה לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] במטרה 'לקבור את המוות' ולהביא [[גאולה]] לעולם. | ר' חיים יוצא בראש אנשי הכפר אל השדות בשירה שמחה וסוחפת, אך באמצע ה'תהלוכה' מגיעה השמועה המצערת כי בנו של חיים נפטר. ר' חיים לא נופל ברוחו, וממשיך עם התהלוכה לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] במטרה 'לקבור את המוות' ולהביא [[גאולה]] לעולם. | ||
השירה וההתלהבות נמשכת, עד שנסתם הגולל, ואז בבת אחת חיים 'נופל' מכל מדרגותיו הרוחניות, וכשהוא לא מצליח לעכל את האסון הנורא שנפל עליו, הוא בורח מהקבר הטרי בלי לומר [[קדיש]] אחר בנו. | השירה וההתלהבות נמשכת, עד שנסתם הגולל, ואז בבת אחת חיים 'נופל' מכל מדרגותיו הרוחניות, וכשהוא לא מצליח לעכל את האסון הנורא שנפל עליו, הוא בורח מהקבר הטרי בלי לומר [[קדיש]] אחר בנו, ומותיר את אשתו [[עגונה]] וגלמודה. | ||
===חלק ב' | ===חלק ב' - היאבקות הנופל מעולם החסידות=== | ||
בחלקו השני של הסיפור, חיים נרדם בקצה היער וחולם חלומות מבעיתים, בהם הוא עושה עם עצמו [[חשבון נפש]] כיצד הוא נפל ממדרגותיו, והיכן הוא טעה בדרך הסלולה בה צעד. | בחלקו השני של הסיפור, חיים נרדם בקצה היער וחולם חלומות מבעיתים, בהם הוא עושה עם עצמו [[חשבון נפש]] כיצד הוא נפל ממדרגותיו, והיכן הוא טעה בדרך הסלולה בה צעד. | ||
כשהוא מתעורר מהזיותיו, הוא מחליט שלא לחזור לעירו, אלא להמשיך הלאה ולחפש לעצמו דרך חדשה בה הוא יכפר על מעשיו. הוא אמנם מכיר במעלותיה של תורת החסידות החב"דית להרים את האדם לגבהים, אך דוקא משום כך הוא חושש ליפול, באומרו לעצמו: ככל שההר גבוה יותר ותלול יותר, כך ישנה סכנה גדולה יותר בנפילה ממנו. | כשהוא מתעורר מהזיותיו, הוא מחליט שלא לחזור לעירו, אלא להמשיך הלאה ולחפש לעצמו דרך חדשה בה הוא יכפר על מעשיו. הוא אמנם מכיר במעלותיה של [[תורת החסידות]] החב"דית להרים את האדם לגבהים, אך דוקא משום כך הוא חושש ליפול, באומרו לעצמו: ככל שההר גבוה יותר ותלול יותר, כך ישנה סכנה גדולה יותר בנפילה ממנו. | ||
ר' חיים מגיע בסופו של דבר לכפר של חסידי [[צ'רנוביל]], שם מתכוננים לחגיגת [[הכנסת ספר תורה]]. נפשו הסוערת של חיים מרגיעה את עצמה בלימוד ה[[משניות]] לעילוי נשמת בנו, וחסידי צ'רנוביל השמחים והצוהלים לא מבינים לרוחו של ר' חיים, והוא מתבדל ומתבודד יותר ויותר, ואינו מוצא מרגוע לנפשו. | ר' חיים מגיע בסופו של דבר לכפר של חסידי [[צ'רנוביל]], שם מתכוננים לחגיגת [[הכנסת ספר תורה]]. נפשו הסוערת של חיים מרגיעה את עצמה בלימוד ה[[משניות]] לעילוי נשמת בנו, וחסידי צ'רנוביל השמחים והצוהלים לא מבינים לרוחו של ר' חיים, והוא מתבדל ומתבודד יותר ויותר, ואינו מוצא מרגוע לנפשו. | ||
| שורה 29: | שורה 35: | ||
בשעת שמחת הכנסת ספר התורה, ר' חיים יוצא במחול חסידי נלהב המפליא את כל אנשי הכפר כולל הפריץ שנקלע למקום, ולמחרת, מצליח זקן חסידי צ'רנוביל לשכנע את ר' חיים להיכנס יחד איתו למפגש עם ה[[אדמו"ר]]. | בשעת שמחת הכנסת ספר התורה, ר' חיים יוצא במחול חסידי נלהב המפליא את כל אנשי הכפר כולל הפריץ שנקלע למקום, ולמחרת, מצליח זקן חסידי צ'רנוביל לשכנע את ר' חיים להיכנס יחד איתו למפגש עם ה[[אדמו"ר]]. | ||
ר' חיים המאוכזב מהשמחה הפשטנית של חסידי פולין, ומהאופן הפשטני בו הם מתייחסים לכל דבר וענין, כשאף הערצתם לרבם מתבטאת ברתימת עצמם למושכות העגלה בה נוסע האדמו"ר, נכנס אל האדמו"ר מצ'רנוביל, אך גם האדמו"ר אינו מבין לנפשו, וחיים נס על נפשו לחפש לעצמו מקום אחר. | ר' חיים המאוכזב מהשמחה הפשטנית של [[חסידי פולין]], ומהאופן הפשטני בו הם מתייחסים לכל דבר וענין, כשאף הערצתם לרבם מתבטאת ברתימת עצמם למושכות העגלה בה נוסע האדמו"ר, נכנס אל האדמו"ר מצ'רנוביל, אך גם האדמו"ר אינו מבין לנפשו, וחיים נס על נפשו לחפש לעצמו מקום אחר. | ||
===חלק ג' | ===חלק ג' - הנופל בצידי הדרכים, מעולם המשכילים=== | ||
בחלקו השלישי של הספר, מתוארת נטישתו של חיים את עולם החסידות, והמשך נידודיו לישיבת וולוז'ין, מעוזם של ה'[[מתנגדים]]'. אך תוך כדי הליכתו ונידודיו, על אם הדרך, פוגש בו הפריץ היהודי ה'[[משכיל]]' שמציע לו ללון בביתו{{הערה|1=תוך כדי הנסיעה בעגלה מתפתחת שיחה מעמיקה בין השניים, כאשר הפריץ משווה את עצמו לאדמו"ר מרוז'ין הנוסע אף הוא במרכבות מפוארות, ובתשובה, ר' חיים משווה אותו לחתול הרובץ על אדן החלון, ומחשב שאין כל הבדל בינו לבין האנשים היושבים בתוך הבית, אלא שהם אוכלים את השמנת כשהיא מכוסה, והוא אוכל אותה כשהיא מגולה, והחתול מתייחס בביטול לעיסוקים ה'טפלים' הנוספים שיש לבני האדם. | בחלקו השלישי של הספר, מתוארת נטישתו של חיים את עולם החסידות, והמשך נידודיו לישיבת וולוז'ין, מעוזם של ה'[[מתנגדים]]'. אך תוך כדי הליכתו ונידודיו, על אם הדרך, פוגש בו הפריץ היהודי ה'[[משכיל]]' שמציע לו ללון בביתו{{הערה|1=תוך כדי הנסיעה בעגלה מתפתחת שיחה מעמיקה בין השניים, כאשר הפריץ משווה את עצמו לאדמו"ר מרוז'ין הנוסע אף הוא במרכבות מפוארות, ובתשובה, ר' חיים משווה אותו לחתול הרובץ על אדן החלון, ומחשב שאין כל הבדל בינו לבין האנשים היושבים בתוך הבית, אלא שהם אוכלים את השמנת כשהיא מכוסה, והוא אוכל אותה כשהיא מגולה, והחתול מתייחס בביטול לעיסוקים ה'טפלים' הנוספים שיש לבני האדם. | ||
מאנקדוטה זו ניתן ללמוד, כי אף שחיים עצמו עזב את דרך החסידות, אין זה מפני שמצא בה פגם בפני עצמה, או שהגיע למסקנה שדרכה זו הינה מוטעית מיסודה, אלא מפני שהיה סבור שאינה מתאימה לו, מעצם היותו 'נופל', וכאשר זלזל אי מי בדרכה של החסידות | מאנקדוטה זו ניתן ללמוד, כי אף שחיים עצמו עזב את דרך החסידות, אין זה מפני שמצא בה פגם בפני עצמה, או שהגיע למסקנה שדרכה זו הינה מוטעית מיסודה, אלא מפני שהיה סבור שאינה מתאימה לו, מעצם היותו 'נופל', וכאשר זלזל אי מי בדרכה של החסידות - יצא חיים במלוא מרצו להגן עליה.}}. | ||
בביתו של הפריץ מתקיימת חגיגה, ובשלב מסויים מצטרף גם ר' חיים לחגיגה זו, ומתעלה פעם נוספת מעל עצמו, ויוצא במחול נלהב של 'אין עוד מלבדו' הסוחף אחריו את כל באי האחוזה. אך גם כאן, כמו ב'תהלוכה' בחלקו הראשון של הספר, התלהבותו של ר' חיים פוסקת באחת, והוא חוזר לחדרו להמשך מנוחת הלילה, ובחזיונו הוא נפגש ומשוחח עם [[הבעל שם טוב]]. למחרת עוזב את האחוזה בדרכו לוולוז'ין. | בביתו של הפריץ מתקיימת חגיגה, ובשלב מסויים מצטרף גם ר' חיים לחגיגה זו, ומתעלה פעם נוספת מעל עצמו, ויוצא במחול נלהב של 'אין עוד מלבדו' הסוחף אחריו את כל באי האחוזה. אך גם כאן, כמו ב'תהלוכה' בחלקו הראשון של הספר, התלהבותו של ר' חיים פוסקת באחת, והוא חוזר לחדרו להמשך מנוחת הלילה, ובחזיונו הוא נפגש ומשוחח עם [[הבעל שם טוב]]. למחרת עוזב את האחוזה בדרכו לוולוז'ין. | ||
===חלק ד' | ===חלק ד' - סופו של הנופל=== | ||
בחלקו הרביעי של הספר, ר' חיים מתקבל כתלמיד מן המנין ב[[ישיבת וולוז'ין]], שם הוא בטוח כי הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, ומשם אין ביכולתו ליפול שוב, כיון שתמיד יוכל להיאחז ביסודותיה האיתנים של ה[[הלכה]] ו[[לימוד התורה]], שלא נותנים לאדם לסטות מדרך המלך הרחבה. | בחלקו הרביעי של הספר, ר' חיים מתקבל כתלמיד מן המנין ב[[ישיבת וולוז'ין]], שם הוא בטוח כי הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, ומשם אין ביכולתו ליפול שוב, כיון שתמיד יוכל להיאחז ביסודותיה האיתנים של ה[[הלכה]] ו[[לימוד התורה]], שלא נותנים לאדם לסטות מדרך המלך הרחבה. | ||
| שורה 47: | שורה 53: | ||
בשלב זה מתערב ר' חיים בדיון, ובהפגינו גאונות ובקיאות עצומה, הוא מצליח לפרוך את כל קושיותיהם של תלמידי הישיבה, ולהסביר את הסוגיה בצורה ברורה ומובנת לכולם. | בשלב זה מתערב ר' חיים בדיון, ובהפגינו גאונות ובקיאות עצומה, הוא מצליח לפרוך את כל קושיותיהם של תלמידי הישיבה, ולהסביר את הסוגיה בצורה ברורה ומובנת לכולם. | ||
במקום נוכחים שני אברכים מעיר סמוכה שבאו לחפש ראש ישיבה לישיבה המצויה בעירם, ולאחר שנוכחו בגאונותו וכח הסברתו של חיים | במקום נוכחים שני אברכים מעיר סמוכה שבאו לחפש ראש ישיבה לישיבה המצויה בעירם, ולאחר שנוכחו בגאונותו וכח הסברתו של חיים - הם מציעים לו את המשרה, והוא נענה לבקשתם. | ||
לאחר תקופה ארוכה בה הוא מכהן כ[[ראש ישיבה]] בעיר הסמוכה לוולוז'ין, ולוקח תחת חסותו יתום עילוי, מתעוררת מחלוקת בינו לבין ראש הקהל, המחליט לנקום בו, ולחטוף את היתום שאימץ כ[[קנטוניסט]] לצבא הרוסי. הדבר משפיע קשות על ר' חיים{{הערה|הוא טוען שלמעשה חוטפי הילדים מגינים על הקהילות היהודיות מגזירות אחרות, ואלו תומכות בחסידות שבליובאוויטש ובתורה שבוולוז'ין, כך שלמעשה [[גזירת הקנטוניסטים]] השפלה היא הכרחית עבור הרוממות. ואי אפשר לרוממות בלא שתגרור אחריה שפלות.}}, ובסופו של דבר הוא נוטש את הישיבה וחוזר לליובאוויטש. | לאחר תקופה ארוכה בה הוא מכהן כ[[ראש ישיבה]] בעיר הסמוכה לוולוז'ין, ולוקח תחת חסותו יתום עילוי, מתעוררת מחלוקת בינו לבין ראש הקהל, המחליט לנקום בו, ולחטוף את היתום שאימץ כ[[קנטוניסט]] לצבא הרוסי. הדבר [[משפיע]] קשות על ר' חיים{{הערה|הוא טוען שלמעשה חוטפי הילדים מגינים על הקהילות היהודיות מגזירות אחרות, ואלו תומכות בחסידות שבליובאוויטש ובתורה שבוולוז'ין, כך שלמעשה [[גזירת הקנטוניסטים]] השפלה - היא הכרחית עבור הרוממות. ואי אפשר לרוממות בלא שתגרור אחריה שפלות. בקטע זה מתבטא שוב רעיונו ההגותי של הסופר, שככל שהאדם עולה גבוה יותר הוא עלול ליפול נמוך יותר, ולכן ההתעלות הרוחנית בליובאוויטש וולוז'ין קשורות בהכרח עם מעשים שפלים דוגמת הסגרת ילדים חסרי ישע והפיכתם לקנטוניסטים.}}, ובסופו של דבר הוא נוטש את הישיבה וחוזר לליובאוויטש. | ||
עם בואה של אשתו ל[[ליובאוויטש]], הוא עוזב את ליובאוויטש באמצע [[חזרה]] על [[מאמר]]{{הערה|כאשר הוא צועק: "מה מקום ל[[אצילות]] למעלה כאשר ישנם [[קנטוניסטים]] למטה?!"}}, מתאחד עם המשפחה מחדש ועושה את הימים הנוראים כבעל תפילה באחת העיירות שעל אם הדרך, ודואג לבואה של כלתו{{הערה|1=אשת בנו, יוסיל'י, שעל פטירתו סופר בסוף חלקו הראשון של הסיפור.}}. הכלה מצליחה להחזיר מחדש את השירה האלוקית של 'אין עוד מלבדו' לחיים, ובכך נשלם המעגל. | עם בואה של אשתו ל[[ליובאוויטש]], הוא עוזב את ליובאוויטש באמצע [[חזרה]] על [[מאמר]]{{הערה|כאשר הוא צועק: "מה מקום ל[[אצילות]] למעלה כאשר ישנם [[קנטוניסטים]] למטה?!"...}}, מתאחד עם המשפחה מחדש ועושה את הימים הנוראים כבעל תפילה באחת העיירות שעל אם הדרך, ודואג לבואה של כלתו{{הערה|1=אשת בנו, יוסיל'י, שעל פטירתו סופר בסוף חלקו הראשון של הסיפור.}}. הכלה מצליחה להחזיר מחדש את השירה האלוקית של 'אין עוד מלבדו' לחיים, ובכך נשלם המעגל. | ||
==ביקורת== | ==ביקורת== | ||
[[ | [[משפיעים]] רבים בתוך [[חסידות חב"ד]] רואים בקריאת הספר דבר פסול{{הערה|מתוועדים - הרב [[מנחם מענדל גרונר]], חלק א', עמ' 105.}}, ואוסרים על מחונכיהם לקרוא בספר. | ||
מלבד זאת, הספר מלא וגדוש בשאלות ובתמיהות מהותיות על דרכי ההנהגה האלוקית, והתנהלותם של גדולי ישראל | בין הסיבות לכך: | ||
*המחבר הכניס בספר אמרות וסיפורים רבים שאינם אלא פרי הגותו שלו, וכתבם תחת שמותיהם של אדמו"רי חב"ד. | |||
*מלבד זאת, הספר מלא וגדוש בשאלות ובתמיהות מהותיות על דרכי ההנהגה האלוקית, והתנהלותם של גדולי ישראל. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* {{קישור שטורעם|115|artdays|"חב"דניקים הם ספירט נקי"|מ' אברמסון|י"ד בתשרי תשס"ו}} | |||
*[ | * [[מנחם ברונפמן]] [https://www.alysefer.com/haim-gravitser/ חסידות עם בייגל - על ספרו של פרופ' פישל שניאורסון: חיים גראביצר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: ספרי סיפורים]] | [[קטגוריה:ספרי סיפורים]] | ||
[[קטגוריה: ספרי פישל שניאורסון]] | [[קטגוריה:ספרי פישל שניאורסון]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:03, 5 במאי 2024
הספר חיים גראביצער - סיפורו של נופל הינו סיפור עלילתי שנכתב על ידי ד"ר פישל שניאורסון, המתאר את חיפושיו ותהיותיו של חסיד חב"ד בתקופת אדמו"ר ה'צמח צדק', שנופל ממדרגותיו הרוחניות, ונודד בחצרות ובפלגים אחרים של היהדות החרדית, ומחפש מרגוע לנפשו.
הוצאתו לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלקו הראשון של הספר נכתב בברלין בשפת האידית בשנת תרפ"ב, ולאחר מכן תורגם לשפה הגרמנית על ידי הוצאת הספרים 'שוקן'. חלקו השני והשלישי של הסיפור, נכתבו יחד ארבע שנים מאוחר יותר בשנת תרפ"ו,
החלק הרביעי, נכתב על ידי המחבר רק לאחר עלייתו לארץ, בשנת תרצ"ז, והתפרסם כסיפור שבועי בהמשכים בעיתון 'אלגמיינר ז'ורנאל', שיצא לאור בניו יורק.
בזמן יציאתו לאור טענו רבים שהספר מתארי את חיבוטי ליבו של הסופר פישל שניאורסון עצמו שעבר מסלול חיים דומה במהלכו הסתובב במרכזים שונים וגישש את דרכו עד שייצב את עצמו. טענות אלו נסתרו הן על ידי הסופר עצמו והן על ידי קוראים אחרים שטענו שאין כל קשר בין הטענות למציאות.
תרגומו לעברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
תרגומו של הספר לראשונה החל בשנת תרח"צ בעיתון היומי 'הצופה' על ידי הסופר והמשורר אברהם שלונסקי, שם פורסם מידי שבוע בעיתון של יום שישי פרק נוסף מהסיפור. עם השלמת התרגום בשנת ת"ש, יצא לאור הספר בארבעה כרכים נפרדים בדפוס 'מסדה'.
במשך שנים רבות הספר לא יצא במהדורה מחודשת, נחשב לנדיר, ואף הפך לספר פולחן שעבר מיד ליד בסודי סודות כששמועות שונות מתהלכות בנוגע לאיסור לקרוא בו, או בנוגע לתועלת שבקריאתו.
בשנת תשע"ג יצא הספר לאור במהדורה מחודשת בכרך אחד, על ידי הוצאת הספרים ידיעות אחרונות. במהדורה זו נוספו הערות שוליים בהם השוו המהדירים את התרגום של העברי עם הסיפור המקורי ועם מקורות מקבילים אחרים בכתביו של המחבר לנקודות שונות במהלך הסיפור. כמו כן, צורף לספר נספח המתאר את קורות חייו של המחבר ואת משנתו הפסיכולוגית.
בשנת תשפ"ב יצא הספר במהדורה חדשה וערוכה תחת השם "חיים גראביצר - גילגולו של חסיד", בהוצאת הרב אברהם אלאשוילי ומנחם ברונפמן[1].
עלילת הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלק א' - מעולם חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלקו הראשון של הספר פותח בתיאור דמותו של חיים גראביצער, כמשפיע חסידי מורם משכמו ומעלה, העולה ומתעלה במעלות החסידות, המצליח לקשר דעתו ומחשבתו בייחוד האלוקי, וסוחף אחריו את כל תושבי הכפר בניגון נלהב ובשירה עמוקה המכריזה כי 'אין עוד מלבדו' ואין שום מציאות אחרת מבלעדי ה'.
ר' חיים יוצא בראש אנשי הכפר אל השדות בשירה שמחה וסוחפת, אך באמצע ה'תהלוכה' מגיעה השמועה המצערת כי בנו של חיים נפטר. ר' חיים לא נופל ברוחו, וממשיך עם התהלוכה לעבר בית העלמין במטרה 'לקבור את המוות' ולהביא גאולה לעולם.
השירה וההתלהבות נמשכת, עד שנסתם הגולל, ואז בבת אחת חיים 'נופל' מכל מדרגותיו הרוחניות, וכשהוא לא מצליח לעכל את האסון הנורא שנפל עליו, הוא בורח מהקבר הטרי בלי לומר קדיש אחר בנו, ומותיר את אשתו עגונה וגלמודה.
חלק ב' - היאבקות הנופל מעולם החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחלקו השני של הסיפור, חיים נרדם בקצה היער וחולם חלומות מבעיתים, בהם הוא עושה עם עצמו חשבון נפש כיצד הוא נפל ממדרגותיו, והיכן הוא טעה בדרך הסלולה בה צעד.
כשהוא מתעורר מהזיותיו, הוא מחליט שלא לחזור לעירו, אלא להמשיך הלאה ולחפש לעצמו דרך חדשה בה הוא יכפר על מעשיו. הוא אמנם מכיר במעלותיה של תורת החסידות החב"דית להרים את האדם לגבהים, אך דוקא משום כך הוא חושש ליפול, באומרו לעצמו: ככל שההר גבוה יותר ותלול יותר, כך ישנה סכנה גדולה יותר בנפילה ממנו.
ר' חיים מגיע בסופו של דבר לכפר של חסידי צ'רנוביל, שם מתכוננים לחגיגת הכנסת ספר תורה. נפשו הסוערת של חיים מרגיעה את עצמה בלימוד המשניות לעילוי נשמת בנו, וחסידי צ'רנוביל השמחים והצוהלים לא מבינים לרוחו של ר' חיים, והוא מתבדל ומתבודד יותר ויותר, ואינו מוצא מרגוע לנפשו.
בשעת שמחת הכנסת ספר התורה, ר' חיים יוצא במחול חסידי נלהב המפליא את כל אנשי הכפר כולל הפריץ שנקלע למקום, ולמחרת, מצליח זקן חסידי צ'רנוביל לשכנע את ר' חיים להיכנס יחד איתו למפגש עם האדמו"ר.
ר' חיים המאוכזב מהשמחה הפשטנית של חסידי פולין, ומהאופן הפשטני בו הם מתייחסים לכל דבר וענין, כשאף הערצתם לרבם מתבטאת ברתימת עצמם למושכות העגלה בה נוסע האדמו"ר, נכנס אל האדמו"ר מצ'רנוביל, אך גם האדמו"ר אינו מבין לנפשו, וחיים נס על נפשו לחפש לעצמו מקום אחר.
חלק ג' - הנופל בצידי הדרכים, מעולם המשכילים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחלקו השלישי של הספר, מתוארת נטישתו של חיים את עולם החסידות, והמשך נידודיו לישיבת וולוז'ין, מעוזם של ה'מתנגדים'. אך תוך כדי הליכתו ונידודיו, על אם הדרך, פוגש בו הפריץ היהודי ה'משכיל' שמציע לו ללון בביתו[2].
בביתו של הפריץ מתקיימת חגיגה, ובשלב מסויים מצטרף גם ר' חיים לחגיגה זו, ומתעלה פעם נוספת מעל עצמו, ויוצא במחול נלהב של 'אין עוד מלבדו' הסוחף אחריו את כל באי האחוזה. אך גם כאן, כמו ב'תהלוכה' בחלקו הראשון של הספר, התלהבותו של ר' חיים פוסקת באחת, והוא חוזר לחדרו להמשך מנוחת הלילה, ובחזיונו הוא נפגש ומשוחח עם הבעל שם טוב. למחרת עוזב את האחוזה בדרכו לוולוז'ין.
חלק ד' - סופו של הנופל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחלקו הרביעי של הספר, ר' חיים מתקבל כתלמיד מן המנין בישיבת וולוז'ין, שם הוא בטוח כי הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, ומשם אין ביכולתו ליפול שוב, כיון שתמיד יוכל להיאחז ביסודותיה האיתנים של ההלכה ולימוד התורה, שלא נותנים לאדם לסטות מדרך המלך הרחבה.
אך גם שם נוכח ר' חיים לדעת על מלחמות פנימיות בין צאצאיו של ר' חיים מוולוז'ין על הנהגת הישיבה, וקנאותם העיוורת של בחורי הישיבה לשמור על כבוד הישיבה גם במקום שהם עלולים לפגוע בכבוד לומדי התורה.
בסיום תקופת שהותו של ר' חיים בישיבה, מתקיים שיעור עמוק באחת הסוגיות הסבוכות בגמרא עם גדול גאוני הדור שהוציא לעז על תלמידי הישיבה, וכעת בא 'לבחון' את התלמידים. התחילת השיעור כובש הגאון את מוחותיהם של התלמידים היושבים פעורי פה ולא מצליחים להשיב מאומה על דבריו, אך בהמשך מתגברים התלמידים להשיב מלחמה, וסותרים את פלפולו של הגאון מתוך קנאות נעורים. הגאון מתבלבל לחלוטין, ולא מצליח להשיב על דברי הבחורים.
בשלב זה מתערב ר' חיים בדיון, ובהפגינו גאונות ובקיאות עצומה, הוא מצליח לפרוך את כל קושיותיהם של תלמידי הישיבה, ולהסביר את הסוגיה בצורה ברורה ומובנת לכולם.
במקום נוכחים שני אברכים מעיר סמוכה שבאו לחפש ראש ישיבה לישיבה המצויה בעירם, ולאחר שנוכחו בגאונותו וכח הסברתו של חיים - הם מציעים לו את המשרה, והוא נענה לבקשתם.
לאחר תקופה ארוכה בה הוא מכהן כראש ישיבה בעיר הסמוכה לוולוז'ין, ולוקח תחת חסותו יתום עילוי, מתעוררת מחלוקת בינו לבין ראש הקהל, המחליט לנקום בו, ולחטוף את היתום שאימץ כקנטוניסט לצבא הרוסי. הדבר משפיע קשות על ר' חיים[3], ובסופו של דבר הוא נוטש את הישיבה וחוזר לליובאוויטש.
עם בואה של אשתו לליובאוויטש, הוא עוזב את ליובאוויטש באמצע חזרה על מאמר[4], מתאחד עם המשפחה מחדש ועושה את הימים הנוראים כבעל תפילה באחת העיירות שעל אם הדרך, ודואג לבואה של כלתו[5]. הכלה מצליחה להחזיר מחדש את השירה האלוקית של 'אין עוד מלבדו' לחיים, ובכך נשלם המעגל.
ביקורת[עריכה | עריכת קוד מקור]
משפיעים רבים בתוך חסידות חב"ד רואים בקריאת הספר דבר פסול[6], ואוסרים על מחונכיהם לקרוא בספר.
בין הסיבות לכך:
- המחבר הכניס בספר אמרות וסיפורים רבים שאינם אלא פרי הגותו שלו, וכתבם תחת שמותיהם של אדמו"רי חב"ד.
- מלבד זאת, הספר מלא וגדוש בשאלות ובתמיהות מהותיות על דרכי ההנהגה האלוקית, והתנהלותם של גדולי ישראל.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מ' אברמסון, "חב"דניקים הם ספירט נקי" - באתר שטורעם
- מנחם ברונפמן חסידות עם בייגל - על ספרו של פרופ' פישל שניאורסון: חיים גראביצר, באתר עלי ספר
הערות שוליים
- ↑ המהדורה החדשה (והערוכה) של היצירה המופתית "חיים גראביצר" - מה ולמה? באתר עלי ספר.
- ↑ תוך כדי הנסיעה בעגלה מתפתחת שיחה מעמיקה בין השניים, כאשר הפריץ משווה את עצמו לאדמו"ר מרוז'ין הנוסע אף הוא במרכבות מפוארות, ובתשובה, ר' חיים משווה אותו לחתול הרובץ על אדן החלון, ומחשב שאין כל הבדל בינו לבין האנשים היושבים בתוך הבית, אלא שהם אוכלים את השמנת כשהיא מכוסה, והוא אוכל אותה כשהיא מגולה, והחתול מתייחס בביטול לעיסוקים ה'טפלים' הנוספים שיש לבני האדם. מאנקדוטה זו ניתן ללמוד, כי אף שחיים עצמו עזב את דרך החסידות, אין זה מפני שמצא בה פגם בפני עצמה, או שהגיע למסקנה שדרכה זו הינה מוטעית מיסודה, אלא מפני שהיה סבור שאינה מתאימה לו, מעצם היותו 'נופל', וכאשר זלזל אי מי בדרכה של החסידות - יצא חיים במלוא מרצו להגן עליה.
- ↑ הוא טוען שלמעשה חוטפי הילדים מגינים על הקהילות היהודיות מגזירות אחרות, ואלו תומכות בחסידות שבליובאוויטש ובתורה שבוולוז'ין, כך שלמעשה גזירת הקנטוניסטים השפלה - היא הכרחית עבור הרוממות. ואי אפשר לרוממות בלא שתגרור אחריה שפלות. בקטע זה מתבטא שוב רעיונו ההגותי של הסופר, שככל שהאדם עולה גבוה יותר הוא עלול ליפול נמוך יותר, ולכן ההתעלות הרוחנית בליובאוויטש וולוז'ין קשורות בהכרח עם מעשים שפלים דוגמת הסגרת ילדים חסרי ישע והפיכתם לקנטוניסטים.
- ↑ כאשר הוא צועק: "מה מקום לאצילות למעלה כאשר ישנם קנטוניסטים למטה?!"...
- ↑ אשת בנו, יוסיל'י, שעל פטירתו סופר בסוף חלקו הראשון של הסיפור.
- ↑ מתוועדים - הרב מנחם מענדל גרונר, חלק א', עמ' 105.