מים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (עדכוןן הפניה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (21 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|מים}} | |||
[[קובץ:מים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מים]] | |||
'''מים''' הם אחת מארבעת היסודות הגשמיים שבהם נברא העולם שהם אש רוח מים עפר, ומכוון ברוחניות כנגד [[ספירת החסד]]. בחסידות מבואר כי מקור ה[[אהבה]] העליונה ומקור המים התחתונים היה בשרשם אחד והם נקראו [[מים העליונים]] ו[[מים התחתונים]]. | |||
==בקבלה ובחסידות== | |||
במקורם המים נמשכים מ[[ספירת החכמה]]{{הערה|ראה תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 105}}. | |||
===מים העליונים ומים התחתוניים=== | |||
{{ערך מורחב|מים התחתונים}} | |||
ביום השני ל[[בריאת העולם]], ברא [[הקב"ה]] את המים, וחילקם ל[[מים העליונים]] ומים התחתונים, [[שמים]] ו[[ים]]. | |||
ב[[תיקוני זהר]]{{הערה|תיקון ה' (יט, ב).}} נאמר על המים התחתונים: {{ציטוטון|מים תחתונים אינון בוכין ואמרין: אנן בעינן למהוי קדם מלכא}}. (=המים התחתונים בוכים ואומרים: אנו רוצים להיות לפני המלך הקב"ה). | |||
בחסידות מוסבר כי ישנם מעינות הבוכים מאות בשנים על אשר מזדמן יהודי לאותו מוקם, ורוחץ ידיו ומברך על נטילת ידים, או שותה לצמאו ומברך תחלה וסוף. | |||
===מים נוקבין=== | |||
{{ערך מורחב|העלאת מיין נוקבין}} | |||
למרות שהמים נמשלים כנגד מידת החסד, מכל מקום עיקר ענינם הוא אהבה. ולכן גם כשיש [[אהבה]] מבחינת המקבל שענינה גבורות, דהיינו [[מים נוקבין]] שהם מצד המקבל, והיא בבחינת [[אור חוזר]] מלמטה למעלה (היפך מים שטבעם לילך מלמעלה למטה כענינה של מידת החסד שהיא השפעה למטה), מכל מקום היא נקראת בשם מים להיות ענינה [[אהבה]] ואחדות, להוציא מאש שבחינתה היא גבורות וצמצומים. | |||
===התורה=== | |||
התורה נמשלה למים כמו שכתוב "הוי כל צמא לכו למים". ברמב"ם קורא לחכמת התורה "מימי הדעת", ובחסידות מבואר שענינה של הדעת וה[[ה' חסדים]] הנשפעים ממנה היא היותם "מים המגדלים את הוולד", כמי ה[[חלב]] המגדלים את כל איבריו של התינוק. בכך נמשלת הדעת האלוקית למים רוחניים המגדלים את האיברים הרוחנים שהם המידות האלוקיות ([[חג"ת]] [[נה"י]]) המתגדלות ומתגלה בהם המוחין שבהם דהיינו ה[[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]. | |||
ב[[מסכת תענית]] נמשלת התורה למים, משום שכמו שהמים הולכים ממקום גבוה למקום נמוך, כך אין התורה נקנית אלא במי שמשפיל עצמו עליה. | |||
==בהלכה ומנהג== | |||
===שתיית מים=== | |||
המים, ברכתם שהכל. השותה מים, לא ישתה למול כולם, אלא יסובב פניו לקיר וישתה. יש לשפוך מעט מן המים לפני השתיה מפני "דשרי עליהו רוח רעה"{{הערה|חולין דף קה: וברש"י שם}}. ויש לעשות כן גם אחר השתיה וכן אם לא שתה כלל{{הערה|ראה המלך במסיבו חלק א עמוד ע"ר}}. | |||
===מים אחרונים=== | |||
קודם ברכת המזון צריך לשפוך על פרקי אצבעותיו מים. | |||
הרבי [[הריי"צ]] נהג לשפוך מעט מן הכוס גם קודם מים אחרנים | |||
===מים שלנו=== | |||
{{ערך מורחב|מים שלנו}} | |||
[[קובץ:מים שלנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשאיבת מים שלנו]] | |||
לצורך אפיית ה[[מצה]] יש להשתמש במים ש"לנו" בלילה. הסיבה לכך היא על מנת שיהיו קרירים ולא ימהרו [[חמץ|להחמיץ]] את הקמח. | |||
===מקווה=== | |||
{{ערך מורחב|מקווה}} | |||
[[קובץ:מקווה חבד במדינת מונטנה, ארצות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מקווה חב"ד|מקווה טהרה על פי שיטת חב"ד]] במדינת מונטנה ב[[ארצות הברית]]]] | |||
כאשר אדם טובל במקווה הוא נטהר מטומאתו | |||
למקוה יש צורך במי גשמים שהם מים שלא הייתה בהם תפיסת ידי אדם מעולם, וכן שיהא בו 40 סאה. | |||
מנהגנו לטבול במקוה כל יום קודם התפילה וכן לפני שבתות וחגים | |||
==ניגונים== | |||
===כאיל תערוג ל[[אדה"ז]]=== | |||
{{ערך מורחב|ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הזקן)}} | |||
ניגון זה שמע ה[[חסיד]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] מזקן מופלג שהיה בקבוצת המנגנים אצל [[אדמו"ר הזקן]]. ניגון זה היה [[אדמו"ר הזקן]] מנגן לפרקים קרובים, בדביקות גדולה. | |||
ניגון זה הוא ניגון ב' ב[[ספר הניגונים]]. | |||
מילות הניגון הם:{{ציטוט|תוכן='''כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ'''|מרכאות=כן|מקור=תהלים מב, ב. דברים ו, ח}} | |||
===כאיל תערוג ל[[הצמח צדק]]=== | |||
{{ערך מורחב|ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הצמח צדק)}} | |||
שגור היה אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[ניגון דבקות]] זה. | |||
ניגון זה הוא ניגון י"ד ב[[ספר הניגונים]]. | |||
מילות הניגון הן: | |||
{{ציטוט|תוכן='''כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים; צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים, לְאֵ-ל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים?...'''|מרכאות=כן|מקור=תהלים מב, ב-ג}} | |||
===פלגי מים=== | |||
{{ערך מורחב|ניגון פלגי מים}} | |||
הניגון פלגי מים מקורו מ[[יהודי]] [[גרוזיא]] ונרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[סנדר מנקין]]. | |||
ניגון זה הוא ניגון רס"ו ב[[ספר הניגונים]]. | |||
מילות הניגון הם: | |||
{{ציטוט|תוכן='''"פלגי [[מים]] תרד עיני על פשעי ועווני ואם לא אשמור תורת קוני איך אשא יום הדין".'''|מרכאות=כן}} | |||
===על הסלע=== | |||
{{ערך מורחב|ניגון על הסלע הך}} | |||
הניגון על הסלע הך הינו ניגון ריקוד אותו שרים בעיקר בעת ההקפות של שמיני עצרת ושמחת תורה. | |||
ניגון זה הוא ניגון קס"ב ב[[ספר הניגונים]]. | |||
מילות הניגון הם:{{ציטוט|תוכן='''"על הסלע הך ויצאו מים".'''|מרכאות=כן|מקור=נוסח תפילת הגשם שאומרים בשמיני עצרת}} | |||
==ראו גם== | |||
*[[גשם]] | |||
*[[טל]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:22, 31 באוקטובר 2023
המונח "מים" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מים (פירושונים).
מים הם אחת מארבעת היסודות הגשמיים שבהם נברא העולם שהם אש רוח מים עפר, ומכוון ברוחניות כנגד ספירת החסד. בחסידות מבואר כי מקור האהבה העליונה ומקור המים התחתונים היה בשרשם אחד והם נקראו מים העליונים ומים התחתונים.
בקבלה ובחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במקורם המים נמשכים מספירת החכמה[1].
מים העליונים ומים התחתוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מים התחתונים |
ביום השני לבריאת העולם, ברא הקב"ה את המים, וחילקם למים העליונים ומים התחתונים, שמים וים. בתיקוני זהר[2] נאמר על המים התחתונים: "מים תחתונים אינון בוכין ואמרין: אנן בעינן למהוי קדם מלכא". (=המים התחתונים בוכים ואומרים: אנו רוצים להיות לפני המלך הקב"ה).
בחסידות מוסבר כי ישנם מעינות הבוכים מאות בשנים על אשר מזדמן יהודי לאותו מוקם, ורוחץ ידיו ומברך על נטילת ידים, או שותה לצמאו ומברך תחלה וסוף.
מים נוקבין[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – העלאת מיין נוקבין |
למרות שהמים נמשלים כנגד מידת החסד, מכל מקום עיקר ענינם הוא אהבה. ולכן גם כשיש אהבה מבחינת המקבל שענינה גבורות, דהיינו מים נוקבין שהם מצד המקבל, והיא בבחינת אור חוזר מלמטה למעלה (היפך מים שטבעם לילך מלמעלה למטה כענינה של מידת החסד שהיא השפעה למטה), מכל מקום היא נקראת בשם מים להיות ענינה אהבה ואחדות, להוציא מאש שבחינתה היא גבורות וצמצומים.
התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
התורה נמשלה למים כמו שכתוב "הוי כל צמא לכו למים". ברמב"ם קורא לחכמת התורה "מימי הדעת", ובחסידות מבואר שענינה של הדעת והה' חסדים הנשפעים ממנה היא היותם "מים המגדלים את הוולד", כמי החלב המגדלים את כל איבריו של התינוק. בכך נמשלת הדעת האלוקית למים רוחניים המגדלים את האיברים הרוחנים שהם המידות האלוקיות (חג"ת נה"י) המתגדלות ומתגלה בהם המוחין שבהם דהיינו החב"ד.
במסכת תענית נמשלת התורה למים, משום שכמו שהמים הולכים ממקום גבוה למקום נמוך, כך אין התורה נקנית אלא במי שמשפיל עצמו עליה.
בהלכה ומנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
שתיית מים[עריכה | עריכת קוד מקור]
המים, ברכתם שהכל. השותה מים, לא ישתה למול כולם, אלא יסובב פניו לקיר וישתה. יש לשפוך מעט מן המים לפני השתיה מפני "דשרי עליהו רוח רעה"[3]. ויש לעשות כן גם אחר השתיה וכן אם לא שתה כלל[4].
מים אחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
קודם ברכת המזון צריך לשפוך על פרקי אצבעותיו מים. הרבי הריי"צ נהג לשפוך מעט מן הכוס גם קודם מים אחרנים
מים שלנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מים שלנו |
לצורך אפיית המצה יש להשתמש במים ש"לנו" בלילה. הסיבה לכך היא על מנת שיהיו קרירים ולא ימהרו להחמיץ את הקמח.
מקווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מקווה |
כאשר אדם טובל במקווה הוא נטהר מטומאתו
למקוה יש צורך במי גשמים שהם מים שלא הייתה בהם תפיסת ידי אדם מעולם, וכן שיהא בו 40 סאה.
מנהגנו לטבול במקוה כל יום קודם התפילה וכן לפני שבתות וחגים
ניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאיל תערוג לאדה"ז[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הזקן) |
ניגון זה שמע החסיד הרב שמואל גרונם אסתרמן מזקן מופלג שהיה בקבוצת המנגנים אצל אדמו"ר הזקן. ניגון זה היה אדמו"ר הזקן מנגן לפרקים קרובים, בדביקות גדולה.
ניגון זה הוא ניגון ב' בספר הניגונים.
מילות הניגון הם:
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ
— תהלים מב, ב. דברים ו, ח
כאיל תערוג להצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הצמח צדק) |
שגור היה אצל אדמו"ר הצמח צדק ניגון דבקות זה.
ניגון זה הוא ניגון י"ד בספר הניגונים.
מילות הניגון הן:
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים; צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים, לְאֵ-ל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים?...
— תהלים מב, ב-ג
פלגי מים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ניגון פלגי מים |
הניגון פלגי מים מקורו מיהודי גרוזיא ונרשם מפי החסיד ר' סנדר מנקין.
ניגון זה הוא ניגון רס"ו בספר הניגונים.
מילות הניגון הם:
"פלגי מים תרד עיני על פשעי ועווני ואם לא אשמור תורת קוני איך אשא יום הדין".
על הסלע[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ניגון על הסלע הך |
הניגון על הסלע הך הינו ניגון ריקוד אותו שרים בעיקר בעת ההקפות של שמיני עצרת ושמחת תורה.
ניגון זה הוא ניגון קס"ב בספר הניגונים.
מילות הניגון הם:
"על הסלע הך ויצאו מים".
— נוסח תפילת הגשם שאומרים בשמיני עצרת