אברהם אבא פרסון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־15:47, 19 ביוני 2024

המונח "אברהם אבא פרסון" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אבא רעפסון.

ר' אברהם אבא פרסון (פערסאן)^[1] היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הרש"ב, וממלמדי אדמו"ר הריי"צ. בעל שמועה דייקן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה קריסלבה בלטביה במשפחת נגידים מחסידי הרבי האמצעי והרבי הצמח צדק.

בילדותו למד אצל מלמדים מהחסידים הזקנים בעירו קריסלבה ובערים דינבורג ופולוצק. הוא למד בשקידה, ואהב סדר. כבר בגיל צעיר היה בקי בעל פה באותיות התנ"ך, ששה סדרי משנה והתניא.

התעניין מאוד בסיפורי חסידים והיה זוכרם היטב. כשהיה חוזר על הסיפורים היה מתאר באריכות את אופי הזמן, המקום ומהות האנשים שמהם קבל את הספור.

ר' אברהם אבא השתדך עם נכדתו של ר' זאב וילנקר^[2], מחסידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק ביקש ממנו בנו אדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מליאדי להתעסק בגביית דמי מעמד בעיר מולדתו קריסלבה.

בשנים הראשונות לאחר נשואיו היה סמוך על שולחן חותנו, בלי דאגות פרנסה. לאחר מכן עבר לעיר ויטבסק, ובשנת תרל"ט עבר למוסקבה.

הרבי מהר"ש סידר לו עבודת מנהל חשבונות במסחר עצים ביער אצל אחד מחסידיו, ועבד בזה כעשר שנים. הוא עבד בימים ואת הלילות, במיוחד לילות החורף הארוכים הקדיש ללימוד דא"ח ובמשך תקופה זו הספיק ללמוד את כל ספרי הדא"ח הנדפסים בימיו^[3]. לאחר מכן התעסק בייצור מסחר וייצוא שמן חמניות לגרמניה. הייתה לו מזוודה מיוחדת מלאה רצועות תפילין שונות, ציציות ועוד דברים שבקדושה, כך שאם ציצית או רצועה לא נראתה לו טובה או מספיק שחורה, מיד החליף אותה באחרת טובה ממנה^[4].

הוא סיפר לרבי הרש"ב כי הרבי הצמח צדק אמר לו ביחידות הראשונה: למד משניות בעל פה, משנה הוא נשמה, על ידי אמירת משניות בעל פה הנשמה מאירה את הגוף, שהגוף נעשה מואר". והוא אכן "היה בקי בשתא סדרי משנה ובתניא באופן נפלא", ו"הי' חוזר בעל פה עם כל הגרסאות שונות". הוא בחן את הרבי הריי"צ בילדותו במשניות בעל פה, ופעם אחת (ביוזמת הרבי הרש"ב) עשה אתו תחרות מי יחזור משניות סדר זרעים בעל פה יותר מהר (לרבי הריי"צ לקח 58 דקות, ולאברהם אבא 1:10)^[5].

הרבי המהר"ש הזמינו לחתונת בנו הצעיר הרב מנחם מענדל שהתקיימה בי"ד סיוון תרמ"ב בליובאוויטש.

הרבי הרש"ב כתב עליו^[6]: "יקרת ערך ידידינו הרא"פ שי', אשר אנשים כאלה מעטים המה אצלינו, הן במילי דשמיא לו חוש טוב מאוד בדקות דא"ח ועובד אלקים באמת וכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע חיבב אותו באהבה וחיבה יתירה. ובמילי דעלמא [בשעה שהי'] במצב [טוב] פעל ועשה הרבה לאנ"ש ועזר לכמה וכמה בגופו ונפשו וממונו כו'".

בשנת תרנ"ב, אז גירשו את היהודים מהעיר, עבר לורשה למשך כשנתיים, ובשנת תרנ"ה עבר לקעניגסברג^[7].

פעל בעסקנות הכלל בשליחות הרבי הרש"ב. למשל, בין השנים תר"ס-תרס"ב, כאשר פורסם שחברת יק"א עומדת להעביר תקציב של מיליון פרנק לחברת מפיצי השכלה, עבור ייסוד בתי ספר ברוח ההשכלה ברוסיה, פעל הרבי הרש"ב למנוע את התקציב ולהעבירו לייסוד בתי חרושת ליהודי רוסיה. ר' אברהם אבא היה שלוחו של הרבי לרבנים ועסקנים ברוסיה, בגרמניה ובפריז ובמשך חודשים ארוכים נסע ממקום למקום בשביל פעילות זו^[8].

סיפוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה מתענג במיוחד לשבת עם סב כלתו אשר נהג מידי שבת, בזמן רעווא דרעווין, לשבת עם חביריו החסידים ולספר סיפורי חסידים. הרבי הריי"צ שמע ממנו סיפורים כשהוא בא לבקר בליובאוויטש והעיד עליו ש"היה דייקן מאוד בהסיפור באותיותיו"^[9]. בשנת תרס"ח, כשהתגורר הרבי הריי"צ בקעניגסברג, הוא ביקר את ר' אברהם אבא ואף ראה אצלו את אוסף אגרות הקודש של רבותינו שהיו לו. בשנת תרפ"ח הגיע עזבונו לרבי הריי"צ בריגה, והוא פרסם בקובץ התמים אגרות מהעזבון וספורים ששמע ממנו. כמו כן חסידים רשמו סיפורים ממנו. מרשימות הרב עזריאל זליג סלונים נדפסו בשער המעשה "מעשי אבותי" בספר מגדל עז.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אנשים כאלה מעטים המה אצלנו, ר' ישראל יצחק זלמנוב, בתוך התמים (בית משיח), גליון סיון-תמוז תשע"ז
עובד אלוקים אמיתי, הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר דמותו של חסיד ע' 133-138.

הערות שוליים

↑ לעיתים נקרא גם בשם אברהם אבלי פרסיץ, ראו מבית הכגנזים עמוד יח, ואגרות קודש אדמו"ר המהר"ש עמוד טז. אדמו"Rי חב"ד ויהדות צרפת עמוד 33. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ה' עמוד רז.
↑ אחיו של החסיד הנודע ר' משה ווילנקר.
↑ רשימות דברים (חיטריק) עמ' 262 ששמע מאדמו"ר הריי"צ באחרון של פסח תרפ"ג.
↑ רשימות דברים (חיטריק) עמ' 262.
↑ לקו"ד ח"ד עמ' תרפ ואילך. רשימת אדמו"ר הריי"צ משנת תרנ"ג, ספר השיחות תר"פ-תרצ"א עמ' 278.
↑ אג"ק ח"א אגרת לז.
↑ עיר נמל ברוסיה, לחוף הים הבלטי
↑ ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק ג', אגרת תרלה ובהערה שם.
↑ ספר השיחות ה'תש"ד ע' 173.

[1] לעיתים נקרא גם בשם אברהם אבלי פרסיץ, ראו מבית הכגנזים עמוד יח, ואגרות קודש אדמו"ר המהר"ש עמוד טז. אדמו"Rי חב"ד ויהדות צרפת עמוד 33. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ה' עמוד רז.

[2] אחיו של החסיד הנודע ר' משה ווילנקר.

[3] רשימות דברים (חיטריק) עמ' 262 ששמע מאדמו"ר הריי"צ באחרון של פסח תרפ"ג.

[4] רשימות דברים (חיטריק) עמ' 262.

[5] לקו"ד ח"ד עמ' תרפ ואילך. רשימת אדמו"ר הריי"צ משנת תרנ"ג, ספר השיחות תר"פ-תרצ"א עמ' 278.

[6] אג"ק ח"א אגרת לז.

[7] עיר נמל ברוסיה, לחוף הים הבלטי

[8] ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק ג', אגרת תרלה ובהערה שם.

[9] ספר השיחות ה'תש"ד ע' 173.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{עריכה|דל קישורים פנימיים}}
+{{מפנה|אברהם אבא פרסון|אבא רעפסון}}
-החסיד ר׳ אברהם אבא פערסאן, יליד העיירה קרעסלאווקא, פלך וויטבסק.
+ר' '''אברהם אבא פרסון (פערסאן){{הערה|לעיתים נקרא גם בשם אברהם אבלי פרסיץ, ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/mbhg-h.pdf מבית הכגנזים עמוד יח], ו[https://drive.google.com/file/d/1mIWNBymxjqpEME6W3cQb4u2GyuiUO-1_/view אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש עמוד טז]. [http://www.teshura.com/Kesselman-Azimov%20-%20Elul%2010%2C%205775%20-%20Admurei%20Chabad%20-%20Tzorfas.pdf אדמו"Rי חב"ד ויהדות צרפת עמוד 33]. [https://col.org.il/files/uploads/original/2019/03/5ca083dc8a308_1554023388.pdf אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ה' עמוד רז].}}''' היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר מהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], וממלמדי [[אדמו"ר הריי"צ]]. [[בעל שמועה]] דייקן.
-==קורות חייו==
+==תולדות חיים==
+נולד בעיירה [[קריסלבה]] ב[[לטביה]] במשפחת נגידים מחסידי [[הרבי האמצעי]] והרבי [[הצמח צדק]].
-אביו הי׳ ממקושרי כ״ק [[אדמו"ר האמצעי]] ואחר כך ממקושרי כ"ק אדמו"ר [[הצמח-צדק]], והי׳ אחד מחשובי הנגידים והחסידים אשד בכל גליל דענענבודג.
+בילדותו למד אצל [[מלמדים]] מהחסידים הזקנים בעירו קריסלבה ובערים [[דינבורג]] ו[[פולוצק]]. הוא למד בשקידה, ואהב סדר. כבר בגיל צעיר היה בקי בעל פה באותיות ה[[תנ"ך]], [[ששה סדרי משנה]] וה[[תניא]].
-אביו שלח אותו ללמוד אצל מלמדים מהחסידים הישנים בעירו קרעסלאװקא ובערי דענענבורג ופאלאצק.
+התעניין מאוד ב[[סיפורי חסידים]] והיה זוכרם היטב. כשהיה חוזר על הסיפורים היה מתאר באריכות את אופי הזמן, המקום ומהות האנשים שמהם קבל את הספור.
-הרא"א הי׳ מתמיד וגם דייקן ואוהב סדר בטבעו ומלמדיו הדריכו אותו להיות בקי בעל פה בתנ"ך, במשניות שישה סדרים ובתניא, והי׳ חוזר עליהם בדיוק נפלא בחסר ויתיר.
-הי' בעל רגש גדול ', אבל עם זה מזג טוב ומתון בדבורו והילוכו, ובצדק אפשר לומר עליו כי הי׳ שם אורחותיו, אוהב את הבריות ומקרבן ברגשי חן וכבוד.
+ר' אברהם אבא השתדך עם נכדתו של ר' [[זאב וילנקר]]{{הערה|אחיו של החסיד הנודע ר' [[משה ווילנקר]].}}, מחסידיו הגדולים של [[אדמו"ר הזקן]].
-מנעוריו הי׳ מתענין בספורי החסידים הזקנים וליקטם אחד אחד, והיה חוזר עליהם בדיוק גדול, וכשהיה מספרם היה מוסיף עליהם הקדמות ארוכות בתוארי הזמן והמקום ומהות האנשים שמהם קבל את הספור.
-כשנשתדך עם נכדתו של החסיד המפורסם הגביר ר׳ זאב וואלף נ"ע - המפורסם אצל חסיד חב״ד בשם ר׳ ועלועל וילענקער, אחד החסידים הגדולים של אדמו"ר הזקן בעל ההתניא ושו"ע -  אז נפתחו לפניו שערי היכל ספורי חסידים.
+לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקש ממנו בנו אדמו"ר רבי [[חיים שניאור זלמן מליאדי]] להתעסק בגביית [[דמי מעמד]] בעיר מולדתו קריסלבה.
-חק קבוע הי׳ לו להר׳ זאב וואלף נ״ע אשר מדי שבת בשבתו - בקיץ בסעודה השלישית ובחורף במוצש״ק - הי׳ יושב במסבת זקני החסידים של  העיר וויטבסק שבאו לביתו ועסקו בשיחות חסידים, ולכל לראש בספורים מכ״ק רבינו נ״ע, כל אחד ספר מאשר ראה או שמע מהזקנים. כשהי׳ הראא״פ מספר על אדות המסיבות הללי בבית חותן חותנו היו פניו מאירות בעונג בלתי מתואר.
+בשנים הראשונות לאחר נשואיו היה סמוך על שולחן חותנו, בלי דאגות [[פרנסה]]. לאחר מכן עבר לעיר [[ויטבסק]], ובשנת [[תרל"ט]] עבר ל[[מוסקבה]].
-רגיל הי׳ הראא״פ לומר, בזכרי את שעות ההתועדות של זקני החסידים בימי נעורי בכלל, והתוועדותם של זקני החסידים בוויטבסק מדור כ״ק רבינו הזקן בבית חותן חותני בפרט, הנה זכרונותי אלה מגרשים מלבי כל צער ועגמת נפש ומפיחים בקרבי רוח חדשה.
+[[הרבי מהר"ש]] סידר לו עבודת מנהל חשבונות במסחר עצים ביער אצל אחד מ[[חסיד]]יו, ועבד בזה כעשר שנים. הוא עבד בימים ואת הלילות, במיוחד לילות החורף הארוכים הקדיש ללימוד [[דא"ח]] ובמשך תקופה זו הספיק ללמוד את כל ספרי הדא"ח הנדפסים בימיו{{הערה|רשימות דברים (חיטריק) עמ' 262 ששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] באחרון של פסח [[תרפ"ג]].}}.
+לאחר מכן התעסק בייצור מסחר וייצוא [[שמן]] חמניות לגרמניה. הייתה לו מזוודה מיוחדת מלאה רצועות [[תפילין]] שונות, ציציות ועוד דברים שבקדושה, כך שאם [[ציצית]] או רצועה לא נראתה לו טובה או מספיק שחורה, מיד החליף אותה באחרת טובה ממנה{{הערה|רשימות דברים (חיטריק) עמ' 262.}}.
-"מרגלא בפומײהו דעתיקאי" [רגילים היו לומר הזקנים] (בנוסח זה הי׳ הראא״פ מכנה את זקני החסידים) אשר התועדות חסידים הוא חצר מקדש החסידות אשר דרך בו ועל ידו נכנסים אל העזרות וממנו באים לקדש הקדשים.
+הוא סיפר לרבי הרש"ב כי הרבי הצמח צדק אמר לו ב[[יחידות]] הראשונה: למד [[משניות]] בעל פה, משנה הוא נשמה, על ידי אמירת משניות בעל פה הנשמה מאירה את הגוף, שהגוף נעשה מואר". והוא אכן "היה בקי בשתא סדרי משנה ובתניא באופן נפלא", ו"הי' חוזר בעל פה עם כל הגרסאות שונות". הוא בחן את [[הרבי הריי"צ]] בילדותו במשניות בעל פה, ופעם אחת (ביוזמת הרבי הרש"ב) עשה אתו תחרות מי יחזור משניות סדר זרעים בעל פה יותר מהר (לרבי הריי"צ לקח 58 דקות, ולאברהם אבא 1:10){{הערה|לקו"ד ח"ד עמ' תרפ ואילך. רשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת תרנ"ג, ספר השיחות תר"פ-[[תרצ"א]] עמ' 278.}}.
-רוח קדוש הי׳ חופף על זקני החסידים בעת ההתועדות - הי׳ אומר הראא״פ - ועל פני כל אחד מהזקנים הי׳ שורה אותו אור נאצל מאותו הדבר אשר הי׳ מספר, ואור זה הי׳ חותר חתירה בעומק נפש השומע אשר זכרו לא יסוף לעולם.
+הרבי המהר"ש הזמינו לחתונת בנו הצעיר הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] שהתקיימה ב[[י"ד סיוון]] [[תרמ"ב]] בליובאוויטש.
-וכשכלו שנות המזונות שקבע לו חותנו, קבע הראא״פ דירתו בעיר דענענבורג, וגר שם שנים אחדות. ואחר כך העתיק מושבו לעיר וויטבסק עד שנת תרל״ט שאז יצא לגור בעיר מוסקבא עד שנת גירוש היהודים ממוסקבא - היא שנת תרנ״ב - ואז יצא לווארשא וגר שם כשנתים, ובשנת
+[[הרבי הרש"ב]] כתב עליו{{הערה|אג"ק ח"א אגרת לז.}}: "יקרת ערך ידידינו הרא"פ שי', אשר אנשים כאלה מעטים המה אצלינו, הן במילי דשמיא לו חוש טוב מאוד בדקות דא"ח ועובד אלקים באמת וכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע חיבב אותו ב[[אהבה]] וחיבה יתירה. ובמילי דעלמא [בשעה שהי'] במצב [טוב] פעל ועשה הרבה לאנ"ש ועזר לכמה וכמה בגופו ונפשו וממונו כו'".
-תרנ׳׳ה העתיק מושבו לעיר קעניגסבערג וגר שם עד יומו האחרון.
+בשנת [[תרנ"ב]], אז גירשו את היהודים מהעיר, עבר ל[[ורשה]] למשך כשנתיים, ובשנת [[תרנ"ה]] עבר לקעניגסברג{{הערה|עיר נמל ברוסיה, לחוף הים הבלטי}}.
+פעל בעסקנות הכלל בשליחות הרבי הרש"ב. למשל, בין השנים [[תר"ס]]-[[תרס"ב]], כאשר פורסם שחברת [[יק"א]] עומדת להעביר תקציב של מיליון פרנק לחברת מפיצי השכלה, עבור ייסוד בתי ספר ברוח ה[[השכלה]] ברוסיה, פעל הרבי הרש"ב למנוע את התקציב ולהעבירו לייסוד בתי חרושת ליהודי רוסיה. ר' אברהם אבא היה שלוחו של הרבי לרבנים ועסקנים ברוסיה, ב[[גרמניה]] וב[[פריז]] ובמשך חודשים ארוכים נסע ממקום למקום בשביל פעילות זו{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק ג', אגרת תרלה ובהערה שם.}}.
+==סיפוריו==
+היה מתענג במיוחד לשבת עם סב כלתו אשר נהג מידי שבת, בזמן [[רעווא דרעווין]], לשבת עם חביריו החסידים ולספר [[סיפורי חסידים]]. [[הרבי הריי"צ]] שמע ממנו סיפורים כשהוא בא לבקר בליובאוויטש והעיד עליו ש"היה דייקן מאוד בהסיפור באותיותיו"{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ד ע' 173.}}. בשנת [[תרס"ח]], כשהתגורר הרבי הריי"צ בקעניגסברג, הוא ביקר את ר' אברהם אבא ואף ראה אצלו את אוסף אגרות הקודש של רבותינו שהיו לו.
+בשנת [[תרפ"ח]] הגיע עזבונו לרבי הריי"צ ב[[ריגה]], והוא פרסם ב[[קובץ התמים]] אגרות מהעזבון וספורים ששמע ממנו. כמו כן חסידים רשמו סיפורים ממנו. מרשימות הרב [[עזריאל זליג סלונים]] נדפסו בשער המעשה "מעשי אבותי" בספר [[מגדל עז]].
+== לקריאה נוספת ==
+*'''אנשים כאלה מעטים המה אצלנו''',  ר' ישראל יצחק זלמנוב, בתוך [[התמים (בית משיח)]], גליון סיון-תמוז תשע"ז
+*'''עובד אלוקים אמיתי''', הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]]  ע' 133-138.
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|פרסון אברהם אבא]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|פרסון אברהם אבא]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פרסון אברהם אבא]]
+[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
+[[קטגוריה:משפחת פרסיץ]]